לא כל אבחון מאוחר הוא רשלנות. תביעה מתגבשת כאשר הצוות הרפואי סטה מרמת הזהירות והמיומנות המקובלת, למשל לא הפנה לבדיקה שהייתה מתבקשת בנסיבות, פירש בטעות תוצאה קיימת או לא זימן למעקב, וכאשר האיחור הזה הוא שגרם לנזק. שלושת הרכיבים שיש להוכיח הם חובת זהירות, הפרה שלה, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק.
איחור באבחון סרטן רשלנות רפואית הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, איחור באבחון סרטן הוא אחד המצבים הקשים בתחום הרפואה. המחלה מתקדמת בזמן שהחולה מאמין שהכול תקין, וכשהאבחנה מגיעה סוף סוף היא כבר בשלב אחר. הדף הזה מסביר מה בדיוק צריך להוכיח, אילו מסמכים קובעים את גורל התיק. ולמה הזמן פועל נגד התובע כבר מהיום הראשון.
מהי רשלנות רפואית ומתי היא מתקיימת
רשלנות רפואית מתקיימת כאשר רופא. בנוסף, אחות או צוות רפואי אחר לא פעלו ברמת המיומנות והזהירות הנדרשת מהם. וכתוצאה מכך נגרם נזק לחולה. המבחן אינו האם הייתה תוצאה רעה.
אלא האם ההתנהלות בזמן אמת סטתה מהפרקטיקה המקובלת אצל רופא סביר באותו תחום ובאותן נסיבות. עם זאת, תוצאה קשה כשלעצמה אינה מוכיחה רשלנות. ורופא שפעל לפי הידע והפרקטיקה שהיו מקובלים אז אינו אחראי לכך שבדיעבד התברר אחרת.
במקרים של איחור באבחון סרטן. כתוצאה מכך, ההתרשלות מתבטאת בדרך כלל באחד משלושה מישורים: אי ביצוע בדיקות שהיו מתבקשות לנוכח התסמינים. פרשנות שגויה של תוצאות בדיקה שכבר נעשתה. או היעדר מעקב והפניה להמשך בירור כשהממצא היה חשוד.
כל אחד מהם נבחן בנפרד, ולכל אחד מהם דרך הוכחה משלו.
| סוג הכשל | מה קרה בפועל | הראיה המרכזית |
|---|---|---|
| אי הפניה לבדיקה | התסמינים הצדיקו בירור והוא לא נעשה | רישומי הביקורים והתלונות שתועדו בתיק |
| פענוח שגוי | הבדיקה נעשתה והממצא פורש לא נכון | הצילום או הדגימה המקוריים וחוות דעת חוזרת |
| היעדר מעקב | ממצא חשוד תועד ולא זומן בירור המשך | ההמלצה שנרשמה מול מה שבוצע בפועל |
הקשר הסיבתי: הלב של התיק
הרכיב שמכריע את רוב התיקים אינו ההתרשלות אלא הקשר הסיבתי. לעומת זאת, גם כשברור שהיה כשל, יש להראות שהאיחור הוא שגרם לנזק. כלומר שאבחון בזמן היה משנה את מהלך המחלה, את הטיפול או את סיכויי ההחלמה. בסרטנים מסוימים, שבהם הטיפול והפרוגנוזה תלויים מאוד בשלב שבו התגלתה המחלה.
קשר זה קל יותר להוכחה. לדוגמה, במקרים אחרים הנתבע יטען שהתוצאה הייתה זהה גם באבחון מוקדם, וזו ליבת המחלוקת.
מכאן החשיבות של חוות דעת רפואית מטעם התובע. לדוגמא, חוות הדעת אינה מסמך טכני אלא הבסיס שעליו נשענת התביעה כולה. והיא זו שמתרגמת את התיק הרפואי לשאלות המשפטיות של סטייה מהסטנדרט ושל גרימת נזק. תביעה שמוגשת בלי חוות דעת תומכת נמצאת בעמדת פתיחה חלשה מאוד.
המומחה מטעם התובע נדרש להצביע על נקודת זמן מוגדרת שבה, לפי הפרקטיקה המקובלת. כלומר, היה צריך להתבצע בירור. ככל שנקודת הזמן מדויקת יותר ונתמכת ברישום קיים. כך קשה יותר לטעון שמדובר בחוכמה שלאחר מעשה.
בשלב מאוחר יותר ממנה מומחה מטעם בית המשפט, וחוות דעתו נושאת בדרך כלל משקל מכריע, ולכן איכות החומר שמוגש לו קובעת במידה רבה את התוצאה.
מה כוללים הפיצויים
הנזקים שניתן לתבוע בגינם נחלקים לשניים. אמנם, הנזק הממוני כולל הוצאות רפואיות, טיפולים ותרופות שאינם בסל, נסיעות. עזרת צד שלישי בבית ואובדן הכנסה בעבר ובעתיד. הנזק הלא ממוני הוא הכאב והסבל, קיצור תוחלת החיים ופגיעה באיכות החיים.
כאשר החולה נפטר, בני המשפחה יכולים לתבוע בשם העיזבון וכן בגין נזקיהם שלהם כתלויים.
לצד ההליך מול הגורם הרפואי, מצב תפקודי שנוצר בעקבות המחלה עשוי לזכות בקצבאות ובזכויות מול המוסד לביטוח לאומי, בהליך נפרד לחלוטין שנקבע בוועדה רפואית. שני המסלולים אינם מוציאים זה את זה, אך סכומים שהתקבלו במסלול אחד עשויים להשפיע על החישוב בשני, ולכן כדאי לנהל אותם במקביל ובתיאום.
מה עושים, לפי הסדר
- הוציאו את התיק הרפואי המלא. לא סיכומים ולא תמציות אלא הרישומים עצמם, מכל מקום שבו טופלתם: קופת חולים, בית חולים, מכון הדמיה ומעבדה. זו הזכות שלכם והיא הבסיס לכל בדיקה.
- בקשו את החומר הגולמי ולא רק את הפענוח. הצילומים והדגימות עצמם הם מה שמאפשר לבודק חיצוני לקבוע אם הממצא היה נראה כבר אז.
- בנו ציר זמן. תאריך כל תלונה, כל ביקור, כל בדיקה וכל תשובה. ציר הזמן הוא שמראה היכן בדיוק נפער הפער בין מה שהיה צריך לקרות לבין מה שקרה.
- פנו לבדיקה מקדימה בטרם הגשה. חוות דעת ראשונית קובעת אם יש תיק ומה עוצמתו, ומונעת הגשת תביעה שסיכוייה נמוכים.
- בדקו את מועדי ההתיישנות. תביעות נזיקין כפופות לתקופת התיישנות, ובמקרים של גילוי מאוחר יש כללים מיוחדים. ההמתנה מצמצמת אפשרויות.
אילו סרטנים רגישים במיוחד לאיחור
כל סוגי הסרטן עלולים להיפגע מאבחון מאוחר. ואולם, אך בחלקם ההשפעה חדה במיוחד משום שהטיפול והפרוגנוזה משתנים מהותית בין שלב לשלב. בין אלה נמנים סרטן השד, סרטן הרחם, סרטן הערמונית וסרטן הריאות. בסרטנים אלה קיימות גם תוכניות סקר וניטור מוכרות.
ולכן קל יותר להצביע על הפער בין מה שנעשה בפועל לבין מה שהיה מקובל לעשות.
ההוכחה בתיקים אלה נשענת על אותם עקרונות שחלים בכלל תחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית, אך היא דורשת דיוק רפואי גבוה במיוחד. תיקים דומים בעולם הרפואה, ובהם רשלנות רפואית בלידת פג, ממחישים עד כמה תיעוד בזמן אמת קובע את התוצאה. גם בתביעות בגין נפילות ותאונות אישיות נדרש אותו שילוב של מסמך רפואי וחוות דעת, וזכויות הנפגעים ברשלנות רפואית נשענות על אותה מסגרת הוכחה.
ההליך כולו מתנהל בכללי הפרוצדורה של המשפט האזרחי, ובכלל זה סדרי הגשת חוות דעת, גילוי מסמכים וחקירת מומחים, וסטייה מהם עלולה למנוע הצגת ראיה מרכזית.
הפער בין תיק שנבנה על מסמכים מלאים לבין תיק שנשען על זיכרון הוא לרוב ההבדל בין תביעה שאפשר להוכיח לבין תביעה שאי אפשר.
איחור באבחון סרטן תמיד נחשב רשלנות?
לא. יחד עם זאת, יש להראות סטייה מרמת הזהירות והמיומנות המקובלת, ולא רק תוצאה קשה. רופא שפעל לפי הידע והפרקטיקה שהיו מקובלים באותה עת אינו אחראי לכך שבדיעבד התברר אחרת.
מה בדיוק צריך להוכיח בתביעה?
שלושה רכיבים: חובת זהירות כלפי המטופל, הפרה שלה בדמות מעשה או מחדל שסטה מהמקובל, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. הרכיב השלישי הוא שמכריע את רוב התיקים.
אילו מסמכים חשוב להשיג?
את התיק הרפואי המלא מכל גורם מטפל, ולא רק סיכומים, וכן את החומר הגולמי עצמו: צילומים ודגימות. אלה מאפשרים לבודק חיצוני לקבוע אם הממצא היה נראה כבר אז.
על אילו נזקים אפשר לקבל פיצוי?
על הוצאות רפואיות, טיפולים שאינם בסל, נסיעות, עזרת צד שלישי ואובדן הכנסה, וכן על כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים ופגיעה באיכות החיים.
אפשר לתבוע גם אם החולה נפטר?
כן. לאור, בני המשפחה יכולים לתבוע בשם העיזבון וכן בגין נזקיהם שלהם כתלויים. גם כאן התיק נשען על התיעוד הרפואי ועל חוות דעת.
לאיזה בית משפט מגישים את התביעה?
לבית משפט אזרחי, שלום או מחוזי לפי סכום התביעה. אין מדובר בבית הדין לעבודה, וגם לא בהליך מול ועדה רפואית. שהוא מסלול נפרד מול המוסד לביטוח לאומי.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


