בקשת רשות ערעור תקיפת שוטר: מתי בית המשפט העליון יתערב

בקשת רשות ערעור תקיפת שוטר הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, בקשת רשות ערעור על הרשעה בתקיפת שוטר היא הליך משפטי מורכב. ובמרכזה עומדת השאלה מתי בית המשפט העליון יתערב בהחלטות ערכאות נמוכות יותר. המקרה של שלמה ביטון, אשר הורשע בתקיפת שוטר וביקש רשות ערעור על פסק דינו. מהווה דוגמה מצוינת להבנת הקריטריונים המחמירים להתערבות בגלגול שלישי. לעיון נוסף: דחיית ערעור על הרשעה ברצח: ניתוח פסק דין עליון.

בית המשפט העליון קבע בעניין רע״פ 1643/16 כי אין מקום להתערב בפסק הדין המחוזי, ובכך הבהיר את גבולות ההתערבות בבקשות מסוג זה.

פסק הדין ממחיש את המדיניות השיפוטית הנוהגת: התערבות בגלגול שלישי תתבצע רק במקרים חריגים במיוחד. עם זאת, הוא מדגיש את חשיבות שמירת הסדר הציבורי, יציבות ההכרעות השיפוטיות ואת הצורך באכיפת החוק. הבנת פסק דין זה חיונית לכל מי שעוסק או מתעניין בדיני עונשין. ובדיני סדר דין פלילי. להרחבה ראו: הסדרי טיעון בערעור פלילי: כל מה שצריך לדעת.

הרקע המשפטי: תקיפת שוטר וסעיף 273 לחוק העונשין

עבירת תקיפת שוטר מוגדרת בסעיף 273 לחוק העונשין, התשל״ז-1977. כתוצאה מכך, החוק קובע כי אדם שתוקף שוטר בעת מילוי תפקידו, עובר עבירה פלילית. מטרת סעיף זה היא להגן על שלומם של אנשי אכיפת החוק. ולאפשר להם למלא את תפקידם ללא חשש. נושא קשור: זכויות בעת מעצר: כל מה שצריך לדעת במדריך מקיף.

העונש על עבירה זו משתנה בהתאם לחומרת התקיפה ונסיבותיה. לעומת זאת, המחוקק רואה חומרה מיוחדת בעבירות נגד שוטרים. הגנה על שוטרים היא אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה. שכן הם מייצגים את סמכות המדינה ושומרים על הסדר הציבורי.

פרטי ההליך: שלמה ביטון נ' מדינת ישראל, רע״פ 1643/16

המבקש בתיק זה, שלמה ביטון, הורשע בבית משפט השלום בגין תקיפת שוטר. לדוגמה, הוא ביצע את העבירה על בסיס הודאתו בכתב אישום מתוקן. בית משפט השלום גזר עליו עונש של 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. וכן 4 חודשי מאסר על תנאי.

המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים. לדוגמא, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. לאחר מכן, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בבית המשפט העליון, בתיק רע״פ 1643/16, כבוד השופט א' שהם דן בבקשה. כלומר, המקרה ממחיש את הדרך הארוכה שעובר תיק פלילי במערכת המשפטית. זהו הליך המאפשר בחינה מחודשת של ההחלטות השיפוטיות.

1. האירוע: תקיפת השוטר עוז רפאל בעת בדיקת פרטי המבקש בניידת, ביום 22.8.2011.

2. הרשעה בבית משפט השלום: על בסיס הודאה בכתב אישום מתוקן, וגזר דין של 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ו-4 חודשים על תנאי.

3. ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים: הערעור על גזר הדין נדחה.

4. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון: הוגשה בתיק רע״פ 1643/16 ונדונה בפני השופט א' שהם.

5. ההכרעה: ביום 2.3.2016 נדחתה בקשת רשות הערעור, מהטעם שלא התקיים אף אחד מהתנאים המצדיקים התערבות בגלגול שלישי.

רקע העובדתי: האירוע שהוביל להרשעה

האירוע שהביא להרשעת שלמה ביטון התרחש ביום 22.8.2011. אולם, המבקש נהג ברכב בניגוד לתמרור ״אין כניסה״. השוטרים עוז רפאל ומתן יונה הבחינו בו וביקשו לעצרו. המבקש עצר בצד הדרך והזדהה באמצעות רישיון נהיגה.

בעת שהשוטר עוז בדק את פרטי המבקש בתוך הניידת. אמנם, המבקש פתח את דלת הניידת מספר פעמים. הוא קילל וטרק את הדלת בבעיטה. לאחר שהשוטר עוז ביקש לעצור אותו, המבקש הדף אותו ורוסס בגז פלפל.

המבקש ניסה להימלט אך נעצר והובא לתחנת המשטרה, שם המשיך לצעוק ולהשתולל.

טענות הצדדים וחוות דעת שירות המבחן

שלמה ביטון הורשע על בסיס הודאתו. עם זאת, בטיעונים לעונש ובבקשות הערעור, הוא טען כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות. ואולם, המבקש ציין כי עברו הפלילי כולל עבירות סמים ואלימות. אך הוא טוען שעבר תהליך שיקומי עצמי.

שירות המבחן הגיש תסקיר מפורט בעניינו.

בתסקיר שירות המבחן, אשר הוגש ביום 8.5.2014, פורטו נסיבותיו האישיות של המבקש. יחד עם זאת, התסקיר ציין כי המבקש גדל בתנאי דחק והחל לצרוך סמים בגיל צעיר. שירות המבחן התרשם כי המבקש מתקשה לשתף פעולה ואינו בשל לטיפול. עם זאת, שירות המבחן המליץ על עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

במטרה לעודד אותו לנהל אורח חיים תקין. מאידך, המשיבה, מדינת ישראל, טענה כי מתחם הענישה שבית משפט קבע השלום מתאים.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה

כבוד השופט א' שהם קבע ביום 2.3.2016 כי דין בקשת רשות הערעור של שלמה ביטון להידחות. בית המשפט העליון מדגיש כי בקשות רשות ערעור ב״גלגול שלישי״ מתקבלות במשורה רבה. בית המשפט נעתר להן רק במקרים חריגים.

המקרים החריגים כוללים שאלה משפטית עקרונית, סוגייה ציבורית רחבה או חשש ממשי מעיוות דין. לסיכום, בעניינו של המבקש, בית המשפט העליון מצא כי אף אחד מהקריטריונים הללו אינו מתקיים. העונש שנגזר על ביטון אינו קיצוני ואינו סוטה ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות. כמו כן, הערכאות הקודמות התחשבו בנסיבותיו האישיות של המבקש ובשיקולים לקולה, ואיזנו אותם כראוי.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין בתיק רע״פ 1643/16 מדגיש את חשיבות שמירת הסדר הציבורי והצורך באכיפת החוק. לאור, הוא מהווה אינדיקציה ברורה לכך שבית המשפט העליון יתערב בפסקי דין פליליים רק במקרים יוצאי דופן ביותר. בכך, הוא שומר על סמכותם של בתי המשפט הנמוכים לקבוע עונשים.

ההחלטה משקפת את העיקרון לפיו בתי המשפט המחוזיים. בהתאם, ובתי משפט השלום הם אלו המוסמכים לקבוע את הענישה. הם עושים זאת בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. היא גם שולחת מסר מרתיע כי תקיפת שוטרים לא תעבור ללא עונש משמעותי.

סיכום

בקשת רשות ערעור על הרשעה בתקיפת שוטר, כפי שנדונה בעניינו של שלמה ביטון (רע״פ 1643/16). למעשה, מבהירה את המדיניות השיפוטית הנוהגת בבית המשפט העליון. בית המשפט דחה את הבקשה, תוך הדגשה כי התערבות ב״גלגול שלישי״ שמורה למקרים חריגים בלבד. הוא מבהיר כי עונש המאסר שנגזר על ביטון אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת. בנושא זה קראו גם: דחיית ערעור על אי הרשעה: פסק הדין המלא.

ומדגיש את חשיבות שמירת הסדר הציבורי. פסק הדין מחזק את עקרון כיבוד סמכותן של הערכאות הנמוכות. ומספק בהירות בנוגע לשיקולים המשפטיים בבקשות מסוג זה. כל אדם הניצב בפני הליך פלילי דומה, ודאי כזה המערב עבירת תקיפת שוטר.

ראוי לו שיפנה לייעוץ משפטי מקצועי. מי שמתמודד עם חקירה, כתב אישום או הליך ערעור פלילי יכול למצוא הכוונה ראשונית אצל עורך דין פלילי לליווי בחקירה, כתב אישום ומעצר.

שאלות ותשובות נפוצות על בקשת רשות ערעור בתיק ביטון