שיבוש הליכי משפט על ידי עורך דין: גבולות האחריות

גבולות חובת עורך דין לגילוי נאות מול חובת נאמנות ללקוח במקרה של שיבוש הליכי משפט

פסק דין של בית המשפט העליון קובע. בנוסף, כי עורך דין אינו יכול להטעות את בית המשפט ביודעין. גם אם הוא מייצג את לקוחו. כאשר העורך דין יוצר או מסתיר נתונים עובדתיים כוזבים, הוא נושא באחריות פלילית.

לפיכך, חובת הגילוי לבית המשפט גוברת על חובת הנאמנות ללקול, כאשר מדובר בהצגת מצגי שווא.

רקע פסק דין תקדימי – ע"א 236/88 (אברהם איזמן נ' מדינת ישראל)

הפסק דין ניתן ב-13.08.1990 על ידי הנשיא מ' שמגר. עם זאת, המשנה למנשיא מ' אלון והשופט י' קדמי. הערעור נבדק בבית המשפט העליון לשאלות פליליות. בנוסף, פסק הדין מגדיר גבולות ברורים לאחריותו הפלילית של עורך דין המייצג לקוח.

במקרה, עורך דין הסתיר מסמכים מבג״ץ והשמיד ראיה במהלך חיפוש משטרתי. עם זאת, הוא הציג מצג שווא כי השותף הפוטנציאלי אינו שייך לעסקה. כתוצאה מכך, העבריין ויקטור ברנס, שהיו מעורבים, הוסתרו במידע פנימי.

השאלות המשפטיות המרכזיות

האם הצגת מצג עובדתי כוזב בפני בג״ץ מהווה עבירה?

בית המשפט קבע כי הצגת עובדות כוזבות, כאשר העורך דין יודע את האמת. מהווה הפרה של סעיף 244 לחוק העונשין. בנוסף, מעורבותו האישית בעריכת המסמכים מחזקת את האחריות הפלילית.

מתי קריעת מסמך נחשבת להשמדת ראיה?

החוק קובע כי מסמך נחשב מושמד כאשר הוא אינו קריא יותר. גם אם ניתן לשחזרו במאמץ. לכן, קריעת מסמך מהווה עבירה לפי סעיף 242 לחוק העונשין.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

בית המשפט דחה את ערעורו של העורך דין והכירה באשמתו בעבירות שיבוש הליכי משפט. והשמדת ראיה. הוא ציין כי עורך דין מחויב ביושר כלפי בית המשפט, למרות חובת הנאמנות ללקוח. בנוסף, הוא קבע שהמסמך שהפך לבלתי ניתן לקריאה משמש כראיה מושמדת.

הגזר על העורך דין שלוש שנות מאסר על תנאי, אך ביטל את חיובו בהוצאות המשפט. עם זאת, לא הופעל סעיף 79 לחוק העונשין.

השלכות פסק הדין על עורכי דין

הפסק דין יוצר רף ברור לאחריות פלילית של עורכי דין במקרים של שיבוש הליכי משפט. בנוסף, הוא מדגיש שהייצוג אינו מעניק חסינות להצגת עובדות כוזבות. עם זאת, על עורכי דין להימנע מכל פעילות שמסווה אמת או משמידה ראיות.

שאלות ותשובות

שלבים לפעולה במקרה של חשד לשיבוש הליכי משפט

• זיהוי הפעולה החשודה. בדוק אם קיימת הסתרת מסמכים, השמדת ראיות או עדות שקר.
• איסוף ראיות. אסוף מסמכים, הקלטות, עדויות או מידע רלוונטי אחר.
• פנייה לייעוץ משפטי. פנה לעורך דין מומחה בתחום הפלילי לקבלת הערכה והכוונה.
• דיווח לרשויות. במידה והחשדות מבוססים, דווח למשטרה או לרשויות האכיפה הרלוונטיות.
• הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין. אם העורך דין ביצע את העבירות, ניתן להגיש תלונה ללשכה לבדיקה אתית ומשמעתית.

האירוע המדובר מדגיש את החשיבות של שמירת טוהר ההליך המשפטי. ואת האחריות הכבדה של עורכי הדין. הפסק דין מהווה תמרור אזהרה לכל העוסקים במקצוע. ומחדד את חובתם לשקיפות וליושר כלפי בית המשפט.

גם כאשר הדבר מתנגש עם אינטרסים של לקוחותיהם.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.