כאשר ארגון עובדים ומעסיק מגיעים להסכמות מחוץ לכותלי בית הדין, הם רשאים לבקש את סיום ההליך. מחיקת תובענה בסכסוך עבודה קיבוצי היא אחת הדרכים לסיים הליך כזה. בית הדין מורה במצב זה על מחיקת התיק וסגירתו. זאת, ללא הכרעה בסוגיות המהותיות. החלטה זו אינה יוצרת מעשה בית דין. היא מאפשרת לצדדים לשמר יחסי עבודה תקינים, וזאת ללא צו להוצאות.
סכסוכים קיבוציים מעמידים לעיתים קרובות את יחסי העבודה במבחן מורכב. במקרים רבים, עצם הגשת ההליך המשפטי מניעה הידברות ישירה בין העובדים לבין ההנהלה. פסק הדין בתיק ס״ק (חיפה) 26415-05-13 מציג דוגמה מובהקת לכך. תיק זה אוחד עם ס״ק 26422-05-13. הליך של מחיקת תובענה בסכסוך עבודה קיבוצי מייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית כפויה. הסתדרות העובדים הלאומית בישראל ולירן צליק הגישו את ההליך. הם הגישו אותו נגד חברת י.ר.א.ב. שרותי נוי 1985 בע״מ. הדיון התנהל בפני כב' השופטת מיכל נעים דיבנר בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
במאמר זה ננתח את המשמעות של סיום הליך בהסכמה. לפיכך, נבחן את ההבדל בין מחיקה לבין דחייה של תובענה קיבוצית. לפיכך, כמו כן, נסביר כיצד צדדים יכולים להסדיר מחלוקות ללא הכרעה לעומתית.
הליכים קיבוציים בבית הדין לעבודה נושאים אופי ייחודי. בנוסף, הם שונים מתביעות אזרחיות רגילות. בנוסף, מטרת ההליך אינה רק לפצות על העבר. היא גם נועדה להסדיר יחסים עתידיים.
על כן, בתי הדין מעודדים הידברות מתמדת ורציפה בין ארגוני העובדים למעסיקים.
בנוסף לכך, הליך ס״ק מתנהל במהירות רבה יותר מהליך רגיל. עם זאת, לוח הזמנים קצר במיוחד. עם זאת, הוא נועד למנוע שביתות ממושכות. כמו כן, הוא מונע פגיעה בהתנהלות השוטפת של מקום העבודה.
לפיכך, בתי הדין קובעים דיונים דחופים. כתוצאה מכך, הם עושים זאת בתוך ימים ספורים ממועד הגשת הבקשה.
יתרה מכך, כאשר הצדדים מתקרבים להסכמות, פוחת הצורך בהתערבות שיפוטית. כתוצאה מכך, מעסיקים וארגוני עובדים מעדיפים פעמים רבות פתרון מוסכם. לעומת זאת, הם מעדיפים זאת על פני פסיקה נוקשה. מצב זה שומר על יחסי עבודה יציבים לטווח הארוך.
פרטי ההליך והחלטת בית הדין האזורי לעבודה
שני גורמים הגישו את התובענה המקורית במשותף. לדוגמה, הם עשו זאת במאי 2013. לעומת זאת, התובעים היו הסתדרות העובדים הלאומית ועובד בשם לירן צליק. הנתבעת בהליך הייתה חברת י.ר.א.ב.
שרותי נוי 1985 בע״מ.
כמו כן, בית הדין איחד את התיק עם תיק נוסף, ס״ק 26422-05-13. לדוגמא, השופטת מיכל נעים דיבנר קבעה דיון במעמד הצדדים ליום 20.6.2013. עם זאת, עוד בטרם התקיים הדיון, הצדדים פעלו להסדרת המחלוקת באופן עצמאי.
בעקבות אותן הבנות, פנו הצדדים לבית הדין בבקשה מוסכמת למחיקת ההליך. ביום 12.06.2013, השופטת מיכל נעים דיבנר נתנה פסק דין קצר ותמציתי. בית הדין קיבל את בקשת הצדדים במלואה. הוא הורה על הצעדים הבאים:
- מחיקת התובענה ללא צו להוצאות.
- סגירת התיק במזכירות בית הדין.
- ביטול הדיון שהיה קבוע ליום 20.6.2013.
שימו לב: בית הדין מבצע מחיקת תובענה ללא הכרעה מהותית בטענות. בית הדין לא קבע ממצאים עובדתיים ולא יצר תקדים משפטי.
המשמעות המשפטית של מחיקת תובענה בסכסוך עבודה קיבוצי
קיים הבדל משפטי מהותי בין מחיקת תובענה בסכסוך עבודה קיבוצי לבין דחייתה. כלומר, כאשר בית הדין דוחה תביעה, בית הדין יוצר מעשה בית דין. במצב של דחייה, התובע אינו יכול להגיש שוב תביעה באותה עילה לעולם.
לעומת זאת, סיום הליך מסוג מחיקת תובענה בסכסוך עבודה קיבוצי אינו מונע הגשה עתידית. אם המעסיק או הארגון יפרו את ההסכמות, הצד הנפגע יוכל לפתוח הליך חדש. עובדה זו מעניקה גמישות וביטחון לשני הצדדים להסכם.
בנוסף, סיום ההליך ללא צו להוצאות מהווה נוהג מקובל בהסכמות מוקדמות. אולם, בתי הדין לעבודה אינם מטילים הוצאות. הם עושים זאת כאשר הצדדים מגלים אחריות ומסיימים את הסכסוך בעצמם. הדבר מעודד פשרות.
כמו כן, הוא מפחית את העומס על המערכת השיפוטית.
מדוע צדדים מעדיפים סיום מוסכם של סכסוך עבודה קיבוצי?
הסדרה עצמאית של מחלוקות קיבוציות, כולל באמצעות מחיקת תובענה בסכסוך עבודה קיבוצי, מספקת יתרונות אסטרטגיים ברורים. אמנם, מערכת יחסי עבודה נשענת על אמון הדדי ועל שיתוף פעולה מתמשך. פסק דין נוקשה עלול לפגוע במרקם היחסים הזה באופן בלתי הפיך.
מעבר לכך, ניהול מאבק משפטי מלא כרוך בעלויות כספיות ניכרות. ואולם, מעסיקים משקיעים משאבי ניהול רבים. ארגוני עובדים מקצים זמן יקר. סיום מוקדם של ההליך חוסך משאבים אלו.
הוא גם מפנה אותם לפיתוח מקום העבודה.
יתרה מזאת, שליטה בתוצאה נשארת בידי הצדדים עצמם. כאשר שופט מכריע, קיים סיכון ששני הצדדים יצאו מאוכזבים מהפסיקה. בהסכם פשרה, כל צד מוותר על חלק מדרישותיו. בכך הוא משיג ודאות מלאה.
אזהרה: חתימה על הסכמות מבלי להגדיר מנגנון מעקב עלולה להוביל לסכסוך מחודש. יש לוודא כי תנאי הפשרה ברורים, וכי ניתן לאכוף אותם מעשית.
מה עושים לקראת מחיקת הליך קיבוצי בהסכמה?
כאשר מעסיק וארגון עובדים מעוניינים לסיים הליך משפטי, עליהם לפעול בסדר פעולות מובנה:
- גיבוש מסמך הבנות. הצדדים מנסחים את עיקרי ההסכמות בכתב. הם מגדירים את חובותיהם ההדדיות.
- ניסוח הודעה משותפת. באי כוח הצדדים מכינים בקשה מוסכמת למחיקת ההליך ללא צו להוצאות.
- בקשה לביטול דיונים. הצדדים מציינים במפורש בבקשה. הם מבקשים לבטל את מועדי הדיון הקרובים.
- הגשת הבקשה לבית הדין. המייצגים מגישים את המסמך למזכירות. הם ממתינים לחתימת השופט.
- יישום ההסכם בשטח. ההנהלה ונציגות העובדים פועלות למימוש מלא של ההבנות. הצדדים הגיעו להבנות אלו.
שאלות ותשובות
האם ניתן לפתוח מחדש הליך שנמחק?
כן. מחיקת תובענה אינה מהווה מעשה בית דין. לפיכך, היא אינה חוסמת פתיחת הליך חדש בעתיד. אם המעסיק או הארגון יפרו את ההבנות.
הם יוכלו להגיש בקשת צד חדשה לבית הדין לעבודה.
מדוע בית הדין לא פסק הוצאות משפט בפסק הדין?
בית הדין נעתר לבקשתם המשותפת של הצדדים. הוא כיבד את ההסכמות ביניהם. בנוסף, המדיניות השיפוטית מעודדת פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית הדין. לפיכך, היא נמנעת מחיוב בהוצאות במקרים אלו.
מה המשמעות של ביטול הדיון הקבוע ביומן בית הדין?
ביטול הדיון משחרר את הצדדים ואת באי כוחם מהתייצבות באולם בית הדין. כפועל יוצא, בית הדין מפנה זמן יקר ביומנו. הוא עושה זאת לטובת תיקים דחופים אחרים הממתינים להכרעה.
האם בית הדין בוחן את תוכן ההסכם לפני מחיקת התביעה?
במקרים של בקשת מחיקה פשוטה, בית הדין אינו רואה צורך לבדוק את תנאי ההסכם הפנימיים. הצדדים רשאים לשמור על פרטי ההסכם חסויים. זאת, כל עוד הם מבקשים רק את סגירת התיק המשפטי.
מתי כדאי להעדיף מחיקת תובענה על פני פסק דין פשרה?
מחיקה עדיפה כאשר הצדדים אינם מעוניינים במתן תוקף של פסק דין להסכם ביניהם. הדבר מאפשר גמישות מרבית. הוא גם מאפשר ניהול יחסי עבודה דינמיים. כל זאת, ללא כפיפות להוראות פסק דין שיפוטי נוקשה.
סיכום והשלכות לעתיד ביחסי עבודה
פסק הדין בעניין י.ר.א.ב. שרותי נוי ממחיש את כוחה של הידברות ישירה ביחסי עבודה קיבוציים. השופטת מיכל נעים דיבנר נתנה תוקף מלא לרצון הצדדים. היא סגרה את התיק ביעילות. סיום הסכסוך בדרך של מחיקת תובענה בסכסוך עבודה קיבוצי אפשר לצדדים לחזור לשגרת עבודה יציבה. כל זאת, ללא הוצאות מיותרות.
ניהול סכסוכי עבודה דורש ראייה ארוכת טווח. הוא דורש גם רגישות מיוחדת לדינמיקה הארגונית. כאשר מתעוררת מחלוקת קיבוצית, הצדדים צריכים להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני עבודה. זאת, כדי לבחור באסטרטגיה המיטבית.
אנו מגישים מאמר זה כשירות לציבור. הוא מהווה מידע כללי בלבד. יובהר כי הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. ייעוץ זה בוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


