האם ניתן להגיש בקשה שנייה למשפט חוזר בהתבסס על טענות שכבר נדחו בעבר? לפיכך, בית המשפט העליון קבע כי בקשה נוספת אינה משמשת ערכאת ערעור נוספת. בנוסף, תקנה 8 לתקנות סדרי הדין במשפט חוזר אוסרת הגשת בקשה על בסיס עילה שכבר שימשה יסוד לבקשה שסורבה. עם זאת, טענה לכשל בייצוג מחייבת צירוף תגובת עורך הדין הקודם לצורך בירורה.
ההליך הפלילי שואף להגיע לחקר האמת לצד שמירה בלתי מתפשרת על סופיות הדיון. לעומת זאת, כאשר אדם מגיש בקשה שנייה למשפט חוזר לאחר דחיית ערעורו ובקשתו הראשונה, עליו להציג חידוש ראייתי או משפטי מהותי. ללא חידוש כזה, בית המשפט לא יפתח מחדש תיק שהוכרע זה מכבר.
סוגייה זו עמדה במרכז החלטתו של בית המשפט העליון בהליך מ"ח 3766/16 פלוני נ' מדינת ישראל. בנוסף, כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין דחה את בקשת המבקש. לפיכך, השופט הבהיר כי מיחזור טענות עובדתיות פוגע בתכלית ההליך ומוזיל את מוסד המשפט החוזר.
העילות המרכזיות לפתיחת משפט חוזר
סעיף 31 לחוק בתי המשפט, התשמ״ד-1984, מסדיר את התנאים לעריכת משפט חוזר. בנוסף, החוק מונה עילות מוגדרות בלבד לפתיחת משפט שהסתיים. מטרת ההסדר היא לאזן בין מניעת עיוות דין לבין עקרון סופיות הדיון.
- הצגת ראיות חדשות.
- חשש ממשי לעיוות דין.
המחוקק לא התכוון לפתוח פתח לערעור נוסף. לפיכך , בית המשפט בוחן בקשות אלה בזהירות רבה ובמשורה.
האיזון בין סופיות הדיון לבקשה שנייה למשפט חוזר
כאשר נידון מגיש בקשה שנייה למשפט חוזר, האיזון נוטה ביתר שאת לעבר סופיות הדיון. בנוסף, תקנה 8 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי״ז-1957, קובעת מחסום פרוצדורלי ברור: לא תוגש בקשה נוספת בשל עילה ששימשה יסוד לבקשה שסורבה.
שימו לב: משפט חוזר אינו ״מקצה שיפורים״ למיצוי טענות שנשכחו או נדחו בערכאות הקודמות.
פרטי המקרה: מ״ח 3766/16 פלוני נ' מדינת ישראל
בשנת 2007 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום חמור נגד המבקש. עם זאת, כתב האישום כלל שישה אישומים בגין עבירות מין שבוצעו בשש קטינות בין השנים 1996 ל-2005. ביום 28.10.2008 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את המבקש בעבירות אונס. מעשה סדום ומעשים מגונים רבים.
בית המשפט המחוזי גזר על המבקש 12 שנות מאסר בפועל. כתוצאה מכך, כולל שלוש שנות מאסר על תנאי ופיצוי כספי. הכרעת הדין התבססה על מארג ראיות מורכב שכלל:
- עדות ישירה של אחת המתלוננות בפני הרכב השופטים.
- עדות של קטינה נוספת שנמסרה בפני חוקרת ילדים.
- העדפת הודעות שלוש אחיות במשטרה על פני עדותן בבית המשפט לפי סעיף 10א לפקודת הראיות.
- חיזוקים וסיוע ראייתי הדדי בין שלל העדות וההודעות.
המבקש ערער על פסק הדין. אולם בית המשפט העליון דחה את ערעורו בע״פ 2264/09 ביום 3.8.2011. לעומת זאת, השופטים צפו בהקלטת החקירה וקבעו כי אשמת המבקש הוכחה מעבר לכל ספק סביר. במקביל , ביום 29.11.2015 דחה כבוד השופט רובינשטיין את בקשתו הראשונה למשפט חוזר בתיק מ״ח 4620/15.
הטענות במסגרת בקשה שנייה למשפט חוזר
בחודש מאי 2016 פנה המבקש שוב אל בית המשפט העליון, בכתב יד וללא ייצוג משפטי. לדוגמה, המבקש טען כי השופט לא הבין את השגותיו בבקשה הקודמת. הוא חזר על טענותיו המקוריות נגד מהימנות העדות שנמסרה בפני חוקרת הילדים.
בנוסף, המבקש העלה טענות עובדתיות ומשפטיות:
- המתלוננת י' לא זיהתה אותו באופן חד-משמעי כפוגע.
- המתלוננת ע' זיהתה דירה אחרת ולא את הדירה שבה התגורר.
- בא כוחו בערעור כשל בייצוגו בכך שנמנע מהעלאת טענות עובדתיות מזכות.
- המשטרה או הפרקליטות מחקו 14 דקות מקלטת העימות בינו לבין אחת המתלוננות.
באופן זה, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה דרש לדחות את ההליך על הסף. עם זאת, המשיבה טענה כי הבקשה זהה לבקשתו הקודמת וממחזרת עילות שנדונו ונדחו. בנוסף, נטען כי המבקש שוב לא צירף את תגובת עורך דינו הקודם לטענת כשל הייצוג.
הכרעת בית המשפט: דחיית הבקשה ונימוקיה
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין דחה את הבקשה במלואה בהחלטה מיום 13.09.2016. לדוגמא, השופט פסק כי, כמו בבקשה הראשונה, לא צורפה תגובת בא-כוחו של המבקש. חובת ההגינות כלפי הסניגור מחייבת לקבל את התייחסותו בטרם תישמע טענה כה קשה.
בית המשפט בחן את הטענה לגופה ומצא כי אין בה ממש. בנוסף, ההחלטה אילו טענות להעלות במסגרת ערעור נתונה לשיקול דעתו המקצועי של עורך הדין המייצג. כלומר, אי הצגת תמליל חקירה שאינו חד-משמעי אינה מהווה כשל מקצועי. במיוחד כאשר בית המשפט צפה בהקלטה ישירות.
באשר לטענה על מחיקת מקטעים מהקלטת העימות, השופט קבע כי היא נטענה בעלמא. אולם, המבקש לא הציג חוות דעת מומחה או תשתית עובדתית לתמיכה באשמה. בנוסף, בית המשפט הדגיש כי טענות הנוגעות לוועדת השחרורים אינן רלוונטיות להליך זה.
אזהרה: העלאת טענות בעלמא על זיוף ראיות או מחיקת הקלטות ללא הוכחה ממשית תוביל לדחיית הבקשה על הסף.
השוואת עילות ודרישות בביטול הרשעה
| ההליך המשפטי | העיתוי והערכאה | מהות הטענות הנדרשת | סיכויי התערבות |
|---|---|---|---|
| ערעור פלילי בזכות | תוך 45 יום לערכאה גבוהה יותר | טענות משפטיות והשגות על ממצאי עובדה ומהימנות | רגילים, בהתאם לדין |
| בקשה ראשונה למשפט חוזר | לאחר פסק דין חלוט, לבית המשפט העליון | ראיות חדשות לחלוטין או חשש ממשי לעיוות דין | חריגים ביותר |
| בקשה שנייה למשפט חוזר | לאחר דחיית בקשה קודמת, לעליון | שינוי דרמטי בדין או עובדות חדשות שלא היו ידועות קודם | נדירים ביותר ודורשים עמידה בתקנה 8 |
שלבים לבירור טענת כשל בייצוג
- איסוף חומרי החקירה והפרוטוקולים. יש לעיין בכל כתבי הטענות והפרוטוקולים של הערכאות הקודמות כדי למפות את ניהול ההגנה.
- הוכחת פגיעה בהגנת הנאשם. יש לבסס כי מחדלי הייצוג חרגו משיקול דעת מקצועי וגרמו לעיוות דין ממשי.
- פנייה רשמית לעורך הדין הקודם. חובה לפנות אל הסניגור שייצג בתיק, להציג בפניו את הטענות ולבקש את תגובתו המפורטת בכתב.
- צירוף התגובה לבקשה השיפוטית. יש לצרף את מלוא התייחסותו של הסניגור לכתב הבקשה המוגש לבית המשפט העליון.
שאלות ותשובות
מה קובעת תקנה 8 לתקנות סדרי דין במשפט חוזר?
התקנה קובעת כי לאחר דחיית בקשה למשפט חוזר. לא ניתן להגיש בקשה נוספת על בסיס אותה עילה. הכלל נועד להבטיח את סופיות הדיון ולמנוע הטרדה חוזרת של המערכת המשפטית.
מדוע דחה בית המשפט את טענת כשל בייצוג?
בית המשפט דחה את הטענה משום שהמבקש לא פנה אל עורך דינו הקודם. ולא צירף את תגובתו לבקשה. בנוסף, מצא כי ההחלטה אילו טענות להדגיש בערעור מסורה לשיקול דעתו המקצועי של הסניגור.
האם ניתן להעלות טענות על ועדת שחרורים בבקשה למשפט חוזר?
לא, סמכות בית המשפט בדיון בבקשה למשפט חוזר מוגבלת לבחינת תקינות ההרשעה הפלילית בלבד. החלטות של ועדת שחרורים נתונות לביקורת שיפוטית בהליכים מנהליים נפרדים, כגון עתירות אסירים. ולא מהוות עילה לעריכת משפט חוזר.
מה נדרש כדי להוכיח עילה של ראיות חדשות?
על המבקש להציג ראיות ממשיות שלא היו ידועות בעת ניהול המשפט. ראיות אלו צריכות להיות בעלות השפעה מהותית על תוצאת המשפט. תמלילי שיחות חלקיים ללא הקלטה מקורית או תצהיר אימות אינם עומדים ברף הראייתי הנדרש.
לסיכום, פסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה רובינשטיין ממחיש את המחסום המשפטי הכבד הניצב בפני מי שמגיש בקשה שנייה למשפט חוזר. מערכת המשפט אינה מאפשרת פתיחה מחודשת של הכרעות חלוטות ללא תשתית ראייתית חדשה. מדובר במצב יוצא דופן.
