בקצרה: בית המשפט העליון קבע ברע״פ 8135/07 ורע״פ 1766/08 (במאוחד) כי תיקון 72 לפקודת התעבורה לא ביטל את התקנות הקודמות שהסדירו את מכשיר הינשוף ואת הריכוז האוסר, אלא הותיר אותן בתוקף עד לגיבוש ההסדרים החדשים. פגם טכני-פרוצדורלי כמו אי-חידוש אישור בזמן אינו פוסל אוטומטית את קבילות הבדיקה או את ההרשעות שהתבססו עליה, ולכן בדיקות הינשוף שבוצעו ב"תקופת הביניים" נותרו תקפות.
בית המשפט העליון דן בשאלה עקרונית לגבי תוקף בדיקות ינשוף ושל ריכוז האלכוהול האוסר לנהיגה. בדיקות אלו בוצעו בתקופה שבין תיקון פקודת התעבורה בשנת 2005, שדרש אישור מחודש של מכשיר הבדיקה ושל שיעור האלכוהול האוסר, לבין פרסום האישורים החדשים כשנה וחצי לאחר מכן. הכרעת בית המשפט העליון השפיעה על תוקפן של מאות הרשעות בעבירות נהיגה בשכרות. לפיכך, היא מספקת בהירות משפטית חשובה לנהגים ולרשויות האכיפה כאחד. לעיון נוסף: עורך דין תעבורה וסוגיית נהיגה בשכרות: מדריך מקיף ושאלות נפוצות.
ההליך, הצדדים והרקע המשפטי
לאור תוקף בדיקות ינשוף, בית המשפט העליון דן בתיקים רע״פ 8135/07 ורע״פ 1766/08 (במאוחד), אהוד גורן ונועם גד נ' מדינת ישראל. השופטים א' א' לוי, א' רובינשטיין וס' ג'ובראן נתנו את פסק דינם ביום 11.02.2009. תיקים אלה עסקו בחוקיותן של בדיקות נשיפה לגילוי ריכוז אלכוהול. הליכים אלה היו בקשות רשות ערעור על פסקי דינם של בתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובירושלים.
שתי השאלות המרכזיות בהן עסק בית המשפט העליון היו חוקיות מכשיר הינשוף בתקופה שבין תיקון פקודת התעבורה לבין אישור שר התחבורה את המכשיר מחדש, וכן חוקיות המידה המרבית של אלכוהול בגוף הקבועה בתקנה 169א לתקנות התעבורה.
רקע ועובדות המקרה
תוקף בדיקות ינשוף הוא נושא מרכזי בתחום זה. בעקבות פסק דין קודם בפרשת לוין, תוקנה פקודת התעבורה בשנת 2005 (תיקון 72). המחוקק קבע הסדר מלא לבדיקות שכרות, הכולל דרישה שמכשיר בדיקת הנשיפה יאושר מחדש על ידי שר התחבורה, בהסכמת שר הבריאות, וכי הריכוז האוסר ייקבע מחדש באותו מנגנון, בדומה להסדרים הקיימים במקרים של נהיגה ללא רישיון.
שני המבקשים, אהוד גורן ונועם גד, הורשעו בעבירות נהיגה בשכרות על סמך בדיקות שבוצעו ב"תקופת הביניים". גורן, למשל, נמצא עם 565 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, יותר מכפול מהמידה הקבועה. בנושא זה קראו גם: שלילת רישיון נהיגה: סוגים, משמעויות ודרכי פעולה בישראל.
גד, לעומת זאת, הורשע בגלל סירובו להיבדק בינשוף. המבקשים טענו בערעוריהם שלא ניתן היה להרשיעם, משום שהמכשיר והריכוז לא אושרו מחדש לפי ההסדר החדש. הם הוסיפו כי התקנות הקודמות התבטלו עם התיקון, וכי מדובר בפעולה בלתי חוקית המצדיקה פסילת הראיה. כפי שניתן לראות במדריך המשפטי המקיף בנושא נהיגה בזמן פסילת רישיון, טענות מסוג זה לגבי תוקף הבדיקות היו חשובות במיוחד.
| נימוק | מה נקבע |
|---|---|
| הוראות ביטול | תיקון 72 לא כלל הוראות ביטול מפורשות לתקנות הקודמות |
| דמיון המנגנונים | המנגנונים הישנים והחדשים לאישור המכשיר היו דומים מאוד |
| אמינות המכשיר | המכשיר עצמו אושר לפני תקופת הביניים ואחריה, ללא טענות על פגם באמינותו |
| הבטלות היחסית | גם אם נפל פגם באי-אישור מחדש, אין בכך כדי לבטל אוטומטית את ההרשעות |
השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט העליון
השאלה המשפטית המרכזית הייתה האם עם קבלת תיקון 72 לפקודת התעבורה התבטלו התקנות הקודמות שהסדירו את אישור מכשיר הינשוף ואת הריכוז האוסר. אם כן, השאלה הייתה אם בתקופת הביניים, עד לאישורן מחדש, לא ניתן היה להרשיע נהגים על בסיסן, ואם יש בכך כדי לפסול את קבילות תוצאות הבדיקה או לבטל את ההרשעות שהתבססו עליהן.
נימוקי בית המשפט לדחיית הערעורים
השופט רובינשטיין, בשם בית המשפט העליון, דחה את שני הערעורים. הוא קבע כי תיקון 72 לא ביטל את התקנות הקודמות באופן מיידי. בית המשפט הסביר כי הכוונה הייתה להותירן בתוקף עד לגיבוש ההסדרים המשניים החדשים.
בית המשפט הדגיש כי הסתמכות הרשות על פרשנות סבירה זו הפכה אותה לפרשנות הראויה היחידה בנסיבות העניין. נקבע כי גם אם לא ניתן היה להסתמך על התקנות הקודמות, הדבר לא היה פוסל אוטומטית את קבילות תוצאות הבדיקה.
מכשיר הינשוף עצמו לא נמצא פגום או פוגעני מבחינה חוקתית, ולכן אין הצדקה להחלת "כלל הפסילה" מהלכת יששכרוב. ביחס לריכוז האוסר, קבע בית המשפט כי גם אם נפל פגם באי-אישורו מחדש, ניתן להחיל את דוקטרינת הבטלות היחסית, המונעת ביטול גורף של הרשעות.
אזהרה: אין להסיק מפסק הדין שכל פגם פרוצדורלי בהסדרה מנהלית פוסל ראיות או הרשעות. בית המשפט מבחין בין פגם היורד לשורש העניין ופוגע בזכויות מהותיות, לבין פגם טכני שאינו משנה את מהות ההסדר, ומשקלל את המחיר החברתי הכרוך בביטול גורף מול חומרת הפגם.
בית המשפט התחשב בהיעדר טענה שהמידה הקבועה שגויה, וכן במחיר החברתי העצום הכרוך בפסילת מאות תיקים. על כן, תוקף בדיקות ינשוף נשמר. עם זאת, למרות דחיית הערעורים, בית המשפט הורה למדינה להסדיר מחדש את הריכוז האוסר בתוך ארבעה חודשים ממתן פסק הדין.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין של בית המשפט העליון מציב שני עקרונות פרשניים חשובים הנוגעים לתוקף בדיקות ינשוף ולנהיגה בשכרות:
-
כאשר חוק מתוקן מסמיך רשות לאשר מחדש הסדר קיים, כגון מכשיר בדיקה או שיעור סטטוטורי, ואינו קובע הוראות מעבר מפורשות, סעיף 23 לחוק הפרשנות מאפשר לרשות להמשיך ולהסתמך על ההסדר הישן עד להשלמת ההסדרה החדשה.
-
פגם טכני-פרוצדורלי בהסדרה מנהלית, כגון אי-חידוש אישור בזמן, אינו גורר אוטומטית פסילת ראיות שהושגו באמצעות ההסדר, או ביטול הרשעות שנשענות עליו.
בית המשפט הסביר כי יש לבחון אם מדובר בפגם היורד לשורש העניין הפוגע בזכויות מהותיות, ולשקול את המחיר החברתי הכרוך בביטול גורף מול חומרת הפגם, בהתאם לדוקטרינות הפסילה הראייתית (הלכת יששכרוב) והבטלות היחסית. פסק הדין מחזק את העיקרון שלפיו רשות המסתמכת בתום לב על הסדר קודם בתקופת מעבר סבירה אינה גוררת אוטומטית פסילת פעולותיה.
סיכום
פסק הדין ברע״פ 8135/07 ורע״פ 1766/08 קבע כי בדיקות ינשוף שבוצעו בתקופת הביניים שבין תיקון 72 לפקודת התעבורה לבין אישור מחדש של המכשיר והריכוז האוסר, נותרות תקפות. בית המשפט העליון דחה את הערעורים וקבע שפגם טכני-פרוצדורלי בהסדרה מנהלית אינו פוסל אוטומטית ראיות או הרשעות, כל עוד הרשות פעלה בתום לב לפי פרשנות סבירה.
לתשומת לב: פסק הדין ניתן בשנת 2009 ועוסק בעובדות התיקים הספציפיים שנדונו בו, לרבות התקנות שהיו בתוקף באותה עת. מומלץ לוודא מול עורך דין תעבורה את הנוסח העדכני של תקנה 169א לתקנות התעבורה ואת הליך אישור מכשירי הינשוף החל כיום.
הורשעתם על סמך בדיקת ינשוף וברצונכם לבחון את חוקיות ההליך? לבדיקת המקרה שלכם, התקשרו 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על תוקף בדיקות ינשוף
מה נקבע בתיקים רע״פ 8135/07 ורע״פ 1766/08?
בית המשפט העליון קבע כי בדיקות ינשוף שבוצעו בתקופת הביניים שבין תיקון פקודת התעבורה לבין אישור מחדש של המכשיר והריכוז האוסר, נותרות תקפות, ואינן פוסלות את ההרשעות שהתבססו עליהן.
האם פגם טכני באישור מכשיר הינשוף פוסל את הבדיקה?
לא בהכרח. בית המשפט קבע כי פגם טכני-פרוצדורלי, כמו אי-חידוש אישור בזמן, אינו גורר אוטומטית פסילת ראיות או ביטול הרשעות, אלא אם מדובר בפגם היורד לשורש העניין.
מהי דוקטרינת הבטלות היחסית שהוזכרה בפסק הדין?
דוקטרינה משפטית הקובעת שלא כל פגם בהליך מנהלי מוביל לבטלות מוחלטת של הפעולה, אלא יש לאזן בין חומרת הפגם למחיר החברתי הכרוך בביטולה.
למה בית המשפט לא פסל את בדיקות הינשוף שבוצעו בתקופת הביניים?
משום שהמנגנונים הישנים והחדשים לאישור המכשיר היו דומים מאוד, המכשיר עצמו לא נמצא פגום, ותיקון 72 לא כלל הוראות ביטול מפורשות לתקנות הקודמות.
מה חייב בית המשפט את המדינה לעשות למרות דחיית הערעורים?
בית המשפט הורה למדינה להסדיר מחדש את הריכוז האוסר בתוך ארבעה חודשים ממתן פסק הדין.
מתי כדאי לפנות לעורך דין תעבורה בעקבות הרשעה על סמך בדיקת ינשוף?
מומלץ לפנות בהקדם, במיוחד כאשר קיים חשש לפגם בהליך הבדיקה או באישור המכשיר, כדי לבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.
הערה: מאמר זה נועד למידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
