לא. בית המשפט העליון קבע כי צוואה בעל פה היא חריג צר בדיני הירושה. החוק דורש תנאי כפול של סכנת מוות אובייקטיבית לצד תחושה סובייקטיבית של המצווה. זקנה או מחלה ממושכת כשלעצמן אינן מקנות זכות לצוות בעל פה ללא מסמך כתוב.
עריכת צוואה מהווה צעד משמעותי להבטחת עתיד הרכוש והמשפחה. במרבית המקרים, חוק הירושה, תשכ״ה-1965, דורש מסמך כתוב, חתום וברור. עם זאת, אנשים תוהים לעיתים האם אמירות שונות בעל פה מחייבות מבחינה משפטית. סוגיית צוואה בעל פה מול פני המוות עולה בעיקר כאשר אדם הולך לעולמו לאחר שיחות לא פורמליות עם קרוביו.
במאמר זה נסקור את הכללים המחמירים שקבעה הפסיקה. לפיכך, נבחן את פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה. כמו כן, נלמד אילו תנאים חייבים להתקיים כדי שדברים שנאמרו בעל פה יוכרו כצוואה תקפה.
חוק הירושה, תשכ״ה-1965, מעדיף בבירור צוואות בכתב. בנוסף, החוק מכיר בצוואה בכתב יד, בצוואה בעדים ובצוואה בפני רשות לפי סעיף 22. לעומת זאת, סעיף 23 לחוק מאפשר לצוות בעל פה רק במצבים קיצוניים ויוצאי דופן.
סעיף 23(א) לחוק מונה שתי חלופות מוגדרות בלבד:
-
מצווה שהוא שכיב מרע, כלומר אדם הנוטה למות עקב מחלה קשה וסופנית.
-
מי שרואה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, ניצב מול פני המוות.
בנוסף לתנאי הסף הללו, סעיף 23(ב) מטיל חובות פרוצדורליות כבדות על העדים. עם זאת, על העדים לרשום זיכרון דברים בסמוך לאירוע. לאחר מכן, עליהם להפקידו ללא דיחוי בבית המשפט המחוזי כדי למנוע סילוף.
פרטי ההליך: ע״א 516/73 נפתלי אומר נ' קלרה קוגוט ואח'
סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון בתיק ע״א 516/73 נפתלי אומר נ' קלרה קוגוט. כתוצאה מכך, קלרה גולץ והיועץ המשפטי לממשלה. ההרכב כלל את מ״מ הנשיא זוסמן ואת השופטים קיסטר ועציוני. פסק הדין ניתן ביום 11.10.1974 מפי השופט קיסטר.
המערער ביקש לקיים צוואה בעל פה של אישה מבוגרת שנפטרה. לעומת זאת, המנוחה שכבה במיטתה בבגדיה במשך חלק משעות היום במשך שנים אחדות. כאשר הגיעו אורחים לביתה, היא נהגה לקום ולכבד אותם כיאות. באחת הפעמים, פתחו הנוכחים בשיחה על עתיד רכושה, והיא הביעה את דעתה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' שילה) סירב לתת צו קיום לצוואה זו. לפיכך, המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון.
טענות הצדדים בערעור
בא כוח המערער הודה כי המנוחה לא הייתה בגדר שכיב מרע בעת השיחה. עם זאת, הוא טען כי מתקיימת החלופה השנייה בסעיף 23(א). לדוגמה, לטענתו, המנוחה ראתה את עצמה, בנסיבות מוצדקות, מול פני המוות בשל גילה ומצבה.
מנגד, המשיבות והיועץ המשפטי לממשלה התנגדו לקיום הצוואה. לדוגמא, הם טענו כי המנוחה ניהלה שגרת חיים רגילה יחסית. יתרה מכך, הם הדגישו כי שיחה חולפת אינה מעידה על גמירות דעת לצוות.
הכרעת בית המשפט העליון: דחיית הערעור ונימוקיה
בית המשפט העליון דחה את הערעור באופן מוחלט. כלומר, השופט קיסטר קבע כי יש לפרש את סעיף 23 בצמצום רב. לביסוס ההכרעה, הציג בית המשפט שלושה טעמים מצטברים:
היעדר יסוד אובייקטיבי וסובייקטיבי
כדי שתוכר צוואה בעל פה מול פני המוות, נדרשים שני יסודות שלובים. ראשית, נדרש יסוד אובייקטיבי של סכנת מוות ממשית ומיידית האורבת למצווה. שנית, נדרש יסוד סובייקטיבי של תחושת בהילות פנימית אצל האדם.
בית המשפט הדגים זאת באדם החווה התקף לב פתאומי או בחייל הנקרא לקרב בחזית. אולם, במקרים אלה, המצווה חושש כי לא תהיה לו שהות לערוך מסמך כתוב. לעומת זאת, אישה קשישה השוכבת במיטתה שנים אך קמה לארח אינה עונה להגדרה זו.
היעדר גמירות דעת לצוות
שנית, העדים הם שיזמו את השיחה על הרכוש. המנוחה רק חיוותה את דעתה ולא הצהירה כי מדובר בצוואתה האחרונה. בית המשפט הדגיש כי הבעת כוונה עתידית אינה מחליפה גמירות דעת מוחלטת לצוות.
הפרת חובת זיכרון הדברים
שלישית, העדים לא ערכו זיכרון דברים מיד ולא הפקידו אותו בבית המשפט המחוזי. דרישה זו נועדה למנוע סילופים וטעויות אנוש. בית המשפט קבע כי רק במקרים נדירים יופעל סעיף 25 לריפוי פגם כה מהותי.
השופטים קיסטר, זוסמן ועציוני דחו את הערעור פה אחד. הם חייבו את המערער לשלם למשיבות 1 ו-2 הוצאות משפט בסך 2,000 ל״י.
אזהרה: הסתמכות על אמירות בעל פה של קרובי משפחה מבוגרים עלולה להוביל לפסילת רצונם בבית המשפט, לעוגמת נפש כבדה ולהוצאות כספיות ניכרות.
השוואת מצבים: מתי מתקיימת צוואה בעל פה מול פני המוות?
כדי להבין את גבולות החוק, הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים בין מצבים שונים:
השוואה בין מצבי סכנה מיידית לבין שגרת זקנה או מחלה מאפיין מצב המוכר כמול פני המוות שגרת זקנה או מחלה ממושכת קיום סכנה אובייקטיבית סכנת חיים ממשית, מיידית וברורה מצב רפואי יציב או הידרדרות איטית תחושה סובייקטיבית תחושת בהילות וחוסר שהות לכתוב מודעות כללית לגיל מבוגר או למוות עתידי יוזמת האמירה המצווה פונה מיוזמתו לעדים כדי לצוות הנוכחים פותחים בשיחה והמצווה מגיב תוקף משפטי בעל פה עשוי להיות תקף בכפוף לרישום והפקדה אינו תקף כלל; נדרש מסמך כתוב
שימו לב: גם אם קיימת סכנת מוות מוכחת, הצוואה תתבטל אוטומטית אם המצווה נשאר בחיים חודש ימים לאחר שחלפו נסיבות החירום.
מה עושים כדי להבטיח את תוקף הרצון האחרון?
כדי להימנע מסכסוכי ירושה קשים ופסילת צוואות, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
עריכת מסמך כתוב מראש. אל תמתינו למצבי חירום רפואיים, אלא נסחו צוואה מסודרת בעוד מועד.
-
הקפדה על עדים כשרים. החתימו שני עדים שאינם נהנים מהעיזבון, בהתאם לדרישות סעיף 20 לחוק.
-
בדיקת כשירות רפואית בעת הצורך. כאשר המצווה מבוגר או חולה, כדאי להצטייד בחוות דעת רפואית מתאימה.
-
תיעוד מיידי במקרי חירום קיצוניים. אם נקלעתם למצב חריג של סכנת מוות, רשמו מיד זיכרון דברים והפקידו אותו בבית המשפט.
שאלות ותשובות
האם גיל מבוגר מאפשר לצוות בעל פה?
לא. גיל מתקדם כשלעצמו אינו מהווה סכנת מוות מיידית. בית המשפט קבע כי גם קשיש השוכב במיטתו חייב לערוך צוואה בכתב.
מהו היסוד האובייקטיבי הנדרש בצוואת שכיב מרע?
היסוד האובייקטיבי דורש סכנת מוות אמיתית ומוכחת. לדוגמה, התקף לב חמור או פציעה קשה בזמן קרב.
תוך כמה זמן חייבים העדים להפקיד את זיכרון הדברים?
סעיף 23(ב) דורש מעדי הצוואה לרשום את הדברים ולהפקידם בבית המשפט בהקדם האפשרי. וללא כל שיהוי.
האם שיחה משפחתית על חלוקת רכוש נחשבת לצוואה?
לא. שיחה שבה אדם מביע את דעתו אינה מעידה על גמירות דעת סופית. אלא לכל היותר על כוונה עתידית.
האם בית המשפט יכול לאשר צוואה בעל פה שלא הופקדה?
בית המשפט מוסמך להכשיר פגמים לפי סעיף 25 לחוק. אך הוא משתמש בסמכות זו לגבי צוואות בעל פה רק במקרים נדירים ביותר.
סיכום והמלצות מעשיות
פסק הדין בתיק ע״א 516/73 ממחיש את המדיניות השיפוטית הברורה המצמצמת את תוקפה של צוואה בעל פה. בתי המשפט שומרים בקפדנות על דרישת הכתב כדי למנוע הונאות וטעויות בפירוש רצון הנפטר. הסתמכות על אמירות בעל פה, בייחוד של קשישים במצב יציב. כמעט תמיד תוביל לפסילת הבקשה לצו קיום.
לפיכך, הדרך הבטוחה ביותר להבטיח את חלוקת הרכוש היא באמצעות עריכת צוואה כתובה וחוקית. ייעוץ משפטי מקצועי יבטיח את כשרות המסמך וימנע מאבקים משפטיים כואבים בין היורשים בעתיד.
