האם נאשם שזוכה מחמת הספק מרצח לאחר 575 ימי מעצר זכאי לפיצוי כספי? סעיף 80 לחוק העונשין קובע כי זיכוי אינו מקים זכות אוטומטית לפיצוי מאוצר המדינה. כאשר נאשם מוסר גרסאות כוזבות בחקירתו ותורם להתמשכות מעצרו, שיקולי הצדק אינם מצדיקים תשלום. בנוסף, זיכוי מחמת הספק בעבירה חמורה והיעדר תצהיר תומך מובילים לדחיית הבקשה.
ההליך הפלילי גובה מחיר אישי, חירותי וכלכלי כבד מכל אדם הנתון במעצר מאחורי סורג ובריח. לפיכך, רבים מניחים כי בסיום משפט שהסתיים בזיכוי, המדינה תפצה את האדם שחירותו נשללה. עם זאת, דרישת פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין כפופה למבחנים משפטיים מחמירים ביותר. בית המשפט בוחן היטב את תרומת הנאשם להסתבכותו ואת טיב הראיות שעמדו בפני התביעה.
שתי העילות לתביעת פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין
סעיף 80(א) לחוק העונשין מציב שתי עילות חלופיות לפסיקת פיצוי כספי:
- היעדר יסוד להאשמה: מצב שבו התביעה פעלה בחוסר סבירות מהותי או ברשלנות חמורה בעת הגשת כתב האישום.
- נסיבות אחרות המצדיקות זאת: עילה רחבה המאפשרת שקילת שיקולי צדק, חמלה ונסיבות אישיות חריגות.
בחינת העילה הראשונה נעשית לפי מבחן התובע ההסביר והזהיר במועד הגשת כתב האישום. לפיכך, במקביל, העילה השנייה מעניקה לשופט מרחב שיפוטי רחב יותר. שימו לב: זיכוי פלילי כשלעצמו, ואף זיכוי מוחלט. אינו מוכיח באופן אוטומטי כי לא היה יסוד להאשמה מלכתחילה.
מדוע בית המשפט העליון שלל פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין?
השופטת ע' ברון חילקה את המבחנים לשלוש קטגוריות מרכזיות:
- אופן ניהול הליכי המשפט: התנהלות התביעה, התנהגות המשטרה ומשך הזמן של הבירור.
- אופי וטיב הזיכוי: האם הנאשם הוכיח חפות מוחלטת או זוכה מחמת ספק בלבד.
- הנסיבות האישיות של הנאשם: גיל, מצב בריאותי, היעדר עבר פלילי והפגיעה הכלכלית.
במקרה המדובר, המערער שיקר פעמים רבות בחקירותיו, דבר שהסיבך את החוקרים והאריך את מעצרו. בנוסף, התביעה פעלה באופן סביר לאורך כל ניהול התיק. בנוסף, והמערער הסכים למועד הארכת מעצרו מתוך אינטרס אישי. השופטים קבעו כי לא נגרם למערער עינוי דין חריג שמצדיק פיצוי על הקופה הציבורית.
היעדר תצהיר ותקלות פרוצדורליות בבקשת הפיצוי
השופט נ' סולברג ציין פגם דיוני מכריע: המערער הגיש את בקשתו ללא תצהיר לאימות העובדות. עם זאת, לפי תקנה 3 לתקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר). ותקנה 4 לתקנות הפיצויים, תצהיר מהווה חובה פרוצדורלית. ללא תצהיר, הבקשה נדחתה על הסף.
השוואת עילות הבקשה ושיקולי בית המשפט
| קריטריון לבחינה | עילה ראשונה: היעדר יסוד להאשמה | עילה שנייה: נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי |
|---|---|---|
| המבחן המשפטי | מבחן התובע ההסביר והזהיר | שיקולי צדק, חמלה ואיזון אינטרסים רחב |
| מצב הראיות בתיק | התביעה החזיקה בהקלטות, עדויות ואיכוני סלולר | הראיות לא הספיקו להרשעה מעבר לספק סביר |
| התנהגות הנאשם | הנאשם שיקר וקשר עצמו לזירה | הנאשם תרם ישירות להתמשכות ההליכים ומעצרו |
| תוצאת בית המשפט | העילה נדחתה; כתב האישום הוגש כדין | העילה נדחתה; אופי הזיכוי ושקריו שללו פיצוי |
שלבים להגשת בקשת פיצויים לאחר זיכוי
- איסוף הכרעת הדין והפרוטוקולים: העורך דין ממפה קביעות בית המשפט לגבי חולשת הראיות והתנהלות המשטרה.
- עריכת תחשיב נזק מדויק: המידע כולל תלושי שכר, דוחות רווח והפסד וקבלות על הפסדי השתכרות.
- קבלת אסמכתאות רפואיות ונפשיות: תיעוד מקצועי מגורמי רפואה המוכיח החמרה בריאותית עקב תנאי המעצר.
- חתימת תצהיר כדין: העורך דין מנסח תצהיר מפורט המאמת כל טענה עובדתית.
- הגשת הבקשה לערכאה שזיכתה: הבקשה מוגשת במועדים הקבועים בחוק לבית המשפט שהוביל את ההליך העיקרי.
שאלות ותשובות
האם זיכוי מחמת הספק מקנה זכות לקבלת פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין?
זיכוי מחמת הספק אינו מעניק זכות מוקנית לקבלת פיצויים. כתוצאה מכך, בתי המשפט נוטים לפסוק פיצוי רק במקרים נדירים שבהם אין שום מעורבות של הנאשם.
כיצד שקרי הנאשם משפיעים על פסיקת פיצוי על ימי מעצר?
שקרים בחקירה, גרסאות כוזבות והסתרת מידע מהווים גורם מכריע שמוביל להארכת מעצרו של הנאשם. לעומת זאת, ולכן פוגעים בזכאות לפיצוי.
האם שהייה במעצר בית מזכה בפיצוי כספי?
פסקי הדין קבעו כי סעיף 80 לחוק העונשין מתייחס למעצר ממשי מאחורי סורג ובריח בלבד. מעצר בית אינו מקים עילה לפיצוי.
מהי החשיבות של צירוף תצהיר לבקשת פיצוי?
תצהיר מהווה חובה פרוצדורלית לפי תקנות סדר הדין הפלילי. לדוגמה, ללא תצהיר, הבקשה נדחתה על הסף.
סיכום ומשמעות מעשית לנאשמים שזכו
פסק הדין בע״פ 310/14 פלוני נ' מדינת ישראל מדגיש את גבולות האחריות של אוצר המדינה. לדוגמא, בית המשפט העליון, בהחלטת השופטים י' דנציגר, נ' סולברג וע' ברון. דחה את ערעור המערער וקבע כי שהייה של 575 ימים במעצר אינה גוררת פיצוי אוטומטי. האופי של הזיכוי, שקרי הנאשם והסכמתו להארכות המעצר צידו את שלילת הפיצויים.
נאשמים המשתחררים ממעצר ומזוכים בזיכוי חייבים לשקול את צעדיהם המשפטיים. כלומר, תהליך הפיצוי דורש תשתית ראייתית חזקה, אסמכתאות נזק ברורות והקפדה על סדרי הדין.
