דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
חדשות חמות
מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי
בית / הגירה / תושבות / ערר פנימי מול ערר לבית הדין לעררים: סדר הפעולות הנכון מול רשות האוכלוסין
הגירה / תושבות

ערר פנימי מול ערר לבית הדין לעררים: סדר הפעולות הנכון מול רשות האוכלוסין

ע
עו"ד ליאור מלכא | | 7 דקות קריאה
ערר פנימי או ערר לבית הדין לעררים: לאן פונים קודם?
על פי רוב יש למצות תחילה את מסלול ההשגה הפנימי בתוך רשות האוכלוסין וההגירה, ורק לאחר שההשגה נדחתה או לא נענתה ניתן לפנות לבית הדין לעררים. פנייה מוקדמת מדי לבית הדין מסתיימת פעמים רבות במחיקה בשל אי מיצוי הליכים, גם כשהטענות לגופן טובות. מעבר לכך, החומר שהוגש בשלב הפנימי הוא שיעמוד בפני בית הדין ובפני כל ערכאה שאחריה, ולכן איכותו קובעת את גורל התיק.

הרבה אנשים מקבלים החלטה שלילית בענייני מעמד, למשל ביטול ויזה בהחלטה מנהלית, ופונים ישירות לערכאה שיפוטית, מתוך הנחה שבית משפט הוא הכתובת הנכונה לתקן עוול מנהלי. בענייני הגירה זו טעות יקרה. המערכת בנויה כשרשרת: הרשות מחליטה, גורם בכיר יותר ברשות בוחן את ההחלטה, בית הדין לעררים מבקר אותה, ורק אחר כך הערכאה המנהלית. דילוג על חוליה לא מקצר את הדרך אלא מאריך אותה.

המאמר הזה ממפה את הסדר הנכון ואת מה שנדרש בכל שלב, כדי שלא תגיעו לערכאה עם תיק שאי אפשר להציל. בגלל שכל שלב מגביל את הבא אחריו, ליווי מוקדם של עורך דין הגירה המנהל הליכי ערר מול רשות האוכלוסין משפיע על התוצאה יותר מאשר בכל תחום אחר.

מהו ערר פנימי ומי מכריע בו

ההשגה הפנימית, המכונה בפי רבים ערר פנימי, מתנהלת מול ועדת ההשגה ברשות האוכלוסין והיא פנייה חוזרת בתוך הרשות עצמה. היא אינה מוגשת לגורם שנתן את ההחלטה אלא לדרג בוחן, שתפקידו לבחון מחדש את התיק בעיניים חדשות. זהו הליך מנהלי ולא שיפוטי, ולכן הוא גמיש יותר: אפשר להשלים מסמכים שלא הוגשו, להסביר אי הבנות ולהציג נסיבות שהשתנו.

הגמישות הזו היא בדיוק היתרון של השלב. בערכאה שיפוטית קשה מאוד להכניס ראיה חדשה, שכן הביקורת נעשית על סמך החומר שעמד בפני מקבל ההחלטה. בהשגה הפנימית עדיין אפשר לבנות את התשתית העובדתית. מי שמזלזל בשלב הזה ומגיש השגה קצרה ולא ממוסמכת, מגיע לבית הדין עם תיק דל ואינו יכול עוד לתקן אותו.

מדוע פנייה מוקדמת מדי נמחקת

הכלל של מיצוי הליכים הוא עיקרון יסוד במשפט המנהלי. הרעיון פשוט: לרשות המנהלית צריכה להיות הזדמנות אמיתית לתקן את עצמה לפני שבית הדין מתערב. כשעורר מגיע לבית הדין בלי שנתן לרשות את ההזדמנות הזו, בית הדין נדרש לבקר החלטה שטרם עברה את מלוא ההליך הפנימי, ולכן הוא נוטה למחוק את הערר ולהפנות את הפונה חזרה.

לכלל יש חריגים מצומצמים, למשל כשההמתנה עצמה תגרום לנזק בלתי הפיך או כשברור שהפנייה הפנימית חסרת תוחלת, אך אלה חריגים ולא כלל. הנחת המוצא צריכה להיות שממצים תחילה.

בית הדין לעררים ומה בסמכותו

בית הדין לעררים הוא ערכאה ייעודית שמבקרת החלטות בענייני כניסה לישראל, שהייה בה ומעמד. הוא אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות אלא בוחן האם ההחלטה התקבלה כדין: האם ניתנה זכות טיעון, האם נשקלו השיקולים הרלוונטיים, האם ההנמקה מספקת, והאם התוצאה מצויה במתחם הסבירות.

ההבחנה הזו קריטית להבנת סוג הטענות שמשתלמות. טענה מסוג הרשות טעתה בהערכת הראיות היא טענה חלשה יחסית. טענה מסוג הרשות לא נתנה לי להשמיע את טענותיי, או ההחלטה אינה מנומקת ואינה מתייחסת למסמכים שהגשתי, היא טענה חזקה, משום שהיא מצביעה על פגם בהליך ולא על חוסר הסכמה עם התוצאה.

מה חייב להיכלל בכתב הערר

כתב ערר אינו מכתב תלונה. הוא מסמך מובנה שצריך לכלול תיאור עובדתי כרונולוגי ומדויק, פירוט ההחלטות שהתקבלו לאורך הדרך, הטענות המשפטיות המסודרות לפי עילות, והסעד המבוקש בצורה ברורה. לכתב הערר מצורפות האסמכתאות: ההחלטות עצמן, המסמכים שהוגשו לרשות, והתכתובת הרלוונטית.

רכיב שמפילים עליו תיקים הוא התצהיר. הטענות העובדתיות שבכתב הערר נדרשות להיתמך בתצהיר מאומת כדין, ותצהיר חסר או לא מאומת עלול להוביל למחיקת חלקים מהערר או לדחייתו. גם הגשה בלי החומר שעמד בפני הרשות מקשה מאוד, שכן בית הדין אינו יכול לבחון החלטה בלי לראות על מה היא נשענה.

בקשות ביניים ועיכוב הרחקה

כאשר על הפרק עומדת הרחקה מישראל, הגשת הערר לבדה אינה עוצרת אותה בהכרח. במקרים כאלה מגישים במקביל בקשת ביניים דחופה לעיכוב ההרחקה עד להכרעה בערר, בדומה לצו ביניים כסעד זמני בהליך מנהלי. בקשה כזו נשענת על שני אדנים: סיכויי הערר לגופו, ומאזן הנוחות, כלומר השאלה מי ייפגע יותר אם הסעד יינתן או לא יינתן. ככל שהנזק מההרחקה בלתי הפיך יותר, כך גובר משקלו של השיקול הזה.

  1. קבלו את ההחלטה המנומקת ואת החומר. בלי לדעת בדיוק מה נימוקי הדחייה, כל טיעון הוא ניחוש. בקשו עיון בתיק ובפרוטוקולים.
  2. אתרו את הפגם, לא רק את חוסר ההסכמה. שאלו האם ניתנה זכות טיעון, האם נשקלו כל השיקולים, האם יש הנמקה ממשית, והאם התייחסו למסמכים שהוגשו.
  3. הגישו השגה פנימית מלאה ומגובה. זהו החלון האחרון להכניס ראיות חדשות בלי הגבלה. השלימו כל מסמך חסר בשלב הזה.
  4. המתינו למענה ותעדו את ההמתנה. אם אין תשובה בפרק זמן סביר, שלחו תזכורת בכתב. התכתובת הזו היא ההוכחה שמיציתם את ההליך.
  5. הגישו ערר לבית הדין לעררים, בצירוף תצהיר ואסמכתאות. אם קיימת סכנת הרחקה, הגישו במקביל בקשה דחופה לסעד ביניים.
  6. שקלו הגשת עתירה מנהלית על החלטת בית הדין. זהו השלב שבו נבחנת חוקיות החלטת בית הדין עצמו, בהתאם לסמכות הרלוונטית.
השוואת שלוש התחנות בהליך ההשגה בענייני מעמד
ההליך מי מחליט סוג הביקורת סוג הסעד האפשרי
השגה פנימית ברשות דרג בוחן בתוך הרשות בחינה מחדש לגופו של עניין, כולל חומר חדש שינוי ההחלטה, הארכה, בקשה להשלמות
ערר לבית הדין לעררים ערכאה שיפוטית ייעודית ביקורת על חוקיות וסבירות ההחלטה המנהלית ביטול ההחלטה, החזרת התיק לרשות, סעד ביניים
עתירה מנהלית הערכאה המנהלית המוסמכת ביקורת שיפוטית על החלטת בית הדין ביטול או השבת התיק לדיון מחדש
אזהרה: החמצת מועד הגשה היא הסיבה הנפוצה ביותר לכך שתיק טוב נסגר בלי שנדון לגופו. המועדים בענייני עררים קצרים, והם נמנים מהמועד שבו נמסרה ההחלטה ולא מהמועד שבו הבנתם אותה. במקביל, הגשה בלי תצהיר מאומת או בלי צירוף החומר שעמד בפני הרשות עלולה להוביל למחיקה טכנית. בשני המקרים התוצאה זהה: אין דיון בטענות עצמן.
לתשומת לב: המועדים, הפורמט ואופן ההגשה בהליכי ערר משתנים מעת לעת, וקיימים הבדלים בין סוגי החלטות. יש לוודא את הדרישות המדויקות מול הפרסומים הרשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה ושל מערכת בתי הדין לפני כל הגשה, ולא להסתמך על ניסיון קודם בתיק אחר.
קיבלתם החלטה שלילית ולא ברור לכם לאן פונים?

לכל שלב מועד משלו, וכל טעות בסדר הפעולות מייצרת עיכוב שקשה לתקן בדיעבד.

דברו איתנו בוואטסאפ

שאלות ותשובות

האם חובה להיות מיוצג בערר?

אין חובה חוקית להיות מיוצג, וניתן להגיש ערר באופן עצמאי. עם זאת, ההליך מחייב עמידה בדרישות צורניות מדויקות, ניסוח עילות משפטיות והגשת תצהיר מאומת, וטעות בשלב הזה לרוב אינה ניתנת לתיקון. בפועל, שיעור ניכר מהעררים שנמחקים נמחקים מסיבות טכניות ולא מהותיות.

אפשר להישאר בישראל בזמן שהערר מתברר?

הגשת ערר אינה מקנה מאליה זכות שהייה. אם הרישיון פקע או שקיימת החלטת הרחקה, יש להגיש בקשה נפרדת ומנומקת לסעד ביניים או להסדרת שהייה זמנית. הימנעות מכך יוצרת מצב שבו גם אם הערר יתקבל בסופו של דבר, נצברה בינתיים תקופת שהייה שאינה מוסדרת.

מה עושים כשאין מענה להשגה הפנימית?

יש לשלוח פנייה בכתב המתעדת את ההמתנה ומבקשת מענה בתוך פרק זמן קצוב. אם גם אז אין תשובה, ניתן לטעון בבית הדין שההליך מוצה בפועל, שכן חוסר מענה ממושך שקול להימנעות מהכרעה. התכתובת המתעדת היא זו שמבססת את הטענה.

אפשר להביא ראיות חדשות לבית הדין?

ככלל הביקורת נעשית על בסיס החומר שעמד בפני הרשות, ולכן הכנסת ראיות חדשות מוגבלת מאוד. זו הסיבה שהשלב הפנימי כה חשוב: כל מסמך שלא הוגש שם קשה מאוד להגיש בהמשך. בנסיבות חריגות, כגון ראיה שלא הייתה קיימת קודם, אפשר לבקש היתר להגישה.

מה קורה אם הערר נדחה?

דחיית הערר אינה בהכרח סוף הדרך. ניתן לבחון פנייה לערכאה המנהלית בדרך של עתירה, אך שם הביקורת צרה עוד יותר ומתמקדת בפגמים משפטיים בהחלטת בית הדין. במקביל, שינוי נסיבות ממשי עשוי להצדיק פנייה חדשה לרשות, לרבות במסלול הומניטרי, בהתאם לנתוני התיק.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו"ד ליאור מלכא
עו"ד ליאור מלכא
עו"ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום הגירה ותושבות?

מידע וייצוג בהגירה ותושבות