דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
חדשות חמות
מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי
בית / בית משפט לענייני משפחה / זכות הילד להישמע בהליך גירושין: שימוע ילדים בבית המשפט לענייני משפחה
בית משפט לענייני משפחה

זכות הילד להישמע בהליך גירושין: שימוע ילדים בבית המשפט לענייני משפחה

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 7 דקות קריאה
האם ילד יכול להביע את עמדתו בהליך גירושין של הוריו?
כן. לפי אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, שישראל צד לה, ולפי הפרקטיקה הנהוגה בבתי המשפט לענייני משפחה, לילד יש זכות להביע את עמדתו בהליכים הנוגעים לו. השמיעה נעשית בהתאם לגילו ולמידת בשלותו, בדרך כלל שלא בנוכחות ההורים, ולעיתים באמצעות גורם מקצועי ולא מול השופט. עמדת הילד היא שיקול משמעותי אך אינה מכריעה לבדה.

באתר קיים מאמר בנושא שינוי הסדרי משמורת והשפעת רצון הילד, והוא מתמקד במצב שבו הסדר כבר קיים ואחד הצדדים מבקש לשנותו. מאמר זה עוסק במנגנון הכללי: עצם זכותו של הילד להישמע בכל שלב של הליך גירושין או משמורת, מי שומע אותו, כיצד, ומה נעשה בדברים שאמר.

מדובר בנושא שמעורר חרדה אצל שני ההורים. אחד חושש שהילד יגיד את מה שההורה השני שתל בפיו, השני חושש שהילד ייפגע מעצם החשיפה למחלוקת. שתי החרדות מובנות, ושתיהן מטופלות בדרך שבה המנגנון בנוי. הבנה מוקדמת שלו, בליווי עורך דין גירושין, מפחיתה את המתח סביב האירוע עצמו.

הבסיס לזכות הילד להישמע

הרעיון המרכזי הוא שילד אינו אובייקט שמחליטים לגביו אלא אדם עם קול משלו. אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד מעגנת את זכותו של ילד המסוגל לגבש דעה להביע אותה בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, ולקבל לדבריו משקל בהתאם לגילו ולבשלותו. ישראל צד לאמנה, והעיקרון הזה חלחל לפרקטיקה של בתי המשפט לענייני משפחה.

שימו לב לניסוח: הזכות היא להביע עמדה, לא להכריע. ילד אינו נושא באחריות להחלטה ואינו אמור לחוש שהוא בוחר בין הוריו. זו הבחנה מהותית, והיא גם התשובה להורה שחושש שהילד יכריע נגדו וגם להורה שמקווה שהילד יכריע לטובתו.

מה הילד לא נדרש לעשות

הילד אינו עד במובן הרגיל. הוא אינו נחקר, אינו מוזהר, ואינו נדרש להוכיח דבר. הוא גם אינו חייב לומר דבר: זכות להישמע כוללת את הזכות לשתוק. ילד שאינו רוצה לדבר או שאינו רוצה להביע העדפה לא ייכפה לעשות זאת, ואי אמירה כשלעצמה אינה נזקפת לחובת אף הורה.

מאיזה גיל שומעים ילדים ואיך זה נקבע

אין מספר קסם. הגיל הוא נקודת מוצא בלבד, והשאלה האמיתית היא בשלות: האם הילד מסוגל להבין את המצב, לגבש עמדה משלו ולהביע אותה. ילד בשל בגיל צעיר עשוי להישמע, וילד מבוגר יותר שנמצא במצוקה או בלחץ כבד עלול דווקא שלא להישמע ישירות, כדי להגן עליו.

ככל שהילד צעיר יותר, עמדתו נאספת בעקיפין: דרך תצפית של גורם מקצועי על התנהלותו עם כל הורה, דרך שיחה משחקית, ודרך מידע מהמסגרת החינוכית. ככל שהוא מתבגר, המשקל שניתן לדבריו גדל, ובגיל התבגרות עמדה עקבית ומנומקת של נער עשויה להיות שיקול מרכזי, בין השאר משום שהסדר שנער מסרב לו קשה מאוד ליישום בפועל.

אופן שמיעת הילד לפי שלב התפתחות ומידת המשקל שניתן לדבריו
שלב אופן איסוף העמדה משקל יחסי בהחלטה
גיל הרך תצפית מקצועית על הקשר עם כל הורה נלמד מהתנהגות ולא מאמירה מפורשת
גיל בית ספר יסודי שיחה עם גורם מקצועי, לעיתים שיחה עם השופט נשקל בזהירות לצד יתר החומר
גיל חטיבה שיחה ישירה, לעיתים במספר מפגשים משקל ניכר כשהעמדה עקבית ומנומקת
גיל תיכון שיחה ישירה ועמדה מפורשת משקל גבוה, גם בשל קושי לאכוף הסדר מנוגד

מי עורך את השמיעה

יש כמה ערוצים, ולכל אחד אופי משלו. הערוץ הראשון הוא שיחה של הילד עם השופט בלשכתו, ללא נוכחות ההורים ובדרך כלל ללא נוכחות עורכי הדין. השיחה קצרה יחסית ומטרתה להתרשם ישירות מהילד. הערוץ השני, השכיח יותר, הוא שיחה עם גורם מקצועי מתחום העבודה הסוציאלית או הפסיכולוגיה, במסגרת הכנת תסקיר או חוות דעת. הערוץ השלישי הוא מינוי גורם ייעודי שתפקידו לייצג את קולו של הילד בהליך במקרים מורכבים במיוחד.

המשותף לכולם: הילד נשמע בנפרד מההורים, במקום שנועד להיות ניטרלי ככל האפשר, ובלי שההורים נמצאים בחדר או ממתינים באופן שמייצר לחץ.

  1. הודיעו לילד בפשטות ומראש. אמרו לו שיהיה מפגש עם אדם שתפקידו לשמוע ילדים, מתי הוא יתקיים והיכן, בלי לטעון אותו במשמעות דרמטית.
  2. הבהירו שאין תשובה נכונה. אמרו במפורש שאין דבר שהוא חייב לומר, שהוא רשאי גם לא לענות, ושאף אחד לא יכעס עליו בכל מקרה.
  3. הסירו ממנו את האחריות. הבהירו שהמבוגרים הם שמחליטים, ושתפקידו רק לספר על עצמו ועל מה שחשוב לו.
  4. הימנעו מכל הכוונה. אל תתרגלו איתו תשובות, אל תבקשו ממנו למסור מסר, ואל תשאלו אותו לאחר מכן מה נאמר.
  5. שמרו על שגרה רגילה באותו יום. אל תהפכו את המפגש לאירוע מרכזי בלוח הזמנים ואל תבטלו סביבו פעילויות.
  6. אפשרו לו לחזור לשגרה אחר כך. קבלו אותו בלי חקירה, ואם הוא רוצה לספר מיוזמתו, הקשיבו בלי להגיב על התוכן.

איזה משקל מקבלים דברי הילד

בית המשפט בוחן את דברי הילד כחלק ממכלול, לא כשורה תחתונה. הוא שוקל את גילו ובשלותו, את מידת העקביות של דבריו לאורך זמן, את מידת ההתאמה בין מה שאמר לבין מה שנצפה בפועל, ואת השאלה אם ניכר שהעמדה גובשה באופן עצמאי או שהיא משקפת לחץ.

הסימנים שמעוררים ספק בעמדה מוכרים היטב לאנשי מקצוע: שימוש במונחים משפטיים או כלכליים שאינם אופייניים לגיל, סירוב מוחלט להיפגש עם הורה בלי יכולת להסביר מדוע, או תיאור זהה כמעט מילה במילה לזה של אחד ההורים. עמדה שנשמעת מוכתבת מאבדת את משקלה, ולעיתים היא פועלת נגד ההורה שהכתיב אותה.

אזהרה: ניסיון להשפיע על מה שהילד יאמר, בין בתדרוך ישיר ובין ברמיזות ובהשמעת דברים על ההורה השני, הוא אחת הטעויות החמורות ביותר בהליך קביעת משמורת ילדים. אנשי המקצוע מזהים זאת, הדבר מתועד בחוות הדעת, והוא פוגע במידת האמון כלפי ההורה שנקט בכך. מעבר לנזק המשפטי, מדובר בהעמסת אחריות בלתי אפשרית על ילד שנקרע בין שני הורים שהוא אוהב.
לתשומת לב: תוכן השיחה עם הילד אינו נמסר להורים ככתבו וכלשונו. הכלל נועד להגן על הילד ולאפשר לו לדבר בחופשיות בלי לחשוש מתגובה, ולכן ההורים מקבלים בדרך כלל התייחסות מסכמת בלבד. אל תדרשו מהילד לספר מה אמר ואל תפרשו את הסירוב שלו לספר כהסתרה, שכן זו בדיוק המסגרת שמאפשרת לו להיות כן.

ההגנה על הילד מפני חשיפה למחלוקת

המנגנון כולו בנוי סביב מתח אחד: מצד אחד רוצים לשמוע את הילד, מצד שני לא רוצים לגרור אותו לתוך הסכסוך. הפתרונות המעשיים נועדו לצמצם את החשיפה: שמיעה בנפרד מההורים, אי מסירת תוכן השיחה במלואו, הימנעות משאלות ישירות בסגנון עם מי אתה רוצה לגור, ושימוש בגורם מקצועי במקום עימות בין דעות.

גם ההורים יכולים לתרום כאן יותר מכל מנגנון. ילד שיודע ששני הוריו יקבלו אותו בלי קשר למה שיאמר, ושאיש לא יכעס עליו, נכנס לחדר במצב אחר לגמרי מילד שנשלח עם משימה. ההבדל הזה ניכר מיד לכל מי שעוסק בתחום.

הילד שלכם עומד להישמע בהליך ואינכם יודעים כיצד להיערך?

הכנה נכונה משמעה להסיר מהילד את האחריות, לא ללמד אותו מה לומר.

דברו איתנו בוואטסאפ

שאלות ותשובות

מאיזה גיל שומעים ילד בבית המשפט לענייני משפחה?

אין גיל אחיד קבוע, וההחלטה נעשית לפי בשלותו של הילד ולפי נסיבות התיק ולא לפי מספר שנים בלבד. ילדים צעירים נשמעים לרוב בעקיפין, באמצעות תצפית מקצועית ושיחה משחקית, ואילו ילדים בוגרים יותר עשויים להיפגש ישירות עם שופט או עם גורם מקצועי.

הילד חייב לומר עם מי הוא רוצה לגור?

לא. הזכות להישמע כוללת גם את הזכות לשתוק או להימנע מהבעת העדפה, ואיש אינו כופה על ילד לבחור בין הוריו. אנשי המקצוע נמנעים בדרך כלל משאלה ישירה מסוג זה ומעדיפים לברר מה חשוב לילד בחיי היומיום שלו.

אקבל לידיי את מה שהילד אמר?

בדרך כלל לא במלואו. תוכן השיחה נשמר במידה רבה כדי לאפשר לילד לדבר בחופשיות בלי חשש מתגובת ההורים, וההורים מקבלים לרוב התייחסות מסכמת בלבד במסגרת ההחלטה או חוות הדעת. זו הגנה על הילד, לא הסתרה מכם.

מה קורה אם ברור שההורה השני הכין את הילד?

אנשי מקצוע מנוסים מזהים עמדה מוכתבת לפי סימנים מוכרים, כגון שימוש במונחים שאינם אופייניים לגיל או דחייה מוחלטת של הורה ללא הסבר. במקרים כאלה משקל דברי הילד קטן, והדבר עלול לפגוע דווקא בהורה שהכתיב את העמדה. אין צורך להשיב באותה דרך.

עמדת הילד מכריעה את ההחלטה?

לא. עמדתו נשקלת כשיקול משמעותי לצד יתר החומר בתיק, אך ההכרעה נעשית לפי טובת הילד כפי שהיא נבחנת בכללותה. ככל שהילד מתבגר משקל עמדתו גדל, בין השאר משום שהסדר שנער בוגר מתנגד לו קשה מאוד ליישום בפועל.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום גירושין?

מידע וייצוג בגירושין