כן, בית הדין האזורי לעבודה מוסמך לבטל הרשעה פלילית במקרים חריגים לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי. לשם כך, על הנאשם להוכיח כי ההרשעה תסב נזק תעסוקתי חמור ובלתי מידתי לעומת חומרת המעשה. בנוסף, השופטים בוחנים את היעדר העבר הפלילי, חרטה כנה והמלצה חיובית משירות המבחן. במקרה הנדון, ביטל בית הדין את הרשעת מנכ״ל חברה בורסאית והטיל עליו שירות לתועלת הציבור בלבד, בעוד על רעייתו הוטל קנס כספי.
העסקת עובדת זרה שלא כדין מהווה עבירה פלילית בעלת השלכות אישיות. לפיכך, וכלכליות כבדות על מעסיקים פרטיים. אזרחים רבים מעסיקים עובדים במשק ביתם מבלי להבין את מלוא המשמעות הפלילית הנלווית לכך. הליך זה רלוונטי במיוחד עבור נושאי משרה.
מנהלים ובעלי מקצועות חופשיים החוששים מפגיעה ברישיונם או במעמדם הציבורי. בנוסף, במאמר זה תלמדו כיצד בתי הדין לעבודה מיישמים את מבחני ביטול ההרשעה. כמו כן, נסביר כיצד נקבע מתחם הקנס הכספי לפי תיקון 113 לחוק העונשין. ומהם הצעדים הנכונים למזעור הנזק המשפטי.
חוק עובדים זרים, התשנ״א-1991, קובע איסור מוחלט על העסקת עובד זר ללא היתר כדין. עם זאת, סעיף 2(א) לחוק מגדיר עבירה זו כעבירה פלילית. בנוסף, סעיף 2(ב)(3) לחוק מטיל חובה פלילית להסדיר ביטוח רפואי מלא עבור העובד.
המחוקק ביקש להגן על זכויותיהם של עובדים זרים כקבוצה מוחלשת בשוק העבודה. לפיכך, בתי הדין מתייחסים לעבירות אלו בחומרה רבה. יחד עם זאת, סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ״ב-1982. כתוצאה מכך, מעניק לבית המשפט סמכות ייחודית.
סעיף זה מאפשר לבטל הרשעה לאחר שנקבעה אשמתו של אדם.
ההלכה הפסוקה בעניין תמר כתב (ע״פ 2083/96) קובעת שני תנאים מצטברים להימנעות מהרשעה:
-
היעדר יחס סביר: ההרשעה תפגע באופן חמור ובלתי פרופורציונלי בשיקום הנאשם או בעיסוקו.
-
חומרת העבירה: טיב העבירה ונסיבותיה מאפשרים לוותר על הרשעה מבלי לפגוע באינטרס הציבורי.
שימו לב: הכלל המשפטי הבסיסי מחייב הרשעה פלילית של כל מי שאשמתו הוכחה. ביטול הרשעה מהווה חריג נדיר השמור לנסיבות מיוחדות בלבד.
ההליך המשפטי: כתב האישום בגין העסקת עובדת זרה שלא כדין
במסגרת הליך הע״ז (תל-אביב-יפו) 3102-06-12, הגישה מדינת ישראל כתב אישום מתוקן נגד בני זוג. לעומת זאת, הנאשמת 1 היא רבקה בראז שורץ, והנאשם 2 הוא בועז אהרון אברה שוורץ. סגנית הנשיאה, השופטת הדס יהלום, ניהלה את הדיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו.
כתב האישום ייחס לשני בני הזוג עבירות של העסקת עובדת זרה שלא כדין. לדוגמה, ואי-עריכת ביטוח רפואי. העסקת העובדת נמשכה תקופה ממושכת של כשנה תמימה במשק ביתם. בנוסף לכך, בני הזוג הלינו את העובדת בביתם לאורך כל התקופה.
הנאשמים בחרו להודות בעובדות כתב האישום המתוקן ותרמו לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. עם זאת, הנאשם 2 ביקש לבטל את הרשעתו הפלילית. הנאשם 2 כיהן באותה עת כדירקטור ומנכ״ל בחברת ״דויטשה ניירות ערך ישראל בע״מ״. שהיא חברה בבורסה.
בשל כך, הפנה בית הדין את הנאשם לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן.
תסקיר שירות המבחן המשלים המליץ על ביטול הרשעתו של הנאשם 2. שירות המבחן התרשם מנטילת אחריות ומחרטה כנה. לפיכך, גיבש שירות המבחן תוכנית של צו שירות לתועלת הציבור (של״צ) בהיקף של 100 שעות.
טענות הצדדים: בין פגיעה בקריירה של מנכ״ל לצורך בהרתעה
באי כוח המאשימה דרשו להותיר את ההרשעה על כנה ולהטיל עונשים מרתיעים. המאשימה טענה כי העסקת עובדים זרים ללא היתר הפכה לבעיה חברתית ומוסרית חמורה. יתרה מכך, נטען כי הנאשם ניסה להשליך את עיקר האחריות על כתפי אשתו.
לעניין הענישה הכספית, הציגה המאשימה מתחמי ענישה מחמירים עבור הנאשמת 1:
-
עבירת העסקה ללא היתר: מתחם קנס שנע בין 28,000 ש״ח ל-45,000 ש״ח.
-
עבירת אי-עריכת ביטוח רפואי: מתחם קנס שנע בין 8,000 ש״ח ל-15,000 ש״ח.
לעומת זאת, סנגורם של הנאשמים עתר לאימוץ מלא של המלצת שירות המבחן. הסנגור הציג מסמכים המעידים כי הרשעה פלילית תפגע אנושות בהמשך עבודתו של הנאשם 2. הנאשם חויב להצהיר מעת לעת על היעדר עבר פלילי לפי תקנון הבורסה.
כמו כן, הדגיש הסנגור כי מעורבותו של הבעל בהעסקה הייתה מינורית עקב נסיעותיו המרובות לחו״ל. בנוסף, הנאשמים הם אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי, שמעדו באופן חד-פעמי.
הכרעת בית הדין לעבודה: ביטול הרשעה והטלת קנס כספי
השופטת הדס יהלום בחנה בפירוט את נסיבות המקרה והכריעה באופן מובחן לגבי כל נאשם. לגבי הנאשם 2, בית הדין השתכנע כי מתקיימים התנאים החריגים שנקבעו בהלכת תמר כתב. בית הדין מצא כי הרשעה פלילית תסב לנאשם נזק תעסוקתי בלתי הפיך ובלתי פרופורציונלי.
בנוסף, בית הדין קבע כי מעורבות הנאשם 2 הייתה פחותה בשל נסיעותיו התכופות לצורכי עבודה. לפיכך, השופטת הורתה על ביטול הרשעתו של הנאשם 2 לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי. תחת ההרשעה, הטיל בית הדין על הנאשם 2 צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות במרכז לעיוורים (מרש״ל).
לעומת זאת, עניינה של הנאשמת 1 נבחן לפי תיקון 113 לחוק העונשין, תשל״ז-1977. השופטת הדס יהלום קבעה כי שתי העבירות מהוות אירוע עברייני אחד מתמשך. על כן, קבע בית הדין מתחם ענישה כולל הנע בין 18,000 ש״ח ל-25,000 ש״ח.
לבסוף, שקל בית הדין את נסיבותיה האישיות של הנאשמת 1, לרבות עברה הנקי והודאתה המיידית. בית הדין מיקם את עונשה בתחתית המתחם וגזר עליה קנס בסך 20,000 ש״ח בארבעה תשלומים. כמו כן, חייב בית הדין את הנאשמת לחתום על התחייבות להימנע מעבירה דומה למשך שלוש שנים.
אזהרה: הלנת עובד זר והעסקתו לאורך חודשים רבים מגדילות משמעותית את מתחם הקנס הכספי ומונעות לרוב הקלה בעונש.
השוואת ענישה בעבירות העסקת עובדים זרים ללא היתר
הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המשפטיים בין שני הנאשמים בפסק הדין. כפי שנקבעו על ידי בית הדין:
השוואת נסיבות ההעסקה והתוצאה העונשית בין הנאשמים בהליך פרמטר להשוואה הנאשם 2 (בועז שוורץ)הנאשמת 1 (רבקה בראז שורץ)תפקיד ומעמד תעסוקתי דירקטור ומנכ״ל בחברה בורסאית עקרת בית ומנהלת משק הבית מידת המעורבות במעשה מינורית עקב נסיעות מרובות לחו״ל מרכזית בניהול השוטף של משק הבית נזק קונקרטי מהרשעה פגיעה ודאית בפרנסה ובדרישות כשירות בבורסה לא הוכחה פגיעה תעסוקתית ייחודית המלצת שירות המבחן ביטול הרשעה וצו של״ץ של 100 שעות לא נשלחה לקבלת תסקיר מבחן התוצאה המשפטית הסופית ביטול הרשעה וביצוע 100 שעות של״ץ הרשעה פלילית, קנס של 20,000 ש״ח והתחייבות
מה עושים כאשר עומדים בפני כתב אישום על העסקת עובדת זרה?
מעסיקים רבים מוצאים עצמם חסרי אונים כאשר פקחי רשות האוכלוסין וההגירה דופקים על דלתם. כדי להגן על זכויותיכם ולמנוע נזק בלתי הפיך, מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:
-
קבלת ייעוץ משפטי מיידי. פנו לעורך דין המתמחה בדיני עבודה ובמשפט פלילי לפני מסירת גרסה מפורטת בחקירה.
-
איסוף מסמכים רפואיים ותעסוקתיים. רכזו אסמכתאות המעידות על חובתכם להציג תעודת יושר לצורך רישיון מקצועי או עיסוק ניהולי.
-
פנייה מהירה לשירות המבחן. בקשו מבית הדין להפנותכם לקבלת תסקיר שירות מבחן לצורך בחינת ביטול הרשעה.
-
הוכחת שיתוף פעולה וחרטה. נטילת אחריות מוקדמת והפסקת העבירה מסייעות בהוכחת מעידה חד-פעמית של אדם נורמטיבי.
שאלות ותשובות
האם העסקת עובדת זרה שלא כדין מובילה תמיד להרשעה פלילית?
ברירת המחדל בחוק היא הרשעה פלילית של כל אדם שביצע את העבירה. עם זאת, במקרים נדירים שבהם מוכחת פגיעה תעסוקתית חמורה ויוצאת דופן. בית הדין רשאי להורות על ביטול ההרשעה.
מדוע בית הדין החמיר יותר עם האישה לעומת הבעל?
בית הדין קבע. כי מעורבותה של האישה בהעסקה הייתה משמעותית יותר לעומת מעורבות הבעל ששהה רבות בחו״ל. בנוסף, הבעל הוכיח כי הרשעה תפגע ישירות ביכולתו לכהן כמנכ״ל בחברה בורסאית. בעוד האישה לא הוכיחה נזק תעסוקתי דומה.
מהו גובה הקנס בגין העסקת עובדת ללא היתר?
גובה הקנס תלוי בנסיבות ביצוע העבירה, במשך ההעסקה ובשאלה האם המעסיק הלין את העובדת בביתו. בפסק הדין הנדון נקבע מתחם ענישה של 18,000 ש״ח עד 25,000 ש״ח. ועל הנאשמת הוטל קנס בסך 20,000 ש״ח.
האם העסקת עובד זר במשק בית נחשבת לעבירה של מעסיק עסקי?
החוק מטיל אחריות פלילית על כל מעסיק, לרבות מעסיק פרטי במשק בית. עם זאת, בתי הדין מתחשבים בעובדה שהעבירה לא בוצעה במסגרת עסקית. ומסחרית כשיקול מקל בקביעת גובה הקנס.
לסיכום, גזר הדין בהליך הע״ז 3102-06-12 ממחיש את המורכבות המשפטית בעבירות העסקה ללא היתר. בתי הדין לעבודה רואים בחומרה פגיעה בזכויות עובדים זרים. אך מוכנים לגלות גמישות במקרים של נזק תעסוקתי בלתי מידתי. התמודדות מקצועית ונכונה מול כתב אישום יכולה להוביל לביטול ההרשעה ולהפחתת הקנס הכספי במידה ניכרת.
