כן, בית המשפט העליון קבע כי עבירת איומים, שאותה מסווגים בדרך כלל כעוון, הופכת לעבירת פשע כאשר היא מבוצעת במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, בהתאם לסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג-2003. סיווג זה מאפשר להפעיל עונשי מאסר מותנה שהוטלו בגין עבירות פשע קודמות. בכך מתחזקים כלי האכיפה נגד פעילי ארגוני פשיעה, ומודגשת חומרתן היתרה של עבירות אלה.
פסק דין של בית המשפט העליון קובע הלכה משפטית חשובה בנוגע לסיווגן של עבירות המבוצעות במסגרת ארגוני פשיעה. לפיכך, ההחלטה דנה בשאלה האם ביצוע עבירה ״רגילה״ מסוג עוון, כמו עבירת איומים, בתוך ארגון פשיעה. משנה את סיווגה הפורמלי לעבירת פשע. חרף, כפועל יוצא מכך, נבחנה גם השלכת הדבר על הפעלת מאסר מותנה.
פסק הדין, שהתקבל בערעור בעניינו של גיל אלבז, חבר פעיל בארגון פשיעה. בנוסף, מחזק את כלי האכיפה נגד פעילות עבריינית מאורגנת.
המאמר הבא יפרט את פרטי ההליך. עם זאת, את טענות הצדדים ואת הכרעתו של בית המשפט העליון בעניין זה. בנוסף, נבחן את המשמעויות המעשיות של הלכה זו. הן עבור נאשמים בעבירות דומות והן עבור אכיפת החוק.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. לעומת זאת, דחה את ערעורו של גיל אלבז (ע״פ 3924/17). אלבז, שהיה חבר פעיל בארגון פשיעה שפעל בבאר שבע, הורשע בעבירות אלימות ועבירות כלכליות שונות. בין העבירות, בית המשפט הרשיע אותו באיומים על מתלונן.
סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וניסיון לגרימת חבלה חמורה. לדוגמה, כל העבירות בוצעו בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג-2003 (להלן: חוק ארגוני פשיעה). אשר מכפיל את העונש הקבוע לעבירה עד למקסימום של 25 שנות מאסר.
בית המשפט המחוזי גזר על אלבז 4.5 שנות מאסר בפועל. לדוגמא, ובנוסף לכך הפעיל עונש מאסר מותנה של 16 חודשים מהליך קודם. בית המשפט קבע כי עבירת האיומים, אשר בבסיסה היא עוון. הופכת לעבירת פשע בשילוב סעיף 3 לחוק ארגוני פשיעה.
משכך, קבע בית המשפט כי הדבר מהווה הפרה של תנאי המאסר המותנה. כלומר, אשר הוגבל לעבירות פשע בלבד. לבסוף, בית המשפט חפף 10 מתוך 16 חודשי המאסר המותנה לעונש העיקרי. כך שבסך הכול נגזרו על אלבז 5 שנות מאסר.
השאלה המשפטית המרכזית וטענות הצדדים
השאלה המשפטית העיקרית שהונחה לפתחו של בית המשפט העליון נגעה לסיווג עבירת איומים במסגרת ארגון פשיעה. אולם, האם הכפלת העונש לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה משנה את סיווג העבירה מעוון לפשע (כמוגדר בסעיף 24 לחוק העונשין). או שמא מדובר בנסיבה מחמירה שמשפיעה רק על גובה העונש, ללא שינוי בסיווג הפורמלי. כמו כן, בית המשפט בחן האם היה מקום לנכות מתקופת מאסרו של המערער את מלוא התקופה שבה היה ״שפוט עצור״.
המערער, גיל אלבז. אמנם, טען כי סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה אינו הופך את עבירת האיומים לעבירת פשע. לשיטתו, סיווג העבירה נשאר עוון, שכן ביצועה במסגרת ארגון פשיעה הוא נסיבה מחמירה בלבד. שרק מכפילה את העונש ולא משנה את סיווג העבירה.
המערער הוסיף וטען כי עבירות בעלות דרגת חומרה שונה נקבעו מלכתחילה כעבירות נפרדות. ואולם, הוא גם התייחס לכותרת הסעיף ״עבירה במסגרת ארגון פשיעה – נסיבה מחמירה״. וטען כי היא תומכת בפרשנותו. המערער ביקש כי ינכו ממאסרו את כל תקופת מעצרו כ״שפוט עצור״.
בטענה לאפליה לעומת נאשם אחר שהגיע להסדר טיעון.
מנגד, המשיבה, מדינת ישראל, תמכה בפרשנותו של בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, המדינה הדגישה כי ביצוע עבירת איומים במסגרת ארגון פשיעה מהווה חלק ממכלול עבירות אלימות חמורות. המצדיקות את הפעלת המאסר המותנה. בנוסף לכך, המדינה טענה כי אין להקיש מעניינו של נאשם אחר שהגיע להסדר טיעון.
וכי בשל עברו הפלילי המשמעותי של אלבז ונסיבות ביצוע העבירות, אין מקום להקל בעונשו.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
השופטת א' חיות, בהסכמת השופטים ח' מלצר וע' ברון, דחתה את הערעור של גיל אלבז. מאידך, בית המשפט העליון קבע כי נסיבה מחמירה, כגון ביצוע עבירה במסגרת ארגון פשיעה. יכולה לשנות את סיווגה של עבירת יסוד מסוג עוון לעבירת פשע. בית המשפט השווה זאת לדוגמאות קיימות בחוק העונשין.
כמו הבחנה בין ״קבלת דבר במרמה״ רגילה לבין ביצועה בנסיבות מחמירות, שהיא עבירת פשע.
בית המשפט הסביר כי סעיף 3 לחוק ארגוני פשיעה יצר ״קטגוריה חדשה של עבירות מיוחדות״. מצד שני, קטגוריה זו מבטאת את חומרתן היתרה של עבירות המבוצעות במסגרת ארגון פשיעה. על כן, אין הכרח שתיקבע עבירה חדשה כזו בסעיף חוק נפרד. היא יכולה להיקבע גם כתוספת לעבירת היסוד.
משכך, קבע בית המשפט כי משהורשע אלבז בעבירת איומים בצירוף סעיף 3 לחוק ארגוני פשיעה. לסיכום, הפכה העבירה לעבירת פשע. בית המשפט המחוזי הפעיל כדין את עונש המאסר המותנה, אשר היה כפוף לביצוע עבירת פשע.
המערער גם טען כי יש לחפוף את מלוא תקופת המאסר המותנה לעונש המאסר שנגזר עליו. אולם, בית המשפט העליון דחה טענה זו. לאור, בית המשפט ציין כי ברירת המחדל בחוק היא הטלת עונשים במצטבר. הוא קבע כי בית המשפט המחוזי כבר הקל עם אלבז כאשר חפף את מרבית התקופה (10 מתוך 16 חודשים).
המערער לא העלה כל טעם של ממש המצדיק התערבות נוספת בהחלטה זו.
באשר לניכוי ימי המעצר. בהתאם, בית המשפט העליון קבע. כי אין לנאשם זכות קנויה לניכוי ימי מעצר כ״שפוט עצור״ מעונש המאסר. בית המשפט הדגיש כי זהו שיקול אחד מתוך מכלול שיקולי הענישה.
בית המשפט הדיוני שקל את השיקולים כראוי. למעשה, בהתחשב בעברו הפלילי המכביד של אלבז ובתפקידו בארגון הפשיעה. יתרה מכך, בית המשפט דחה את טענת האפליה בהשוואה לנאשם אחר. הנאשם השני, אבראהים, שהוזכר על ידי המערער, עונשו נגזר במסגרת הסדר טיעון נפרד.
הסדר הטיעון כלל הסכמה על העונש, ומשכך אין הנדון דומה.
שימו לב: סיווג עבירה כפשע או עוון אינו תמיד ברור מאליו. הוא יכול להיות מושפע מנסיבות מחמירות המוגדרות בחוק, גם אם הן מופיעות בסעיף חוק נפרד מהעבירה המקורית.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין של בית המשפט העליון מבהיר הלכה משפטית חשובה בדיני העונשין. ראשית, ההלכה קובעת כי נסיבה מחמירה בחוק. ובכלל זה ביצוע עבירה במסגרת ארגון פשיעה לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה. יכולה לשנות את הסיווג המשפטי הפורמלי של העבירה.
סיווג זה יכול להשתנות מעוון לפשע. שנית, הוא לא משנה רק את מתחם העונש הראוי לה.
הדבר נכון גם אם הנסיבה המחמירה מעוגנת בחוק נפרד ולא כחלק מהגדרת העבירה עצמה. שלישית, להלכה זו השלכות מעשיות משמעותיות. בין היתר על האפשרות להפעיל עונשי מאסר מותנה שהוטלו בעבר בכפוף לביצוע עבירת פשע. פסק הדין מחזק את כלי האכיפה העונשית נגד פעילי ארגוני פשיעה.
הוא מעביר מסר ברור על חומרתן של עבירות אלה.
השלכות על עברייני ארגוני פשיעה
הלכה זו מגבירה באופן משמעותי את הסיכון המשפטי עבור חברים בארגוני פשיעה. מכאן, עבירות שהיו נחשבות בעבר לבעלות חומרה נמוכה יותר, ומסווגות כעוון. יכולות כעת להביא להפעלת מאסרים מותנים קודמים. עונשים אלה הוטלו לעיתים קרובות בכפוף לביצוע עבירת פשע.
על כן, פסק הדין מחייב הבנה מעמיקה של השלכות ההרשעה בעבירות המבוצעות במסגרת פעילות ארגוני פשיעה. לכן, יש להביא בחשבון את הסיכוי להחמרת הענישה והפעלת מאסרים מותנים.
שאלות ותשובות
האם כל עבירה שבוצעה במסגרת ארגון פשיעה הופכת לפשע?
לא בהכרח כל עבירה. משום כך, בית המשפט קבע כי סעיף 3 לחוק ארגוני פשיעה. המכפיל את העונש בגין ביצוע עבירה במסגרת ארגון פשיעה, יכול לשנות את סיווגה מעוון לפשע. השינוי בסיווג רלוונטי לעבירות יסוד מסוג עוון.
עבירות פשע ממילא נחשבות חמורות, וסעיף 3 רק מכפיל את עונשן.
מה ההבדל בין עוון לפשע במשפט הפלילי?
ההבדל העיקרי הוא בחומרת העונש המקסימלי הקבוע בחוק. כן, עבירת ״עוון״ היא עבירה שנקבע לה עונש מאסר העולה על שלושה חודשים. ואינו עולה על שלוש שנים. ״פשע״ היא עבירה שנקבע לה עונש מאסר העולה על שלוש שנים.
סיווג זה משפיע על סדרי הדין, משך ההתיישנות וגם על הפעלת מאסרים מותנים.
מדוע עבירה מסוג עוון הופכת לפשע במקרה של ארגון פשיעה?
בית המשפט קבע כי ביצוע עבירה במסגרת ארגון פשיעה מוסיף לעבירה נופך מובהק של חומרה. בנסיבות, המחוקק, באמצעות סעיף 3 לחוק ארגוני פשיעה, נתן ״ביטוי נורמאטיבי״ למידת האנטי חברתיות הכרוכה בכך. זהו כלי המאפשר לרשויות להתמודד ביעילות עם פעילות עבריינית מאורגנת. זה גם מאפשר לבית המשפט להחמיר בעונשם של המורשעים.
האם ניתן לערער על הפעלת מאסר מותנה במקרים דומים?
ערעור על הפעלת מאסר מותנה אפשרי, אך הוא דורש נימוקים משפטיים מוצקים. בשל, כפי שראינו במקרה זה. בית המשפט דחה את טענת המערער לחפיפה מלאה של עונש המאסר המותנה. הוא קבע כי ברירת המחדל בחוק היא הטלת עונשים במצטבר.
וכי בית המשפט כבר הקל במידה מסוימת.
מה עושים במקרה של חשד לביצוע עבירת איומים במסגרת ארגון פשיעה?
-
פנו לעורך דין פלילי: קבלת ייעוץ משפטי מוקדם מעורך דין המתמחה בתחום הפלילי ובארגוני פשיעה חיונית להבנת המצב המשפטי.
-
הימנעו ממתן הצהרות: אל תמסרו מידע או הצהרות לרשויות ללא נוכחות עורך דין. כל אמירה יכולה לשמש נגדכם.
-
אספו ראיות: אם ישנן ראיות כלשהן שיכולות לסייע בהגנתכם, אספו אותן ושמרו עליהן בצורה מסודרת.
סיכום
פסק הדין של בית המשפט העליון בע״פ 3924/17 קובע הלכה תקדימית ומשמעותית. לאחר, הוא קובע כי עבירת איומים, שאותה מסווגים בדרך כלל כעוון. הופכת לעבירת פשע כאשר היא מבוצעת במסגרת פעילות של ארגון פשיעה. בהתאם לסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
בכך מחזק בית המשפט את כלי האכיפה העונשית נגד ארגוני פשיעה. לפני, ומדגיש את חומרתן היתרה של עבירות אלה. הלכה זו מאפשרת להפעיל עונשי מאסר מותנה שהוטלו בגין עבירות פשע קודמות. בכך היא משפיעה באופן ישיר על נאשמים בתיקים דומים.
הבנת הסיווג המשפטי של עבירות בהקשר של ארגוני פשיעה קריטית עבור כל מי שנחשד או עומד לדין בעבירות אלה. מעבר לכך, קבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה במשפט פלילי. ובדיני ארגוני פשיעה היא צעד הכרחי להבטחת ההגנה הטובה ביותר האפשרית. עורך דין מנוסה יוכל לנווט בין מורכבות ההליכים ולפעול למען שמירה על זכויותיו של הנאשם.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
