בית המשפט העליון קבע הלכה חשובה. זכותו של נהנה בנכס מקרקעין עדיפה. היא גוברת על זכותו של נושה אשר הטיל עיקול על הנכס. עיקול זה נבע מחובותיו האישיים של הנאמן. קביעה זו חלה אף אם מדובר בנאמנות בלתי רשומה במקרקעין. חשוב לציין, נושה הנאמן לא ידע אודותיה. נכסי הנאמנות אינם חלק ממסת הנכסים העומדת לחלוקה בין נושיו של הנאמן. התנאי הוא שמדובר בנאמנות אמת, ולא בנאמנות פיקטיבית למראית עין.
סוגיית היחס שבין רישום זכויות לזכויות מהותיות מעסיקה רבות את בתי המשפט. לפיכך, מצב של נאמנות בלתי רשומה במקרקעין יוצר לעיתים קרובות מאבק משפטי חריף. מאבק זה מתעורר כאשר אדם מחזיק בנכס עבור אחר, וצד שלישי מטיל עיקול.
במקרים אלה נוצרת התנגשות ישירה בין דיני הקניין לדיני הנאמנות. בנוסף לכך, הנהנה טוען כי הנכס שייך לו מעיקרו. לעומת זאת, הנושה טוען כי הסתמך על המרשם הפורמלי.
חוק הנאמנות, התשל״ט-1979, קובע בסעיף 1 כי נאמנות היא זיקה לנכס. לפיכך, על פיה, נאמן חייב לפעול לטובת נהנה. כמו כן, סעיף 3(ב) לחוק קובע עיקרון מהותי. לפי סעיף זה, לא ניתן לרדת לנכסי הנאמנות.
זאת אלא בשל חובות שמוטלים עליהם או נובעים מפעולות הנאמנות.
משמעות הדבר היא שחובותיו הפרטיים של הנאמן אינם מאפשרים לנושיו לפעול כנגד רכוש הנאמנות.
לעומת זאת, סעיף 5 לחוק הנאמנות יוצר מורכבות משפטית. כתוצאה מכך, סעיף זה קובע. בנוסף, כי כוחה של נאמנות יפה כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת עליה. יתרה מכך, כאשר רושמים הערה לפי סעיף 4, כוחה יפה כלפי כל העולם.
מכאן עלתה השאלה המשפטית. האם היעדר רישום של נאמנות בלתי רשומה במקרקעין שולל את הגנת הנכס מפני נושים תמי לב?
ההליך המשפטי: נאמנות בלתי רשומה במקרקעין בע"א 5955/09
בית המשפט העליון דן במחלוקת משפטית זו. עם זאת, הוא ישב כבית משפט לערעורים אזרחיים. לדוגמה, במסגרת ע״א 5955/09, שניתן ביום 19.07.2011. המערערים היו כונס הנכסים, עורך הדין יעקב אמסטר, ובנק לאומי לישראל בע״מ.
המשיבים היו מרשה טאובר טוב, ג'פרי טאובר, ג'ודי טאובר-איפרגן, ליין הופמן וסטיבן בלוך.
כבוד השופט נ' הנדל כתב את פסק הדין המרכזי. לדוגמה, אליו הצטרפו בהסכמה כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין וכבוד השופטת ע' ארבל.
הפרשה החלה בשנת 1993. כתוצאה מכך, אז סטיבן בלוך רכש זכויות בנכס מקרקעין בירושלים. רישום הזכויות הושלם בלשכת רישום המקרקעין בשנת 1995. לימים בלוך נקלע לחובות מול בנק לאומי ולא פרע אותם.
עקב כך, בית המשפט הכריז עליו כפושט רגל.
כונס הנכסים מטעם הבנק הטיל עיקול על נכסיו הרשומים. לעומת זאת, נכס זה היה ביניהם.
בעקבות העיקול, המשיבים פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. לדוגמה, הם ביקשו לבטל את העיקול. אולם, המשיבים טענו כי בלוך רכש את הנכס כנאמן עבורם. לטענתם, הם בעלי הנכס האמיתיים.
בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה וביטל את העיקול. לפיכך, כונס הנכסים והבנק ערערו על כך לבית המשפט העליון.
טענות הצדדים במאבק על נאמנות בלתי רשומה במקרקעין
המערערים ביססו את עמדתם על מספר טיעונים עיקריים:
- פומביות המרשם: מרשם המקרקעין מהווה מקור פומבי מחייב. לטענתם, אי-רישום הנאמנות במשך כ-15 שנה מנע מהבנק כל ידיעה עליה.
- היעדר הוכחה: המשיבים לא הציגו הסכם נאמנות פורמלי. כמו כן, הם לא העידו את עורך הדין שטיפל ברכישה.
- עסקת מתנה: לחלופין, המערערים טענו כי העסקה מהווה מתנה. מתנה זו ניתנת לביטול בהליכי פשיטת רגל.
לעומתם, המשיבים הציגו תשתית ראייתית התומכת בקיומה של נאמנות בלתי רשומה במקרקעין:
- דיווח לרשויות: בלוך הגיש הצהרת נאמן לפי סעיף 74 לחוק מס שבח מקרקעין תשכ״ג-1963 בעת הרכישה.
- ייפוי כוח בלתי חוזר: בלוך חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת המשיבים. ייפוי כוח זה נועד להעברת מלוא הזכויות בנכס.
- מהות הזכויות: הנכס אינו שייך למסת נכסי החייב. לפיכך, נושה אינו רשאי להיפרע מנכס שאינו קשור לחוב המקורי.
הכרעת בית המשפט העליון בעניין נאמנות בלתי רשומה
בית המשפט העליון פסק לדחות את הערעור. לדוגמא, הוא הותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו. השופט נ' הנדל ביסס את ההכרעה על ארבעה אדנים משפטיים מרכזיים:
מגמת הפסיקה והזכות שביושר בנאמנות
השופט סקר את התפתחות ההלכה. כלומר, הוא עבר מהלכת פורד ועד הלכת אהרונוב. בהלכת אהרונוב, בית המשפט הכיר בקיומן של זכויות שביושר תוצרת הארץ. זכותו של רוכש או נהנה בנכס היא זכות מעין-קניינית.
זכות זו גוברת על זכות דיונית של נושה מעקל.
פרשנות סעיף 5 לחוק הנאמנות ורישומה
בית המשפט אימץ את עמדת המלומדים. אולם, בראשם עמדו שלמה כרם ומיגל דויטש. סעיף 5 לחוק הנאמנות אינו נועד לחשוף את נכסי הנאמנות לחובותיו האישיים של הנאמן. מטרת הסעיף היא להגביל את כוחו של הנאמן בפעולות החורגות מנאמנותו מול צדדים שלישיים.
מהות מוסד הנאמנות והפרדת נכסים בנאמנות בלתי רשומה
הנאמן מחזיק בנכס עבור הנהנה בלבד. אמנם, הוא אינו נהנה מפירותיו לצרכיו האישיים. פקודת פשיטת הרגל קובעת במפורש כי נכסי נאמנות אינם עומדים לחלוקה בין נושי פושט הרגל. לפיכך, לנושה חיצוני אין כל זיקה מהותית לנכס זה.
עקרון תום הלב והיעדר חובת רישום נאמנות
חוק הנאמנות קובע בסעיף 4 כי הנאמן ״רשאי״ לרשום הערה. עם זאת, הוא אינו חייב לעשות כן. לפיכך, הימנעות מרישום הערה במשך שנים אינה מהווה כשלעצמה חוסר תום לב. הנאמן דיווח על העסקה לפי חוק מס שבח מקרקעין תשכ״ג-1963.
בכך הוא שלל טענה לקנוניה.
שימו לב: בית המשפט הדגיש כי העדפת הנהנה מותנית בכך שמדובר בנאמנות אמת. אם בית המשפט יזהה נאמנות למראית עין, שנועדה להברחת נכסים, הוא לא יבטל את העיקול.
| מאפיין להשוואה | הנהנה (בעל הזכות שביושר) | הנושה המעקל (הבנק / כונס הנכסים) |
|---|---|---|
| אופי הזכות המשפטית | זכות מהותית, מעין-קניינית בנכס הספציפי | זכות דיונית ככלי לגביית חוב כספי כללי |
| זיקה לנכס המקרקעין | הנכס נרכש בעבורו ומכספו ומיועד לטובתו | היעדר זיקה ישירה לנכס המסוים טרם הטלת העיקול |
| השפעת אי-רישום בטאבו | אינו פוגע בתוקף הנאמנות המהותית לפי הדין | אינו מקנה זכות עדיפה על פני נכס שאינו של החייב |
| תוצאה בעת חדלות פירעון | הנכס מוחרג ממסת הנכסים המחולקת לנושים | אינו רשאי להיפרע מנכס המוחזק בנאמנות |
השלכות מעשיות של נאמנות בלתי רשומה ומשמעות ההלכה
פסק הדין מבסס הגנה רחבה על נהנים בעסקאות מקרקעין. יחד עם זאת, התנהלות ללא רישום פומבי חושפת את הצדדים לסיכונים משפטיים מיותרים. נושים עשויים להטיל עיקולים בקלות, על בסיס המרשם הקיים.
אזהרה: ניהול נאמנות בלתי רשומה במקרקעין עלול להוביל לחקירות משפטיות יקרות וממושכות. הנהנה יידרש להוכיח בראיות מוצקות כי הנאמנות אמיתית ולא פיקטיבית.
שלבים להגנה על נכס בנאמנות בלתי רשומה
- עריכת הסכם נאמנות ברור ומפורט. הצדדים צריכים לחתום על הסכם כתוב. הוא צריך להגדיר במדויק את תנאי הנאמנות ואת זהות הנהנים בעת הרכישה.
- דיווח במועד לרשויות המס. הנאמן חייב להגיש הודעה כדין לפי חוק מיסוי מקרקעין. הודעה זו מוכיחה את אופייה האמיתי של העסקה.
- רישום הערת נאמנות בפנקסי המקרקעין. אנו ממליצים לרשום הערה לפי סעיף 4 לחוק הנאמנות. פעולה זו מייצרת פומביות ומונעת מראש הטלת עיקולים.
- הפקדת ייפוי כוח בלתי חוזר. ייפוי הכוח מאפשר להעביר את הזכויות על שם הנהנה בכל עת. זאת ללא תלות ברצונו העתידי של הנאמן.
שאלות ותשובות על נאמנות בלתי רשומה במקרקעין
האם חייבים לרשום נאמנות בלתי רשומה במקרקעין במשרדי הטאבו?
הדין אינו מחייב את רישום הנאמנות כתנאי לתוקפה המשפטי. חוק הנאמנות קובע כי הנאמן רשאי לרשום הערה. אך אינו מטיל עליו חובה מוחלטת לעשות כן. עם זאת, הרישום מונע תביעות ועיקולים מצד גורמים חיצוניים.
כיצד מוכיחים כי מדובר בנאמנות אמת ולא בהברחת נכסים?
בית המשפט בוחן ראיות חיצוניות מזמן אמת. ראיות אלו כוללות דיווחים לרשויות מיסוי מקרקעין. כמו כן, הוא בוחן את מקור הכספים לרכישת הנכס. ראיות נוספות הן ייפויי כוח בלתי חוזרים והוכחות לגבי זהות הגורם המחזיק בנכס בפועל.
גורם זה נוהג בו מנהג בעלים.
מה קורה כאשר הנאמן נקלע לחובות אישיים ומוכרז פושט רגל?
נכסי הנאמנות אינם חלק ממסת הנכסים העומדת לחלוקה בין נושי הנאמן. החוק מגן על נכסים אלו. נושיו האישיים של הנאמן אינם רשאים להיפרע מהם.
האם עיקול על זכויות הנאמן יכול לגבור על הנהנה בנאמנות בלתי רשומה?
העיקול עשוי לגבור אם יוכיחו כי הנאמנות הייתה פיקטיבית ולמראית עין בלבד. בנוסף, חוסר תום לב קיצוני מצד הנהנה עלול להביא, בנסיבות מיוחדות. להעדפת צדדים שלישיים שהסתמכו על המרשם.
סיכום הדברים ומשמעותם של נאמנות בלתי רשומה במקרקעין
פסיקת בית המשפט העליון בעניין טאובר טוב מעניקה עדיפות מהותית לנהנה בנכס נאמנות על פני נושה מעקל. עם זאת, ניהול נאמנות ללא רישום פומבי יוצר חשיפה משפטית כבדה. המאבק להסרת עיקול עלול להיות ארוך ומורכב. לשם הגנה מיטבית על זכויותיכם, אנו ממליצים להיוועץ בעורך דין.
הוא צריך להיות בקיא בתחום המקרקעין והנאמנויות.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור. הוא מהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. ייעוץ כזה בוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


