איחוד תובענות שטריות: מתי בית המשפט יאחד תיקים משפטיים

הליכים משפטיים יכולים להיות מורכבים וארוכים, במיוחד כאשר מדובר במספר תביעות הקשורות למסכת עובדתית דומה. לפיכך, תובענות שטריות, המבוססות על שיקים או שטרי חוב, נחשבות לרוב להליכים מהירים ויעילים. עם זאת, כאשר צד אחד טוען כי שתי תובענות שטריות נפרדות נובעות מאותה עסקת יסוד. עשויה לעלות שאלה לגבי איחוד הדיון בתיקים.

מקרה שנדון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בתיק ת״ט 22666-04-15, ישראל יוסקוביץ נ' דוד שדמי. בנוסף, הדגים את שיקול הדעת השיפוטי הרחב הנתון לשופטים בכל הנוגע לאיחוד תובענות. השופטת דנה אמיר נדרשה להכריע בבקשת נתבע לאחד דיון בשתי תובענות שטריות. בטענה שהן נסבות על אותה הלוואה, על אף התנגדות התובעים בשני התיקים.

החלטה זו מאירה את העקרונות המנחים את בתי המשפט בשיקולים אלו.

איחוד תובענות הוא הליך בסדר הדין האזרחי המאפשר לבית המשפט לנהל מספר תיקים יחדיו. עם זאת, כאשר יש בהם שאלות דומות של משפט או עובדה. מטרתו העיקרית של איחוד זה היא ייעול הליכים, חיסכון בזמן שיפוטי. מניעת כפל התדיינויות ומניעת פסיקות סותרות.

איחוד תובענות שטריות מתייחס למקרים בהם מספר תביעות המבוססות על שטרות. כתוצאה מכך, כמו שיקים או שטרי חוב, נטענות כקשורות זו לזו.

על מנת לאחד תובענות. לעומת זאת, על בית המשפט לבחון אם קיימת ״השקה״ עובדתית או משפטית מספקת בין התיקים. הדרישה אינה לחפיפה מוחלטת בין בעלי הדין או בין העילות. אלא די בקשר מסוים המצדיק ניהול משותף.

איחוד התובענות יכול להתבצע לבקשת אחד מבעלי הדין או ביוזמת בית המשפט עצמו. לדוגמה, ובכפוף לתנאים שימצא לנכון.

רקע והעובדות במקרה של איחוד תובענות שטריות

המקרה שנדון בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו, ת״ט 22666-04-15. לדוגמא, עסק בתביעה שטרית שהגיש ישראל יוסקוביץ נגד דוד שדמי, אשר התבססה על שיק. הנתבע, דוד שדמי, הגיש בקשה לאחד את הדיון בתיק זה עם תיק נוסף, ת״ט 24951-04-15. בו התבררה תביעה שטרית אחרת המבוססת על שטר חוב.

הנתבע טען כי שתי התובענות נסבו על אותה מסכת עובדתית: חתימת המבקש (התובע בתיק הנדון) על ערבות להלוואה שנטל מר יהודה שנהב. כלומר, הנתבע הוסיף וטען. כי התובעים בשני התיקים יוצגו על ידי אותו בא כוח בשני תיקי הוצאה לפועל שנפתחו. לטענת הנתבע, מכך ניתן להסיק שהזוכים בשני התיקים פעלו לגבייה כפולה בגין אותה עסקה.

הנתבע סבר כי המסכת העובדתית המהותית לשתי התובענות זהה. אולם, ולכן יש לאחד את הדיון כדי למנוע כפל התדיינויות.

טענות התובעים: התנגדות לאיחוד תובענות שטריות

התובע בתיק ת״ט 22666-04-15 התנגד לבקשת הנתבע לאיחוד תובענות שטריות. אמנם, התובע טען כי מדובר בשני תיקים שונים עם שני תובעים שונים. הוא ציין כי באחד התיקים הוא אוחז בשיק ובשני בשטר חוב. וכי אין לו כל קשר לפרשה העובדתית שעליה נסב התיק האחר.

התובע הדגיש את ההבדלים בין שני המקרים.

גם התובעת בת״ט 24951-04-15 התנגדה לבקשה. ואולם, היא טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף בהיעדר תצהיר תומך. בנוסף, היא סברה שאין מדובר באותה פלוגתא וכי היא אינה מודעת לנסיבות התיק הנוסף. התובעת הוסיפה כי יש לדחות את הבקשה בשל השלב הדיוני המוקדם של ההליך.

בטרם ניתנה הכרעה בשאלת הרשות להתגונן.

השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט בנוגע לאיחוד תובענות שטריות

השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני כבוד השופטת דנה אמיר הייתה האם מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי. יחד עם זאת, תשמ״ד-1984, לאיחוד הדיון בשתי תובענות תלויות ועומדות בבית משפט אחד. על בסיס קיומן של שאלות דומות של משפט או עובדה. זאת, על אף התנגדות התובעים בשני התיקים, היעדר תצהיר תומך מפורש בבקשה לאיחוד.

והשלב הדיוני המוקדם של ההליכים.

בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על איחוד הדיון בשתי התובענות. מאידך, השופטת אמיר ציינה. כי תקנה 520 מעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב לאחד תובענות שיש בהן שאלות דומות של משפט או עובדה. בית המשפט הדגיש כי מטרת האיחוד היא ייעול ההליך, חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת פסיקות סותרות.

בית המשפט נסמך על הלכות קודמות. מצד שני, אשר קבעו כי אין צורך בחפיפה מוחלטת בין נושאי הדיון או בעלי הדין. ודי בקיום ״השקה״ ביניהם כדי להצדיק איחוד תובענות שטריות.

נימוקי ההחלטה לאיחוד תובענות שטריות

לפיכך, בית המשפט התייחס לטענות התובעים ודחה אותן. לסיכום, באשר לטענת השלב הדיוני, קבע בית המשפט כי היא אינה רלוונטית יותר. מכיוון שרשות להתגונן בשתי התובענות כבר ניתנה ביום 13.10.15. לכן, התיקים כבר לא היו בשלב מוקדם מדי.

באשר להיעדר תצהיר תומך לבקשת האיחוד. לאור, בית המשפט ציין. כי תצהיר בנוגע לטענותיו העובדתיות של הנתבע-המבקש כבר צורף להתנגדויות שהוגשו על ידו בשני התיקים. בנוסף, באחד מהתיקים צורף אף תצהירו של מר שנהב.

השופטת אמיר הדגישה כי הנתבע תמך את טענותיו בתצהיר. בהתאם, ואילו התובעים לא הציגו כל גרסה עובדתית מטעמם. נוכח העובדה שהתובענות היו שטריות והבקשה הוגשה בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית.

בית המשפט הגיע למסקנה כי בנסיבות אלה. למעשה, ולאור טענות הנתבע בדבר קשר בין שני השטרות למקור הלוואה אחד. קיימות שאלות דומות של משפט ועובדה. לכן, איחוד הדיונים יביא לייעול ההליכים ולחיסכון בזמן שיפוטי.

מבלי לפגוע בטענות התובעים בשני התיקים לגופן. ראשית, בית המשפט הורה שהתובענות המאוחדות יידונו בסדר דין רגיל. וקבע לוחות זמנים חדשים להגשת כתבי טענות ודיון קדם משפט.

המשמעות המעשית של איחוד תובענות שטריות

החלטת בית המשפט במקרה זה מדגימה את שיקול הדעת הרחב המוקנה לבתי המשפט מכוח תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי לאיחוד הליכים. שנית, בית המשפט מבהיר כי לצורך איחוד אין נדרשת חפיפה מוחלטת בין הצדדים או בין העילות. די בקיום ״השקה״ עובדתית או משפטית בין התיקים. משמעות הדבר היא שגם כאשר תביעות מבוססות על מכשירים סוחרים שונים (שיק ושטר חוב).

ומעורבים בהן צדדים שונים, אך נטען שהן נובעות מעסקת יסוד משותפת. שלישית, בית המשפט יטה לאחד אותן.

ההחלטה מלמדת גם כי טענות פרוצדורליות, כמו היעדר תצהיר תומך בבקשה. מכאן, אינן חוסמות איחוד כאשר קיימת תמיכה עובדתית מספקת במסמכים אחרים שהוגשו בתיקים. כמו כן, השלב הדיוני המוקדם של ההליך, לפני הגשת תצהירי עדות ראשית. הוא נקודת זמן נוחה במיוחד לאיחוד תובענות תלויות ועומדות.

החלטה זו מהווה תמריץ לנתבעים המעוניינים למנוע התדיינויות כפולות וסיכון להכרעות סותרות בשאלות עובדתיות. לכן, ומשפטיות דומות, ומספקת להם כלי יעיל לניהול הליכים משפטיים מורכבים. היא מאפשרת ניהול דיון מרוכז ויעיל יותר, גם כאשר הצדדים מתנגדים לכך.

שאלות ותשובות