האם מותר להטיח עלבונות במסדרונות בית המשפט ולהסתתר מאחורי חסינות. לפיכך, לא, החוק אינו מעניק הגנה מוחלטת להתבטאויות משפילות וחסרות זיקה עניינית להליך המשפטי. בית המשפט קבע כי גידופים קשים אינם חוסים באופן אוטומטי תחת הגנת החוק. במקרים שנדונו בירושלים, השופט חייב את בעל הדין לשלם לעורך הדין פיצוי של 20,000 ש״ח.
פסיקה זו מוכיחה כי כבודו של אדם אינו הפקר בתוך כתלי בית המשפט.
התמודדות עם ביטויי לשון הרע בבית משפט מעוררת מתח רב בין חופש הביטוי לבין ההגנה על שמו הטוב של אדם. לפיכך, במסגרת הליך ת״א (ירושלים) 8215/06 רון וינשטוק, עורך דין נ' רחמים בן יהודה. בנוסף, נדרש בית משפט השלום בירושלים להכריע בסוגיה מורכבת זו.
התובע ייצג את בת זוגו של הנתבע במסגרת הליכים שונים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. עם זאת, בעקבות סכסוך זה, הנתבע הטיח בעורך הדין שורה של גידופים חמורים בשלוש הזדמנויות שונות.
לפיכך, עורך הדין הגיש תביעה נזיקית לתשלום פיצוי סטטוטורי של 120,000 ש״ח לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965. כתוצאה מכך, השופט א' דראל בחן את גבולות ההגנה המוענקת לצדדים בהליך שיפוטי. המאמר סוקר את עובדות המקרה. את ההכרעה העקרונית ואת הלקחים המעשיים שכל בעל דין חייב להכיר.
עוולת לשון הרע מוגדרת בחוק כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשלח ידו. עם זאת, המבחן לקיומה של לשון הרע הוא מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר. לעומת זאת, משמעות הדבר היא שבית המשפט אינו בוחן את כוונת המפרסם הסובייקטיבית. אלא את האופן שבו הציבור תופס את הדברים.
בנוסף, סעיף 2 לחוק דורש כי הפרסום יגיע לאדם אחד לפחות, זולת הנפגע. לדוגמה, ללא הוכחת פרסום לצד שלישי, לא מתגבשת עילת תביעה אזרחית. עם זאת, כאשר עורך דין סופג גידופים אישיים בפני עמיתיו או קהל הרחב. הפגיעה במשלח ידו עלולה להיות קשה במיוחד.
שימו לב: גידוף הנאמר בארבע עיניים בלבד, מבלי שאדם נוסף שמע אותו, אינו מהווה פרסום המקים זכות לפיצוי כספי.
ההליך והרקע העובדתי: שלושת אירועי ההתעמתות
כתב התביעה גולל שלושה אירועים נפרדים שבהם הוטחו האשמות קשות כלפי עורך הדין.
- האירוע הראשון (4.6.2006): מחוץ לאולם הדיונים, הנתבע הטיח בתובע כי הוא “עבריין”. לאחר מכן, בתוך האולם, שאל התובע את הנתבע לפשר הדברים. הנתבע השיב בפרוטוקול כי התובע “שקרן”.
- האירוע השני (7.6.2006): במסדרון בית המשפט, בנוכחות עשרות אנשים, צעק הנתבע לעבר התובע כי הוא “גדול העבריינים” וכן “שקרן פתולוגי”. שני עורכי דין שנכחו במקום שמעו את הדברים והעידו עליהם.
- האירוע השלישי (14.6.2006): במהלך דיון באולם בית המשפט, הטיח הנתבע בתובע בפני הנוכחים כי הוא “שקרן פתולוגי”. בית המשפט נאלץ להזהיר את הנתבע לחדול מהתנהגותו.
בעקבות השתלשלות זו, הגיש עורך הדין תביעת פיצוי ללא הוכחת נזק.
טענות הצדדים בסוגיית לשון הרע בבית משפט
התובע טען כי הדברים שהוטחו כלפיו פוגעים ביושרו המקצועי ובשמו הטוב. לדוגמא, הוא הדגיש כי האמירות נאמרו בקול רם ובאופן מבזה. בנוכחות קהל רב של עורכי דין ומתדיינים. על כן, דרש לחייב את הנתבע במלוא הפיצוי הסטטוטורי בגין כל אירוע.
לעומת זאת, הנתבע טען כי דבריו היו תגובה ספונטנית להתרחשויות בהליך המשפטי. כלומר, הוא גם טען כי עומדת לזכותו הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. המעניקה חסינות לכל דבריו שנאמרו תוך כדי הדיון.
אזהרה: הסתמכות על חסינות גורפת בהליך שיפוטי עלולה להטעות. בתי המשפט שוללים הגנה זו מהתבטאויות זדוניות ומשולחות רסן.
פסיקת בית המשפט: היקף החסינות וגבולות המותר
השופט א' דראל בחן באופן פרטני כל אחד משלושת האירועים.
- בעניין האירוע הראשון, בית המשפט דחה את התביעה. אולם, זאת מכיוון שהתובע לא הוכיח שדברי הנתבע מחוץ לאולם נמסרו לאדם נוסף.
- בעניין האירוע השני במסדרון, בית המשפט קיבל את גרסת התובע במלואה. אמנם, עדויות עורכי הדין חיזקו את העובדה שהדברים נאמרו בצעקות בפני עשרות אנשים.
- לפיכך, בעניין האירוע השלישי באולם, בית המשפט שלל את טענת החסינות של הנתבע. ואולם, הוא קבע כי גידופים אישיים אינם נחשבים לפרסום מותר במסגרת דיון.
| האירוע ומיקומו | תוכן הדברים | טענת ההגנה | תוצאת ההכרעה |
|---|---|---|---|
| אירוע ראשון (מחוץ לאולם ובתוכו) | כינוי “עבריין” ו”שקרן” | היעדר פרסום והזמנת המענה | התביעה נדחתה (אין פרסום לצד ג') |
| אירוע שני (מסדרון בית המשפט) | “גדול העבריינים”, “שקרן פתולוגי” | בירור מקור שמועה, גידוף בלבד | התביעה התקבלה (פגיעה קשה ביושר) |
| אירוע שלישי (בתוך האולם בדיון) | “שקרן פתולוגי” מול השופט | חסינות לפי סעיף 13(5) לחוק | התביעה התקבלה (שלילת חסינות) |
קביעת שיעור הפיצוי ושיקולי הענישה
בפסק הדין, השופט התבסס על עקרונות הפסיקה של בית המשפט העליון. הפיצוי בגין לשון הרע בבית משפט נועד להשיג שלוש מטרות מרכזיות:
- לעודד את רוחו של הנפגע ולהעניק סיפוק על ההכרה בעוולה.
- לתקן את הנזק שנגרם לשמו הטוב של הנפגע בעיני הציבור.
- לחנך את הציבור ולהדגיש כי שמו הטוב של אדם אינו הפקר.
השופט העניק משקל מכריע לאירוע השני, שהתרחש בפרהסיה לפני קהל רב. יחד עם זאת, הוא הדגיש כי אין להקל ראש גם בגידופים שהתרחשו באולם הדיונים.
בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי של 20,000 ש״ח. בנוסף, נפסקו שכר טרחת עורך דין של 3,500 ש״ח בתוספת מע״מ והוצאות משפט.
מה לעשות במקרה של לשון הרע בבית משפט?
- תיעוד מיידי של הדברים: רשמו במדויק את המילים שנאמרו, את השעה המדויקת ואת מיקום האירוע.
- איסוף פרטי עדים: פנו מיד לעורכי דין או לאזרחים שנכחו וקבלו את פרטי ההתקשרות שלהם.
- בדיקת רישום הפרוטוקול: ודאו כי אמירות שנאמרו באולם נרשמו בפרוטוקול על ידי הקלדנית.
- הפרדת תגובות רגשיות: הימנעו מלהשיב בגידופים נגדיים, שכן תגובה מתלהמת עלולה לפגוע בזכאותכם לפיצוי.
- פנייה לייעוץ משפטי מקצועי: התייעצו עם עורך דין מומחה לבחינת עילת התביעה והערכת סיכוייה.
שאלות ותשובות
האם כל עלבון שנאמר במהלך דיון מוגן באופן מוחלט בחוק?
לא, בתי המשפט קבעו שהגנת סעיף 13(5) לחוק אינה חלה על גידופים זדוניים חסרי קשר ענייני להליך. כאשר בעל דין משלח עלבון באופן אישי וללא זיקה למחלוקת, הוא מסתכן בחיוב בפיצויים.
האם צריך להוכיח נזק כספי ממשי כדי לקבל פיצוי?
חוק איסור לשון הרע מאפשר תביעה של פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק. בית המשפט מעריך את חומרת הפגיעה בהתאם להיקף הפרסום, חומרת הביטויים והתנהגות הצדדים.
כיצד משפיע מיקום האירוע על גובה הפיצוי שייפסק?
פרסום פוגעני במסדרון הומה אדם חושף את הנפגע להשפלה רחבה יותר מאשר אירוע בחדר סגור. ככל שהקהל גדול יותר. כך המשקל שמייחס בית המשפט לפגיעה גבוה יותר והפיצוי יהיה גבוה יותר.
האם שיחה פרטית במסדרון נחשבת לפרסום לשון הרע?
אם הדברים נאמרו רק בין שני הצדדים, מבלי שאדם שלישי שמע אותם. אין מדובר בפרסום לפי החוק. כדי שתקום עילת תביעה, נדרש שאדם נוסף לפחות ישמע או יקרא את הדברים המשמיצים.
סיכום ההכרעה והמשמעות המעשית
פסק הדין בת״א 8215/06 מציב גבולות ברורים להתנהלות בעלי דין. ומבהיר את גבולות סוגיית לשון הרע בבית משפט. בית המשפט הדגיש כי מאבקים משפטיים אינם מצדיקים התנהגות בריונית. השמצות או הטלת דופי בלתי מוצדקת.
כאשר אתם עומדים בפני פגיעה קשה בשמכם הטוב או מואשמים בעוולה זו. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לשמירה מלאה על זכויותיכם.
