לא, התפרצות המחלה בעת השירות אינה מעניקה זכאות אוטומטית לתגמולים. החייל נדרש להוכיח קשר סיבתי מובהק בין תנאי שירותו לבין פרוץ המחלה. בית המשפט העליון קבע כי נדרשת ראיה לאירוע חריג, עומס חריג או מתח מיוחד ששימשו כזרז להתפרצות. ללא ראיה קונקרטית כזו, קצין התגמולים ידחה את התביעה.
התפרצות סכיזופרניה בשירות הצבאי מעוררת שאלות משפטיות, רפואיות ואנושיות כבדות משקל. לפיכך, מצד אחד עומד חייל שחייו השתנו מן הקצה אל הקצה בעת מילוי תפקידו. מנגד ניצבת דרישת החוק להוכיח קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין הופעת המחלה. מאמר זה מנתח את ההלכה השיפוטית שנקבעה בבית המשפט העליון בסוגייה רגישה זו.
בנוסף לכך, המאמר מבהיר את נטלי ההוכחה המוטלים על התובע. בנוסף, הקוראים ילמדו מהן דרישות הסף להכרה במחלת נפש קונסטיטוציונלית. כמו כן נסביר את גבולות ההתערבות של ערכאות הערעור בממצאי עובדה.
חוק הנכים (תגמולים ושקום) (נוסח משולב) תשי״ט-1959 מגדיר נכות כאיבוד כושר פעולה. עם זאת, החוק דורש כי הפגיעה תיגרם בתקופת השירות ועקב השירות הצבאי. לפיכך, קיומו של ציר זמן חופף בין השירות לבין גילוי המחלה אינו מספיק.
לעומת זאת, החוק מטיל את נטל ההוכחה במלואו על כתפי התובע. כתוצאה מכך, על התובע להראות כי תנאי השירות יצרו את המחלה או החמירו אותה. תובע הטוען לקשר סיבתי נדרש להביא תשתית עובדתית ורפואית מוצקה.
ההבדל בין חוק הנכים לחוק משפחות חיילים
בשלב זה ראוי להדגיש הבדל חקיקתי בסיסי וחשוב. לעומת זאת, חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י-1950, כולל חזקת קשר סיבתי לטובת בני המשפחה. חוק זה קובע כי חייל שמת בעת שירותו נחשב כמי שמת עקב השירות.
לעומת זאת, חוק הנכים אינו מעניק חזקה משפטית מקבילה לתובע נכות. כתוצאה מכך, החייל המשוחרר נושא בנטל השכנוע מהרגע הראשון. לדוגמה, נטל זה דורש הוכחה כי הקשר הסיבתי מתקבל מאוד על הדעת.
פרשת רע״א 5499/92 קצין התגמולים נ' דפנה בן עד29.04.1993
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים דן במקרה מורכב זה. לדוגמא, ההליך נדון בפני הרכב השופטים ש' לוין, ג' בך וא' מצא. פסק הדין ניתן ביום 29.4.1993 בעקבות ערעור שהגיש קצין התגמולים.
המשיבה התגייסה לצה״ל בחודש ספטמבר 1985 ושירתה בטירונות במשך שלושה שבועות. לאחר מכן הוצבה המשיבה כפקידה בבסיס בה״ד 4. כלומר, כעבור תשעה חודשי שירות בלבד שוחררה המשיבה מצה״ל עקב התפרצות סכיזופרניה.
מיד לאחר שחרורה הגישה המשיבה תביעה להכרה בנכות לפי חוק הנכים. אולם, המשיבה טענה כי תנאי שירות קשים וחיכוכים עם מפקדיה גרמו להתפרצות המחלה. קצין התגמולים דחה את תביעתה לאחר שלא מצא קשר סיבתי לשירות.
הדיון בוועדת הערעור וממצאי המהימנות
המשיבה ערערה על החלטת קצין התגמולים בפני ועדת הערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים. אמנם, הוועדה שמעה את עדותה של המשיבה ובחנה חוות דעת של מומחים פסיכיאטרים. מטעם קצין התגמולים העידה מומחית אשר קבעה כי המחלה הינה תורשתית-קונסטיטוציונלית.
בנוסף, המומחית הדגישה כי המשיבה גילתה קווים שכיזואידיים עוד בטרם גיוסה. ואולם, מנגד, מומחה מטעם המשיבה טען כי תנאי השירות שימשו כגורם מאיץ ומדליק למחלה. ועדת הערעור התרשמה ישירות מעדות המשיבה ודחתה את תיאוריה על תנאי שירות חריגים.
הוועדה קבעה ממצא עובדתי ברור לפיו תנאי השירות היו רגילים לחלוטין. יחד עם זאת, יחס המפקדים היה קורקטי ותקין כמקובל במסגרת הצבאית. לפיכך דחתה הוועדה את הערעור והותירה את החלטת קצין התגמולים בעינה.
הפיכת ההחלטה בבית המשפט המחוזי
המשיבה לא השלימה עם ההחלטה וערערה לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי, בפסק דינם של סגן הנשיא י' מרגלית והשופט מ' סלוצקי. קיבל את הערעור. השופטים קבעו כי המעבר לשירות צבאי היווה שינוי דרמטי עבור המשיבה.
כמו כן קבע בית המשפט המחוזי כי תנאי השירות יצרו מצב יוצא דופן מבחינתה הסובייקטיבית. בית המשפט ראה בטראומה של הוצאת החיילת משגרת חייה גורם שתרם לפרוץ המחלה. בעקבות זאת הגיש קצין התגמולים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
השופט ג' בך, בהסכמת השופטים ש' לוין וא' מצא, קיבל את ערעור קצין התגמולים. בית המשפט העליון ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופטים החזירו על כנן את החלטות קצין התגמולים וועדת הערעור ללא צו להוצאות.
ראשית, בית המשפט העליון ניתח את נטל הראיה הרובץ על התובע. השופט בך הבהיר כי אין להחמיר יתר על המידה עם תובעי תגמולים. עם זאת, אין להסתפק באפשרות תיאורטית גרידא לקיומו של קשר סיבתי.
שנית, בית המשפט קבע כי נדרשת ראיה למתח מיוחד או לחוויה חריגה בשירות. חוויה כזו יכולה להיות פעילות מבצעית קשה או אירוע מאיים ויוצא דופן. במקרה של המשיבה לא הוכח כל אירוע חריג שהיה יכול לשמש כהדק להתפרצות המחלה.
שימו לב: בית המשפט העליון קבע כי השופט אינו רשאי לקבוע קשר סיבתי על סמך עצם המעבר מהחיים האזרחיים לשירות צבאי רגיל, שכן קביעה כזו תהפוך כל מחלת נפש בשירות לבת פיצוי.
הגבלת סמכות ההתערבות של בית המשפט המחוזי
נימוק מרכזי נוסף נגע לסמכות הסטטוטורית של ערכאת הערעור. סעיף 34(א) לחוק הנכים מסמיך את בית המשפט המחוזי לדון בערעור בנקודה משפטית בלבד. לעומת זאת, ועדת הערעור מוסמכת לקבוע ממצאים עובדתיים על יסוד התרשמות בלתי אמצעית מעדים.
לפיכך, בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו כאשר הפך ממצא עובדתי של הוועדה. ועדת הערעור לא האמינה לתיאורי המשיבה בדבר תנאי עבודה קשים. התערבותו של סגן הנשיא י' מרגלית בממצאי המהימנות של הוועדה היוותה שגיאה משפטית שהצדיקה ביטול.
השוואת רמת הראיות הנדרשת להוכחת סכיזופרניה בשירות הצבאי
השוואת מסלולי הוכחה ותנאי זכאות בתביעות קשר סיבתיקריטריון לבחינהדרישת הפסיקה בהתפרצות סכיזופרניהמצב של שירות רגיל ללא אירוע מיוחדנטל ההוכחה הראשימוטל על החייל התובע להראות קשר הגיוני ומסתבראינו מעביר את נטל ההוכחה אל קצין התגמוליםאופי האירועים בשירותדרישה לראיה קונקרטית על דחק חריג, עומס קיצוני או פחדשגרה צבאית רגילה ויחסי פקוד-מפקד סבירים אינם מספקיםמעמד מחלה רדומההוכחה שהשירות פעל כהדק ממשי להתפרצותייחוס ההתפרצות למבנה האישיות ולגורמים תורשתיים בלבדהתערבות בערעור מחוזימוגבלת לשאלות משפטיות בלבד לפי סעיף 34(א)אין סמכות לשנות ממצאי עובדה והתרשמות מעדים
אזהרה: הסתמכות על תחושות סובייקטיביות של קושי בהסתגלות למסגרת צבאית, ללא תיעוד אובייקטיבי מזמן אמת, מובילה בדרך כלל לדחיית התביעה.
מתי מחלת נפש תוכר כקשורה לשירות הצבאי?
פסיקת בתי המשפט לאורך השנים הגדירה מספר מצבים שבהם תוכר פגיעה נפשית. הכרה כזו תתאפשר רק כאשר מתקיימים תנאים סביבתיים מובהקים:
-
השתתפות בלחימה, בקרב פעיל או בפעילות מבצעית מסוכנת.
-
חשיפה למראות קשים, לאירועי מוות או לפציעות של חברים ליחידה.
-
תנאי שירות קיצוניים שכללו חסך שינה מתמשך ולחץ פיזי חריג.
-
התעמרות פיקודית קשה ויוצאת דופן המגובה בעדויות ובמסמכים רשמיים.
-
היעדר מוחלט של סימנים מוקדמים או הפרעות נפשיות בטרם הגיוס לצבא.
לעומת זאת, כאשר מדובר במחלה בעלת רקע תורשתי שהתפרצה במהלך שירות שגרתי. בתי המשפט נוטים לייחס את הפריצה למבנה האישיות. התפרצות סכיזופרניה בשירות הצבאי בתנאי בסיס עורפי אינה מקימה זכאות בהיעדר גורם דחק חריג.
מה עושים במקרה של התפרצות מחלת נפש במהלך השירות
-
איסוף תיעוד רפואי מלא. יש לשמור כל מסמך רפואי, סיכום אשפוז ורישום של קצין בריאות נפש מתקופת השירות.
-
תיעוד אירועים חריגים בזמן אמת. יש לאתר דוחות פעילות, יומני מבצעים ותלונות רשמיות המעידים על עומס קיצוני או אירוע טראומטי.
-
גביית עדויות מחיילים ומפקדים. יש לפנות לחברים ששירתו לצד החייל כדי שיתארו את תנאי השירות ואת השינוי בהתנהגותו.
-
קבלת חוות דעת פסיכיאטרית מומחית. יש להצטייד בחוות דעת של מומחה הקובע במפורש כי תנאי השירות שימשו כזרז להתפרצות המחלה.
-
הגשת תביעה מסודרת לקצין התגמולים. יש להגיש את הבקשה בצורה מנומקת היטב כדי למנוע דחייה על הסף.
טעויות נפוצות בתביעות להכרה בנכות נפשית
תובעים רבים שוגים כאשר הם סבורים שעצם השחרור בפרופיל נפשי מעניק זכאות אוטומטית. הצבא עשוי לשחרר חייל בשל אי-התאמה רפואית, אך קצין התגמולים בוחן שאלת אחריות משפטית. מדובר בשתי מערכות נפרדות הפועלות לפי קריטריונים שונים לחלוטין.
בנוסף, חיילים נוטים לעיתים להפריז בתיאור קשיי היום-יום של השירות הרגיל. ועדות הערעור מורכבות משופט, מרופא מומחה ומאיש ציבור המכירים היטב את המערכת הצבאית. עדות שנחזית כמוגזמת עלולה לפגוע במהימנות התובע ולגרום לדחיית הערעור.
יתרה מכך, הימנעות מאיסוף ראיות אובייקטיביות בשלב המוקדם מקשה על הוכחת התביעה בהמשך הדרך. זיכרון העדים מיטשטש ומסמכים צבאיים עלולים ללכת לאיבוד. לפיכך, פעולה מהירה ושיטתית הינה חיונית להצלחת ההליך.
שאלות ותשובות
האם סכיזופרניה נחשבת למחלה תורשתית הפוסלת הכרה בצה״ל?
סכיזופרניה מוכרת ברפואה כמחלה בעלת בסיס קונסטיטוציונלי ותורשתי. עם זאת, אם החייל יוכיח כי אירוע דחק קיצוני בשירות היווה ״טריגר״ שהאיץ את התפרצותה. ניתן לזכות בהכרה כנכה צה״ל לפי חוק הנכים.
מה המשמעות של סעיף 34(א) לחוק הנכים בערעור מחוזי?
סעיף זה קובע. כי ערעור על החלטת ועדת ערעור לבית המשפט המחוזי מוגבל לנקודה משפטית בלבד. בית המשפט המחוזי אינו רשאי להתערב בממצאי מהימנות או בעובדות שקבעה הוועדה על בסיס העדים שהופיעו בפניה.
האם די בכך שהשירות גרם לחייל למתח נפשי סובייקטיבי?
לא, פסיקת בית המשפט העליון הבהירה. כי מתח סובייקטיבי הנובע מקשיי הסתגלות רגילים לשירות אינו מספיק. החוק דורש להראות תנאים אובייקטיביים חריגים או אירועים יוצאי דופן שהשפיעו ישירות על התפתחות הפגיעה הנפשית.
מהי רמת ההוכחה הנדרשת להוכחת קשר סיבתי?
התובע אינו נדרש להוכיח את טענותיו ברמת ודאות מוחלטת של קרוב לוודאי. די בכך שמן המכלול הראייתי יעלה. כי קיומו של קשר סיבתי בין תנאי השירות לפרוץ המחלה מתקבל מאוד על הדעת.
סיכום הדברים וחשיבות הליווי המשפטי
פסק הדין ברע״א 5499/92 קצין התגמולים נ' דפנה בן עד29.04.1993 מהווה אבן יסוד בדיני הנכים. בית המשפט העליון קיבל את ערעור קצין התגמולים ודחה סופית את תביעת החיילת להכרה בנכות. פסק הדין המחיש כי לא כל התפרצות מחלה במהלך השירות מזכה בתגמולים.
הוכחת תביעה בגין מחלת נפש דורשת עבודה ראייתית יסודית והבנה רפואית-משפטית מעמיקה. כאשר מתמודדים עם הליכים מול קצין התגמולים, ייעוץ משפטי מקצועי עשוי להכריע את גורל התביעה.\
