בית המשפט מוסמך לפסוק תוספת שכר טרחה בגין מאמץ מיוחד כאשר הנסיבות יצרו הכבדה חריגה על ההליך. זכאות זו קמה לא רק בתיקים מורכבים מבחינה כלכלית, אלא גם כאשר התנהלות החייב או בני משפחתו מסרבלת את העבודה באופן קיצוני. לשם כך נדרש הנאמן להוכיח השקעת זמן ניכרת, יעילות ותוצאה חיובית לנושים.
ניהול הליכי פשיטת רגל מציב לעיתים אתגרים מורכבים מול קרובי משפחה של חייבים. לפיכך, במקרים רבים, בעל התפקיד נאלץ להתמודד עם התנגדויות סרק והליכים ממושכים. לאחרונה קבע בית המשפט כי נסיבות אלו עשויות להצדיק תוספת מאמץ מיוחד לנאמן בשיעור ניכר. המאמר סוקר את ההחלטה המנחה ומסביר מתי יאשר השופט שכר טרחה מוגדל.
תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונס נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ״א-1981. בנוסף, קובעות את אופן חישוב השכר של בעלי תפקיד. התקנות מעניקות לנאמן אפשרות בחירה בין שלושה מסלולים שונים:
-
שכר ניהול (תקנה 7): תשלום הנגזר מניהול פעיל של נכסי החייב או העסק.
-
שכר מימוש (תקנה 8): אחוזים מתוך הסכומים שגבה הנאמן בפועל מקופת הנכסים.
-
שכר חלוקה (תקנה 8א): שכר המחושב לפי שיעור הדיבידנד שהועבר לנושים.
עם זאת, תקנה 13 לתקנות השכר מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב. לפיכך, השופט רשאי להגדיל או להפחית את השכר כדי להתאימו למאמץ הממשי שהושקע בתיק.
נסיבות המקרה: פש״ר (תל אביב) 2718/09
במסגרת הליך פש״ר (תל אביב) 2718/09 עו״ד אורן הראל – נאמן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב. עם זאת, נדונה סוגיית השכר של בעל התפקיד. בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו נדרש להכריע בבקשת הנאמן לקבלת שכר מימוש לצד תוספת מיוחדת.
תחילת הפרשה בשנת 2009, אז נתן בית המשפט צו לכינוס נכסי החייבת. כתוצאה מכך, בהמשך לכך, בשנת 2010 הכריז בית המשפט על החייבת כפושטת רגל. בשנת 2017 מינה בית המשפט את עורך הדין הראל כנאמן נוסף לצורך בירור הנשייה. ומימוש הנכסים, והחל משנת 2022 הוא שימש כנאמן יחיד.
במהלך השנים קיבלה החייבת הפטר שהותנה בתשלום 50,000 ש״ח לקופת הפש״ר. לאחר שהחייבת השלימה את הסכום במלואו, חתם בית המשפט בינואר 2023 על צו הפטר חלוט. לעומת זאת, בשלב זה פנה הנאמן אל בית המשפט בבקשה לפסיקת שכר טרחתו הסופי.
טענות הנאמן לקבלת תוספת מאמץ מיוחד לנאמן
בבקשתו עתר הנאמן לפסיקת שכר מימוש לפי תקנה 8 לתקנות. לדוגמה, בניכוי שכר ביניים שכבר קיבל בעבר. בנוסף לכך, דרש הנאמן תוספת שכר בשיעור של 25% בגין מאמץ חריג שהשקיע לאורך השנים.
הנאמן פירט שורה ארוכה של פעולות מורכבות שהפכו את התיק לקשה במיוחד:
-
משא ומתן ממושך שנמשך למעלה משנתיים מול בן החייבת.
-
התמודדות עם אחי החייבת שפעל בתיק ללא ייצוג משפטי והגיש אינספור בקשות.
-
נקיטת הליכי פירוק שיתוף בזכויות מקרקעין ובנכסי עיזבון משפחתיים.
-
מענה לעשרות בקשות לביטול החלטות והתנגדויות להערכות שמאי.
-
התייצבות לדיונים מרובים בבית המשפט וניהול מאבקים מול קרובי החייבת.
שימו לב: התנהלות מול צד שאינו מיוצג גוזלת לעיתים שעות עבודה רבות. בתי המשפט מכירים בקושי זה כגורם המצדיק בחינה של תוספת שכר.
עמדת הכונס הרשמי: פעולות שגרתיות בלבד
מנגד, כונס הנכסים הרשמי התנגד לבקשת הנאמן לקבלת התוספת המבוקשת. לדוגמא, לטענת הכנ״ר, אף שפעולות הנאמן הביאו להעשרת קופת הכינוס. הן מהוות חלק מחובותיו השגרתיות של כל בעל תפקיד.
לפי עמדת הכנ״ר, נוהלי הממונה מייחדים את תוספת המאמץ למקרים נדירים ויוצאי דופן בלבד. בשל כך, סבר הכנ״ר כי המסלול הסטטוטורי הרגיל מעניק תגמול הולם. כלומר, ואין לחרוג ממנו במקרה זה.
הכרעת בית המשפט: אישור תוספת מאמץ מיוחד לנאמן
בהחלטתה מיום 22.05.2023 קיבלה כבוד השופטת רחל ערקובי את בקשת הנאמן במלואה. אולם, השופטת קבעה כי הנאמן זכאי לתוספת של 25% לשכר הטרחה, ודחתה את עמדת הכנ״ר.
בית המשפט הדגיש כי פעולות הנאמן כשלעצמן אמנם נראות שגרתיות על הנייר. אולם בפועל, בני משפחת החייבת הערימו מכשולים כבדים אשר סרבלו את ההליך בצורה קיצונית:
-
התנגדות עזה מצד קרובי משפחה: אמה ואחיה של החייבת התנגדו להשבת כספים, למימוש נכסי עיזבון ולשומות המקרקעין.
-
היעדר ייצוג משפטי: אחי החייבת ניהל מאבקים ללא עורך דין והציף את התיק בבקשות סרק שהכבידו על המערכת.
-
השקעת זמן חריגה: הנאמן נאלץ להקדיש מאות שעות עבודה נוספות כדי להדוף טענות שווא ולהגן על קופת הנשייה.
השופטת הזכירה כי כבר בהחלטה קודמת מחודש פברואר 2022 ציין בית המשפט את עבודתו המאומצת של הנאמן. השופטת קבעה כי בעל התפקיד ספג קיטונות של רותחין ללא הצדקה. ולפיכך שכ״ט רגיל לא יעשה עמו צדק.
אזהרה: ניסיונות של קרובי חייב לסכל מימוש נכסים עלולים להשית עליהם הוצאות אישיות. בנוסף לכך, פעולות אלו עלולות להגדיל את הוצאות הכינוס הנגבות מהקופה.
מה עושים כאשר הליך פשיטת הרגל מסתבך?
כאשר הליך חדלות פירעון נקלע לקשיים עקב התנגדות קרובים או מחלוקות על נכסי עיזבון. מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
איסוף מסמכים וזכויות קנייניות. יש למפות את כל הזכויות בנכסים, צווי ירושה או הסכמי חלוקת עיזבון קיימים.
-
בחינת ערוצי הידברות מוקדמים. מומלץ לנהל משא ומתן ענייני עם בעל התפקיד כדי להגיע לפדיון זכויות מוסכם.
-
הימנעות מבקשות סרק. הגשת הליכים מיותרים מסבכת את התיק ועלולה לגרור חיוב בהוצאות משפט כבדות.
-
קבלת ייצוג משפטי מקצועי. התנהלות ללא עורך דין מקשה על בית המשפט ופוגעת בזכויות המהותיות של הצדדים.
שאלות ותשובות
מהם המבחנים העיקריים לאישור תוספת מאמץ מיוחד?
נוהל הכונס הרשמי מונה מספר מאפיינים: היקף הזמן שהושקע, מורכבות התיק, אחריות מיוחדת. יעילות הפעולה והתוצאה שהושגה עבור הנושים. בית המשפט בוחן את הקשר הישיר בין המאמץ החריג לבין התועלת שצמחה לקופה.
האם התנגדות הכונס הרשמי מונעת מבית המשפט להגדיל את השכר?
לא. עמדת הכונס הרשמי מהווה המלצה מקצועית חשובה, אך שיקול הדעת הסופי נתון תמיד לשופט. בית המשפט רשאי לאשר את התוספת גם בניגוד לעמדת הכנ״ר, כפי שאירע בפסק דין זה.
האם התנהלות קרובי משפחה יכולה להצדיק שכר מוגדל לנאמן?
כן. כאשר קרובי משפחה מערימים קשיים בלתי סבירים ומאלצים את הנאמן לנהל הליכים משפטיים ממושכים. הדבר יוצר עומס עבודה בלתי שגרתי המצדיק תגמול הולם.
כיצד משפיע היעדר ייצוג של אחד הצדדים על התיק?
התנהלות מול צד שאינו מיוצג גורמת פעמים רבות לסרבול הדיונים ולהגשת בקשות שאינן ערוכות כראוי. בית המשפט רואה בכך גורם מכביד שמצדיק מאמץ מיוחד מצד בעל התפקיד.
מה ההבדל בין שכר מימוש לשכר ניהול?
שכר מימוש נפסק כאחוז מתוך שווי הנכסים שנמכרו על ידי הנאמן. לעומת זאת, שכר ניהול נפסק כאשר בעל התפקיד נדרש להפעיל עסק פעיל או לנהל נכסים מניבים לאורך זמן.
לסיכום, פסק הדין מדגים את הגמישות שנוקט בית המשפט בהערכת פועלם של בעלי תפקיד. המערכת המשפטית מכירה בצורך לתגמל נאמנים שפעלו במסירות מול קשיים חריגים והתנגדויות סרק. אם אתם מעורבים בהליכי חדלות פירעון מורכבים או נתקלים בקשיים מול בעלי תפקיד. פנו לקבלת ייעוץ משפטי פרטני כדי להגן על מלוא זכויותיכם.
