הבית המשפט העליון הכריע בערעור על ענישה בהתפרעויות שומר החומות והדגיש כי העבירות הלאומניות מצדיקות ענישה מחמירה. בנוסף, הערעורים של שני הצעירים נדחו, ולפיכך נשמרו עונשי מאסר של שמונה שנים ו-38 חודשים, אך בוטל הרכיב החלופי של הקנס.
במהלך חודש מאי 2021 אירעו אירועים ביטחוניים סוערים במקומות שונים ברחבי הארץ. לפיכך, האירועים הובילו לגל של תפרעויות אלימות על רקע לאומני. בתי המשפט נדרשו לגזור עונשים משמעותיים על מעורבים במעשי אלימות, טרור והצתה. ענישה בהתפרעויות שומר החומות הפכה לסוגיה מרכזית בדיון הפלילי והציבורי.
פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין אדם אסכאפי ואדם עומר משרטט גבולות ברורים. בנוסף, בית המשפט בחן מתי ערכאת ערעור תתערב בעונש מאסר שהטילה הערכאה הדיונית. עם זאת, השופטים בחנו שאלות של אחידות ענישה ופיצול מתחמי ענישה.
חוק העונשין, התשל״ז-1977, מגדיר עבירות של תפרעויות, הצתה, תקיפה ושוד בנסיבות מחמירות. בנוסף, חוק המאבק בטרור, התשע״ו-2016, מעניק כלים מחמירים לטיפול בעבירות בעלות מניע לאומני. לפיכך, סעיף 37 לחוק המאבק בטרור קובע כפל עונש לעבירות המוגדרות כמעשי טרור. ובכך מדגיש את עקרון הגמול ואת תכלית ההרתעה.
בעת גזירת הדין, בית המשפט בוחן פגיעה בערכים המוגנים. כתוצאה מכך, הערכים כוללים את שלום הציבור, ביטחון הגוף והרכוש, והסדר הציבורי. בנוסף, במעשי תפרעויות ממניע גזעני או לאומני, רמת הפגיעה בערכים עולה באופן ניכר; ולכן. בתי המשפט נוטים להחמיר ברף הענישה.
פרטי ההליך המשפטי ומסכת העובדות בחיפה
בבית המשפט העליון נדונו ע״פ 6894/22 וע״פ 6976/22, בהרכב השופטים י׳ עמית. עם זאת, ע׳ ברון ו-ע׳ גרוסקופף. ההליך נגע לערעור על גזירת דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בת״פ 13063-08-21. המערערים, אדם אסקאפי ואדם עומר, הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן.
המעשים התרחשו בלילות של חודש מאי 2021 בחיפה. כתוצאה מכך, כתב האישום תיאר שני אירועים חמורים ונפרדים בהם השתתפו המערערים:
- האירוע הראשון ברחוב העצמאות: אסקאפי הכין מראש כעשרה בקבוקי תבערה. לאחר מכן חבורה התקהלה, אסקאפי הצית קטנוע של עובר אורח ויידה שני בקבוקי תבערה בוערים לעבר רוכב אופנוע. אחד הבקבוקים פגע בקסדתו של הרוכב והצית את בגדיו. עומר יידה אבנים לעבר האנשים שהיו במקום.
- האירוע השני בשכונת הדר: החבורה נסעה ברכב תוך השמעת קריאות ושירים לאומניים. אסקאפי כיוון זיקוקים לעבר רכב חולף. לבסוף, החסמו שליח מזון, הכהו אותו באבנים ובמקל, השמיעו קללות גזעניות, שדדו את קטנועו, ואסקאפי הפעיל זיקוק נוסף.
בית המשפט המחוזי גזר על אסקאפי שמונה שנות מאסר בפועל. לעומת זאת, ועל עומר 38 חודשי מאסר בפועל, לצד קנסות. שני המערערים טענו שהעונשים חורגים מן המידה ופנו לערעור לבית המשפט העליון.
טענות הצדדים בערעור על ענישה בהתפרעויות שומר החומות
אסקאפי טען כי בית המשפט המחוזי קבע מתחמי ענישה גבוהים מדי לעומת מקרים דומים. בנוסף, הוא טען כי שני האירועים מהווים עבירה אחת בעלת קשר הדוק. לדוגמה, פיצול האירועים למתחמים נפרדים והצברת העונשים הביאו להחמרה בלתי מוצדקת. הוא גם הדגיש את גילו הצעיר, הודאתו המהירה, ואת עברו הנקי.
עומר ביסס את ערעורו על עקרון אחידות הענישה. הוא הצביע על שותפים אחרים בפרשה שנידונו בנפרד וקיבלו עונשים מקלים יותר. עומר טען שחלקו בפרשה היה שולי, ולכן נוצר עיוות דין. בנוסף, הוא ביקש להתחשב בגילו הצעיר ובחיסכון בזמן השיפוטי.
באותו זמן, בא כוח המדינה ביקש לדחות את שני הערעורים. עם זאת, המדינה הדגישה את חומרת המעשים. השימוש באש חיה והשלכת בקבוקי תבערה אל בני אדם. עבור אסקאפי, המדינה הציגה את הרשעתו במעשי טרור לפי חוק המאבק בטרור.
עבור עומר, המדינה טענה כי הוא ביצע ניסיון תקיפה באמצעות יידוי אבנים.
הכרעת בית המשפט העליון ושיקולי ענישה בהתפרעויות שומר החומות
השופט י׳ עמית כתב את פסק הדין המרכזי, והשתתפו השופטים האחרים בהסכמה מלאה. עם זאת, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב במידת העונש אלא במקרים של סטייה קיצונית מרף הענישה המקובל. הערעור הנוכחי אינו נופל לגדר המקרים האדירים הללו.
השופטים קבעו כי מעשי אלימות המונית על רקע לאומני מחייבים תגובה עונשית מחמירה. לפיכך, הם הציגו מספר נימוקים לדחיית הערעורים:
- היעדר ספונטניות: המערערים הצטיידו מראש בבקבוקי תבערה, עטו מסכות ופעלו בלילות שונים.
- פגיעה ממשית בגוף: בקבוק תבערה פגע בקורבן והצית את בגדיו, ובכך נמנע אסון חמור.
- מעשי טרור: הרשעתו של אסקאפי לפי חוק המאבק בטרור מחזקת את דגש הגמול והרתעה.
- נסיבות אישיות נסוגות: במקרים של מניע לאומני, שיקולי שיקום ונסיבות אישיות נסוגים למען ביטחון הציבור.
הבית המשפט דחה גם את הטענה בדבר קשר הדוק בין האישומים. השופטים הסבירו כי האירועים התרחשו בלילות שונים, במקומות שונים, וכלפי קורבנות שונים. לכן, בית המשפט המחוזי פעל כדין כאשר קבע שני מתחמי ענישה נפרדים. והורה על ריצוי מצטבר.
במהלך הדיון, בית המשפט קיבל טענה אחת בלבד בעניינו של אסקאפי. בהתאם להסכמת המדינה, בוטל רכיב המאסר החלף הקנס, אך שמונה שנות מאסר נותרו על כנו.
השוואת עונשי המעורבים בפרשה
| שם הנאשם | עבירות מרכזיות | עונש מאסר בפועל |
|---|---|---|
| אדם אסקאפי | מעשה טרור, חבלה בכוונה מחמירה, הצתה, סיוע לשוד ופזיזות באש | 8 שנות מאסר |
| אדם עומר | התפרעויות, ניסיון תקיפה, סיוע לשוד ופזיזות באש | 38 חודשי מאסר |
| שותפים נוספים (עניין ערדאת) | התפרעויות וסיוע לשוד | 28-32 חודשי מאסר |
השופטים קבעו כי עומר יידה אבנים בעצמו, ולכן קיבל עונש חמור יותר משותפיו. בנוסף, האזהרה מדגישה כי השתתפות בהתקהלות אלימה או סיוע לחבורה יוצרת אחריות פלילית כבדה. גם אם הנאשם אינו המבצע העיקרי.
מה לעשות כאשר עומדים בפני ערעור פלילי בעבירות חמורות?
- בחינת פסק הדין היסודי: העורך דין בודק אם נפלה טעות משפטית מהותית במתחמי הענישה או בעובדות.
- השוואת רף הענישה: ההגנה אוספת תקדימים לבדיקת חריגה מהענישה הרגילה.
- בדיקת עקרון אחידות הענישה: העורך דין משווה בין עונשי הנאשם לשותפיו באותה פרשה.
- הערכת שיקולי שיקום מול הרתעה: הצוות המשפטי בוחן האם ניתן להדגיש נסיבות אישיות וסיכויי שיקום.
מתי ערכאת ערעור תתערב בעונש מאסר של בית המשפט המחוזי?
ערכאת הערעור מתערבת רק במקרים נדירים של סטייה קיצונית מרמת הענישה המקובלת או כאשר מתרחשת טעות משפטית מהותית.
כיצד מניע לאומני משפיע על חומרת העונש?
מניע לאומני מחמיר את העונש באופן משמעותי. חוק המאבק בטרור מאפשר כפל עונש, ובתי המשפט מדגישים תכלית ההרתעה.
מהו מבחן הקשר ההדוק בין מספר עבירות שבוצעו ברצף?
הבית המשפט בוחן אם המעשים היו חלק מתוכנית עבריינית אחת והתרחשו באותו מקום ובזמן. כאשר מדובר בימים שונים, מקומות שונים וקורבנות שונים, הוא קובע מתחמי ענישה נפרדים.
מה משמעות עקרון אחידות הענישה בין שותפים לעבירה?
העיקרון דורש עונשים דומים לנאשמים שביצעו מעשים דומים באותה פרשה. אך מאפשר פערים כאשר יש הבדלים בחלקו של כל נאשם או ברקע הפלילי.
