לא. פסק דין במחוזי תל אביב קבע בבירור שלא ניתן לייחס לקורבן סחר בנשים ״אשם״ או ״בחירה״ בשל נסיבות כניסתה לישראל. בית המשפט דיבר את הדבר הבא: עמדת המדינה ״מקוממת ומוטב היה לה שלא נטענה״, והורה להעניק לעותרת ויזה רב-פעמית ללא צורך בערבויות.
פסק דין היסטורי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דן בשאלה עקרונית: האם ניתן לשלול זכויות מאישה שנכנסה לישראל כקורבן סחר בנשים, רק משום שכביכול ״בחרה״ לעסוק בזנות. ההכרעה קובעת עיקרון ברור: לקורבן סחר בנשים אין אשם בשל נסיבות כניסתו או העסקתו בזנות ואין לפגוע בזכויותיו ובזכויות בן זוגו לחיי משפחה.
עת״מ (תל-אביב-יפו) 2321/8 הוא עתירה מנהלית של בני זוג נשואים: העותר, אזרח ישראלי, והעותרת, בעלת אזרחות אוקראינית, קורבן סחר בנשים לשעבר. העותרים ביקשו ממשרד הפנים להעניק לעותרת אשרת כניסה רב-פעמית לישראל, במסגרתה תוכל להתלוות לבן זוגה בביקוריו התכופים בארץ.
העותרת הגיעה לישראל בשנת 2003, בהיותה בת 22 בלבד. היא נכנסה בזהות בדויה שסודרה עבורה על ידי סוחרי נשים, שהציגו אותה כיהודיה העולה ארצה ללא ידיעתה. מיד עם הגעתה נאלצה לעסוק בזנות במכון ליווי, עד שנעצרה בפשיטה משטרתית.
לאחר שיתפה פעולה עם הרשויות, קיבלה מעמד זמני כקורבן סחר בנשים.
בתקופת שהותה במעצר הכירה את העותר, והשניים התחתנו באוקראינה ביוני 2007. לאחר שאשרתה בוטלה בגין הכניסה בזהות בדויה, כשביקש העותר לשוב עם אשתו לישראל, סורבה בקשתם להליך המדורג לאיחוד משפחות במשך שנתיים, בנימוק שהעותרת נכנסה ביודעין לזנות.
גם בקשה לאשרת תייר רב-פעמית סורבה מאותו נימוק.
השאלה המשפטית העקרונית
השאלה שעמדה בפני השופטת עקרונית, ומכוננת: האם ניתן להצדיק סירוב מתן אשרת כניסה לבת זוג של אזרח ישראלי, בנימוק שהיא ״בחרה״ לעסוק בזנות ונכנסה לישראל בזהות בדויה, כאשר מדובר בקורבן מוכר ומתועד של סחר בנשים.
מדובר בניסוח מהותי של עמדת משרד הפנים. לטענת המדינה, העותרת ידעה שמטרת בואה לישראל היא עיסוק בזנות, ובחרה בכך ביודעין. לכן, טענה המדינה, היא אינה זכאית להטיל ספק במעמדה ולקבל אשרת תייר רב-פעמית. עו״ד שחף, ב״כ המשיבה, אף ציין שהאשרה הזמנית ניתנה לעותרת כדי שתוכל לתת עדות כקרבן סחר.
על אף שהמשיבה כיהנה על עובדות הסחר בנשים, היא ניסתה לשלול את זכאותה של העותרת על סמך כאילו הייתה זו ״בחירה״ חופשית. עמדה זו עמדה בסתירה מוחלטת למציאות בה העותרת הייתה צעירה בת 22, גדלה ללא אם, חיה בתנאי עוני קשים, ופותתה להגיע ארצה על ידי רשת פשע מאורגנת.
טענות המדינה ועמדת בית המשפט
בית המשפט דן בעמדת המדינה באמצעות ראיות מקצועיות נרחבות. השופטת ד״ר מיכל אגמון-גונן קבעה כי תיאור העותרת כמי שכל האופציות היו פתוחות לפניה והיא בחרה לעסוק בזנות, ״רחוק מרחק מזרח ומערב מהמציאות של קורבנות סחר בנשים״.
בית המשפט הסתמך על ספרות מקצועית עשירה. הוא ראה בדברי פרופ' אורית קמיר כי העיסוק בזנות יוכל להיחשב ״בחירה״ רק בעולם שבו לנשים תהיינה אופציות אחרות ובו הן לא תגענה לזנות לאחר אונס, התעללות וקיפוח.
הספרות מראתה כי המציאות בה שוכנת העותרת היא דווקא ההפך.
כמו כן, בית המשפט הביא לדיון את עבודתה של ענת גור, ״מופקרות, נשים בזנות״, שקבעה כי ״הזנות לעולם אינה בחירה חופשית של האשה״, וכי הנשים נכנסות לזנות לרוב על רקע ניצול מיני, חוסר באהבה והשפלה בגיל צעיר. בית המשפט ציטט גם פסיקה של בית המשפט המחוזי בחיפה, שקבעה כי ״אותן נשים העוסקות בזנות הן בדרך-כלל אלו אשר המציאות הכלכלית כפתה עליהן להיאנס״.
למה ״הבחירה״ בזנות אינה אשם
בית המשפט הבהיר כי אין להפריד בין הקורבן לבין הפשע שחווה. העותרת, אשה צעירה שגדלה ללא אם וחיה בתנאי עוני, נפתתה על ידי סוחרי נשים להגיע ארצה. היא קיבלה את מסמכי הנסיעה בסתר, וזוותה התגלתה רק לאחר הגעתה, כשהחלה לעבוד בזנות מייד.
השופטת קבעה כי גם אם העותרת ידעה מראש שתעסוק בזנות, הדבר נבע ממצוקה קשה ומניצול של רשת פשע, ואינו שולל ממנה את מעמדה כקורבן. אין לדבר על ״בחירה״ חופשית ואמיתית של אשה צעירה בנסיבות אלו.
כמו כן, הגעתה של העותרת לישראל בזהות בדויה לא הייתה חלק מתוכנית מראש שלה לעסוק בזנות. הזהות הבדויה סודרה עבורה על ידי סוחרי הנשים שהציגו אותה כעולה. היא לא תכננה את המהלך הזה, ולכן אין להטיל עליה את האחריות לכך.
זכות בן הזוג והשלכות הפסיקה
העותר, שידע על נסיבותיה הקשות של העותרת והיותה קורבן סחר בנשים, בחר בה לאשתו מתוך אהבה. השניים נשואים כדין וחיים יחד מזה שלוש שנים. בית המשפט ראה בכך עדות נדיבה לחיבור האמיתי בין השניים.
בית המשפט ציין פסק דין בכ״ש בבג״ץ 3648/8, סטמקה נ' משרד הפנים, שקבע: ״מדברים אנו לא אך בזכותו של אותו בן-זוג זר לא-יהודי. מדברים אנו בזכותו של בן-הזוג הישראלי. בשאיפתו כי בן-זוגו החי בארץ לצדו ולצד ילדיהם יהא שווה-זכויות לו״.
עיקרון זה מבטא את המחויבות החוקתית לשוויון זכויות בין בני זוג.
משרד הפנים סרב גם לבקשה לאשרת תייר רב-פעמית מאותו נימוק שבו סורב ההליך המדורג. בית המשפט מצא כי סירוב זה אינו סביר ואינו מידתי, בפרט כשהעותרת נשואה כדין לאזרח ישראלי שמבקש לחיות עמה.
סבירות נימוקי הסירוב
בית המשפט בחן את נימוקי הסירוב בזהירות רבה. הוא קבע כי משרד הפנים ״מעניש״ את העותר על שבחר להינשא לקורבן סחר בנשים. העותרת סיפרה מיידית על הגעתה בזהות בדויה, שיתפה פעולה עם המשטרה ואף קיבלה מעמד זמני כדי להעיד נגד סוחרי האנוש.
עמדת המשיבה לא עמדה בבחינה סבירה. המשיבה טענה כי ההחלטה סבירה מכיוון שלא הוגשה בקשה לאיחוד משפחות. אולם בקשה כזו הוגשה וסורבה במשך שנתיים. הבקשה לאשרת כניסה רב-פעמית נובעה דווקא מהעובדה שהמשיבה עצמה סרבה לפתוח בהליך המדורג.
בית המשפט מצא כי הסירוב לא סביר ולא מידתי מכל בחינה שהיא. הוא הוסיף כי החברה מבקשת שלא להתמודד עם התופעה, ומפנתה את פניה לכיוון אחר, כאילו ״אם בחרת בקרבן סחר לאישה, זו בחירתך שלך. אך אל תכריח אותנו כחברה להתייחס לכך״.
משמעות הפסיקה והחלטת בית המשפט
בית המשפט הורה על ביטול החלטת המשיבה בחלקים.
בדיקה ראשונית של המקרה תבהיר מה מגיע לכם ומה הצעד הבא.
עורך דין הגירה · או פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996
שאלות ותשובות
האם ניתן לייחס לקורבן סחר בנשים אשם בשל העסקתו בזנות?
לא. לקורבן סחר בנשים אין אשם בשל נסיבות כניסתו לישראל או העסקתו בזנות, ולא ניתן לייחס לו בחירה בעיסוק זה. הקורבן לא בחר בנסיבות שנכפו עליו, ולכן אין לשלול ממנו זכויות בטענה שכביכול בחר לעסוק בזנות. עמדה שמטילה על הקורבן אחריות למצבו נתפסת כפוגענית וכסותרת את ההגנה שהדין מעניק לקורבנות סחר.
האם מותר לפגוע בזכות לחיי משפחה של קורבן סחר ובן זוגו?
לא. העיקרון הוא שאין לפגוע בזכויותיו של קורבן סחר בנשים, וגם לא בזכויות בן זוגו לחיי משפחה, בשל נסיבות כניסתו לישראל או העסקתו בזנות. כאשר מדובר בבני זוג נשואים, ההחלטה בעניין מעמדו של בן הזוג הזר צריכה להתחשב בזכותם לקיים חיי משפחה משותפים, ולא להתבסס על העבר שנכפה על הקורבן.
מה אפשר לעשות כשבקשה לאשרת כניסה לבן זוג זר נדחית?
כאשר הרשות המוסמכת דוחה בקשה לאשרת כניסה לבן זוג זר, בני הזוג יכולים להגיש עתירה מנהלית ולבקש מבית המשפט לבחון את ההחלטה. בעתירה אפשר לטעון שהשיקולים שעליהם נשענה הדחייה אינם ראויים, למשל כאשר ההחלטה מייחסת אשם לקורבן סחר בשל נסיבות שנכפו עליו, ובכך פוגעת בזכותם לחיי משפחה.
איזו אשרה יכול לבקש בן זוג זר שמלווה את בן זוגו הישראלי?
בן זוג זר יכול לבקש אשרת כניסה רב-פעמית לישראל, שבמסגרתה יוכל להתלוות לבן זוגו הישראלי בביקוריו התכופים בארץ. אשרה כזו מאפשרת לבני הזוג לשמור על חיי משפחה משותפים גם כאשר אחד מהם אינו אזרח ישראלי. גם כאשר בן הזוג הזר הוא קורבן סחר בנשים לשעבר, אין לשלול ממנו אפשרות זו בשל עברו.
