בית המשפט העליון קבע כי צו הביאס קורפוס מהווה סעד חריג שלא יינתן בטרם מוצו ההליכים הייעודיים. כאשר קיימת מסגרת בינלאומית מתאימה או הליך פתוח, על העותר לפעול דרכם תחילה. לפיכך, עתירת הביאס קורפוס להשבת ילדים תידחה על הסף במקרים שבהם ההורה לא מיצה את הכלים לפי אמנת האג.
מחלוקות משפחתיות בין בני זוג גרושים גובות מחיר רגשי כבד מכל המעורבים. לפיכך, הקושי מתעצם שבעתיים כאשר אחד ההורים עוזב את גבולות המדינה יחד עם הקטינים. במצבים אלו, ניתוק פתאומי של הקשר יוצר תחושת חוסר אונים עמוקה. הורים רבים שואלים את עצמם לאילו ערכאות עליהם לפנות כדי להשיב את הילדים או לחדש עמם את המפגשים.
מאמר זה בוחן מקרה שנדון בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. בנוסף, במסגרת הליך בג״ץ 205/15 פלוני נ' פלונית. פסק הדין מדגיש את הממשק המורכב שבין עתירות חוקתיות דחופות לבין ההסדרים הבינלאומיים המקבילים.
צו הביאס קורפוס הוא כלי עתיק יומין שנועד להגן על חירותו של אדם המוחזק שלא כדין. בהקשר של דיני משפחה. עם זאת, בית המשפט משתמש לעיתים בצו זה כדי לברר את החזקתם של קטינים. לצד כלי זה, חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ״א-1991 מספק מנגנון בינלאומי סדור.
החוק מסדיר הן מצבי חטיפה והן מקרים של הבטחת זכויות ביקור וקשר.
סעיף 3 לתוספת לחוק אמנת האג מגדיר מתי הרחקת ילד תיחשב למעשה בלתי חוקי. כתוצאה מכך, ההגדרה דורשת הפרה של זכויות משמורת שהופעלו בפועל לפי דין מקום המגורים הרגיל. לעומת זאת, סעיף 21 לתוספת לחוק מסדיר פניות לרשויות מרכזיות לצורך מימוש. והבטחה של זכויות ביקור.
שילוב הכלים הללו מציב לעיתים אתגר בבחירת המסלול הדיוני הנכון.
שימו לב: סמכות בג״ץ נותרת בעינה ברמה העקרונית, אך בתי המשפט יעדיפו תמיד שימוש במנגנונים בינלאומיים ייעודיים.
נסיבות המקרה בעניין בג״ץ 205/15
העותר והמשיבה 1 נישאו בעבר והביאו לעולם שני ילדים קטינים, ילידי השנים 2007 ו-2008. לעומת זאת, היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והם ניהלו הליכים משפטיים ממושכים בענייני משמורת ומזונות. בית המשפט לענייני משפחה פסק כי המשמורת תהיה בידי האם. והתיר לה להגר עם הקטינים לאנגליה.
במקביל, השופט קבע הסדרי קשר טלפוניים וחזותיים לאב, וכן חובת ביקורים סדירה בארץ.
האב ערער לבית המשפט המחוזי, אך בית המשפט דחה את ערעורו ברובו. לדוגמה, בהמשך לכך, בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש האב. ביום 1.4.2014 יצאה האם עם הקטינים מן הארץ. לטענת האב, מאז יציאתם נותק עמם כל קשר והאם לא קיימה את הסדרי המפגש.
בירור שנערך בהמשך גילה כי האם והקטינים שוהים ככל הנראה בדרום אפריקה.
-
שתי ערכאות קודמות סמכו את ידיהן על תוכנית ההגירה של האם ואישרו את יציאתה.
-
האם חויבה להביא את הקטינים ארצה פעמיים בשנה ולקיים קשר רציף.
-
האב טען כי מאז העזיבה הוא אינו יודע היכן שוהים ילדיו.
-
המדינה איתרה רישומי כניסה של האם והילדים לדרום אפריקה.
טענות העותר במסגרת עתירת הביאס קורפוס להשבת ילדים
העותר טען כי מעשיה של האם והפרת הסדרי הקשר עולים כדי חטיפה של ממש. לדוגמא, לשיטתו, האם הפרה את האמון שנתנו בה שלוש ערכאות שיפוטיות שונות. לפיכך, העותר ביקש. כי בית המשפט הגבוה לצדק יורה על השבת ילדיו לאלתר באמצעות צו שיפוטי.
בנוסף, העותר הגיש תביעה מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה לביטול פסק הדין שהתיר את ההגירה.
במסגרת ההליך בבג״ץ, ביקש העותר להמציא את העתירה לאם בדרך של תחליף המצאה. כלומר, הוא הפנה אל תקנות 498 ו-499 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ״ד-1984. לחלופין, העותר ביקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500(7) לתקנות אלו. במקביל, הוא פנה למחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לצורך סיוע באכיפת זכויותיו.
אולם, העותר נתקל בקושי כלכלי ולא המציא תרגומים רשמיים של המסמכים הנדרשים לרשות המרכזית. אולם, עובדה זו מנעה את המשך הטיפול בבקשתו הבינלאומית. העותר סבר כי מצוקתו הכספית צריכה לפטור אותו מחובת התרגום, ומצדיקה התערבות ישירה של בג״ץ.
עמדת המדינה: דחייה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים
פרקליטות המדינה התייצבה להליך וטענה כי דין העתירה להידחות על הסף. אמנם, המדינה הדגישה כי יציאת הילדים התרחשה כדין, על פי פסק דין חלוט שהתיר הגירה. משום כך, לא מתקיים יסוד של חטיפה לפי סעיף 3 לאמנת האג בעת הזו. המדינה הוסיפה כי עתירת הביאס קורפוס להשבת ילדים אינה יכולה לעקוף הליכים תלויים ועומדים.
יתרה מכך, נציגי המדינה הבהירו כי העותר לא מיצה את ההליך לפי סעיף 21 לאמנה. ואולם, העותר לא העביר תרגום מקצועי של המסמכים לאנגלית, למרות פניות חוזרות ונשנות. המדינה ציינה כי שיתוף פעולה בין-מדינתי מחייב מסמכים מתורגמים כדי לפנות לרשויות דרום אפריקה או אנגליה. היעדר התרגום עצר את הטיפול ברשות המרכזית.
אזהרה: אי הגשת מסמכים מתורגמים לרשויות הזרות עלולה להביא לסגירת התיק ולחסימת ערוצי סיוע בינלאומיים.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי הדחייה
הרכב השופטים כלל את כבוד השופט ע' פוגלמן, השופט י' עמית והשופט צ' זילברטל. יחד עם זאת, השופט זילברטל כתב את פסק הדין המרכזי והורה על דחיית העתירה על הסף. בית המשפט הבהיר כי ברמה העקרונית, קיימת סמכות לתת צו הביאס קורפוס. ואולם, השופטים יימנעו מכך כאשר עומד לרשות העותר סעד חלופי אפקטיבי.
בית המשפט פסק כי כל עוד התביעה לביטול פסק הדין תלויה ועומדת, היציאה מהארץ תקפה. לפיכך, אין מדובר בהרחקה שלא כדין. בנוגע לקשיי התרגום. מאידך, בית המשפט דחה את עמדת האב בקובעו.
כי לא ניתן לוותר על תרגום מסמכים מול מדינות זרות. מצד שני, כחלק מתוצאת ההליך ציין בית המשפט: כמו כן. ניתן להניח כי ככל שההליכים בהם נקט העותר יימצאו מוצדקים. הוא יהיה זכאי לדרוש את החזר הוצאותיו מהמשיבה.
בסופו של דבר, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.
השוואה בין עתירת הביאס קורפוס להליכים לפי אמנת האג מאפיין השווא תיצו הביאס קורפוס בבג״ץ הליך לפי אמנת האג מטרת ההליך בדיקת חוקיות שלילת החירות באופן מיידי השבת ילדים חטופים או אכיפת זכויות ביקור תנאי מוקדם היעדר סעד חלופי ומיצוי הליכים מוחלט הוכחת הרחקה שלא כדין או פגיעה בהסדרי ראייה שיתוף פעולה בינלאומי מוגבל לצו שיפוטי ישיר של ערכאה מקומית פועל דרך רשויות מרכזיות ובתי משפט זרים דרישות פורמליות עתירה מנהלית לפי סדרי הדין של בג״ץ מילוי טפסים ותרגום מסמכים לשפה זרה
מה עושים במקרה של ניתוק קשר עם קטין בחו״ל
התמודדות עם הורה שמפר זכויות קשר מעבר לים מחייבת פעולה סדורה וזהירה. לסיכום, שגיאות פרוצדורליות עלולות לעכב את הטיפול בחודשים רבים. לפניכם הצעדים המעשיים שחשוב לנקוט:
-
פנייה דחופה לרשות המרכזית. ההורה הנפגע מגיש תצהיר ובקשה רשמית למחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה כדי להפעיל את אמנת האג.
-
תרגום מסמכים משפטיים. בעל הדין דואג לתרגום מקצועי ונוטריוני של כל פסקי הדין ותעודות הלידה לצורך פנייה לרשויות הזרות.
-
איסוף מידע על מקום המצאם של הילדים. הצד המבקש מרכז ראיות, כתובות ופרטי התקשרות כדי לסייע לרשויות לאתר את המשפחה.
-
ניהול מקביל של הליכים בערכאה המוסמכת. עורך הדין מגיש תביעה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה להכרזה על חטיפה או לביטול היתר הגירה.
שאלות ותשובות
מתי בג״ץ מוכן להפעיל צו הביאס קורפוס בענייני משמורת?
בית המשפט העליון יפעיל סעד חריג זה רק במקרים קיצוניים שבהם מוצו כל ההליכים האחרים. לאור, אם עומד לרשות העותר מסלול חלופי, בג״ץ ידחה את הפנייה על הסף.
האם הפרת הסדרי ראייה מעבר לים נחשבת אוטומטית לחטיפה?
לא. בהתאם, כאשר בית משפט התיר את ההגירה מלכתחילה, היציאה נחשבת לחוקית. במצב כזה מדובר בהפרת זכויות ביקור לפי סעיף 21 לאמנה, ולא בחטיפה לפי סעיף 3.
האם ניתן לוותר על תרגום מסמכים בגלל מצוקה כלכלית?
פסיקת בית המשפט קובעת כי לא ניתן לוותר על תרגום מסמכים. שיתוף פעולה עם רשויות במדינות זרות אינו יכול להתבצע ללא מסמכים מתורגמים כראוי.
מהי המשמעות של סעיף 21 לתוספת לחוק אמנת האג?
סעיף זה מעניק מסגרת משפטית להבטחת הפעלתן של זכויות ביקור. הרשות המרכזית פועלת מול המדינה הזרה כדי להסדיר מפגשים וקשר שוטף בין ההורה לקטינים.
כיצד משפיעה תביעה תלויה ועומדת בבית המשפט לענייני משפחה?
קיומו של הליך פתוח מונע התערבות של בג״ץ. בית המשפט רואה בתביעה התלויה סעד חלופי ראוי שיש להמתין להכרעתו המלאה.
משמעויות מעשיות להורים
פסק הדין שניתן בעניין בג״ץ 205/15 מדגיש את החשיבות של עבודה משפטית מדויקת. ניסיונות לקצר תהליכים באמצעות פנייה ישירה לבג״ץ אינם מניבים את התוצאה המבוקשת. בתי המשפט מקפידים על מיצוי ערוצי הפעולה הייעודיים שנקבעו בחקיקה ובאמנות הבינלאומיות.
הורים שנתקלים בהפרת הסדרי ראייה בחו״ל נדרשים להצטייד בסבלנות ובמשאבים המתאימים. עליהם להקפיד על מילוי כל הדרישות המנהליות של הרשות המרכזית, כולל תרגומי מסמכים. פעולה נכונה בערוצים אלו מהווה את הדרך היעילה ביותר לחידוש הקשר עם הילדים.
