קיצור תקופת צינון בשירות המדינה: כיצד פוסקת ועדת

כיצד מכריעה ועדת ההיתרים בבקשת קיצור תקופת צינון של בכיר בשירות הציבורי? לכן, הוועדה בוחנת את עוצמת ההשפעה של המשרה ואת סמכויותיו הפוטנציאליות בעת כהונתו. בנוסף, היא אינה כפופה להסכמות מקלות של נציבות שירות המדינה. עם זאת, חברי הוועדה מעניקים משקל מכריע לשמירה על טוהר המידות ולמראית פני הדברים. לפיכך, הוועדה תאשר קיצור רק כאשר לא קיים חשש לפגיעה באמון הציבור.

פרישה מתפקיד בכיר בשירות הציבורי מעמידה אתגר מורכב בפני עובדי מדינה המבקשים להשתלב מחדש במגזר העסקי. לכן, פנייה אל ועדת ההיתרים לשם קיצור תקופת צינון מחייבת איזון עדין בין חופש העיסוק לבין שמירה על טוהר המידות. סוגייה זו נדונה בהרחבה בהליך ו״ע (ירושלים) 22577-03-22 פרופ' אבי שמחון נ' מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה, שניתן ביום 12.04.2022. החלטה זו ממחישה את הכללים המחמירים החלים על ראשי מערכות ציבוריות ואת האופן שבו בוחנת הוועדה את ממשקי העבודה הקודמים של הפורש.

חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ״ט-1969, נועד להגן על אמון הציבור במערכות השלטון. לפיכך , החוק מונע מצב שבו עובד ציבור ינצל את מעמדו כדי לקדם אינטרסים עתידיים במגזר הפרטי.

סעיף 4 לחוק קובע מגבלה ברורה על קבלת זכות מאדם או גוף שנזקק להחלטת הפורש. לפיכך, והאיסור חל למשך שנה אחת מיום סיום התפקיד.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1711 קובעת נקודת מוצא ברורה; עם זאת. בנוסף, היא דורשת שנת צינון מלאה עבור עובדים בדרג הבכיר ביותר.

שימו לב: המגבלה בחוק חלה גם על סמכות להמליץ או לגבש חוות דעת מקצועית עבור גורמים שלטוניים אחרים.

הרקע לבקשת קיצור תקופת צינון של פרופ' שמחון

פרופ' אבי שמחון כיהן משנת 2016 בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. עם זאת, וכן שימש יועצו הכלכלי הבכיר של ראש הממשלה.

ביום 5.7.2021 יצא המבקש לחופשה לקראת סיום תפקידו, והשהה בה עד ליום 4.10.2021. לאחר מכן, הוא שהה בתקופת הסתגלות עד לפרישה הפורמלית ביום 4.1.2022.

ב-10.3.2022 הגיש המבקש בקשה אל ועדת ההיתרים. כתוצאה מכך, וביקש לכהן כדירקטור חיצוני בחברת מור גמל ופנסיה בע״מ החל מ-5.3.2022.

ראוי לציין כי המבקש עבד בחברה אחות של קבוצת מור עוד בטרם הצטרף לשירות המדינה; עובדה זו היוותה נדבך מרכזי בטיעוניו לחזרה לתפקיד מקצועי דומה.

נסיבות התיק וממשקי העבודה מול קבוצת מור

הצדדים לא חלקו על כך שלמבקש היו ממשקי עבודה מול קבוצת מור בעת כהונתו. לדוגמה, סמכויותיו אפשרו לו להמליץ ולגבש עמדות כלכליות בעלות השפעה רחבה.

במהלך משבר הקורונה בשנת 2020 התקיימו מספר ממשקים בין המבקש לבין הקרן:

• שיחות התייעצות ישירות ביוזמת המבקש עם מנכ״ל הקרן בנוגע למצב השווקים הפיננסיים.
• מעורבות בעיצוב מדיניות ותקציב של תוכנית תמריצים לחברות היי-טק. לעומת זאת, שבה זכתה הקרן יחד עם גופים מוסדיים נוספים.
• בחינת סוגיות רגולטוריות שונות הנוגעות לחסכונות הציבור ולהשקעות של בני שישים ומעלה.

הממשק הממשי האחרון בין הצדדים התרחש בשנת 2020; לכן. לדוגמה, חלפו כשנתיים מאז אותו ממשק ועד למועד הדיון בוועדה.

עמדות הצדדים ובקשת ההצטרפות של התנועה לאיכות השלטון

נציבות שירות המדינה הציגה עמדה מקלה ביחס לבקשה. אולם המשיבה הסכימה להסתפק בתקופת צינון של שמונה חודשים ממועד החופשה.

עמדת המדינה התבססה על חלוף הזמן מאז הממשק האחרון. לדוגמא, ועל הרקע התעסוקתי הקודם של המבקש; לפיכך. המדינה ראתה בהסדר זה מענה הולם למניעת חשש לפגיעה בטוהר המידות.

לעומת זאת, התנועה למען איכות השלטון בישראל הגישה התנגדות לבקשת הקיצור. כלומר, היא ביקשה להצטרף להליך לאור בכירותו המיוחדת של נושא המשרה.

בית המשפט המחוזי בירושלים, בתפקידו כוועדה למתן היתרים, דחה את בקשת ההצטרפות; עם זאת. אולם, השופט אביגדור דורות קבע כי הוועדה פועלת כרשות מנהלית ואינה זקוקה לצירוף עותרים ציבוריים. שכן עמדת המדינה נבחנת באופן עצמאי.

אזהרה: הסכמת נציבות שירות המדינה לקיצור תקופת הצינון אינה מעניקה היתר סופי לעובד. ועדת ההיתרים היא הפוסקת הבלעדית ואינה כפופה לעמדת המדינה.

הכרעת הוועדה: דחיית ההסכמה המקלה וקביעת תקופת צינון מלאה

הוועדה, בראשות השופט אביגדור דורות ובהשתתפות עו״ד שמעון דולן ועו״ד ישי אילן. אמנם, דחתה את עמדת המדינה המקלה. חברי המותב קבעו כי המבקש יוכל להתחיל את כהונתו בקרן רק ביום 4.10.2022.

הוועדה קבעה כי תקופת הצינון הראויה עומדת על 12 חודשים מלאים. ואולם, והחלה ממועד יציאתו של המבקש לתקופת ההסתגלות ביום 4.10.2021.

הסמכויות הפוטנציאליות ושמירה על מראית פני הדברים

השופט דורות הדגיש בעיקרון משפטי מנחה בדיני שירות הציבור שהחובה מתמקדת בסמכויות הפוטנציאליות של בעל התפקיד. יחד עם זאת, ולא רק במעשיו בפועל.

בכירות המשרה מטילה חובת זהירות מוגברת; המבקש עמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה. מאידך, והשפיע ישירות על עיצוב המשק כולו.

לפיכך, הוועדה מחויבת להקפיד על מראית פני הדברים בעיני הציבור. מצד שני, קבלת הצעת עבודה בתקופת ההסתגלות, בטרם הפרישה הפורמלית, מחייבת הקפדה יתרה.

מועד תחילת המניין: חופשה מול הסתגלות

הוועדה סירבה להכיר בימי החופשה כחלק מתקופת הצינון. והכריעה כי תקופת ההסתגלות משמשת נקודת פתיחה למניין השנה. העיקרון נובע משיקולים של:

• חופשה רגילה אינה מנתקת את הזיקה המוסדית המלאה בין העובד למשרדו.
• תקופת הסתגלות מגלמת ניתוק מעשי מהסמכויות הביצועיות והניהוליות.
• התחשבות במועד הפרישה הפורמלי בלבד הייתה יוצרת פגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק.

השוואת עמדות הצדדים מול החלטת הוועדה

מה עושים כאשר מבקשים קיצור תקופת צינון בשירות הציבורי?

עובד ציבור המעוניין להשתלב בגוף פרטי שעמו היו לו ממשקים נדרש לתכנון מקצועי מוקדם. השלבים הבאים מתווים את הדרך הנדרשת:

• מיפוי ממשקי העבודה: העובד ירכז את כל המגעים, השיחות וההחלטות שנגעו לגוף הקולט בשנתיים שלפני הפרישה.
• בחינת הסדר ניגוד עניינים: יש לוודא עמידה בהוראות ההסדרים שנחתמו בעת כניסתו לתפקיד הציבורי.
• פנייה מסודרת לנציבות: הפורש יגיש עמדה מנומקת לנציבות שירות המדינה לצורך קבלת עמדתה המקדמית.
• הגשת בקשה לוועדת ההיתרים: יש להגיש בקשה מפורטת לפי חוק שירות הציבור לפני מועד תחילת העבודה המתוכנן.
• הצגת חלופות וסייגים: ראוי להציע מגבלות פעילות וולונטריות כדי למזער חשש לפגיעה במראית פני הדברים.

שאלות ותשובות

סיכום והשלכות מעשיות על בכירים הפורשים מתפקידם

החלטת ועדת ההיתרים בתיק ו״ע 22577-03-22 מחדדת את מעמדו של אמון הציבור בדיני המשמעת. ובשירות המדינה. השופט אביגדור דורות קבע כי נקודת המוצא לבכירים היא שנת צינון מלאה. אשר תיסוג רק בנסיבות יוצאות דופן.

בית המשפט דחה את בקשתו של פרופ' שמחון להתחיל בעבודתו באופן מיידי וחייב אותו להמתין עד 4.10.2022.הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.