לא, בית המשפט העליון קבע כי התנגדות לפעילות מסוימת מהווה סרבנות סלקטיבית שאינה מזכה בפטור. שר הביטחון ורשויות הצבא מעניקים פטור רק כאשר מדובר בסרבנות מצפונית מלאה וכוללת. בנוסף, הפטור הייחודי לנשים לפי סעיף 39(ג) לחוק נועד רק לרקע דתי, מסורתי ועדתי.
סוגיית הגיוס לצה״ל מעוררת לעיתים קרובות מתחים עמוקים בין חובת השירות לבין צו המצפון האישי. אזרחים רבים מבקשים להבין מתי רשויות הצבא מאשרות פטור משירות מטעמי מצפון. שאלה זו נוגעת ישירות לאיזון החוקתי בין חופש המצפון לבין עקרון השוויון בנטל הביטחוני.
בפסק הדין המנחה בבג״ץ 2383/04, לאורה מילוא ודניאל שבתאי מילוא נגד שר הביטחון. לפיכך, ועדת פטור מטעמי מצפון וועדת ערר, שניתן ביום 9.8.2004. בחן בית המשפט העליון סוגייה זו לעומקה. כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, בהסכמת המשנה לנשיא א' מצא וכבוד השופט א' א' לוי.
שרטטה את הגבולות הברורים בין חובת הציות לבין פטור על פי דין. בנוסף, במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית, את עובדות המקרה ואת ההשלכות המעשיות על מלש״בים וחיילים.
חוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ״ו-1986, מטיל חובת שירות צבאי על כל יוצא צבא. עם זאת, החובה חלה באופן שוויוני על גברים ועל נשים כאחד. עם זאת, המחוקק קבע שני מסלולים עיקריים שבהם ניתן לבקש שחרור מחובת גיוס.
המסלול הראשון מעוגן בסעיף 36 לחוק שירות בטחון. כתוצאה מכך, סעיף זה מעניק לשר הביטחון סמכות כללית לפטור אדם משירות סדיר או מילואים. הסמכות כוללת פטור מטעמי משפחה, משק לאומי וכן ״טעמים אחרים״. המונח ״טעמים אחרים״ כולל בתוכו שיקולי מצפון כלליים.
לפיכך, לשר נתון שיקול דעת מנהלי רחב בבחינת בקשות אלו.
המסלול השני קבוע בסעיף 39(ג) לחוק שירות בטחון. לעומת זאת, סעיף זה מהווה הוראת פטור מיוחדת לנשים בלבד. הסעיף קובע כי אישה שהוכיחה. כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים ממנה לשרת, פטורה משירות ביטחון.
כאשר מתקיימים תנאי הסעיף, הפטור ניתן מכוח הדין ללא שיקול דעת של השר.
שימו לב: קיים הבדל יסודי בין פטור שבשיקול דעת השר לפי סעיף 36 לבין פטור מכוח הדין לפי סעיף 39(ג) לחוק.
נסיבות המקרה בבג״ץ 2383/04: עתירת לאורה מילוא
העותרת, לאורה מילוא, הגיעה לגיל גיוס חובה לצה״ל. לדוגמה, סמוך למועד גיוסה, פנתה העותרת לרשויות הצבא בבקשה לקבל פטור משירות ביטחון מטעמי מצפון. העותרת נימקה את בקשתה בהתנגדות חריפה למדיניות צה״ל ביהודה, שומרון וחבל עזה.
במכתבה לוועדת הפטור טענה העותרת כי המדיניות בשטחים נוגדת את תפיסת עולמה ההומניסטית והמוסרית. עם זאת, העותרת הדגישה בפני הוועדה כי אינה פציפיסטית באופן כללי. לדוגמא, היא הבהירה כי אם צה״ל ייסוג מהשטחים, היא תסכים להתגייס ולשרת.
ועדת הפטור דחתה את בקשתה. כלומר, הוועדה קבעה כי טעמיה אינם נובעים ממצפון אישי אלא מטעמים פוליטיים. בעקבות זאת, הגישה העותרת ערר לוועדת ערר. גם ועדת הערר דחתה את טענותיה וקבעה כי מדובר בנימוקים חברתיים ואידיאולוגיים.
לאחר ההחלטות סירבה העותרת להתחייל בבסיס הקליטה והמיון. כתוצאה מכך, קצין שיפוט דן אותה למחבוש בפועל בדין משמעתי. אולם, כאשר שבה וסירבה פעם נוספת, הוטל עליה עונש מחבוש נוסף. בשלב זה הגישו העותרת ואביה עתירה לבג״ץ, ובית המשפט עיכב את ביצוע העונש.
טענות הצדדים בעתירה לפטור מטעמי מצפון
העותרת טענה באמצעות באי כוחה כי היא זכאית לפטור מלא מכוח הדין. אמנם, לטענתה, התנגדותה לשירות בצבא נובעת מצו מצפוני מובהק. לפיכך, חל עליה סעיף 39(ג) לחוק המחייב מתן פטור לאישה שהוכיחה טעמים אלו.
בנוסף, טענה העותרת כי מעמד הנשים בצבא שונה מזה של גברים. ואולם, לגישתה, תרומתן הכוללת מצדיקה גמישות רחבה יותר בהכרה בחופש המצפון. העותרת הוסיפה כי היא מעוניינת לתרום לחברה במסגרת שירות לאומי אזרחי חלופי.
מנגד, משיבי המדינה, ובראשם שר הביטחון, ביקשו לדחות את העתירה. ראשית, טענו המשיבים לשיהוי בהגשת ההליך המשפטי. שנית, המשיבים הגנו על החלטות ועדות הפטור וטענו כי מדובר בממצאים עובדתיים מבוססים.
יתרה מכך, המשיבים הדגישו כי סעיף 39(ג) עוסק רק במניעות כוללת משירות ביטחון. יחד עם זאת, לטענתם, סירובה של העותרת מהווה סרבנות סלקטיבית מובהקת. סרבנות מסוג זה מבוססת על השקפה פוליטית. ושר הביטחון אינו מעניק בגינה פטור לגברים או לנשים.
פסיקת בית המשפט: אבחנה בין סרבנות כללית לסלקטיבית
בית המשפט העליון דחה את העתירה במלואה ואישר את החלטת הרשויות. מאידך, השופטת א' פרוקצ'יה הדגישה בפסק דינה כי חופש המצפון הוא ערך חוקתי נעלה. עם זאת, ערך זה חייב לסגת בפני עקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק.
בפסק הדין ערך בית המשפט אבחנות עקרוניות וברורות בין סוגי התנגדות שונים:
-
מרי אזרחי: אי ציות שמטרתו הפגנתית ונועד לשנות מדיניות ממשלתית או חקיקה. פעולה זו פונה לציבור הרחב ומבקשת ליצור הד פוליטי.
-
סרבנות מצפונית: עמדה מוסרית פנימית של היחיד לשמירה על טוהר מצפונו. סרבנות זו אינה תלויה בנסיבות חיצוניות ואינה שואפת להשפיע על החברה.
-
סרבנות כללית: שלילה מוחלטת של כל שימוש בכוח צבאי בכל מקום ובכל עת, כדוגמת פציפיזם עקבי.
-
סרבנות סלקטיבית: התניית השירות בתנאים מסוימים, כגון סירוב לשרת באזור גאוגרפי מוגדר או בפעילות מסוימת.
בית המשפט פסק כי מדיניות שר הביטחון, המכירה רק בסרבנות כללית, היא סבירה ומידתית. סרבנות סלקטיבית טומנת בחובה סכנה מוחשית ללכידות החברתית ולביטחון המדינה. אם כל חייל יבחר היכן לשרת, צה״ל יחדל מלתפקד כצבא העם.
פרשנות סעיף 39(ג): היקף הפטור הייחודי לנשים
השופטת פרוקצ'יה ניתחה את ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 39(ג) לחוק. השופטת קבעה כי המחוקק יצר את הפטור הייחודי כדי להגן על נשים המשתייכות לקהילות דתיות ומסורתיות. מטרת ההוראה הייתה לכבד עדות שבהן מעמד האישה אינו מתיישב עם מסגרת צבאית.
לפיכך, המונח ״טעמים שבמצפון״ בסעיף 39(ג) שלוב בטעמי דת, מסורת ומנהג עדתי. הוא אינו כולל השקפות עולם פוליטיות, חברתיות או מוסריות כלליות. טענות שמקורן באידיאולוגיה חברתית נבחנות אך ורק במסגרת סעיף 36 לחוק.
בנוסף לכך, בית המשפט דחה את הטענה בדבר שונות בין גברים לנשים לעניין זה. נשים ממלאות תפקידים חיוניים בכל מערכי הצבא, לרבות תפקידי לחימה ותפקידים טכנולוגיים. משכך, פגיעתה של סרבנות סלקטיבית במערכת הצבאית זהה לחלוטין בין נשים לבין גברים.
משנקבע כי טעמיה של העותרת היו אידיאולוגיים וסלקטיביים, היא אינה זכאית לפטור לפי סעיף 39(ג). כמו כן, מדיניות השר לפי סעיף 36 אינה מכירה בעילה זו. על כן, הרכב השופטים דחה את העתירה וביטל את צו הביניים.
אזהרה: סירוב להתחייל ללא פטור מוסדר מהווה עבירה צבאית שדינה עונש מחבוש ורישום פלילי.
השוואה בין מסלולי הפטור משירות צבאי
השוואה בין סמכות הפטור הכללית לפטור המיוחד לנשים בחוק שירות בטחון מאפיין השוואה סעיף 36 לחוק שירות בטחון סעיף 39(ג) לחוק שירות בטחון אוכלוסיית היעד גברים ונשים יוצאי צבא נשים יוצאות צבא בלבד מהות המקור לפטור סמכות שבשיקול דעת שר הביטחון זכות מוקנית מכוח הדין העילות המוכרות סרבנות מצפון כללית, משפחה, משקה ווי משפחתי דתי ומצפון מסורתי הכרה בסרבנות סלקטיבית אינה מוכרת במדיניות הנוהגת אינה מוכרת ואינה חלה
שלבים בהגשת בקשה לקבלת פטור מטעמי מצפון
מלש״ב המבקש להעלות טענות מצפוניות נדרש לפעול בהתאם לנהלים הצבאיים המחייבים. פנייה נכונה ובמועד עשויה למנוע הסתבכות משמעתית או פלילית.
-
הגשת בקשה מנומקת בכתב: יש לשלוח פנייה מפורטת למיטב מוקדם ככל האפשר לפני מועד הגיוס, בצירוף תצהירים ומסמכים תומכים.
-
התייצבות בפני ועדת מצפון: המועמד יוזמן לראיון אישי בפני הוועדה הצבאית המוסמכת לבחינת כנות המניעים.
-
הוכחת סרבנות מלאה: על המבקש להוכיח כי התנגדותו לשימוש בכוח היא מוחלטת ואינה תלויה בנסיבות פוליטיות.
-
הגשת ערר במקרה של דחייה: אם הוועדה דוחה את הבקשה, ניתן להגיש ערר מנומק לוועדת ערר בהתאם לפקודות.
-
פנייה לערכאות שיפוטיות: לאחר מיצוי ההליכים הפנימיים, ניתן להגיש עתירה לבג״ץ לבחינת סבירות ההחלטה.
שאלות ותשובות
האם פציפיזם כללי מוכר כעילה לקבלת פטור?
כן, שר הביטחון ורשויות הצבא מכירים בסרבנות מצפונית כללית ומוחלטת. אדם המוכיח התנגדות עקבית לכל שימוש באלימות. ובכוח צבאי עשוי לקבל פטור לפי סעיף 36 לחוק.
מדוע בית המשפט אינו מאשר סרבנות סלקטיבית?
בית המשפט קבע כי סרבנות סלקטיבית מבוססת על מחלוקת פוליטית. הכרה בה תפגע קשות בצבא העם, בשוויון בין אזרחים וביכולת של המדינה להגן על ביטחונה.
האם אישה יכולה לקבל פטור מטעמי מצפון חילוניים לפי סעיף 39(ג)?
לא, פסק הדין בבג״ץ 2383/04 הבהיר כי סעיף 39(ג) נועד. אך ורק לנשים שטעמיהן נובעים מרקע דתי, מסורתי או עדתי. טעמים חילוניים ומוסריים כלליים נבחנים לפי סעיף 36.
מה ההבדל המרכזי בין מרי אזרחי לסרבנות מצפונית?
מרי אזרחי הוא פעולה פומבית הנועדה להפעיל לחץ לשינוי חוקים או מדיניות. לעומת זאת, סרבנות מצפונית היא עניין אישי ופנימי, שמטרתו שמירה על המוסר האישי של הפרט.
מהי המשמעות של התייצבות וסירוב פקודה בבקו״ם?
סירוב פקודה או סירוב להתחייל גורר הליכים משמעתיים ועונשי מחבוש חוזרים. צעדים אלו אינם פוטרים משירות ועלולים להוביל להרשעות משמעתיות ופליליות.
סיכום והשלכות מעשיות
פסק הדין בעניין לאורה מילוא ביצר את ההלכה המשפטית הנוהגת בסוגיית חובת הגיוס. בית המשפט העליון הבהיר כי המערכת המשפטית מכבדת את חופש המצפון. אך מעמידה לו גבולות ברורים. פטור יינתן רק כאשר מדובר בסרבנות מצפון כוללת ובלתי מותנית.
להבדיל ממחאה אידיאולוגית או פוליטית נגד מדיניות הממשלה.
עבור מלש״בים וחיילים. פסק הדין ממחיש את החשיבות של אבחון משפטי מדויק בטרם נקיטת צעדים חד-צדדיים. התמודדות מול ועדות הפטור ורשויות הצבא דורשת היכרות מעמיקה עם הדין והפסיקה. פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי מקצועי מסייעת למיצוי זכויות כדין ומגנה מפני השלכות משמעתיות חמורות.
