לקות נפשית אינה מגן מפני מאסר: מתי מוטל עונש כליאה?

האיזון בין מצבו הנפשי של נאשם לבין חובת ההגנה על קורבנות עבירה מעורר מורכבות רבה. לפיכך, בית המשפט המחוזי בחיפה הבהיר את הגבולות המשפטיים הללו במסגרת ע״פ 6095/11 ע״פ (חיפה) גנאם סריה נ' מדינת ישראל. השופטים י' אלרון. מ' גלעד ומ' רניאל דנו במתח שבין דרכי טיפול לבין ענישה פלילית מוחשית.

במאמר זה ננתח את פסק הדין, נבחן את חובת ההשתדלות של הממונה על עבודות שירות. בנוסף, ונסביר מהן ההשלכות המעשיות על נאשמים עם מוגבלות.

המשפט הפלילי מכיר בצורך להבחין בין עבריינים בעלי כושר שיפוט מלא לבין אנשים המתמודדים עם לקויות קוגניטיביות. עם זאת, חוק הסעד טיפול במפגרים, התשכ״ט-1969, מעניק כלים מיוחדים להתמודדות עם נאשמים בעלי מוגבלות שכלית מתאימה.

סעיף 19ג לחוק מאפשר לבית המשפט להורות על דרכי טיפול במקום לגזור את דינו של אדם שהורשע בדין. לפיכך, מוסמך השופט לצוות על הבאת המורשע בפני ועדת אבחון שתקבע את אפיק הטיפול ההולם.

עם זאת, הסעיף מעניק לערכאה השיפוטית שיקול דעת רחב האם להעדיף טיפול שיקומי או להטיל עונש פלילי רגיל. כתוצאה מכך, בעניין זה, ההלכה מדגישה. כי לקות נפשית אינה מגן מפני מאסר כאשר מתקיימת מסוכנות מתמשכת כלפי הזולת.

נסיבות ההליך: אלימות חוזרת והפרת צווים כלפי האם

בבית משפט השלום בעכו, בפני כב' השופט ו' חאמד. לעומת זאת, אוחדו שלושה כתבי אישום נגד גנאם סריה. המערער הודה והורשע בשורה של עבירות אלימות חמורות כלפי אמו. תוך הפרה בוטה של החלטות שיפוטיות שנועדו להגן עליה.

מעשי העבירה כללו מספר אירועים קשים:

• יידוי אבנים לתוך חלון ביתה של המתלוננת ואיומים מפורשים לקפח את חייה.

• תקיפת האם בשעות הבוקר באמצעות מכות בפניה ומשיכת שערותיה, לצד איום בהצתת ביתה.

• תקיפה פיזית בתוך כותלי בית המשפט בעכו. לדוגמה, שכללה מכת אגרוף ובעיטה בבטנה אשר הפילו אותה לכיסא.

• כניסה אסורה לבית האם בניגוד לצווים שיפוטיים מפורשים.

תחילה טענה ההגנה לאי כשירות לעמוד לדין, אולם לאחר מכן חזר בו הסנגור מטענה זו. לדוגמא, בית משפט השלום בחן חוות דעת מרובות מטעם ועדת האבחון ומומחים שונים. לבסוף, הערכאה הדיונית קבעה כי הנאשם סובל מהפרעת התנהגות בלבד ואינו לוקה בפיגור שכלי.

טענות המערער והמדינה בערעור הפלילי

בא כוחו של המערער מיקד את טענותיו בצורך להחיל את הוראות סעיף 19ג לחוק הסעד טיפול במפגרים, התשכ״ט-1969. בנוסף, טען הסנגור כי שליחת מרשו למאסר בפועל פוגעת בו באופן כפול בשל נכותו הרפואית.

ההגנה טענה כי הממונה על עבודות שירות שגה עת פסל את הנאשם מהשמה עקב מצבו הרפואי. כלומר, לגישתה, היה על הרשות לאתר עבורו מסגרת מותאמת תחת ליווי. ולא להוביל בהכרח לכליאתו מאחורי סורג ובריח.

לעומת זאת, באת כוח המדינה הדגישה את האינטרס הציבורי המובהק שבהגנה על ביטחון האם מפני פגיעה אלימה. אולם, יתרה מכך, המשיבה הבהירה. כי העונש שהושת בבית משפט קמא הוא מתון באופן מופלג ביחס לחומרת המעשים.

אזהרה: לקות רפואית, הפרעת אישיות או אחוזי נכות גבוהים מהמוסד לביטוח לאומי אינם מקנים חסינות אוטומטית מעונשי מאסר בפועל.

הכרעת בית המשפט המחוזי: לקות נפשית אינה מגן מפני מאסר

בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב כב' השופטים י' אלרון (אב״ד), מ' גלעד ומ' רניאל. אמנם, דחה את הערעור במלואו. השופטים קבעו כי הנאשם מבין את הפסול במעשיו, מסוגל להבחין בין טוב לרע. ולפיכך נושא באחריות פלילית שלמה.

פסק הדין ביסס מספר קביעות משפטיות מהותיות:

• סעיף 19ג לחוק הסעד מותיר שיקול דעת רחב לבית המשפט האם להורות על טיפול או ענישה.

• נאשם בעל הפרעת התנהגות אינו חוסה תחת פטור אוטומטי מעונש כאשר אינו עונה להגדרת פיגור שכלי.

• מחלה או נכות נפשית אינן מהוות מגן מפני כליאה, בדומה להיעדר חסינות עקב נכות פיזית.

• הגנה על שלום הציבור וקורבנות אלימות גוברת במקרים אלה על שיקולי הנוחות של הנאשם.

שימו לב: חובתו של הממונה על עבודות שירות לפי סעיף 51י״א(ב) לחוק העונשין היא חובת השתדלות ראויה בלבד, ולא חובת תוצאה למציאת מקום עבודה בכל מחיר.

חובת ההשתדלות בהשמה לעבודות שירות

פסק הדין מנתח בהרחבה את סעיף 51י״א(ב) לחוק העונשין, התשל״ז-1977. ואולם, החוק מחייב את הממונה לפעול בשקידה ראויה למציאת מקומות עבודה למגוון אוכלוסיות. לרבות אנשים עם מוגבלות.

השופט אלרון הדגיש כי מדובר בחיוב השתדלות ולא בחיוב תוצאה מוחלט. יחד עם זאת, בית המשפט אינו מוסמך לכפות על הממונה לשבץ נאשם שאינו מסוגל להסתדר ללא השגחה רצופה במקום תעסוקה אזרחי.

הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים בין המסלולים המשפטיים שעמדו בפני בית המשפט במקרה זה:

השוואה בין חלופות הטיפול והענישה עבור נאשמים עם לקות התנהגותיתמאפיין השוואהמסלול טיפולי (סעיף 19ג לחוק הסעד)ריצוי מאסר בעבודות שירותמאסר בפועל בכליאה מותאמתתנאי סףליקוי בכושר השכלי ורמת פיגור מוכחתהתאמה רפואית ויכולת עבודה עצמאיתכשירות לדין וקיומה של מסוכנות לציבורמטרת המסגרתשיקום במסגרת רווחה חוץ-ביתיתענישה מתונה תוך תרומה לקהילההרתעה, הרחקה מיידית והגנה על הקורבןאופי החובה ברשותהמלצה מקצועית של ועדת אבחוןחובת השתדלות של הממונה על העבודותחובת מיון והשגחה של שירות בתי הסוהר

שלבים מעשיים בניהול הגנה לנאשם עם קשיים נפשיים

ניהול תיק פלילי עבור אדם הסובל מלקות התנהגותית מחייב תכנון אסטרטגי קפדני. מאידך, עורכי דין מיישמים לרוב סדר פעולות מובנה כדי למצות את זכויות הנאשם מול רשויות החוק:

1. אבחון מקצועי ראשוני. עריכת בדיקה פסיכיאטרית ופסיכודיאגנוסטית מקיפה לבחינת שאלת הכשירות המשפטית לעמוד לדין.

2. פנייה לוועדות מוסמכות. הגשת בקשה מנומקת לוועדת אבחון בהתאם לחוק הסעד, תוך הצגת מסמכי ביטוח לאומי ורווחה.

3. בניית תוכנית שיקום קונקרטית. איתור מסגרת קהילתית סגורה או חצי-סגורה המוכנה לקלוט את הנאשם בפיקוח הדוק.

4. היערכות למיון שב״ס. איסוף חוות דעת רפואיות להצגה בפני גורמי הרפואה בכלא, כדי להבטיח תנאי כליאה הולמים.

שאלות ותשובות

סיכום פסק הדין והתוצאה האופרטיבית

בפסק הדין בעניין ע״פ 6095-05-11 גנאם סריה נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט המחוזי. כי לקות נפשית אינה מגן מפני מאסר. המערער ביצע מעשי אלימות שיטתיים כלפי אמו והפר צווי הגנה שוב ושוב. לפיכך, בית המשפט דחה את הערעור והותיר על כנו עונש מאסר בפועל של חודש ימים.

לצד הפעלת 60 ימי מאסר מותנה במצטבר (סה״כ 3 חודשי מאסר בפועל).

לצד דחיית הערעור. בית המשפט דחה את מועד תחילת הריצוי ליום 14.8.2011 כדי לאפשר למערער להתייצב בפני. ועדת מיון. בנוסף, הורה בית המשפט למזכירות להעביר לשב״ס העתק מכל חוות הדעת.

ותסקיר שירות המבחן מיום 27.1.11, על מנת להבטיח קבלת טיפול והשגחה מותאמים בעת שהותו בכלא. התמודדות עם הליכים פליליים מורכבים במצבי מוגבלות מחייבת התייעצות משפטית מעמיקה ומותאמת נסיבות.