כאשר אדם נפגע ממכסה ביוב פתוח בתחומי רשות מקומית, הרשות עלולה להיות אחראית לנזק. עליה חלה חובת זהירות לדאוג לתקינות ולבטיחות מתקני התשתית. המוסד לביטוח לאומי עשוי לשלם גמלאות לנפגע, ולאחר מכן להגיש תביעת שיבוב נגד הרשות המקומית כדי לקבל בחזרה את הסכומים ששילם. בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה, חובת הזהירות של הרשות, את הנזק שנגרם ואת שאלת האשם התורם של הנפגע.
מועצות מקומיות ועיריות חבות בחובת זהירות מוגברת כלפי הולכי רגל בשטחן. לפיכך, חובה זו כוללת דאגה לתקינות ובטיחות מתקני התשתית. נפילה למכסה ביוב פתוח היא דוגמה למפגע חמור. מפגע כזה עלול לגרום לנזקי גוף קשים.
מקרה שנדון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ת״א 23070-06, ממחיש זאת. בנוסף, בית המשפט חייב את מועצת רמת השרון לשפות את המוסד לביטוח לאומי בסכום של כ-1.4 מיליון ₪. פסק הדין ניתן ביום 03.11.2015, והוא משקף את העיקרון המשפטי של אחריות הרשות המקומית.
האירוע המרכזי שנדון בהליך זה התרחש ביום 16.3.2000. כתוצאה מכך, עובד יליד 1938 צעד על מדרכה ברמת השרון. הוא דרך על מכסה ביוב שנראה תקין. לפתע נפתח המכסה, והעובד נפל לתוך בור הביוב.
פגיעה זו גרמה לו נזקי גוף חמורים. לעומת זאת, המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד גמלאות נכות מעבודה. בעקבות זאת, הוא הגיש תביעת שיבוב נגד מועצה מקומית רמת השרון.
ההליך הראשוני בבית משפט השלום דחה את התביעה. לדוגמה, בית המשפט קבע אז כי המוסד לביטוח לאומי לא הוכיח את נסיבות התאונה. אולם, המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור.
הוא קבע כי נסיבות התאונה הוכחו כגרסת הנפגע. לפיכך, הדיון הוחזר לבית משפט השלום להכרעה בשאלות האחריות וגובה הנזק. לדוגמא, כב' השופטת סיגל דומניץ סומך נתנה את פסק הדין הנוכחי. היא פעלה מכוח תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ״ד-1984, ללא שמיעת ראיות חדשה.
חובת הזהירות של הרשות המקומית והאחריות למפגעים
על רשות מקומית חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הולכי רגל העושים שימוש במדרכות. כלומר, וברחובות שבתחומה. עליה לדאוג לבטיחות ולתקינות המקרקעין, למנוע מכשולים ולהסירם. אחריות זו נקבעת על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין וסעיף 235 לפקודת העיריות.
השאלה העיקרית במקרים אלה היא האם הרשות הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית. אולם, אין חובה למנוע כל סיכון, אלא רק סיכון בלתי סביר. בית המשפט בוחן את טיב המפגע, הסיכון הטמון בו ומיקומו הספציפי. במקרה של נפילה למכסה ביוב פתוח, בית המשפט קבע כי מדובר היה בסיכון בלתי סביר.
המועצה יצרה סיכון שלא ניתן היה לצפותו. לכן, היא הפרה את חובתה ולא נקטה אמצעי זהירות מספקים.
הנפגע העיד כי מכסה הביוב היה תקין למראה ולא בלט מגובה המדרכה. אמנם, עובר אורח רגיל לא יכול היה לשער שהמכסה אינו סגור היטב. אי לכך, בית המשפט קבע כי המועצה התרשלה התרשלות שגרמה לנזק. על הרשות המקומית חלה החובה לוודא שמכסי הביוב בשטחה תקינים וסגורים באופן בטוח.
בנסיבות אלה, מכסה ביוב שאינו מחוזק כהלכה מהווה סכנה להולכי הרגל.
שאלת האשם התורם במקרים של נפילה למכסה ביוב פתוח
המועצה המקומית טענה כי יש לייחס לנפגע אשם תורם. ואולם, היא טענה כי פגיעתו נגרמה בשל חוסר תשומת ליבו וחוסר זהירותו. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו. בית המשפט קבע שהמפגע היה ״סמוי מן העין״.
לפי מבחני ״האדם הסביר״ בפסיקה. יחד עם זאת, לא ניתן להטיל על הנפגע אחריות למכשול שלא יכול היה להבחין בו. הולכי רגל אינם צפויים ללכת כשראשם מושפל ועיניהם בקרקע. לכן, כשהמפגע אינו נראה לעין ואינו ניתן לצפייה סבירה, אין לייחס אשם תורם לנפגע.
בית המשפט הדגיש. מאידך, כי אחריותו של מי שיצר את המכשול חלה דווקא כלפי מי שלא התבונן. לפיכך, במקרים של נפילה למכסה ביוב פתוח שאינו גלוי, אין ייחוס אשם תורם לנפגע.
קביעת גובה הנזק והפיצויים
בית המשפט פנה לבחינת גובה הנזק שנגרם לנפגע. מצד שני, כתוצאה מהתאונה, הנפגע נחבל בברכו השמאלית. הוא סבל משבר במגש הפרקי החיצוני של עצם השוקה השמאלית. הברך קובעה בסד צירים למשך כחצי שנה, והנפגע נזקק לטיפולי פיזיותרפיה.
הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לו נכות צמיתה בשיעור 24%. לסיכום, ועם הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז-1956. הועמדה נכותו על 30% בגין ירידה בהכנסותיו.
הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות שונות. לאור, מומחה התובע ייחס נכות של 35.2%, כולל תלונות בעמוד השדרה. מומחה הנתבעת העריך את הנכות ב-20% בגין הברך בלבד. בית המשפט לא קיבל את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בברך לתלונות עמוד השדרה.
הוא קבע נכות רפואית ותפקודית ממוצעת של 24% בגין הפגיעה בברך. בהתאם, שיעור זה משקף את הממצאים הרפואיים והשפעתם על יכולת העבודה.
חישוב הפסדי השתכרות בגין נפילה למכסה ביוב פתוח
הנפגע היה יועץ מס עצמאי. למעשה, בית המשפט התחשב בהכנסותיו בשנים שקדמו לתאונה ולאחריה. בשלוש השנים הראשונות לאחר התאונה (2000-2002), הכנסתו לא נפגעה באופן משמעותי. הסיבה לכך הייתה שבנותיו, שהיו רואות חשבון, נטלו על עצמן את ניהול המשרד.
ירידה משמעותית בהכנסה החלה רק משנת 2003.
בית המשפט התחשב גם במחלות רקע של הנפגע, כגון פרקינסון ואפילפסיה. ראשית, מחלות אלו אינן קשורות לתאונה. עם זאת, הן משפיעות על יכולת העבודה העתידית. בית המשפט קבע כי הנפגע היה צפוי לעבוד עד גיל 72 בלבד.
ולא עד גיל 77 כפי שנטען. שנית, הוא חישב את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. סכום הפיצוי הכולל לנפגע נקבע על כ-1,406,779 ₪. מאחר שסכום זה היה נמוך מסכום הגמלאות ששילם המוסד לביטוח לאומי (כ-1,549,358 ₪).
חויבה המועצה בתשלום מלוא סכום הנזק שנקבע, מכוח זכות הסוברוגציה.
משמעות פסק הדין והמלצות מעשיות
פסק הדין שנתנה כב' השופטת סיגל דומניץ סומך בתיק ת״א 23070-06 מבהיר. שלישית, ומחזק את חובתן של רשויות מקומיות. הן חייבות לוודא את תקינותם ובטיחותם של מתקני תשתית עירוניים. הדבר כולל מכסי ביוב במדרכות וברחובות שבתחומן.
הפסיקה קובעת כי מפגע סמוי. מכאן, שאינו נראה לעין ואינו ניתן לצפייה סבירה על ידי הולך רגל. אינו מקים אשם תורם לנפגע. הדבר מדגיש את החשיבות של תחזוקה שוטפת ובדיקה יזומה של תשתיות ציבוריות.
לפיכך, פסק הדין מהווה נדבך חשוב בדיני הנזיקין. לכן, הוא מציג כיצד בית המשפט מתייחס לנזקים הנגרמים בשל רשלנות רשויות מקומיות. הוא מדגים את הליך חישוב הפסדי ההשתכרות של עצמאים. לפיכך, הוא מביא בחשבון השפעה כלכלית הדרגתית של פגיעה.
כמו כן, הוא מבהיר את האיזון הנדרש בין ייחוס נזק לתאונה לבין הפרדתו ממחלות רקע. משום כך, על מנת למקסם את סיכויי התביעה, חשוב לאסוף ראיות באופן מיידי. ראיות אלו כוללות תיעוד של מקום האירוע, עדויות ותיעוד רפואי.
שאלות ותשובות
מהי זכות השיבוב של המוסד לביטוח לאומי?
זכות השיבוב של המוסד לביטוח לאומי היא הזכות של המוסד לקבל בחזרה כספים ששילם כגמלאות לנפגע עבודה. כן, כאשר הנזק נגרם על ידי גורם שלישי שהיה אחראי לו. המוסד נכנס בנעלי הנפגע ותובע את המזיק במקומו. אך זכותו מוגבלת בתקרת הנזק שנגרם לנפגע עצמו.
האם רשות מקומית יכולה לטעון לאשם תורם במקרים של מפגע סמוי?
במקרים של מפגע סמוי. בנסיבות, כזה שאינו נראה לעין ואינו ניתן לצפייה סבירה על ידי הולך רגל. קשה לרשות מקומית לטעון לאשם תורם. בית המשפט בדרך כלל ידחה טענה כזו, כפי שקרה במקרה הנדון.
זאת כיוון שאין לצפות מהולך רגל להקדיש תשומת לב מיוחדת למפגע נסתר.
כיצד בית המשפט מחשב פיצויים בגין הפסדי השתכרות לנפגע עצמאי?
בית המשפט מחשב פיצויים בגין הפסדי השתכרות לנפגע עצמאי על בסיס הכנסותיו עובר לתאונה. בשל, תוך התחשבות בהשפעת הפגיעה על יכולתו להמשיך לעבוד. הוא לוקח בחשבון את התקופה שבה הנפגע היה צפוי לעבוד. וכן גורמים נוספים כגון מחלות רקע שאינן קשורות לתאונה אך משפיעות על יכולת התפקוד העתידית.
מהי חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת על רשות מקומית?
חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת על רשות מקומית מחייבת אותה לדאוג לתקינות ולבטיחות מתקנים בשטחה. עליה למנוע קיומם של סיכונים בלתי סבירים להולכי רגל. על כן, הרשות צריכה לנקוט אמצעי זהירות סבירים. היא חייבת לתקן מפגעים ידועים ולבצע בדיקות תקופתיות.
מטרת הבדיקות היא לאתר מפגעים שאינם גלויים לעין.
האם יש חשיבות למועד התגלות הפגיעה הכלכלית בחישוב הפיצויים?
בהחלט. במקרים של נפגע עצמאי, לעיתים הפגיעה הכלכלית אינה מתגלה באופן מיידי. היא עלולה להתגלות בהדרגה. בית המשפט ייחס משקל רב לכך.
הוא יביא זאת בחשבון בחישוב הפסדי ההשתכרות. הוא בוחן את הירידה הממשית בהכנסה לאורך זמן. הדבר כולל גם תקופות שבהן גורמים חיצוניים סייעו בשמירה על רמת ההכנסה.
מה עושים במקרה של נפילה למכסה ביוב פתוח?
-
תיעוד מיידי של המקום והפגיעה. צלמו את מכסה הביוב, את המפגע, את סביבת המקום ואת הפגיעות בגופכם. קבלו פרטי קשר מעדים.
-
פנייה לקבלת טיפול רפואי. גשו באופן מיידי לטיפול רפואי. דאגו לתיעוד מפורט של כל הפגיעות. שמרו את כל הקבלות על הוצאות רפואיות.
-
הודעה לרשות המקומית. דווחו לרשות המקומית (עירייה/מועצה) על המפגע והתאונה. עשו זאת בכתב וודאו קבלת אישור מסירה.
-
פנייה למוסד לביטוח לאומי. אם הנפילה התרחשה במהלך העבודה או בדרך אליה/ממנה, הגישו תביעה להכרה בתאונת עבודה.
-
ייעוץ משפטי. פנו לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ובאחריות רשויות מקומיות. הוא יסייע לכם להבין את זכויותיכם. עורך הדין ילווה אתכם בכל שלבי התביעה.
אזהרה: חיוני לפעול במהירות לאחר תאונה מסוג זה. איסוף ראיות בזמן אמת ותיעוד מדויק של הנזקים הם קריטיים להצלחת התביעה. השתהות עלולה לפגוע ביכולתכם להוכיח את נסיבות המקרה ואת היקף הנזק.
לסיכום, פסק הדין בת״א 23070-06 שניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו מחזק את חובתן של הרשויות המקומיות לדאוג לבטיחות התשתיות בשטחן. הוא מטיל עליהן אחריות במקרה של נזקים הנגרמים עקב מפגעים סמויים. במקרה זה, חויבה מועצת רמת השרון לשפות את המוסד לביטוח לאומי בסך 1,406,779 ₪. סכום זה נועד לכסות את הפיצויים ששולמו לנפגע שנפל למכסה ביוב פתוח.
נפילה למכסה ביוב פתוח ממחישה את החשיבות של התנהלות אחראית מצד הרשות. לכן, חשוב להכיר את הזכויות המשפטיות במקרים דומים. קבלו ייעוץ משפטי מקצועי. ייעוץ יבטיח מיצוי מלא של זכויות הנפגע.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


