מגע עם סוכן זר נחשב לעבירה חמורה בחוק ביטחון המדינה רק כאשר הוכח שהאדם פעל או ידע. לפיכך, כי הוא פועל מטעם מדינה זרה ספציפית. עם זאת, לא מספיק שהאדם יהיה חבר בארגון טרור כלשהו. לכן, על המדינה להציג הוכחה קונקרטית לקשר הישיר.
הגדרת מגע עם סוכן זר לפי חוק דיני העונשין
החוק, תשל"ז-1955, קובע בעבירה מגע עם סוכן זר מאסר של עד חמישה-עשר שנים (סעיף 24-א). בנוסף, סעיף 24-ג מגדיר מי נחשב לסוכן זר: אדם שפעל או נשלח לפעול מטעם מדינה זרה, או כאשר קיימת סיבה סבירה לחשוד בכך.
- הקשר ישיר למדינה זרה הוא תנאי הכרחי.
- קיום “יסוד סביר לחשוד” מרחיב את ההגדרה, אך אינו מחליף את הקשר הישיר.
- החוק נועד להקל על ההוכחה של ריגול כאשר אין ראיות ישירות למעשה ריגול ממשי.
פסק דין 191/77 – מדינת ישראל נ’ לודוינה אנה מריה בת גרלד יאנסן
בית המשפט העליון דן בתיק זה ב-30.01.1978. בנוסף, השופטים ח' כהן, י' כהן ומ' שמגר ניתחו את הטענות של המדינה והמשיבה. במקביל, הציגו את הפסיקה הקודמת באגברייה. שקבעה כי יש להוכיח קשר ישיר למדינה זרה כדי להרשיע בעבירת מגע עם סוכן זר.
רקע עובדי: פעילות טרור וקשר למדינה זרה
המשיבה הייתה חברה בארגון הולנדי הקשור לחזית העממית לשחרור פלסטין (חש״ף). עם זאת, היא שלחה משימת איסוף מידע בטימן הדרומית, ושוחחה במשך 12 שעות עם אבו-האני. סגן מנהיג החש״ף. למרות שהמשיבה ידעה שהחש״ף שואף להשמדת מדינת ישראל.
לא הוצגה ראיה שמוכיחה שהאדם פעל מטעם מדינה זרה.
טענות המדינה והמשיבה
- המדינה טענה כי חש״ף פועל כזרוע של מדינות עוינות. כתוצאה מכך, ולכן כל מגע עם חבריו מהווה מגע עם סוכן זר.
- המשיבה ניתבה כי אין קשר מדינתי, ולכן אין למנות אותה כ-סוכן זר.
- בית המשפט המחוזי חקר את שני הצדדים וקבע עונש של שש שנות מאסר.
ההכרעה של בית המשפט העליון
השופט ח' כהן דחה את ערעור המדינה. לעומת זאת, הוא הצהיר שהגדרת סוכן זר מחייבת קשר ישיר למדינה זרה. ולא ניתן להרחיב את המונח למקרים שבהם ארגון טרור פועל ללא קשר ממשלתי. בנוסף, הוא קבע.
כי אין טעם להוסיף עבירה של מגע עם סוכן זר כאשר המשיבה הורשעה בעבירות ריגול משמעותיות.
בפסק דין הוא חזר על הלכה קודמת באגברייה והדגיש. לדוגמה, כי יש להוכיח שהנאשם פעל או ידע כי הוא פועל מטעם מדינה זרה ספציפית. כך, מגע עם ארגון טרור אינו מספיקה לביסוס עבירה של מגע עם סוכן זר.
המלצות לשינוי בחקיקה
השופט ח' כהן המליץ למחוקק לעדכן את ההגדרה של סוכן זר. לדוגמא, כדי שתתאים לאיום הגובר של ארגוני טרור ללא מדינה תומכת. עדכון זה יקל על המדינה להעמיד דיני ריגול מול גורמים בלתי-מדיניים.
השלכות מעשיות של פסק הדין
הפסיקה מגדילה את רף ההוכחה שהמדינה חייבת לעמוד בו בתיקי ריגול. בנוסף, היא מדגישה את הצורך בפרשנות מצמצמת של הגדרות משפטיות במקרים של חירות הפרט. בפועל, המשטרה והפרקליטות נדרשות לאסוף ראיות שמצביעות על קשר ממשלתי לפני הגשת כתב אישום בעבירת מגע עם סוכן זר.
שאלות נפוצות
האם כל מגע עם ארגון טרור נחשב למגע עם סוכן זר?
לא. יש להוכיח קשר ישיר למדינה זרה.
מדוע בית המשפט דחה את ערעור המדינה?
משום שהוצגו ראיות בלתי מספקות לקשר מדינתי.
האם המליצה על שינוי בחוק?
כן, לשקול עדכון ההגדרה של סוכן זר.
מה היה גורל ערעור העונש?
בית המשפט קבע שהעונש של שש שנות מאסר תואם את המגבלה של חמש-עשר שנים ולכן דחה את הערעור.
מיהו סוכן זר לפי החוק?
סוכן זר הוא מי שפועל או נשלח לפעול מטעם מדינה זרה. ההגדרה חלה גם כשיש יסוד סביר לחשוד שהאדם פועל כך, ולא רק כשהדבר הוכח במישרין. היא נועדה לתפוס מקרים של ריגול שבהם קשה להציג ראיות ישירות, אך היא עדיין דורשת זיקה למדינה מסוימת ולא רק לארגון כלשהו.
האם חברות בארגון טרור נחשבת למגע עם סוכן זר?
לא בהכרח. ארגון טרור אינו מדינה, ולכן חברות בו או שיחות עם חבריו אינן הופכות אותם לסוכנים זרים באופן אוטומטי. צריך להראות שהארגון או האדם שעמו נוצר המגע פועלים מטעם מדינה זרה מסוימת. בלי הוכחה של קשר מדינתי ישיר, קשה לבסס את העבירה, גם כשהארגון עוין את המדינה.
מה המשמעות של יסוד סביר לחשוד בעבירה זו?
יסוד סביר לחשוד מרחיב את ההגדרה של סוכן זר. די בכך שהנסיבות מעוררות חשד סביר שהאדם פועל מטעם מדינה זרה, גם בלי הוכחה ישירה לכך. עם זאת, החשד צריך להתייחס לקשר עם מדינה, ולכן הוא אינו מחליף את הצורך להראות זיקה מדינתית. הוא מקל על ההוכחה, אך אינו מבטל אותה.
עד כמה חמורה העבירה של מגע עם סוכן זר?
זוהי עבירה ביטחונית חמורה שהעונש עליה הוא מאסר ממושך. חומרתה נובעת מהחשש לריגול ולפגיעה בביטחון המדינה, גם כשלא הוכח שנמסר מידע בפועל. לכן מי שנחשד בה צריך לקבל ייעוץ משפטי מוקדם, ולבחון אם התקיימו כל יסודות העבירה, ובמיוחד הקשר הישיר למדינה זרה.
