בג״צ דחה את העתירה שחברות ישראליות הגישה שהפעילו חנויות פטורות ממכס בנמל התעופה בן-גוריון, אשר ערערו על זכיית חברה אוסטרלית במכרז להפעלת חנויות פטורות ממכס. בית המשפט קבע כי זכיית החברה האוסטרלית עומדת בתנאי המכרז, ואין מניעה להשתתף בו גם ללא ניהול עסקים בישראל.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. לפיכך, דחה עתירה שחברות ישראליות הגישה אשר ערערו על זכיית חברה אוסטרלית במכרז להפעלת חנויות פטורות ממכס בנמל התעופה בן-גוריון. העתירה הוגשה בעקבות החלטה של רשות שדות התעופה להעניק רישיון לחברה זרה להפעלת חנויות אלו.
המכרז וההחלטות סביבו נהפכו לדיון חשוב בשאלות של שוויון והשתתפות זרה במכרזים ציבוריים בישראל.
בג״צ נדון על בסיס עקרונות חוקיים המוסדרים במספר דברי חקיקה מרכזיים. בנוסף, המרכזי מביניהם הוא פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ״ג-1983, כמו גם חוק רשות שדות התעופה, התשל״ז-1977. חוקים אלה מגדירים את המסגרת הפורמלית שקיבלה את פסק הדין.
ההליך והצדדים
בג״צ 591/87 ו-641/87 הוגשו על ידי אשכר בע״מ ורמתם חברה לתעשיה. עם זאת, ומסחר בע״מ נגד רשות שדות התעופה בישראל. העותרים, חברות שהפעילו חנויות פטורות ממכס בנמל התעופה בן-גוריון. טענו נגד בחירת חברה אוסטרלית בלי ניסיון מסחרי מוכח בישראל.
דבר שבעיניהם סתר את מטרות המכרז.
טענות הצדדים
העותרים טענו כי תנאי המכרז התייחסו ישירות להשתתפות חברות ישראליות או חברות זרות המנהלות בישראל. כתוצאה מכך, וכי החברה האוסטרלית לא עמדה בתנאים המפורטים ולא צירפה את כל המסמכים הנדרשים. מנגד, החברה הזוכה טענה. כי היא עומדת בתנאים באמצעות קיום פעילות מסחרית רחבה בחו״ל ונרשמה כחברת חוץ בישראל כנדרש.
ההחלטה השיפוטית והנימוקים
בית המשפט העליון, בראשות הנשיא מ' שמגר, דחה את העתירות. לעומת זאת, וקבע כי אין לקרוא לתנאי המכרז מגבלות נוספות על אלו שנכתבו במפורש. לדבריו, המכרז נכתב כך שכל תאגיד רשום כחוק בישראל יכול להשתתף בו. והשימוש במטבע שקל במחזור כספי אינו מצביע על מגבלה על חברות זרות.
התנאי בדבר ניהול פנקסי חשבונות גם כן אינו משפיע. לדוגמה, שכן הוא נאכף רק על תושבי ישראל.
המשמעות המעשית
פסק הדין יצר תקדים משפטי חשוב בכך שהבהיר את גבולות ההשתתפות של חברות זרות במכרזים ציבוריים. לדוגמא, הוא מדגיש שעל הרשויות לוודא שכל התניות המופיעות במכרז הינן ברורות ומפורשות מראש. וכי אין להכליל מגבלות סמויות. החברות מעכשיו יכולות לדעת שעליהן לפעול לפי תנאי המכרז כפי שנוסחו.
ולא לדרוש דרישות נוספות שלא פורטו.
שאלות ותשובות
מה הייתה השאלה המשפטית המרכזית שעמדה לבחינה?
השאלה המרכזית הייתה האם תנאי המכרז אסרו על השתתפות חברות זרות שאינן מנהלות עסקים בישראל. כלומר, והאם רשות שדות התעופה בישראל הייתה רשאית לבחור בחברה זרה כזוכה במכרז.
מדוע בית המשפט דחה את העתירה?
בית המשפט דחה את העתירה מאחר שלא נמצאו בתנאי המכרז כל מניעות או דרישות המגבילות השתתפות חברות זרות. אולם, ולא היוו הבדלה על פי אופן תחרות שוויוני.
האם פסק הדין ישפיע על מכרזים ציבוריים אחרים בעתיד?
כן, פסק הדין קובע עקרונות משפטיים המבהירים. אמנם, כי על רשויות להשאיר את תנאי המכרז שקופים וברורים. ולמנוע יצירת משמעויות סמוייות שלא נכתבו במפורש.
כיצד נדרשת חברת זרה לפעול כדי להשתתף במכרז ציבורי בישראל?
חברה זרה המעוניינת להשתתף במכרז ציבורי בישראל צריכה לוודא שהיא עומדת בתנאים המפורשים שנוסחו במכרז. ואולם, ולהירשם כתאגיד חוץ בישראל אם נדרש.
האם ניתן לערער על פסק הדין?
פסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו כפוף לערעור נוסף במדינת ישראל.
מה עושים במידה ורוצים להגיש מכרז ציבורי?
- הכרת המכרז. יש לקרוא בעיון את כל תנאי המכרז כפי שפורסמו.
- הכנת המסמכים. יש לוודא כי כל המסמכים והאישורים הנדרשים מוגשים עם ההצעה.
- הגשת הצעה. יש להגיש את ההצעה במועד כפי שנקבע ולהקפיד על צורת ההגשה.
- מעקב ובחינת תוצאות. יש לעקוב אחר פרסום התוצאות ולבחון את החלטות הרשות.
- זכות למענה משפטי. אם ישנן שאלות או בעיות, יש להתייעץ עם עורך דין.
