דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / ביטוח לאומי / ניכוי קצבת פרישה מדמי אבטלה: האם המהלך חוקי וכיצד הוא
ביטוח לאומי

ניכוי קצבת פרישה מדמי אבטלה: האם המהלך חוקי וכיצד הוא

ע
עו״ד גלעד מלכא | | 7 דקות קריאה
האם המוסד לביטוח לאומי רשאי לבצע ניכוי קצבת פרישה מדמי אבטלה כאשר הפרישה נבעה ממצב בריאותי?
כן, המוסד לביטוח לאומי רשאי לקזז את הקצבה במלואה. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק כי קצבה המשולמת למי שפוטר עקב בריאות לקויה לפי חוק הגמלאות מהווה קצבת פרישה תעסוקתית לכל דבר. לפיכך, פקיד התביעות מחויב לנכות את סכומה היומי מדמי האבטלה המגיעים למבוטח, ואין לראות בה קצבת נכות מעבודה הפטורה מניכוי.

עובדים רבים אשר סיימו את עבודתם בשירות הציבורי מחמת מצב בריאותי לקוי מופתעים לגלות פגיעה משמעותית בגובה הקצבאות שלהם. לפיכך, כאשר עובד כזה מנסה להשתלב מחדש בשוק התעסוקה אך מוצא את עצמו מחוסר עבודה. מתעוררת שאלת הזכאות לגמלאות כפולות. במרכז הדיון עומד ניכוי קצבת פרישה מדמי אבטלה לפי הוראות הדין.

במאמר זה נסקור פסק דין עקרוני אשר ניתח לעומק את הממשק בין חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]. בנוסף, התש״ל-1970 לבין חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995. נלמד כיצד סיווג הגמלה משפיע ישירות על הכנסתו היומית של האזרח.

סעיף 175(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כלל ברור לגבי מובטלים. עם זאת, החוק מורה כי המוסד לביטוח לאומי ינכה מדמי האבטלה היומיים כל הכנסה שמקורה בקצבת פרישה. מטרת ההוראה היא למנוע כפל פיצוי על אובדן שכר מאותו מקור תעסוקתי.

סעיף 175(ד) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר קצבת פרישה כקצבה המשתלמת עקב פרישה מעבודה, משירות צבאי. כתוצאה מכך, ממשטרת ישראל או משירות בתי הסוהר. המחוקק ביקש להבטיח רשת ביטחון סוציאלית בסיסית. יחד עם זאת, המחוקק נמנע ממתן כפל גמלאות מחליפות שכר.

לעומת זאת, סעיף 15(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל-1970 מסדיר פרישה בנסיבות רפואיות. לעומת זאת, סעיף זה מעניק זכאות לקצבה למי שפוטר לאחר חמש שנות שירות עקב מצב בריאות לקוי. כאשר דרגת נכותו עומדת על 25% לפחות. השאלה המשפטית היא האם אלמנט הנכות הופך את התשלום לקצבת נכות.

או שמא הוא נותר קצבת פרישה רגילה לצורך ניכוי קצבת פרישה מדמי אבטלה.

נסיבות ההליך המשפטי: ב״ל (ירושלים) 48290-03-15

הסוגיה הגיעה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים במסגרת ב״ל (ירושלים) 48290-03-15 משה. לדוגמה, ונונו נ' המוסד לביטוח לאומי. כב' השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור מר יעקב מלול. וגב' מרים קפלן בחנו את תביעתו של עובד רשות הדואר לשעבר.

התובע סיים את עבודתו ברשות הדואר ביום 30.9.1995. לדוגמא, החל מחודש אוקטובר 1995 שילמה לו המדינה קצבה חודשית לפי סעיף 15(2) לחוק הגמלאות. בחלוף השנים מצא התובע עבודה חדשה בליווי נפגע איבה, אך בהמשך פוטר גם מעבודה זו.

בעקבות פיטוריו הגיש התובע תביעה לדמי אבטלה ביום 17.7.2014. כלומר, פקידת התביעות אישרה את זכאותו לפי סך של 216.75 ₪ ליום. אולם המוסד לביטוח לאומי ניכה מדמי האבטלה סך של 64.26 ₪ ליום בגין הקצבה שהוא מקבל. והעמיד את התשלום היומי על 152.48 ₪ בלבד.

טענות הצדדים בשאלת ניכוי קצבת פרישה מדמי אבטלה

התובע טען כי פקידת התביעות פעלה בחוסר סמכות כאשר הפחיתה את הסכום האמור. אולם, לטענתו, הואיל ותנאי לקבלת הקצבה היה קיומה של נכות בשיעור 25% לפחות. מדובר למעשה בקצבת נכות מעבודה שאין לנכותה מדמי האבטלה.

בנוסף לכך, התובע ביסס את עמדתו על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ברנרד בן משה (עב״ל 627/07). אמנם, לשיטתו, הלכת בן משה קבעה כי אין לפגוע בקצבאות המשולמות בגין פגיעות גופניות ובריאותיות.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען. ואולם, כי הקצבה שמשלמת המדינה לפי סעיף 15(2) לחוק הגמלאות היא קצבת פרישה מובהקת. באת כוח המוסד הדגישה. כי מטרת סעיף 175 לחוק הביטוח הלאומי היא לקזז כל קצבה מחליפת שכר המשתלמת למבוטח עקב סיום יחסי עבודה.

הכרעת בית הדין ונימוקיו המשפטיים

בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה ואימץ את עמדת המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, כב' השופט דניאל גולדברג קבע כי פקידת התביעות פעלה כדין בעת ביצוע החישוב.

ראשית, בית הדין הבהיר את ההבדל המהותי בין קצבת פרישה לקצבת נכות מעבודה. סעיף 103(א) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר נכה עבודה כמי שאיבד את כושרו עקב פגיעה בעבודה. לעומת זאת, סעיף 15(2) לחוק הגמלאות אינו דורש כל קשר סיבתי בין הנכות לבין תנאי העבודה.

שנית, בית הדין עמד על מאפייני התשלום. קצבה לפי חוק הגמלאות משולמת לכל החיים בהתאם לוותק ולמשכורת הקובעת של העובד. לעומת זאת, קצבת נכות מעבודה משתלמת רק כל עוד הנכות קיימת ובהתאם לשיעורה המשתנה.

משכך, בית הדין פסק כי מדובר בקצבה תעסוקתית הנובעת מתנאי העבודה בשירות המדינה. העובדה שמצב בריאות לקוי היווה עילה לפיטורים אינה משנה את טיב הגמלה כקצבת פרישה.

שימו לב: גם כאשר עובד פורש משירות המדינה בעקבות נכות רפואית גבוהה, הקצבה החודשית נחשבת פנסיה תקציבית לכל דבר ועניין לצורך חוק הביטוח הלאומי.

ההבדלים בין סוגי הקצבאות בראי הדין

כדי להבין היטב מדוע מתבצע ניכוי קצבת פרישה מדמי אבטלה. יש לבחון את המאפיינים המבדילים בין המסלולים. הטבלה הבאה מציגה השוואה מקיפה בין שני סוגי התשלומים.

השוואה בין קצבת פרישה מחמת בריאות לבין קצבת נכות מעבודה מאפיין משפטי קצבה לפי סעיף 15(2) לחוק הגמלאות קצבת נכות מעבודה (ביטוח לאומי)מקור הזכאות חוק שירות המדינה (גמלאות)חוק הביטוח הלאומי (פרק ה')קשר לאירוע בעבודה אין דרישה לקשר סיבתי לעבודה חובה להוכיח פגיעה ישירה בעבודה משך תשלום הגמלה לכל החיים מרגע הפרישה תלוי בקיום הנכות ובדרגתה הרפואית בסיס החישוב משכורת קובעת ושנות ותק הכנסה ברבע השנה שקדם לפגיעה קיזוז מדמי אבטלה מנוכה במלואה לפי סעיף 175אינה מנוכה מדמי האבטלה

אזהרה: הסתמכות שגויה על הגדרת הנכות עלולה להוביל לפערים כספיים בלתי צפויים בעת הגשת תביעות לדמי אבטלה במוסד לביטוח לאומי.

מדוע המחוקק מבצע קיזוז קצבה מדמי אבטלה?

התכלית החקיקתית שמאחורי סעיף 175 לחוק הביטוח הלאומי ברורה ומנומקת היטב בפסיקה. המחוקק מבקש להבטיח כי אדם שנפלט ממעגל העבודה יקבל רשת ביטחון בסיסית מפני חרפת רעב. דמי האבטלה נועדו להחליף שכר עבודה שנשמט בפתאומיות.

כאשר פורש נהנה כבר מהכנסה שוטפת בדמות פנסיה חודשית, הצורך ברשת ביטחון מלאה פוחת. המחוקק ראה בקצבת הפרישה תחליף שכר לכל דבר. לפיכך, המדינה אינה מממנת כפל קצבאות מאוצר המדינה בעד אותה תקופת חוסר תעסוקה.

לעומת זאת, קצבת נכות מעבודה נועדה לפצות על פגיעה גופנית קבועה ועל אובדן כושר כללי. שלילת דמי אבטלה מנכה עבודה הייתה פוגעת בתמריץ שלו לצאת לעבודה. ולממש את כושר השתכרותו השיורי. לכן המחוקק החריג במודע את נכי העבודה מהוראות הניכוי.

מה עושים במקרה של ניכוי קצבה מדמי אבטלה?

אם קיבלתם הודעה על ניכוי קצבת פרישה מדמי אבטלה. מומלץ לפעול בצורה מסודרת ומובנית לפי הצעדים הבאים:

  1. בדיקת מכתב הזכאות המקורי. בדקו בקפדנות את החלטת פקיד התביעות ואת הסכום המדויק שנוכה מתוך הקצבה היומית המאושרת.

  2. בחינת מקור הקצבה החודשית. ודאו מאיזה גורם משתלמת הקצבה שלכם, והאם מדובר בפנסיה תקציבית, פנסיה צוברת או קצבה רפואית טהורה.

  3. אימות שיעור הניכוי היומי. בדקו כי חלוקת הקצבה החודשית לימים נעשתה לפי הנוסחה החוקית הנכונה במוסד לביטוח לאומי.

  4. בחינת אפשרויות ערעור. אם נפלה טעות בסיווג הגמלה או בחישוב השכר הקובע, פנו לייעוץ משפטי להגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

צריכים עזרה בביטוח לאומי?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

האם כל קצבה רפואית נחשבת קצבת פרישה לעניין דמי אבטלה?

לא, הדין מבחין בין סוגי הקצבאות השונות. קצבת נכות כללית או קצבת נכות מעבודה המשולמות על ידי הביטוח הלאומי אינן נחשבות קצבת פרישה. ולכן פקיד התביעות אינו מנכה אותן מדמי האבטלה.

האם פרישה מסיבות רפואיות עם 100% נכות תמנע את הניכוי?

לא, שיעור הנכות הרפואית אינו משנה את הסיווג המשפטי. כל עוד התשלום מועבר מכוח חוק שירות המדינה (גמלאות) כגמלת פרישה ממעסיק. המוסד לביטוח לאומי ינכה את ערכה היומי מדמי האבטלה.

כיצד מחושב סכום הניכוי היומי מתוך דמי האבטלה?

פקיד התביעות מחלק את סכום קצבת הפרישה החודשית ברוטו במספר ימי העבודה האפשריים באותו חודש. את הסכום היומי שהתקבל מפחית המוסד מסכום דמי האבטלה היומיים שנקבעו למבוטח.

האם ניתן לערער על החלטת פקיד התביעות המורה על הניכוי?

כן, מבוטח רשאי להגיש תביעה נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההודעה הרשמית.

מה קבע בית הדין לגבי הוצאות המשפט בהליך של משה ונונו?

בית הדין דחה את התביעה במלואה אך נמנע מהטלת הוצאות משפט. בית הדין פסק. כי התביעה נדחית ללא צו להוצאות כמקובל בהליכים סוציאליים מעין אלה מול המוסד לביטוח לאומי.

סיכום והמלצות מעשיות

פסק הדין בעניין משה ונונו חידד את הגבולות הברורים של דיני הביטוח הלאומי. עובד מדינה הפורש עקב מצב בריאות לקוי זכאי לקצבה תעסוקתית לכל חייו. אך עליו לקחת בחשבון כי תשלום זה ייגרע מדמי האבטלה אם ייפלט שוב ממעגל העבודה. ההבחנה בין פיצוי נזיקי על פגיעה בעבודה לבין זכות פרישה חוזית הינה מהותית ומכריעה.

לפני קבלת החלטות תעסוקתיות ופרישה, מומלץ להיוועץ בעורכי דין העוסקים בתחום הביטוח הלאומי ודיני העבודה.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. בהתאם, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד גלעד מלכא
עו״ד גלעד מלכא
עו"ד גלעד מלכא (מ.ר. 44371), מומחה לנזיקין, ביטוח לאומי וזכויות נכי צה"ל. הכותב והעורך המשפטי של מדריכי הנזיקין והביטוח הלאומי באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום ביטוח לאומי?

מידע וייצוג בביטוח לאומי