צו ירושה: איך בודקים? כל מה שחשוב לדעת

השאלה "איך בודקים אם הוגשה בקשה" עולה בדרך כלל בשני מצבים. הראשון הוא חשד שקרוב משפחה פתח בהליך בלי ליידע את שאר היורשים. השני הוא רצון פשוט לדעת היכן עומד תיק שכבר הוגש. המדריך עובר על דרכי הבדיקה, על מה שצריך לצרף לבקשה, על אופן החלוקה בין היורשים ועל מה שאפשר לעשות כשמתגלה שהבקשה אינה משקפת את המצב האמיתי.

איך בודקים אם הוגשה בקשה לצו ירושה

שלוש דרכים מקבילות עומדות לרשותכם, וכדאי להשתמש בכולן ולא להסתפק באחת.

1. המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה. בלשונית איתור הבקשות מזינים את פרטי המנוח ומקבלים את סטטוס הבקשה, אם הוגשה.
2. הפרסומים הרשמיים. על כל בקשה מתפרסמת הודעה ברשומות ובעיתון יומי. הפרסום הוא שמפעיל את מועד ההתנגדויות, ולכן הוא המקור הקובע לעניין לוח הזמנים.
3. ההודעה האישית. מגיש הבקשה חייב להודיע לכל מי שזכאי לרשת ולצרף על כך תצהיר. אם אתם יורשים על פי דין ולא קיבלתם דבר, זהו סימן ראשון לבדוק את התיק לעומק.
4. פנייה ללשכת הרשם במחוז הרלוונטי. הסמכות המקומית נקבעת לפי מקום מושבו של המנוח ביום פטירתו, ובלשכה הזאת יימצא התיק.

מהו צו ירושה ומתי הוא נדרש

צו ירושה הוא מסמך הקובע מי הם יורשיו של אדם שנפטר בלי להותיר צוואה, ומה חלקו של כל אחד מהם בעיזבון. בלעדיו הבנקים לא מאפשרים גישה לחשבונות המנוח, לשכת רישום המקרקעין אינה מעבירה בעלות בנכסים, וגופים מוסדיים אינם משחררים כספים. הצו הוא כרטיס הכניסה של היורשים לעיזבון.

ההבחנה מול צו קיום צוואה חשובה ומעשית. כשקיימת צוואה תקפה, המסלול הנכון הוא בקשה לצו קיום צוואה, והחלוקה נעשית לפי הוראות הצוואה. כשאין צוואה, החלוקה נעשית לפי סדר היורשים שבחוק הירושה. כשהצוואה מתייחסת רק לחלק מהנכסים, ניתן צו קיום על אותו חלק וצו ירושה על היתרה. ההבדלים בין סוגי הצוואות ובין תוקפן מוסברים במדריך צוואה בכתב ובעל פה.

מי רשאי להגיש ומה מצרפים

הבקשה מוגשת בידי מעוניין בדבר. הכוונה בעיקר ליורש על פי דין, אך גם נושה של העיזבון ומנהל עיזבון שמונה יכולים להגיש. די בכך שאחד היורשים יגיש, אך עליו לכלול בבקשה את פרטי כל היורשים הידועים לו ולצרף תצהיר על משלוח ההודעות אליהם.

ההגשה המקוונת מאפשרת למלא את הפרטים, לצרף מסמכים סרוקים ולשלם את האגרות במקום אחד. הגשה ידנית אפשרית גם היא, בעמדות קבלת הקהל או בדואר, אך היא איטית יותר ומועדת יותר להשלמות.

חלוקת העיזבון על פי דין

כשאין צוואה, חוק הירושה קובע את סדר היורשים. בן הזוג יורש לצד יתר היורשים, וחלקו משתנה לפי מי שנותר בחיים לצידו. כשלמנוח יש ילדים או צאצאים, או כשהוריו בחיים, בן הזוג נוטל מחצית מיתרת העיזבון. כשהיורשים האחרים הם אחים או צאצאיהם או הורי הורים, בן הזוג נוטל שני שלישים. כשאין אף אחד מאלה, בן הזוג נוטל את כל העיזבון.

בנוסף לחלק זה, ובנפרד ממנו, בן הזוג נוטל את מיטלטלי משק הבית המשותף, לרבות מכונית נוסעים. כאשר בני הזוג היו נשואים שלוש שנים ומעלה, התגוררו יחד בדירה, והיורשים לצד בן הזוג הם מן הפרנטלה השנייה, בן הזוג נוטל את מלוא חלקו של המנוח בדירת המגורים, ובנוסף שני שלישים מיתרת העיזבון.

התנגדות לצו ירושה

כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה בתוך הזמן שנקבע בפרסום, וכל עוד לא ניתן הצו. ההתנגדות מוגשת בכתב, מנומקת, בצירוף תצהיר מאומת בפני עורך דין ואישור על תשלום האגרה, ויש לשלוח העתק ממנה לכל בעלי הדין.

העילות הנפוצות הן טענה שקיימת צוואה שטרם הוצגה, טענה שנתוני הבקשה שגויים, טענה שהושמט יורש, וטענה בדבר מעמדו של מי שנכלל בבקשה. משהוגשה התנגדות כדין, הבקשה וההתנגדות עוברות יחד לבית המשפט לענייני משפחה. על החלטת בית המשפט בהתנגדות ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. כשההליך מתפתח לסכסוך רחב שכולל טענות כספיות בין היורשים, נדרשת לעיתים גם בחינה של סעדים מתחום עורך דין משפט אזרחי.

הסכם בין יורשים לחלוקת העיזבון

גם לאחר שניתן הצו, היורשים רשאים להסכים ביניהם על אופן חלוקת הנכסים בפועל. חוק הירושה קובע במפורש שנכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם, או על פי צו של בית המשפט כשאין הסכם. כלומר, הסכם חלוקה בין יורשים בגירים ומיוצגים אינו טעון אישור של בית המשפט כתנאי לתוקפו.

אישור בית המשפט נדרש במצבים מוגדרים: כשאחד היורשים נעדר ואינו מיוצג כדין, אישורו של בית המשפט בא במקום הסכמתו. כמו כן, כשמונה מנהל עיזבון, אין היורשים רשאים לפעול בעיזבון אלא ברשותו או ברשות בית המשפט. הסכם חלוקה מסודר מייתר את כללי החלוקה שבחוק, וכשהעיזבון כולל נדל"ן הוא הבסיס לרישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, שלב שמצדיק ליווי של עורך דין מקרקעין.

שיקול נוסף שראוי לבחון לפני חתימה הוא ההיבט המיסויי. חלוקה ראשונה של העיזבון בין היורשים אינה נחשבת מכירה, אך העברה של נכס בין יורשים בתמורה עשויה להיחשב עסקה החייבת במס. תמונה מלאה של ההליך, מהפטירה ועד הרישום, מופיעה במדריך צו ירושה וצוואה.