דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / משפט אזרחי / אשם תורם ברשלנות עורך דין: האם הלקוח חייב לפקח עליו?
משפט אזרחי

אשם תורם ברשלנות עורך דין: האם הלקוח חייב לפקח עליו?

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 7 דקות קריאה
האם לקוח שסמך על עורך דינו חייב לפקח עליו כדי להימנע מאשם תורם?
לא. מי ששוכר עורך דין לטפל בעסקה רשאי לסמוך עליו שיבצע את עבודתו במיומנות ובנאמנות. יחסי האמון ביניהם אינם מחייבים את הלקוח לעקוב אחרי כל צעד של המייצג, להעסיק גורם פיקוח חיצוני או לגייס בני משפחה שיבדקו אותו. הדבר נכון במיוחד כשהלקוח גר מעבר לים, אינו דובר את השפה ושכר את עורך הדין כדי שיפעל במקומו. במצב כזה לא ינוכה מהפיצוי אשם תורם בשל היעדר פיקוח, ועורך הדין שהתרשל נושא לבדו בנזק.

בחינת סוגיית אשם תורם ברשלנות עורך דין מעוררת שאלות כבדות משקל בדבר חלוקת האחריות בין הצדדים. לקוחות רבים, ובפרט רוכשים המתגוררים מעבר לים, מפקידים את הטיפול בעסקאות נדל״ן בידי מומחים. במאמר זה ננתח פסק דין עקרוני שניתן בבית המשפט העליון. נלמד כיצד פסק הדין הגדיר את גבולות הפיקוח של הלקוח. כמו כן, נבחן את אופן הוכחת הנזקים הכספיים שנגרמו עקב איחורים בתשלומים.

יחסי עורך דין ולקוח מושתתים על חובת אמון מוגברת. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961, מחייב לפעול לטובת השולח בנאמנות ובמסירות. בנוסף, סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ״ו-1986, מעגן עקרון זה כנורמת התנהגות מחייבת.

הפרת חובות אלו מקימה עילת תביעה בנזיקין וחוזים כאחד. כאשר פרקליט נוטל ייצוג בלעדי, הוא נושא באחריות מקצועית רחבה. בית המשפט בוחן בקפדנות את סטנדרט המיומנות הנדרש מבעל המקצוע.

שימו לב: כאשר לקוח אינו דובר את השפה ואינו מתגורר בארץ, בית המשפט מטיל על הפרקליט חובת זהירות מושגית וקונקרטית מוגברת.

ע״א 6277/19: מסכת העובדות ומחדלי הייצוג בפרויקט

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים דן בהליך ע״א 6277/19 (ד״ר סנפורד אשר הרמן ובט סוזן הרמן נ' עו״ד אריה וייס ומגדל חברה לביטוח בע״מ). פסק הדין ניתן ביום 15.03.2022. ההרכב כלל את כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל ואת השופטים י' אלרון וע' גרוסקופף, כאשר פסק הדין המרכזי נכתב מפי השופט גרוסקופף.

בני הזוג הרמן, אזרחי ותושבי ארצות הברית, רכשו בשנת 2006 דירה בפרויקט בירושלים מחברת מנרב תעשיות בע״מ. הרוכשים חתמו על ייפוי כוח רחב במיוחד לטובת עו״ד וייס. ייפוי הכוח הסמיך אותו לפעול בשמם בכל ענייני העסקה, לרבות טיפול בתשלומים ונטילת משכנתא.

בפועל, הפרקליט עיכב באופן שיטתי את העברת התשלומים לידי החברה הקבלנית. יתרה מכך, הוא נמנע מלפנות לחברה במועד כדי לנצל את זכות הרוכשים לדחות תשלומים לפי התקדמות הבנייה. בנוסף לכך, הוא לא עדכן את הלקוחות בהתראות פיגורים שקיבל, וגרם לעיכוב ממושך בהשלמת שמאות המשכנתא.

בעקבות מחדלים אלה, איבדו הרוכשים את אמונם והעבירו את הטיפול לפרקליט אחר. בסופו של יום, הם שילמו לקבלן ריביות פיגורים והפרשי הצמדה גבוהים. הרוכשים הגישו תביעה לפיצוי בגין נזקיהם לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בחלקה. עם זאת, הוא ייחס לרוכשים אשם תורם בשיעור 30%, ופסק פיצוי על דרך האומדנה בסך 300,000 ש״ח. שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון.

טענות הצדדים בשאלת אשם תורם ברשלנות עורך דין

במסגרת הערעור, טענו הרוכשים כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר הטיל עליהם אשם תורם. לטענתם, הם שכרו מומחה שישמש כזרועם הארוכה עקב ריחוקם הגאוגרפי. לפיכך, לא הייתה להם יכולת מעשית לבלוש אחר פעולותיו או לפקח על התקדמות הבנייה.

בנוסף, המערערים הלינו על פסיקת פיצוי על דרך האומדנה. הם הציגו מסמכים המעידים על תשלומי יתר מדויקים ששילמו לקבלן. משכך, הם דרשו פיצוי מלא ללא הפחתה בגין אשם תורם ברשלנות עורך דין.

מנגד, המשיבים טענו בערעור שכנגד כי לא התרחשה כל התרשלות מקצועית. לשיטתם, ציבור עורכי הדין אינו מחויב למסור דיווחים שוטפים מהשטח על קצב הבנייה. יתרה מכך, הם טענו כי מצוקתם הכלכלית של הרוכשים ניתקה את הקשר הסיבתי לנזק.

המשיבים הוסיפו וטענו כי הרוכשים ידעו היטב על לוח התשלומים. לטענתם, הרוכשים יכלו להיעזר בבנם ששהה בארץ כדי לפקח על ההליך. משכך, דרשו המשיבים להטיל על הרוכשים אשם תורם מלא.

הכרעת בית המשפט העליון בסוגיית אשם תורם של הלקוח

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הרוכשים במלואו ודחה את הערעור שכנגד. כבוד השופט גרוסקופף, בהסכמת המשנה לנשיאה הנדל והשופט אלרון, קבע כי עו״ד וייס התרשל והפר את חוזה ההתקשרות.

בסוגיית האשם התורם, ביטל בית המשפט העליון לחלוטין את החיוב שהושת על הרוכשים. בית המשפט ביסס את הכרעתו על מספר נימוקים עקרוניים:

  • הסתמכות לגיטימית על בעל מקצוע: לקוח השוכר מומחה רשאי להניח כי הלה יבצע את מלאכתו במיומנות ובנאמנות.

  • שלילת חובת בילוש הדדית: כשם שעורך דין אינו נדרש לבלוש אחר לקוחו, כך הלקוח אינו מחויב לבלוש אחר פרקליטו.

  • שמירה על יחסי אמון: דרישה להעסקת גורמי פיקוח חיצוניים או מעורבות בני משפחה פוגעת באופן קשה ביחסי הנאמנות.

  • הגנה על תכלית ההתקשרות: הטלת חובת פיקוח על תושבי חוץ חותרת תחת המטרה שלשמה נשכר המייצג כזרוע ארוכה.

אזהרה: ניסיון לגלגל אחריות פיקוח אל הלקוח נדחה בערכאות השיפוט, בפרט כאשר מדובר בעסקאות מורכבות של רוכשים זרים.

כימות הנזק הכספי: חישוב מדויק מול פסיקה על דרך האומדנה

בית המשפט העליון הבהיר את הכללים החלים על הוכחת נזק כספי. ככלל, פיצוי על דרך האומדנה שמור למצבים שבהם קיים קושי אובייקטיבי בהבאת נתונים מדויקים. כאשר הנזק ניתן לכימות אריתמטי, על התובע להציג תשתית ראייתית סבירה.

במקרה דנן, בית המשפט המחוזי שגה כאשר פסק סכום גלובלי. השופט גרוסקופף ביצע חישוב מדויק המבוסס על הראיות בתיק:

  • הסכום ששילמו הרוכשים בפועל לקבלן עמד על 4,668,719 ש״ח, לפי קבלות והודאת הנתבע.

  • סכום התמורה החוזית בצירוף הפרשי מדד תשומות הבנייה עמד על 4,031,104 ש״ח.

  • ההפרש הבסיסי שנוצר עקב מחדלי המייצג הסתכם בסך של 637,615 ש״ח.

  • מסכום זה הפחית בית המשפט 132,000 ש״ח בגין רכישת מחסן נפרד (30,000 דולר לפי שער מרבי של 4.4 ש״ח).

לפיכך, העמיד בית המשפט העליון את הפיצוי בגין התשלומים העודפים על סך מדויק של 505,615 ש״ח. סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום היתרה (22.4.2010). בנוסף לכך, נותרו על כנם פיצויים בגין עוגמת נפש, הוצאות טיפול משפטי ושכר טרחה בסך כולל של 227,536 ש״ח, ללא כל ניכוי אשם תורם.

השוואת עילות התביעה והיקף האחריות

כדי להבין את המשמעות המעשית של פסק הדין, נשווה בין הגישה המחוזית לעמדת בית המשפט העליון.

השוואת הגישות המשפטיות בין בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון בפרשת הרמן

סוגייה לבחינה פסיקת בית המשפט המחוזי הכרעת בית המשפט העליון
אשם תורם של הלקוח הוטל בשיעור 30% עקב אי-בדיקת קצב הבנייה. בוטל כליל; הלקוח אינו חייב לפקח על פרקליטו.
כימות הנזק בגין ריביות נפסק על דרך האומדנה בסך 300,000 ש״ח בלבד. חושב במדויק מתוך הראיות לסך 505,615 ש״ח.
חובת הדיווח לתושבי חוץ הוכרה כחלק מסטנדרט הזהירות של המייצג. הודגשה כחובת נאמנות מוגברת המונעת טענת אשם.

שלבים מומלצים למניעת נזקים בעסקאות מקרקעין של תושבי חוץ

תושבי חוץ המבצעים עסקאות נדל״ן נדרשים לנקוט צעדים מקדימים כדי להבטיח את זכויותיהם.

  1. הגדרת סמכויות ברורה בהסכם שכר הטרחה. יש לציין מפורשות מהם תפקידי הפרקליט, לרבות מעקב אחר לוחות תשלומים ודרישות קבלן.

  2. קביעת מנגנון עדכון שוטף בכתב. כדאי לקבוע דיווח תקופתי אודות קצב התקדמות הבנייה והעברת כספים מחשבון הנאמנות.

  3. בדיקה מקדימה של מתווה המשכנתא. מומלץ להסדיר את הדרישות הבנקאיות והשמאות מוקדם ככל האפשר למניעת פיגורים.

  4. שמירת תיעוד מלא של קבלות והעברות. יש לרכז את כל האסמכתאות הכספיות בזמן אמת לשם הוכחת נזקים במידת הצורך.

צריכים עורך דין משפט אזרחי?

לבדיקת המקרה שלכם

או התקשרו: 1-700-555-996

שאלות ותשובות

האם הלקוח חייב לפקח על עורך דינו בעסקת מקרקעין?

לא, בית המשפט העליון קבע מפורשות כי הלקוח רשאי להסתמך על מומחיות המייצג. אין לצפות מהרוכש לבלוש אחר פעולות הפרקליט או לשכור גורמי פיקוח חיצוניים.

מתי תוכר רשלנות מקצועית של עורך דין שייצג תושב חוץ?

רשלנות תוכר כאשר עורך הדין מפר את חובת הנאמנות והמסירות. דוגמאות בולטות כוללות עיכוב כספים שלא לצורך, אי-בירור התקדמות הפרויקט והתעלמות מהתראות פיגורים של הקבלן.

כיצד מוכיחים נזק כספי כתוצאה מאיחור בתשלומים לקבלן?

הוכחת הנזק נעשית באמצעות הצגת קבלות, חשבוניות ודפי חשבון נאמנות. התובע נדרש להראות את הפער בין המחיר החוזי המוצמד לבין התשלום שבוצע בפועל.

האם אי-החלפת עורך דין בזמן מקימה אשם תורם ברשלנות עורך דין?

ככלל, הימנעות מהחלפת פרקליט בשלב מוקדם אינה מגבשת אשם תורם. זאת כל עוד הלקוח פעל בתום לב והעביר את הטיפול לאחר שגילה את מחדלי הייצוג.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי