הגבולות המשפטיים של סגנון עורך דין בכתבי בי-דין נקבעים על-ידי בית המשפט העליון. בית המשפט מאזן בין חובת הנאמנות ללקוח לבין שמירת כבוד המקצוע. לכן, עורך דין חייב להשתמש בשפה מאופקת ומנומסת. שימוש בביטויים חריפים מותר רק אם הם נחוצים לבירור עובדתי. עם זאת, השתלחויות אישיות שאינן תורמות לבירור הן עבירת משמעת.
סוגיית סגנון עורך דין בכתבי בי-דין במרכז הפסיקה
שאלת סגנון עורך דין בכתבי בי-דין עמדה במרכז הליכים משפטיים רבים. האם חובת הנאמנות מצדיקה שימוש במילים קשות? במקרה ע"א 10/81, שנדון ב-18.8.1982, בית המשפט העליון קבע גבולות ברורים. הגבולות מבחינים בין הגנה תקיפה להתנהגות שאינה הולמת. בנוסף, השופטים הדגישו שהמילה “כוזב” נחשבת לנסבלת. לעומת זאת, הביטוי “פרי דמיון חולני” הוגדר כעבירת משמעת.
החובות האתיות של עורך דין
סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין (תשכ״א-1961) מחייב את הפרקליט לפעול בטובת הלקוח בנאמנות ומסירות. יחד עם זאת, סעיף 61(3) קובע כי עורך דין חייב לשמור על כבוד המקצוע. כל פעולה שאינה הולמת את המקצוע נחשבת לעבירת משמעת. למרות זאת, חובת הפעולה ללא מורא מאפשרת לעורך הדין להציג את עמדת הלקוח בנחישות.
אולם, זאת ללא פגיעה באחרים.
הפסיקה של בית המשפט העליון לגבי סגנון עורך דין בכתבי בי-דין
השופט מ׳ אלון, יחד עם השופטים א׳ ברק וד׳ לוין, הדגישו שני מבחנים מרכזיים. ראשית, רלוונטיות לבירור העובדתי. יש לבחון אם הביטוי נחוץ להצגת טענה או רק נועד להעצים רושם. שנית, צורת הביטוי.
כתבי בי-דין דורשים שיקול דעת קפדני יותר מדיבור בעל-פה. לבסוף, שלב ההליך. בתחילת ההליך יש לנקוט זהירות יתרה. לעומת זאת, בשלבי הסיכום אפשר להיות פחות קפדניים.
בהתאם למבחנים אלו, בית המשפט קבע שהמילה “כוזב” ניתנת לקבלה. אולם, הביטוי “פרי דמיון חולני” חרג מהגדרות הנסבל. הוא הוכרז כעבירת משמעת.
השלכות משמעתיות על העורך דין
בית המשפט העליון חיזק את החלטת בית הדין המחוזי. הוא הורה על הרשעת עורך דין בעבירת משמעת לפי סעיף 61(3). העונש כלל חובת תשלום 500 לירות. בנוסף, הוגבלה האפשרות לפרסום שמו של עורך הדין.
יתרה מכך, ניתנה אפשרות לשחרור מהייצוג. הדבר קורה במקרים שבהם הלקוח דורש שימוש בלשון פוגענית.
השוואת ביטויים בכתבי טענות
| הביטוי שנבחן | מעמד משפטי | נימוק בית המשפט העליון |
|---|---|---|
| ״טענה כוזבת״ | בגדר הנסבל | משמשת להכחשת עובדה חמורה באופן ישיר. |
| ״לא היו דברים מעולם״ | רצוי ומותר | הכחשה עובדתית מרוסנת המשרתת את ההליך. |
| ״פרי דמיון חולני״ | עבירת משמעת | אינו מוסיף ערך עובדי ולפיכך נפסל. |
טיפים למניעת עבירת משמעת בניסוח כתבי טענות
- הפרדת העובדות מהדעה האישית: כתבו רק את העובדות הרלוונטיות. הימנעו מתיאורים פסיכולוגיים.
- שימוש בהכחשה עובדתית מרוסנת: העדיפו ביטויים כגון “מוכחש מחוסר נכונות” במקום עלבונות.
- בדיקת נחיצות כל ביטוי: שאלו האם הביטוי תורם לבירור או רק מרגש את הלקוח.
- הבהרת גבולות ללקוח: הסבירו ללקוח כי עורך דין חייב לשמור על נימוס מקצועי.
חשיבות שמירת סגנון עורך דין בכתבי בי-דין
פסק הדין בע"א 10/81 הפך לאבן דרך באתיקה המקצועית. לפיכך, שמירה על שפה מכבדת משפרת את סיכויי הלקוח. בנוסף, היא מונעת הליכים משמעתיים. עם זאת, עורך הדין צריך להיות מוכן לדחות דרישות לקוחות שמפרות את כללי האתיקה.
ואף לשקול התפטרות במקרים קיצוניים.
שאלות ותשובות
האם עורך דין מחויב לכתוב כל מה שהלקוח דורש?
לא. עורך הדין אחראי על כל מילה בכתביו. אם הלקוח דורש שימוש בלשון פוגענית, עליו לסרב. יתרה מכך, עליו לשקול התפטרות.
מדוע קיבלה הסמכות השימוש במילה “כוזב”?
בית המשפט ראה שהמילה נדרשת להכחשת עובדה חמורה. לכן, היא נחשבת לנסבלת.
מה ההבדל בין דברים בכתב לדברים בעל-פה?
בכתב נדרש איפוק גבוה יותר. זאת מכיוון שהכתיבה מאפשרת בחינה מדוקדקת של השפה.
האם שיהוי בהגשת תלונה משמעתית מונע הרשעה?
שיהוי אינו מבטל את העבירה. עם זאת, הוא עשוי להשפיע על חומרת העונש.
איך סגנון בוטה משפיע על ההליך המשפטי?
סגנון זה פוגע ביעילות הדיון. הוא גם מקשה על זיהוי הסוגיות המהותיות.
