פיצול דיון גירושין בבית הדין הדרוזי: פסיקת בית המשפט

בג״ץ דחה עתירה נגד החלטת בית הדין הדרוזי לפצל בין הדיון בגירושין לדיון בפיצויי אשם גירושין. לפיכך, ובכך הדגיש שוב את מדיניות הריסון שבה הוא נוקט כלפי החלטות דיוניות של בתי דין דתיים. ההחלטה מבססת את העיקרון לפיו בתי הדין הדתיים נהנים משיקול דעת רחב בסדרי דיניהם הפנימיים.

מאמר זה יסקור את פרטי פסק הדין בג״ץ 990/16, פלונית נ' בית הדין הדרוזי בעכו. בנוסף, בית הדין הדרוזי לערעורים ופלוני, ויבחן את המשמעויות המשפטיות והמעשיות של ההכרעה. קוראים המעוניינים להבין את גבולות ההתערבות השיפוטית של בג״ץ בענייני בתי דין דרוזיים ימצאו כאן מידע רב ערך. אנו נתמקד בשאלת פיצול דיון גירושין בבית הדין הדרוזי ובהשלכותיה.

העותרת והמשיב, בני העדה הדרוזית, נישאו בשנת 2008 לפי הדין האישי הדרוזי. עם זאת, להם בן קטין אחד. בשנת 2014 הגישה העותרת תביעה לשלום בית. המשיב מצידו הגיש תביעה לגירושין.

בית הדין הדרוזי בעכו מינה מגשרים שניסו לתווך בין בני הזוג. כתוצאה מכך, ניסיונות הגישור הללו לא צלחו. ובאי כוחם של בני הזוג הודיעו כי המגעים לשלום בית הגיעו למבוי סתום.

מכיוון שהנישואין לא יכלו להימשך. לעומת זאת, בית הדין הדרוזי החליט לשמוע את עדויות הצדדים בשאלת ההיפרדות והגירושין בלבד. הוא עשה זאת בטרם דיון בפיצויי אשם גירושין. העותרת התנגדה לפיצול דיון הגירושין ופיצויי האשם.

היא ערערה על החלטת בית הדין, אך ערעורה נדחה.

היועץ המשפטי לבתי הדין הדרוזיים מציין שפיצויי אשם גירושין הם פיצויים ייחודיים לדין הדרוזי. לדוגמה, מדובר בפיצויים מעין עונשיים. הם מכוונים להטיב את הנזק הנפשי והממוני שנגרם לצד שגורש ללא עוול בכפו. פיצויים אלו נפסקים לאחר מתן פסק הדין בגירושין ובנוסף לזכויות רכושיות וממוניות אחרות.

טענות העותרת והמשיבים

העותרת טענה בפני בית המשפט העליון. לדוגמא, כי החלטת בית הדין לערעורים לאפשר הפרדה דיונית בין תביעת הגירושין לפיצויי אשם גירושין פועלת בניגוד לסעיפים 181. ו-182 לחוק העונשין, התשל״ז-1977. סעיפים אלו קובעים.

כי אין להתיר אישה מנישואין בעל כורחה מבלי שיש בעניין פסק דין סופי של בית הדין המוסמך. כלומר, העותרת סברה כי פסק דין סופי הוא כזה המסיים את המחלוקת כמקשה אחת.

בנוסף, העותרת טענה ששלילת זכותה להוכיח את טענותיה לעניין פיצויי אשם גירושין טרם תוכרז כגרושה. אולם, עולה כדי פגיעה בזכותה לשוויון. היא גרסה כי מדובר בניצול מצד המשיב. שכן לאחר הגירושין לא יהיה לו אינטרס ליישב את תביעת פיצויי אשם הגירושין.

לחלופין, היא טענה כי פיצול הדיון הוא סדר דין פגום הפוגע בעקרונות הצדק הטבעי. אמנם, העותרת גם ביקשה שבית המשפט יורה לבית הדין לדון בתביעתה ״במסלול של פסק דין סופי״. וכן להימנע מהוצאת תעודת גירושין עד שיישמעו כל הראיות.

מנגד, היועץ המשפטי לבתי הדין הדרוזיים ציין שפיצויי אשם גירושין נפסקים רק לאחר החלטה על גירושין. ואולם, הוא הדגיש כי רק אז ניתן להגיש בקשה מפורטת לקבלת פיצויים אלו. היועץ המשפטי הוסיף כי פסק דין בגירושין ניתן לערעור ולביטול, אם יש צורך. בהתאם לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג-1963 ותקנות סדרי הדין.

הוא סיכם בכך שזכויות הצדדים כובדו וכי לא ניתנה כל החלטה המצדיקה התערבות בג״ץ.

המשיב טען כי העותרת הגישה נגדו מספר תביעות בבית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, מה שלטענתו מעיד על חוסר רצונה בשלום בית. הוא גם טען שמהלכיה של העותרת מכוונים לאלץ אותו לשלם לה סכום כסף גדול כדי שתתגרש ממנו. המשיב אף הצהיר.

כי הוא מוכן להפקיד במזכירות בית הדין סכום כסף שיבטיח את תשלום פיצויי אשם הגירושין. מאידך, ככל שייפסקו לטובת העותרת.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה

בג״ץ, בהרכב השופטת א' חיות, השופט ע' פוגלמן והשופטת ע' ברון. מצד שני, דחה את העתירה ואת הבקשה לצו ביניים. ההחלטה התקבלה ביום 29.02.2016, ללא צו להוצאות. בית המשפט קבע שאינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי דין דתיים.

ובכללם בתי הדין הדרוזיים. לסיכום, בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתם אלא במקרים נדירים של חריגה מסמכות או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. הריסון חל במיוחד בעניינים דיוניים מובהקים, שבהם נתון שיקול דעת רחב לערכאה המנהלת את הדיון.

בית המשפט מצא שלא הוצג כל דבר הסותר את עמדת היועץ המשפטי לבתי הדין הדרוזיים. לאור, עמדת היועץ המשפטי הבהירה כי ההליך מתנהל לפי סדרי הדין הנוהגים. בית הדין הדרוזי מקפיד על שמירת זכויות הצדדים. לכן, בית המשפט לא מצא עילה להתערבות בהחלטת בית הדין.

בית המשפט הוסיף כי העתירה לוקה בהיותה מוקדמת. בהתאם, בית הדין הדרוזי טרם הכריע כלל בשאלת הגירושין. לעותרת שמורה זכות הערעור על כל החלטה עתידית שתתקבל.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין בג״ץ 990/16 מדגים את הריסון הגבוה שבו נוקט בג״ץ כלפי החלטות דיוניות-פרוצדורליות של בתי דין דתיים. למעשה, בית המשפט כמעט ואינו מתערב בהן. עמדתו זו תקפה גם כאשר ההחלטות נוגעות לסדר הדיון בעניינים בעלי משמעות אישית וכלכלית משמעותית. נושאים אלו כוללים גירושין ופיצויים נלווים להם, כמו פיצויי אשם גירושין.

הפסיקה מדגישה שני עקרונות מצטברים החוסמים עתירות דומות: ראשית, היעדר עילה מהותית, בהיעדר חריגה מסמכות. שנית, היעדר בשלות (״עתירה מוקדמת״). ראשית, עקרון זה מתקיים כאשר ההליך בערכאה הדתית טרם הבשיל להכרעה סופית. חשוב לציין שההחלטה משקפת את המדיניות הכללית של בג״ץ.

המכבדת את שיקול הדעת של הערכאות המקוריות בסדרי דינן.

כיצד נכון לפעול במצבים דומים?

במקרים בהם עולים ספקות לגבי סדרי דין בבית הדין הדרוזי, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:

• קבלת ייעוץ משפטי מוקדם: עורך דין המתמחה בדין הדרוזי יכול להעריך את הסיכויים ולייעץ לגבי הדרך הנכונה לפעול.

• מיצוי הליכים בערכאות הדתיות: יש חשיבות למיצוי כלל הליכי הערעור בבתי הדין הדרוזיים. הדבר כולל הגשת ערעור לבית הדין הדרוזי לערעורים בטרם פונים לבג״ץ.

• הבנה של הדין המהותי: חשוב להכיר את הוראות חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בישראל, 1962, ואת תקנות סדרי הדין. הדבר נועד להבין את הזכויות והחובות בכל שלב.

• הצגת טענות מנומקות: בתי הדין הדרוזיים, כמו גם בג״ץ, בוחנים טענות מנומקות ומבוססות על הדין והפסיקה. יש להציג כל טענה בצורה בהירה ומסודרת.

אזהרה: הגשת עתירה לבג״ץ ללא מיצוי הליכים קודמים ובטרם הבשלה של ההליך עלולה להידחות על הסף בשל היותה מוקדמת. יש להימנע מכך כדי לא לבזבז זמן ומשאבים.

שאלות ותשובות

סיכום

פסק הדין בג״ץ 990/16, פלונית נ' בית הדין הדרוזי בעכו, בית הדין הדרוזי לערעורים ופלוני. כן, ממחיש את גבולות ההתערבות של בית המשפט העליון בהחלטות דיוניות של בתי הדין הדרוזיים. בית המשפט העליון, כפי שקבעו השופטת א' חיות, השופט ע' פוגלמן והשופטת ע' ברון. דחה את העתירה של העותרת.

הוא עשה זאת מתוך הכרה בסמכותם ושיקול דעתם הרחב של בתי הדין הדתיים בסדרי דיניהם. כמו גם עקב היותה של העתירה מוקדמת מדי.

ההחלטה מדגישה את חשיבות מיצוי ההליכים בערכאות הדתיות. ואת הצורך בבשלות ההליך המשפטי בטרם פנייה לבג״ץ. על הצדדים המעורבים בהליכים אלו, ובמיוחד בענייני פיצול דיון גירושין בבית הדין הדרוזי. להבין את הדין המהותי והפרוצדורלי, ולפעול בהתאם לייעוץ משפטי מקצועי.