דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / הערת אזהרה / בקשת עיון חוזר במעצר: האם מותר לדחות אותה ללא קיום
הערת אזהרה

בקשת עיון חוזר במעצר: האם מותר לדחות אותה ללא קיום

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 10 דקות קריאה

האם שופט רשאי לדחות בקשה לעיון חוזר במעצר מבלי לקיים דיון בנוכחות העצור?
לא, בית המשפט אינו רשאי להכריע בבקשה כזו ללא שמיעת העצור או סניגורו. זכות הטיעון מהווה עקרון יסוד דיוני. היא מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי. שופט מכריע לעיתים על בסיס תגובת התביעה בכתב בלבד. במקרה כזה, ההחלטה לוקה בפגם יסודי. פגם חמור זה מוביל לבטלות ההחלטה ומחייב החזרת הדיון לבית המשפט המוסמך.

ההליך הפלילי מפגיש את האזרח עם כוחה המלא של המדינה. בעת הגשת בקשת עיון חוזר במעצר, מתמודד העצור עם שלילת חירותו מאחורי סורג ובריח. בית המשפט העליון קבע הלכה מכרעת להגנת זכויות אלה. הוא עשה זאת בפסק הדין המנחה בתיק ב״ש 37/86 אליהו דרעי נ' מדינת ישראל. פסק הדין ניתן מפי כבוד השופט מ. אלון. במאמר זה נלמד על חובת קיום הדיון בנוכחות העצור. כמו כן, נכיר את משמעות הפגמים הדיוניים. בנוסף, נבין את הדרך הנכונה למימוש זכויות הנאשם.

החירות האישית מהווה ערך יסוד ראשון במעלה בכל חברה מתוקנת. לפיכך, שלילת חירות זו לפני תום ההליכים מהווה צעד קיצוני ופוגעני במיוחד. משום כך, המחוקק קבע מנגנוני ביקורת ברורים וקפדניים.

חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ״ב-1982 מאפשר פנייה מחודשת אל בית המשפט. לפיכך, זאת, לפי סעיף 37. בנוסף, עצור רשאי להגיש בקשה כזו כאשר הוא מגלה עובדות חדשות. כמו כן, שינוי מהותי בנסיבות מקים עילה לדיון מחודש בהחלטת המעצר הקודמת.

יתרה מכך, סעיף 42 לחוק סדר הדין הפלילי מציב דרישה פרוצדורלית חד משמעית. עם זאת, לפי סעיף זה, בית המשפט יקיים את הדיון בבקשה. בנוסף, הדיון יתקיים בנוכחות העצור או סניגורו וגם בנוכחות בא כוח התביעה. החוק שולל במפורש קבלת החלטות מהותיות במעמד צד אחד בלבד.

כתוצאה מכך, זכות הטיעון אינה רק המלצה מנהלית או נוהג דיוני גרידא. בנוסף, זכות זו נשענת על מורשת משפטית עמוקה. עם זאת, היא מושרשת היטב בדין ובמקורות המשפט העברי. כפי שציטט השופט אלון מדברי הרמ״א: פשיטא שאי אפשר לדון בדבר בלי שמיעת טענת הנתבע.

עובדות פרשת ב״ש 37/86: השתלשלות האירועים בבית המשפט

מדינת ישראל הגישה כתב אישום נגד אליהו דרעי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לעומת זאת, כתב האישום ייחס לו עבירה של סחיטה באיומים. כתוצאה מכך, העבירה הייתה לפי סעיף 428 לחוק העונשין תשל״ז-1977. על פי הנטען, העורר דרש פיצוי כספי ממתלונן.

הוא גם איים לפגוע בו ובבני משפחתו.

בעקבות הגשת כתב האישום, התביעה ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. לדוגמה, כבוד השופט א. לעומת זאת, סגלסון עיין בתמליל השיחה המוקלטת בין השניים. השופט מצא כי החומר מקים ראיה לכאורה לביצוע עבירת סחיטה באיומים.

בנוסף, עברו הפלילי של העורר הכביד מאוד על מצבו המשפטי. לדוגמא, עבר זה כלל הרשעות בעבירות רכוש, מוסר, סמים, אלימות וסחיטה באיומים. לפיכך, השופט החליט ביום 5.12.85 לעצור את העורר עד תום ההליכים. לדוגמה, הוא חשש מפגיעה במתלונן.

לאחר כשלושה שבועות, העורר פנה אל אותו שופט בהליך חדש. לפיכך, הוא הגיש בקשה לדיון חוזר. לדוגמא, הוא עשה זאת עקב ראיה חדשה שגילה. הראיה הייתה הקלטת שיחה של המתלונן עם איש משטרה.

בה ציין כי העורר כלל לא איים עליו.

שימו לב: עצור יגיש תמיד בקשה לעיון חוזר לאותו מותב שיפוטי שנתן את ההחלטה המקורית בעניין המעצר. זאת, אלא אם נבצר מהמותב לדון בה.

החלטת בית המשפט המחוזי והפגם הדיוני החמור

השופט המחוזי ביקש וקיבל את תגובת הפרקליטות בכתב לבקשת העיון החוזר. לאחר עיון בתגובת התביעה, השופט דחה את הבקשה ביום 31.12.85. אולם, השופט עשה זאת. כלומר, הוא לא זימן את הצדדים ולא אפשר לעורר להשמיע את דבריו.

בנימוקי הדחייה השופט קבע כי הראיות לכאורה עדיין עומדות בעינן. אמנם, הוא טען ששלב המעצר אינו המקום להכרעה בשאלת מהימנותן של ראיות סותרות. בירור זה, כך סבר השופט, מקומו במהלך המשפט העיקרי עצמו.

משכך, העורר בחר לערור לבית המשפט העליון על שתי ההחלטות יחדיו. ואולם, הערר תקף את עצם המעצר המקורי. בנוסף, הוא תקף את דחיית בקשת העיון ללא דיון. מצב זה יצר שאלה משפטית כבדת משקל.

היא נגעה לתוקפה של החלטה ששופט נתן בהליך פגום.

בפני בית המשפט העליון עמדו שתי טענות שונות לחלוטין באופיין המשפטי:

  • תקיפת קיומן של ראיות לכאורה לצורך מעצר עד תום ההליכים.
  • טענה לבטלות ההחלטה השנייה עקב שלילת זכות הטיעון הפרוצדורלית.

הכרעת בית המשפט העליון בראשות השופט מ. אלון

בית המשפט העליון בחן בנפרד כל אחת משתי ההחלטות של הערכאה הדיונית. יחד עם זאת, תחילה השופט מ. אלון דחה את הערר על החלטת המעצר המקורית. בית המשפט קבע כי תמליל השיחה אכן הציג ראיות לכאורה מוצקות לסחיטה באיומים.

עם זאת, בית המשפט קיבל את הערר הנוגע לדחיית הבקשה לעיון חוזר. מאידך, השופט אלון הדגיש. הוא ציין ששלילת זכות הטיעון מהווה הפרה של כללי הצדק הטבעי. השופט המחוזי שגה כאשר נמנע מהזמנת העורר ובא כוחו להשמעת טיעוניהם.

בהמשך לכך, השופט אלון הסתמך על פסק הדין בעניין ברמי (ע״פ 309/78). מצד שני, באותה פרשה, שופט שחרר נאשם בערובה. הוא עשה זאת מבלי לשמוע את עמדת התביעה, וטען שעמדתה ידועה לו. הנשיא זוסמן הבהיר אז כי הכלל ״ישמע גם הצד שכנגד״ מהווה תנאי הכרחי להליך הוגן.

זכות הטיעון הופרה. לכן, בית המשפט קבע כי ההחלטה מיום 31.12.85 בטלה מעיקרה. לסיכום, השופט אלון הורה להחזיר את הדיון אל בית המשפט המחוזי. הוא עשה זאת כדי שידון בבקשה במעמד שני הצדדים.

אזהרה: ביטול החלטה שיפוטית עקב פגם דיוני אינו מוביל לשחרור אוטומטי של העצור. צו המעצר המקורי מוסיף לעמוד בתוקפו המלא עד ששופט ייתן החלטה אחרת כדין.

המשמעות המשפטית: בטלות החלטה מול שחרור ממעצר

בא כוחו של העורר ביקש לטעון כי בטלות ההחלטה מחייבת שחרור מיידי. לאור זאת, בית המשפט העליון דחה טענה זו באופן נחרץ וחד משמעי. השופט אלון הבחין בין תוקפה של ההחלטה המקורית לבין ביטול ההחלטה המאוחרת.

ראשית, בית המשפט נתן את החלטת המעצר הראשונה מיום 5.12.85 כדין. הוא עשה זאת לאחר שמיעת הצדדים. בהתאם, החלטה זו נותרה בעינה ושימשה בסיס חוקי להמשך החזקת העורר במשמורת. ביטול ההחלטה המאוחרת אינו מאיין רטרואקטיבית את צו המעצר התקף.

שנית, הסעד הראוי בגין פגם דיוני הוא ריפוי הפגם באמצעות החזרת הדיון. למעשה, בית המשפט מחזיר את המצב לקדמותו ומאפשר לצדדים לטעון כראוי. הנהגת סעד של שחרור אוטומטי הייתה מתעלמת מהאינטרס הציבורי ומשלום המתלונן.

על כן, התוצאה האופרטיבית פיצלה בין שני רכיבי הערעור השונים:

  • דחיית הערר על החלטת המעצר עד תום ההליכים מיום 5.12.85.
  • קבלת הערר על החלטת דחיית בקשת העיון החוזר מיום 31.12.85.
  • החזרת הדיון בראיה החדשה לשמיעה מלאה בפני השופט המחוזי.
רכיב ההליך ההחלטה בבית המשפט המחוזי טענת העורר פסיקת בית המשפט העליון
מעצר עד תום ההליכים (5.12.85) השופט הורה על מעצר מלא בשל ראיות לכאורה ועבר פלילי מכביד. התמליל אינו מעיד על עבירת סחיטה באיומים. הערר נדחה. הראיות והמסוכנות הצדיקו מעצר כדין.
בקשת עיון חוזר במעצר (31.12.85) השופט דחה את הבקשה על בסיס תגובה בכתב ללא דיון. החלטה ללא שמיעת העצור פוגעת בזכות היסוד להישמע. הערר התקבל. ההחלטה בטלה והדיון הוחזר לשמיעת הצדדים.

התמודדות עם ראיות חדשות: שיקולים מעשיים עבור בקשת עיון חוזר במעצר

הגשת ראיה חדשה במסגרת הליכי מעצר דורשת עבודה מקצועית ומדויקת. ראשית, אין די בהצגת טענה סתמית בדבר שינוי במצב הראייתי. על הסניגור להראות כי המידע החדש מערער את התשתית הלכאורית הראשונית.

במקרה של אליהו דרעי, הראיה החדשה הייתה שיחה ישירה עם המשטרה. שנית, בשיחה זו המתלונן סתר במו פיו את עילת הסחיטה. ראיה מסוג זה נושאת משקל כבד, שכן היא נוגעת ישירות לגרעין האישום.

לפיכך, בעת גילוי עובדות בלתי מוכרות, יש לפעול במהירות ובזהירות מרבית. שלישית, שיהוי שעורך דין לא יסביר, עלול לפגוע באמינות הטענה. הוא גם עלול לפגוע בתחושת הדחיפות של הבקשה. עורך הדין יצטרך לערוך את הבקשה בכתב.

הוא יפרט בה את הנימוקים המשפטיים והעובדתיים כאחד.

יתרה מזאת, עורך הדין חייב להקפיד על הופעה מלאה וטיעון סדור מול הערכאה השיפוטית. מכאן, כאשר שופט שולל את ההזדמנות להשמיע טיעון בעל פה. הוא שולל מההגנה את היכולת להדגיש ניואנסים קריטיים בחומר החקירה.

מה עושים כאשר בית המשפט דוחה בקשה ללא דיון: שלבי פעולה

אם ערכאה שיפוטית קיבלה החלטה בעניינכם ללא נוכחותכם, עליכם לפעול באופן מובנה ומהיר:

  1. קבלו את נוסח ההחלטה המלא. עיינו בהחלטה ובדקו האם השופט ציין במפורש. הוא צריך לציין כי בית המשפט קיבל את ההכרעה ללא זימון הצדדים.
  2. בחון את סדרי הדין. ודא כי מדובר בהליך המחייב נוכחות. זאת, לפי סעיף 42 לחוק סדר הדין הפלילי.
  3. הגש ערר מיידי לערכאה הגבוהה. הגש ערר דחוף לבית המשפט המחוזי או העליון. הוא יתבסס על פגיעה בזכות הטיעון הטבעית.
  4. דורשו את החזרת הדיון. עתרו לסעד של בטלות ההחלטה. בנוסף, דרשו קיום דיון פרונטלי חדש בפני השופט המוסמך.
  5. הכנו את הטיעון המהותי מראש. גבשנו את נימוקי הראיה החדשה במקביל לערר. עשינו זאת לקראת הדיון המחודש בערכאה הדיונית.

טעויות נפוצות בהגשת בקשות לעיון חוזר

סנגורים ועצורים נתקלים לעיתים במכשולים. ניתן למנוע את המכשולים האלה מראש. לכן, טעות נפוצה ראשונה היא מיחזור טענות ישנות. שופטים כבר דחו טענות אלה בעבר.

בית המשפט אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו שלו ללא עובדה חדשה.

טעות חמורה נוספת היא הגשת ערר כפול ובו-זמני, כפי שקרה בתחילת פרשת דרעי. השופט אלון העיר על כך כי עירוב החלטות שונות מקשה על הדיון התקין. מוטב למקד כל הליך בעילתו המדויקת. אסור לערבב בין תקיפת המעצר המקורי לבין העיון החוזר.

כמו כן, קיימת לעיתים ציפייה מוטעית. יש המצפים לשחרור מיידי רק בשל קיומו של פגם דיוני. פסק הדין הבהיר זאת. ביטול החלטה פגומה אינו מוחק את הצו הקודם.

על כן, האסטרטגיה המשפטית חייבת לכלול טיעון משכנע לגופו של עניין. היא אינה צריכה להסתמך רק על פגמים פרוצדורליים.

שאלות ותשובות

מתי רשאי עצור להגיש בקשת עיון חוזר במעצר?

עצור רשאי לפנות בבקשה זו כאשר הוא מגלה עובדות חדשות. עובדות אלו לא היו ידועות בעת הדיון הקודם. כמו כן, הוא רשאי לפנות כאשר הנסיבות משתנות באופן מהותי. שינוי זה עשוי לשנות את תוצאת ההחלטה המקורית.

האם התביעה רשאית לדרוש החלטה על בסיס מסמכים בכתב בלבד?

לא, סעיף 42 לחוק סדר הדין הפלילי מחייב במפורש קיום דיון. בית המשפט יערוך את הדיון בבקשה בפני העצור או סניגורו ובפני התובע. החוק אינו מתיר דחייה על בסיס תגובת התביעה בלבד.

מה ההבדל בין ערר על מעצר לבין בקשה לעיון חוזר?

עורר מגיש ערר לערכאה גבוהה יותר. הוא עושה זאת כדי לבחון האם השופט שגה בהחלטתו המקורית. לעומת זאת, עצור מגיש בקשה לעיון חוזר לאותו שופט עצמו. הוא מגיש אותה על בסיס מידע חדש או שינוי נסיבות מהותי.

האם ביטול החלטת דחייה משחרר את העצור מבית המעצר?

לא, ביטול ההחלטה מחזיר את התיק לדיון מחודש בפני השופט. צו המעצר המקורי, אשר בית המשפט נתן כדין, ממשיך לעמוד בתוקפו המלא. הוא בתוקף עד ששופט ייתן החלטה שיפוטית חדשה.

כיצד מגיב בית המשפט העליון להפרת זכות הטיעון?

בית המשפט העליון רואה בזכות הטיעון עקרון יסוד מקודש. הוא קובע כי החלטה ששופט נתן תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי בטלה. בנוסף, היא מחייבת עריכת דיון מחודש בהשתתפות הצדדים.

סיכום והמלצות מעשיות למימוש זכויות בהליכי מעצר

פסק הדין בתיק ב״ש 37/86 דרעי נ' מדינת ישראל מהווה אבן יסוד. הוא מגן על זכויות דיוניות בהליך הפלילי. ההכרעה ממחישה שגם מול עבירות חמורות ועבר פלילי מכביד. מערכת המשפט חייבת לשמור על סדרי דין תקינים.

בית המשפט אינו רשאי לקצר דרכים על חשבון זכותו הבסיסית של אדם. הוא חייב לאפשר לו להשמיע את קולו בטרם הכרעה.

התמודדות עם הליכי מעצר דורשת היכרות מעמיקה עם הדין הפלילי. היא דורשת גם יכולת תגובה מהירה לפגמים דיוניים. פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי מקצועי מבטיחה שמירה קפדנית על זכויות העצור. היא גם מקסמת את הסיכויים להשגת שחרור בערובה או לשינוי תנאי המעצר.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום מקרקעין ונדל"ן?

מידע וייצוג במקרקעין ונדל"ן