שאלת הזכאות לכספי פיצוי על אובדן כושר השתכרות של פושט רגל הונחה לפתחו של בית המשפט העליון בדיון נוסף בהרכב מורחב. הסוגיה עוסקת במתח בין זכות קופת הנשייה לכספי החייב לבין זכותו האישית של הניזוק לקבל פיצוי על פגיעה בגופו ובכושר עבודתו. בית המשפט העליון הורה לבחון מחדש האם הכספים מוקנים לנאמן או לניזוק, ומי מחזיק בזכות התביעה.
סוגיית הזכאות לקבלת פיצוי על אובדן כושר השתכרות של אדם המצוי בהליכי חדלות פירעון מעוררת מתח מורכב. לפיכך, מצד אחד, קופת פשיטת הרגל שואפת למקסם את פירעון החובות עבור הנושים. מצד שני, הניזוק שנפגע בגופו זקוק לכספים אלו לצורך מחייתו הבסיסית ושיקומו האישי. במאמר זה נסקור את החלטת בית המשפט העליון בהליך דנ״א 1996/19.
אשר הורה על בירור מעמיק של הנושא בהרכב מורחב.
דיני פשיטת רגל שואפים לאזן בין שני אינטרסים מרכזיים. בנוסף, האינטרס הראשון הוא כינוס כלל נכסי החייב וחלוקתם השוויונית בין הנושים. האינטרס השני הוא שמירה על כבודו, קיומו הבסיסי ושיקומו של החייב. כאשר אדם נפגע בגופו, דיני הנזיקין מעניקים לו תרופה כספית המשקפת את הפגיעה בכושר עבודתו.
בשל כך, מתעוררת מחלוקת עקרונית לגבי סיווג אותם כספים. עם זאת, האם מדובר בנכס מנכסי החייב העובר ישירות לנאמן. או שמא מדובר בזכות אישית מובהקת של הניזוק שאינה מוקנית לקופה. חוק בתי המשפט נוסח משולב, התשמ״ד-1984.
מעניק לנשיאת בית המשפט העליון סמכות להורות על דיון נוסף כאשר נפסקה הלכה בעלת חשיבות משפטית ניכרת.
ההליך המשפטי בבית המשפט העליון: דנ״א 1996/19
במסגרת דנ״א 1996/19 בני קוגן נ' ב.ת.ב – בנייני תעשיה באר-שבע בע״מ ואח'. כתוצאה מכך, פנה המבקש לבית המשפט העליון בבקשה לקיים דיון נוסף. הבקשה הוגשה בעקבות פסק הדין שניתן בע״א 10217/16. בע״א 5613/17 ובע״א 6447/17 על ידי השופטים נ' סולברג, י' אלרון וי' וילנר.
בהליך זה לקחו חלק מספר גורמים רלוונטיים:
-
המבקש: בני קוגן.
-
המשיבים: ב.ת.ב – בנייני תעשיה באר-שבע בע״מ, הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי, רפאל ג'ינר. לעומת זאת, מנהל מיוחד ונאמנת לנכסי החייב.
-
מבקשת להצטרף כידידת בית המשפט: לשכת עורכי הדין בישראל.
לשכת עורכי הדין בישראל ביקשה להצטרף להליך כדי להציג את עמדתה המקצועית בסוגיה הרוחבית. לדוגמה, נוכחותה מדגישה את ההשפעה מרחיקת הלכת שיש להכרעה על ציבור הניזוקים והחייבים כאחד.
השאלה המשפטית: זכאות הניזוק מול סמכויות הנאמן
השאלה המרכזית שהונחה בפני הנשיאה נגעה למהות הפיצוי הנזיקי. לדוגמא, האם כספי פיצוי על אובדן כושר השתכרות שייכים לנאמן לטובת קופת הנושים. או שמא הם שייכים לניזוק עצמו. בנוסף לכך, עלתה שאלת משנה קריטית: ככל שהפיצוי שייך לנאמן, למי נתונה זכות התביעה בפועל.
מעבר לכך, ההשלכות של שאלת זכות התביעה הן מעשיות ביותר. כלומר, אם רק הנאמן מוסמך להגיש את התביעה. הניזוק עלול למצוא עצמו תלוי ברצונו ובשיקול דעתו של בעל התפקיד. לעומת זאת, אם הזכות שמורה לנפגע, הוא שומר על שליטה מלאה בניהול ההליך הרפואי והמשפטי.
החלטת כבוד הנשיאה א' חיות והנימוקים
ביום 12.11.2019 הכריעה כבוד הנשיאה א' חיות בבקשה. אולם, מכוח סמכותה לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט נוסח משולב, התשמ״ד-1984. הורתה הנשיאה על קיום דיון נוסף בפסק הדין. השאלה שתיבחן היא האם פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לו זכאי ניזוק פושט רגל בגין נזקי גוף שנגרמו לו מוקנה לנאמן או לניזוק.
לפיכך, קבעה הנשיאה כי הדיון ייערך בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים: הנשיאה א' חיות. אמנם, המשנה לנשיאה ח' מלצר, והשופטים נ' סולברג, י' אלרון וי' וילנר. בית המשפט קבע לוח זמנים מפורט להגשת סיכומים בכתב. המבקש ולשכת עורכי הדין הגישו טיעונים עד 60 ימים לפני הדיון.
והמשיבים הגישו תגובתם עד 30 ימים לאחר מכן.
שימו לב: קיום דיון נוסף הוא הליך נדיר השמור למקרים שבהם נפסקה הלכה חדשה, קשה או עקרונית במיוחד, המשפיעה באופן רוחבי על ציבור רחב.
ההבדלים בין עמדות הצדדים ביחס לכספי הפיצוי
המחלוקת מציבה שתי תפיסות עולם מנוגדות בדיני פשיטת רגל וחדלות פירעון. ואולם, הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים בין הגישות השונות ביחס לכספי הפיצויים:
השוואה בין עמדת הנאמן לבין עמדת הניזוק ביחס לכספי הפיצוי מאפיין להשוואה גישת קופת הנשייה (הנאמן)גישת ההגנה על הניזוק תכלית הכספים השאת פירעון החובות וחלוקה הוגנת לנושים. הבטחת קיום מינימלי, טיפול רפואי ושיקום אישי. סיווג הזכות נכס כלכלי של החייב שנכנס לקופת הכינוס. זכות אישית הצמודה לגופו של האדם שנפגע. ניהול התביעה שליטה של הנאמן לצורך מקסום התקבולים. שליטה בלעדית של הנפגע בבחירת רופאים וטענות.
השלכות מעשיות על ניזוקים בהליכי פשיטת רגל
ההחלטה לקיים דיון נוסף מעידה על הרגישות הגבוהה שרואה בית המשפט בסוגיה. יחד עם זאת, פושט רגל שנפגע בתאונה מצוי במצב פגיע במיוחד, שכן כושר ההשתכרות שלו נפגע באופן משמעותי. אם כל הפיצוי יועבר לנושים, עלול החייב להיוותר ללא מקור הכנסה בסיסי למחייתו.
משכך, ניהול תביעת נזיקין במקביל להליך חדלות פירעון דורש זהירות רבה. מאידך, מומלץ לכל אדם המצוי במצב זה לבחון את המצב המשפטי העדכני. כל פעולה בלתי מתוכננת עלולה להוביל לאובדן כספים חיוניים המיועדים לצרכי מחיה.
אזהרה: ניסיון להסתיר כספי פיצויים מנאמן או מבית המשפט בהליך חדלות פירעון עלול להוביל לביטול ההליך, לחקירות ולהטלת סנקציות חמורות.
מה עושים כאשר מתעוררת מחלוקת על כספי הפיצוי
כאשר חייב נפגע בגופו וזכאי לקבל פיצויים. מצד שני, עליו לפעול לפי סדר פעולות ברור ומבוקר כדי להגן על זכויותיו:
-
דיווח שקוף לנאמן. החייב מחויב למסור דיווח מלא על התאונה ועל קיומה של תביעת נזיקין.
-
בחינת רכיבי הנזק בתביעה. עורך הדין נדרש להפריד בין רכיבי כאב וסבל, עזרת צד שלישי ואובדן השתכרות.
-
פנייה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות. הצדדים מגישים בקשה מסודרת לקביעת אופן חלוקת הכספים בהתאם להלכה המשפטית.
-
הבטחת דמי מחיה הולמים. החייב עותר להחרגת חלק מהסכום לצורך כיסוי צרכיו הרפואיים והקיומיים השוטפים.
שאלות ותשובות
מה קבעה הנשיאה א' חיות בהחלטתה בדנ״א 1996/19?
הנשיאה חיות הורתה על קיום דיון נוסף בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים. לסיכום, בית המשפט יבחן מחדש האם פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות מוקנה לנאמן או לניזוק. ומי מחזיק בזכות התביעה.
מדוע פיצוי על אובדן כושר השתכרות מעורר מחלוקת בפשיטת רגל?
מכיוון שפיצוי זה מחליף את הכנסתו של האדם מעבודה. לאור, הנאמן טוען כי הכנסה זו שייכת לנושים. בעוד הניזוק טוען כי מדובר בפיצוי אישי על פגיעה גופנית הנחוץ לקיומו הבסיסי.
מיהם השופטים שנקבעו להרכב הדיון הנוסף?
ההרכב כולל חמישה שופטים: כבוד הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר, והשופטים נ' סולברג. י' אלרון וי' וילנר.
מה היה מעמדה של לשכת עורכי הדין בהליך זה?
לשכת עורכי הדין בישראל ביקשה להצטרף להליך כידידת בית המשפט. מטרתה הייתה להציג היבטים עקרוניים הנוגעים לכלל ציבור הניזוקים והחייבים במדינה.
האם ההחלטה הכריעה באופן סופי למי שייך הכסף?
לא. ההחלטה הנוכחית הורתה אך ורק על קיום דיון נוסף בשאלה העקרונית. ההכרעה המהותית לגופו של עניין תינתן במסגרת פסק הדין הסופי של ההרכב המורחב.
חשיבות המעקב המשפטי עבור חייבים ונושים
ההכרעה העתידית בדיון הנוסף צפויה לקבוע את גבולות הגזרה בין דיני הנזיקין לבין דיני חדלות הפירעון. תוצאת ההליך תשפיע באופן ישיר על יכולתם של ניזוקים להשתקם לאחר תאונה קשה. מבלי שכל כספם ייבלע בקופת הנשייה. בה בעת, היא תקבע את היקף הנכסים שבעלי תפקיד יוכלו לחלק לנושים השונים.
לסיכום, בית המשפט העליון בהחלטת הנשיאה א' חיות בדנ״א 1996/19 הכיר בצורך להכריע בסוגיה מורכבת זו בהרכב מורחב. כאשר אדם מתמודד בו-זמנית עם פציעה גופנית ועם חובות כספיים. ייעוץ משפטי מקצועי הוא חיוני לשם שמירה על זכויותיו הבסיסיות והבטחת עתידו הכלכלי.
