בקצרה: בית המשפט העליון (ע״א 8990/22, מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע״מ נ' ינקוביץ משה ז״ל ואח', פסק דין מיום 26.06.2025) קבע כי כספי פנסיה של חייב שנפטר, שלא מומשו בחייו ושבית משפט חדלות הפירעון לא הורה על העברתם לנאמן לפני פטירתו, מוקנים לנהנים לפי תנאי ההסדר הפנסיוני, ולא לקופת הנושים. ההלכה חלה הן על פקודת פשיטת הרגל הישנה והן על חוק חדלות הפירעון החדש, ומחייבת נאמנים לפעול באופן יזום ולהגיש בקשה מפורשת לבית המשפט עוד בחיי החייב אם ברצונם להעביר את הכספים לקופת הנושים.
בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לשאלה עקרונית ורבת חשיבות בתפר שבין דיני חדלות הפירעון לדיני הירושה: למי מוקצים כספי פנסיה בחדלות פירעון של נפטר: לנהנים על פי ההסדר הפנסיוני או לקופת הנושים? ניתן להבין את המורכבות של שילוב זכויות אלו מתוך חדלות פירעון ושיקום כלכלי: המדריך המלא ליחידים ועסקים ב-2026.
כספי פנסיה בחדלות פירעון של נפטר הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, הסוגייה עוררה פסיקה סותרת בערכאות השונות. לכן, בית המשפט העליון קבע הלכה מחייבת וברורה. חשוב להבין כי התמודדות עם חובות באמצעות הפטר מחובות: המדריך המלא לזכאות, הליך וסיכונים עשויה להיות קריטית גם עבור יורשים המנסים להבין את המצב הכספי של המנוח. הרחבה כללית על התחום מצויה במדריך עורך דין חדלות פירעון להפטר, הסדר חובות ושיקום.
| פרט | נתון |
|---|---|
| הערכאה | בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
| ההרכב | השופטים עופר גרוסקופף, יעל וילנר ואלכס שטיין |
| תאריך מתן פסק הדין | 26.06.2025 |
| הסעיפים המרכזיים | סעיף 147 לחוק הירושה; סעיף 85(א) לפקודת פשיטת הרגל (כיום סעיף 228 לחוק חדלות פירעון) |
| סכום כספי הפנסיה במחלוקת | כ-329,000 ש״ח (כ-127,000 ש״ח כספי פיצויים, כ-202,000 ש״ח כספי תגמולים) |
| התוצאה | הערעור התקבל; הכספים מוקנים לנהנים לפי ההסדר הפנסיוני, לא לקופת הנושים |
רקע והעובדות: המקרה של משה ינקוביץ ז״ל
ההליך נדון בפני בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים (ע״א 8990/22). בנוסף, מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע״מ נ' ינקוביץ משה ז״ל ואח'. בנוסף, פסק הדין ניתן ביום 26.06.2025 על ידי השופטת יעל וילנר. השופט עופר גרוסקופף והשופט אלכס שטיין.
ערעור זה הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע. עם זאת, שניתנה על ידי השופטת פאני גילת כהן בפש״ר 19678-03-15 מיום 13.11.2022.
משה ינקוביץ ז״ל הוכרז כחדל פירעון בשנת 2016, אחרי שהוגש נגדו הליך פשיטת רגל. כתוצאה מכך, במהלכו נתגלה שלחייב לא היו נכסים נזילים מלבד כספי פנסיה שנצברו בקרן המנוהלת על ידי מנורה מבטחים פנסיה. וגמל בע״מ. הליך הפשיטת רגל, חדלות פירעון: הדרך לחיים חדשים ללא חובות מתחיל לעיתים קרובות בתמונת מצב מורכבת של חוסר נזילות.
הסכום הכולל של כספי הפנסיה עמד על כ-329,000 ש״ח. לעומת זאת, מתוך סכום זה, כ-127,000 ש״ח היו כספי פיצויים וכ-202,000 ש״ח היו כספי תגמולים. הנאמן על נכסי החייב, עו״ד אופיר פדר, ציין כי החייב סירב לממש את הכספים.
עם זאת, הנאמן מעולם לא פנה לבית המשפט בבקשה מפורשת להורות על העברתם לקופת הנושים. לדוגמה, ביום 26.12.2021, בטרם אושרה תוכנית פירעון, נפטר החייב.
לאחר פטירתו, ביקש הנאמן צו מניעה על הכספים. לדוגמה, בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי כספי הפיצויים מוקנים לקופת הנשייה. מנורה ערערה על ההחלטה בבית המשפט העליון.
השאלה המשפטית והדילמה
הדילמה העיקרית הייתה קביעת בעלות על כספי פנסיה בחדלות פירעון של נפטר שלא מומשו בחיי החייב. האם הכספים שייכים לנהנים על פי תנאי ההסדר הפנסיוני (סעיף 147 לחוק הירושה) או לקופת הנושים (סעיף 85(א) לפקודת פשיטת הרגל, היום סעיף 228 לחוק חדלות פירעון)? הסוגיה המורכבת הזו היא חלק בלתי נפרד מהדינמיקה של חדלות פירעון ושיקום כלכלי: המדריך המלא לחוק החדש.
הוראות רלוונטיות
- סעיף 147 לחוק הירושה קובע. לדוגמא, כי כספי פנסיה המוקצים בעקבות מותו של אדם אינם נכללים בעיזבון.
- סעיף 85(א) לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לנאמן לפדות כספי פנסיה. כלומר, אך רק במידה וקיבל הוראה שיפוטית לפני פטירת החייב.
- לפיכך, סעיף 228 לחוק חדלות פירעון משקף את ההוראה הקודמת. אולם, ומסדיר את ניהול נכסי העיזבון לאחר פטירה.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
בית המשפט העליון, בראשות השופט עופר גרוסקופף ובשיתוף השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין, קיבל את הערעור וקבע הלכה חד משמעית: כספי פנסיה בחדלות פירעון של נפטר שלא מומשו בחיי החייב, ושבית משפט חדלות הפירעון לא הורה על העברתם לנאמן לפני פטירתו, מוקנים לנהנים לפי תנאי ההסדר הפנסיוני ולא לקופת הנושים.
ההחלטה חלה על פקודת פשיטת הרגל הישנה וכן על חוק חדלות הפירעון החדש.
שלושה נימוקים מרכזיים
- הקניית כספי פנסיה מותנית בהוראה שיפוטית מפורשת בזמן חיי החייב; ללא הוראה כזו. הכספים נשארים בקרן.
- סעיף 147 לחוק הירושה מגנה על הכספים ומוציאם מהעיזבון, ולכן הנושים אינם יכולים לתבוע אותם.
- ההליך של חדלות הפירעון ממשיך לאחר פטירה. אך הוא מתייחס רק לנכסי העיזבון ולא לכספי פנסיה המוגנים בחוק.
השופט שטיין הוסיף. כי כלל "דין ספציפי גובר על דין כללי" (lex specialis) מחזק את העמדה של סעיף 147 לחוק הירושה. ולכן הכספים יועברו לירשים על פי תקנון הקרן.
לתשומת לב: פסק הדין ניתן ב-26.06.2025 והעובדות המתוארות בו נכונות למועד זה ולנסיבות המקרה הספציפי. יורשים או נאמנים המעורבים במחלוקת דומה על כספי פנסיה מוזמנים להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון וירושה לבחינת נסיבותיהם העדכניות.
משמעות מעשית למקרים עתידיים
הפסק דין יוצר בהירות ומונע חוסר וודאות במקרים דומים. בנוסף, הוא מחייב נאמנים לפעול באופן יזום. עליהם להגיש בקשה מפורשת לבית המשפט לפני פטירת החייב במטרה לאפשר ניהול כספי פנסיה לטובת קופת הנושים. אם זו כוונתם.
אם הנאמן אינו מגיש בקשה, הכספים יעברו אוטומטית לנהנים על פי ההסדר הפנסיוני. בכך, ההלכה תורמת לאחידות בין הדין הישן (פקודת פשיטת הרגל) והדין החדש (חוק חדלות פירעון).
היבטים משפטיים נוספים לגבי כספי פנסיה בחדלות פירעון של נפטר
החוק מעניק הגנות מיוחדות לכספי פנסיה. לדוגמה, סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תשס"ה-2005) אוסר על עיקול או שעבוד של זכויות העמית בקרן.
הגנה זו נמשכת גם במקרים של פטירה, באמצעות סעיף 147 לחוק הירושה. שמבטיח שהכספים לא ייחשבו חלק מהעיזבון. כך נמנעת תביעת נושים כלליים על כספי פנסיה. סוגיות דומות של זהות הזכאי וניהול נכסי עיזבון עולות גם בהקשר של דיני משפחה וירושה, כמפורט במדריך עורך דין דיני משפחה לצוואות, ירושה והסכמי ממון.
בית המשפט מדגיש. כי כלל זה חוסך קרנות פנסיה. וקופות גמל צורך בבירור פרטני של מצבו הפיננסי של כל נפטר. כתוצאה מכך, התשלומים לנהנים מתבצעים במהירות וביעילות.
כיצד נכון לפעול?
כדי לשמור על זכויותיהם של כל הצדדים, נאמנים צריכים:
-
לזהות את קיומם של כספי פנסיה בחשבונות החייב.
-
להגיש בקשה מפורשת לבית המשפט לפני פטירתו של החייב.
-
להבטיח שההוראה השיפוטית תכלול מימוש כספי פנסיה אם המטרה היא להעבירם לקופת הנושים.
במקביל, יורשים ומוטבים פוטנציאליים צריכים לבדוק האם הנאמן פועל בהתאם להוראות המשפטיות. אם לא, הזכות לקבלת הכספים תתממש אוטומטית עם פטירת המוריש. במקרים של מחלוקת שמגיעה לכדי הליך משפטי מלא, ההיבטים הכלליים של ניהול תביעה מפורטים במדריך עורך דין משפט אזרחי לחוזים, לשון הרע ותביעות.
מעורבים כנאמן, כיורש או כמוטב בשאלת זכאות לכספי פנסיה של קרוב שנפטר בהליך חדלות פירעון? פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על כספי פנסיה בחדלות פירעון של נפטר
מה קבע בית המשפט העליון בעניין ינקוביץ?
בית המשפט העליון קבע כי כספי פנסיה של חייב שנפטר, שלא מומשו בחייו ולא הועברו לנאמן בהוראה שיפוטית לפני הפטירה, מוקנים לנהנים לפי תנאי ההסדר הפנסיוני ולא לקופת הנושים.
מדוע הכספים לא הוקנו לקופת הנושים במקרה זה?
מכיוון שהנאמן מעולם לא פנה לבית המשפט בבקשה מפורשת להורות על העברת הכספים לקופת הנושים בחיי החייב, וסעיף 147 לחוק הירושה מוציא כספי פנסיה כאלה מגדר העיזבון.
האם ההלכה חלה גם על פקודת פשיטת הרגל הישנה?
כן. בית המשפט קבע שההחלטה חלה הן על פקודת פשיטת הרגל הישנה והן על חוק חדלות הפירעון החדש, כדי ליצור אחידות בין הדין הישן לדין החדש.
מה על נאמן לעשות כדי להעביר כספי פנסיה לקופת הנושים?
עליו להגיש בקשה מפורשת לבית המשפט עוד בחיי החייב, ולוודא שההוראה השיפוטית כוללת את מימוש כספי הפנסיה לטובת קופת הנושים. ללא פעולה יזומה כזו, הכספים יעברו אוטומטית לנהנים.
אילו סעיפי חוק עומדים במרכז ההלכה?
סעיף 147 לחוק הירושה, המוציא כספי פנסיה מהעיזבון, וסעיף 85(א) לפקודת פשיטת הרגל (כיום סעיף 228 לחוק חדלות פירעון), המסדיר את סמכות הנאמן לפדות כספי פנסיה בהוראה שיפוטית.
מה המשמעות המעשית של הפסיקה ליורשים ולמוטבים?
אם הנאמן לא פעל באופן יזום ולא קיבל הוראה שיפוטית בחיי החייב, הזכות לקבלת כספי הפנסיה תתממש אוטומטית עם פטירת המוריש, ולכן כדאי ליורשים ולמוטבים לבדוק כיצד פעל הנאמן בתיק.
סיכום
החלטת בית המשפט העליון בפרשת מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע״מ נ' ינקוביץ משה ז״ל ואח' מיום 26.06.2025 קובעת הלכה חשובה בנוגע לכספי פנסיה בחדלות פירעון של נפטר. בית המשפט קבע כי הכספים, שלא מומשו בחיי החייב, והם אינם מועברים לנאמן לפני פטירה, מוקנים לנהנים על פי תנאי ההסדר הפנסיוני ולא לקופת הנושים. הלכה זו משקפת חשיבות הפעולה היזומה של הנאמים ומסדירה את היחסים בין דיני חדלות הפירעון לדיני הירושה.
להרחבה ולייעוץ פרטני מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון וירושה.
הערה: מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואיננו תחליף לייעוץ משפטי מותאם למקרה ספציפי.


