בית המשפט קבע כי פגם בחוברות החתימות פוסל רשימה כאשר אין בהן שמות מועמדים מפורשים. במצב זה, ועדת הבחירות רואה בחתימות כאותיות פורחות באוויר. החוק אינו רואה במחסור כזה ליקוי טכני הניתן לתיקון. לפיכך, רשימה ללא מינימום חתימות תקינות תיפסל באופן מיידי.
הליך הבחירות מבוסס על שותפות אזרחית רחבה ועל אמון הציבור. בעת תהליך של איסוף חתימות לרשימת מועמדים, הדין דורש עמידה דווקנית בכללים טכניים ומהותיים כאחד. מאמר זה בוחן את פסק הדין המכונן בהליך ע״ב 2/77 מרדכי הופמן נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשיעית. פסק הדין ממחיש מדוע הקפדה על נהלים מנהליים הינה תנאי סף למימוש הזכות להיבחר.
ההליך המשפטי עסק ברשימת ״נכים ניצולי השואה – רננה״. לפיכך, מגישי הרשימה ביקשו להתמודד בבחירות לכנסת התשיעית. עם זאת, ועדת הבחירות המרכזית פסלה את הרשימה בשל מחסור בחתימות כשרות. פסק הדין מנתח את הגבול הדק שבין ליקוי טכני הניתן לתיקון לבין פגם מהותי היורד לשורש העניין.
סעיף 4 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט-1969, קובע דרישת סף מפורשת. בנוסף, כל רשימת מועמדים חדשה חייבת לכלול תמיכה של 750 בוחרים לפחות. תנאי זה נועד להבטיח רצינות ציבורית מינימלית מצד המתמודדים.
בנוסף, סעיף 57(ג) לחוק מחייב את המגישים לחתום על גבי טופס רשמי שנקבע בתקנות. עם זאת, הטופס חייב לכלול את כל הפרטים כראוי, לרבות שמות המועמדים וכינוי הרשימה. תקנה 16(ב) לתקנות הבחירות לכנסת, תשל״ג-1973, מתירה פיצול של איסוף התמיכה בין חוברות שונות.
עם זאת, התקנה מציבה תנאים ברורים לאופן הפיצול. כתוצאה מכך, כל חוברת נפרדת חייבת להכיל בראשה את רשימת המועמדים המלאה. תנאי זה מבטיח כי כל אזרח יודע בדיוק במי הוא תומך בעת חתימתו.
עובדות המקרה: ע״ב 2/77 מרדכי הופמן נ' יושב-ראש ועדת הבחירות
מר מרדכי הופמן שימש כבא-כוח רשימת ״נכים ניצולי השואה – רננה״. לעומת זאת, לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הרשימה נטלה מספר חוברות מוועדת הבחירות המרכזית. הפעילים חילקו את איסוף התמיכה בין ארבע חוברות שונות ברחבי הארץ.
אולם, הפעילים ביצעו טעות מנהלית חמורה. לדוגמה, שמות המועמדים נרשמו רק בחוברת אחת מתוך הארבע. באותה חוברת יחידה חתמו 418 בוחרים בלבד.
לעומת זאת, שלוש החוברות האחרות כללו מאות חתימות ללא שמות המועמדים. לדוגמא, ועדת הבחירות המרכזית בחנה את המסמכים ביום 25.4.1977 והחליטה לפסול את הרשימה על אתר. בשל כך, המערער הגיש ערעור בחירות לבית המשפט העליון.
טענות הצדדים: מחלוקת סביב תיקון איסוף חתימות לרשימת מועמדים
המערער טען כי מדובר בליקוי פרוצדורלי בלבד. כלומר, לשיטתו, סעיף 62 לחוק מחייב מתן שהות לתיקון הפגם. בא-כוח המערער הציע שתי חלופות מעשיות לתיקון המצב:
-
החתמה מחדש של 332 בוחרים נוספים על גבי החוברת הכוללת שמות.
-
הגשת תצהירים מצד הבוחרים המאשרים את כוונתם המקורית לתמוך במועמדים אלה.
מנגד, בא-כוח ועדת הבחירות המרכזית דרש לדחות את הערעור. אולם, לטענתו, היעדר שמות המועמדים בחוברות מונע מהן כל תוקף משפטי. כתוצאה מכך, הרשימה הוגשה עם 418 חתימות בלבד, מספר הנמוך מן הרף הנדרש.
הכרעת בית המשפט העליון: דחיית הערעור ברוב דעות
בית המשפט העליון דן בערעור בהרכב של שלושה שופטים: מ' שמגר, ש' אשר ומ' בן-פורת. אמנם, ביום 29.04.1977 נתן בית המשפט את פסק דינו, עם החלטה משלימה ביום 03.05.1977. בית המשפט קבע ברוב דעות לדחות את הערעור.
השופט מ' שמגר כתב את חוות דעת הרוב, ואליו הצטרף השופט ש' אשר. ואולם, השופט שמגר קבע כי החוק יוצר זיקה ישירה בין רשימת המועמדים לבין חתימות התומכים. ועדת הבחירות אינה יכולה לבחון צפונות לב, אלא נסמכת על רצף פיזי ומסמכי ברור.
לפיכך, חתימות בחוברת נטולת שמות מועמדים נחשבות כ״אותיות פורחות באוויר״. השופט שמגר הבהיר את ההבדל בין חלקי סעיף 62 לחוק:
-
רישא של הסעיף: חתימה של מי שאינו בוחר מהווה ליקוי טכני הניתן לתיקון.
-
סיפא של הסעיף: הגשת רשימה עם מספר כולל בלתי-מספיק של חותמים פוסלת את הרשימה מיד.
משכך, השופט שמגר קבע כי המקרה נופל בגדר הסיפא, ולכן דין הרשימה להיפסל.
דעת המיעוט של השופטת מ' בן-פורת: גישה גמישה לתהליך איסוף חתימות
השופטת מ' בן-פורת החזיקה בדעה חולקת. לשיטתה, דרישת רישום המועמדים בכל חוברת בנפרד מקורה בתקנה 16(ב), שהיא הוראה טכנית בעיקרה. הפרת דרישה זו אינה עולה כדי פגם מהותי השולל את הגשת הרשימה מעיקרה.
על כן, השופטת בן-פורת סברה כי הוועדה שגתה בהחלטתה. הוועדה הייתה צריכה להעניק למערערים ארכה לתיקון הליקוי לפי סעיף 62 לחוק. תיקון כזה יכול היה להתבצע באמצעות החתמת אישרור רשמית.
שימו לב: למרות הנימוקים כבדי המשקל בדעת המיעוט, דעת הרוב של השופטים שמגר ואשר היא ההלכה המחייבת. החתמה על דפים חסרים נחשבת כאי-הגשת חתימות כלל.
השוואת סוגי פגמים בעת הגשת חתימות לרשימת מועמדים
פסיקת בית המשפט מחדדת את ההבדל בין פגמים מנהליים שונים. הטבלה הבאה מציגה את ההבחנה שנקבעה בהלכה הפסוקה:
השוואה בין פגם הניתן לתיקון לבין פגם מהותי בהגשת רשימות מועמדים סוג הפגם הגדרת המצב העובדתי סיווג משפטי תוצאה מנהלית חתימת אדם שאינו בעל זכות בחירה חותם שאינו רשום בפנקס הבוחרים ליקוי טכני (רישא לסעיף 62)מתן ארכה להשלמת חתימות חלופיות אי-רישום שמות מועמדים בחוברת חתימות שנאספו על דף חלק ללא שמות פגם מהותי (סיפא לסעיף 62)פסילת החתימות ופסילת הרשימה מספר חתימות נמוך מהנדרש הגשת פחות מ-750 חתימות כשרות היעדר תנאי סף פסילה על אתר ללא אפשרות תיקון
אזהרה: הגשת חוברות חתימה מפוצלות ללא ציון מלא של שמות המועמדים בראש כל עמוד פוסלת את החתימות לחלוטין. ועדת הבחירות אינה רשאית לקבל תצהירים מאוחרים לריפוי הפגם.
שלבים מומלצים: כיצד לבצע איסוף חתימות לרשימת מועמדים ללא תקלות
כדי למנוע פסילת רשימה בשל כשלים טכניים, מומלץ לפעול לפי סדר הפעולות הבא:
-
הדפסה מקדימה של רשימת המועמדים. יש לוודא כי שמות המועמדים וסדר הופעתם מודפסים בבירור בראש כל חוברת ודף החתמה.
-
הדרכת פעילי השטח. מנהל המטה חייב להנחות את הפעילים שלא להחתים אזרחים על דפים בודדים או ריקים מפרטים.
-
בדיקת זכאות בפנקס הבוחרים. רצוי לאום את פרטי החותמים מול פנקס הבוחרים הרשמי טרם ההגשה לוועדה.
-
איסוף עודף חתימות לביטחון. מומלץ לאסוף לפחות 20% חתימות מעבר למינימום הקבוע בחוק לשם גיבוי.
-
ביקורת פנימית מקדימה. עורך דין הבקיא בתחום נדרש לעבור על כל החוברות לפני מסירתן לוועדת הבחירות.
שאלות ותשובות
מדוע נפסלה רשימת ״נכים ניצולי השואה – רננה״ בע״ב 2/77?
הרשימה נפסלה מכיוון שבשלוש מתוך ארבע חוברות לא הופיעו שמות המועמדים. החוברת התקינה היחידה כללה 418 חתימות בלבד, מספר הנמוך מ-750 החתימות הנדרשות בחוק.
מדוע בית המשפט לא אפשר לתקן את החתימות החסרות?
השופט שמגר קבע כי היעדר שמות מועמדים אינו ליקוי טכני. ללא שמות מועמדים, החתימות נחשבות חסרות תוקף. לכן הרשימה הוגשה עם מספר בלתי מספיק של תומכים, מצב המוביל לפסילה מידית.
מה ההבדל בין חתימת אדם שאינו בוחר לבין חוברת ללא שמות?
חתימה של אדם שאינו מופיע בפנקס הבוחרים נחשבת ליקוי נקודתי הניתן לתיקון. לעומת זאת, חתימה על דף ריק משמות מועמדים אינה נחשבת כלל כהבעת תמיכה תקפה במועמד כלשהו.
מה הייתה עמדת השופטת מ' בן-פורת בדעת המיעוט?
השופטת בן-פורת סברה כי מדובר בהפרת תקנה מנהלית בלבד. לגישתה, היה על. ועדת הבחירות לאפשר לרשימה לאשרר את תמיכת הבוחרים בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק.
כיצד משפיע פסק הדין על הליכי בחירות כיום?
פסק הדין מחייב כל רשימת מתמודדים להקפיד על זיקה ישירה בין החותם לבין שמות המועמדים. פגם במבנה החוברת עלול להוביל לפסילה מוחלטת ללא זכות תיקון.
סיכום ומסקנות מעשיות
פסק הדין בע״ב 2/77 מהווה תמרור אזהרה לכל גוף פוליטי המתמודד בבחירות. הליך של איסוף חתימות לרשימת מועמדים דורש דיוק מרבי ועמידה מלאה בהוראות החוק והתקנות. בית המשפט העליון הבהיר. כי זיקה ברורה בין הבוחר לבין רשימת המועמדים הינה דרישה מהותית בלתי מתפשרת.
הוחלט, ברוב דעות, לדחות את הערעור. והחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את הרשימה נותרה על כנה.
