תקנות סדר הדין מחייבות בעלי דין לנסח כתבי טענות בצורה תמציתית וממוקדת, ללא פירוט יתר מסרבל. כאשר בעל דין מגיש מסמך ארוך באופן חריג, בית המשפט רשאי להורות על מחיקת ההליך או לחייב הגשת מסמך מקוצר וחדש תחת מגבלת עמודים קשיחה. עמידה בכללי הניסוח הדיוני היא תנאי הכרחי לבירור ענייני של הבקשה.
ניהול הליכים משפטיים בערכאות הגבוהות מעמיד אתגר מהותי בפני בעלי דין המבקשים לפרוש את מלוא טיעוניהם. לפיכך, היקף בקשת רשות ערעור חייב להתכנס למסגרת עניינית ותמציתית. כדי לאפשר לשופט לדלות במהירות את הסוגיות המרכזיות. לעיתים קרובות, עומס טענות ונספחים מחטיא את המטרה ומעמיס על המערכת השיפוטית.
החלטה שיפוטית בבית המשפט העליון המחישה היטב גבולות אלה, כאשר עמדה על משמר היעילות הדיונית.
סדרי הדין קובעים עקרונות ברורים שמטרתם להבטיח הליך הוגן, שוויוני ומהיר לכלל המתדיינים. לפיכך, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984 קובעות הוראות ספציפיות המגדירות כיצד יש לפנות לערכאת הערעור. בנוסף, תקנה 403 לתקנות אלו קובעת כי בעל דין יגיש בקשת רשות לערער בכתב. תוך פירוט הנימוקים בצורה תמציתית בלבד וציון האסמכתאות הרלוונטיות.
הדרישה לתמציתיות אינה עניין טכני גרידא אלא כלי מהותי לניהול תקין של ההליך השיפוטי. עם זאת, יתרה מכך, פירוט יתר יוצר סרבול של הדיון ופוגע ביכולת להגיע להכרעה עניינית. בתי המשפט שבים ומזכירים. כי עומס בלתי סביר של מסמכים אינו משרת את האינטרס של המבקש.
ואף עלול לגרום לדחיית ההליך.
שימו לב: חובת התמציתיות חלה גם בסכסוכים מסחריים מורכבים במיוחד. מורכבות המחלוקת אינה מעניקה היתר אוטומטי להגשת כתבי טענות בהיקף חריג.
רע״א 6837/12: נסיבות המקרה וההליך בבית המשפט העליון
השאלה בדבר היקף בקשת רשות ערעור התעוררה במסגרת הליך רע״א 6837/12 Merck Sharp & Dohme Corp. כתוצאה מכך, [Merck & Co.Inc] נ' אוניפארם בע״מ ואח'. המבקשת פנתה אל בית המשפט העליון בבקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.6.2012 בעש״א 35096-09-10. המחלוקת המקורית נסבה סביב סכסוך בתחום דיני הפטנטים בין חברות תרופות בינלאומיות ומקומיות.
המבקשת הגישה בקשה אשר השתרעה על פני 69 עמודים. בנוסף לכך, צירפה המבקשת לבקשתה 404 עמודי נספחים, וכן כרך אסמכתאות עב כרס. לעומת זאת, המשיבות בהליך היו החברות אוניפארם בע״מ וטבע תעשיות פרמצבטיות בע״מ. עקב ממדיו החריגים של כתב הטענות, נדרש השופט לבחון האם המסמך עומד בהוראות סדר הדין.
בית המשפט בחן האם הבקשה עונה על דרישת התמציתיות שלפי תקנה 403. לדוגמה, להלן הנתונים שהרכיבו את כתב הטענות החריג שהוגש לערכאה העליונה:
-
הבקשה העיקרית החזיקה 69 עמודים מודפסים.
-
הצרופות כללו 404 עמודי נספחים שונים.
-
המבקשת צירפה כרך אסמכתאות משפטיות נרחב וכבד משקל.
הכרעת השופט נ' הנדל: סרבול הדיון אל מול בירור ענייני
השופט נ' הנדל בחן את התיק וקבע כי הבקשה חורגת באופן מובהק מן הסטנדרט המקובל. לדוגמא, בהחלטתו מיום 25.10.2012 הבהיר השופט כי פירוט יתר פוגע בהליך התקין. על כן, קבע השופט כי הבקשה אינה מקיימת את הוראות הדין:
״תקנה והגיונה בצידה. לעיתים פירוט יתר יש בו משום סרבול הדיון על פני קיום הליך שיפוטי ענייני. במקרה דנא הנני סבור כי באופן ברור ומובהק הבקשה, כפי שהוגשה, אינה עונה על דרישת התקנות.״
לאור זאת, השופט לא דחה את הטיעון לגופו בשלב זה, אלא הציב דרישה פרוצדורלית חד-משמעית. כלומר, השופט נ' הנדל הורה למבקשת להגיש בקשה חדשה שתעמוד במגבלות ברורות ומצומצמות.
אזהרה: אי-ציות להנחיות בית המשפט לצמצום היקף הטענות עלול להוביל למחיקה מיידית של ההליך כולו, ללא בירור ענייני.
הוראות אופרטיביות: קיצוץ חד בהיקף הבקשה והנספחים
בית המשפט העליון הורה למבקשת להגיש בקשת רשות ערעור חדשה בהיקף של 22 עמודים בלבד. אולם, השופט הדגיש כי על המבקשת לשמור על אותו גופן ועל אותם רווחים. כדי למנוע עקיפה טכנית של המגבלה. בנוסף, הקציב השופט פרק זמן של 10 ימים בלבד לביצוע המשימה המורכבת.
מעבר להגבלת עמודי הבקשה, השופט המליץ למבקשת להפעיל שיקול דעת משמעותי גם ביחס להיקף הצרופות. אמנם, השופט התריע מפורשות כי אם לא תפעל המבקשת לפי ההוראות. בית המשפט ימחק את הבקשה בשל אי-התאמתה לתקנות. תוצאה זו ממחישה את כוחה של הערכאה השיפוטית להשליט סדר דיוני נוקשה.
הטבלה הבאה מסכמת את השינוי הדרסטי שדרש בית המשפט מבעל הדין בהליך זה:
השוואת היקף בקשת רשות הערעור לפני החלטת בית המשפט ולאחרי המדד הבדיקה המצב בהגשה המקורית הוראת בית המשפט העליון מספר עמודי הבקשה69 עמודים22 עמודים לכל היותר עיצוב גופן ורווחים רווח רגיל חובה לשמור על גופן ורווחים זהים היקף נספחים וצרופות404 עמודים וכרך אסמכת אות חובת הפעלת שיקול דעת וצמצום לוח זמנים לתיקון ללא הגבלה מוקדמת תוך 10 ימים מהחלטת השופט סנקציה במקרה של מחדל אי[ מחיקת בקשת רשות הערעור על הסף
מה עושים כדי לנסח בקשת רשות ערעור תמציתית ויעילה?
כאשר ניגשים להכנת הליך ערעורי, על בעלי הדין לתכנן בקפידה את מבנה הטיעון המשפטי. ואולם, צעדים מדודים יסייעו לעמוד בדרישות הדין ולהימנע מסרבול מיותר:
-
איתור השאלה המשפטית המרכזית. הגדירו מראש מהי העילה המרכזית המצדיקה התערבות שיפוטית, והימנעו מפרישת טענות עובדתיות שוליות.
-
ניפוי נספחים שאינם הכרחיים. צרפו רק מסמכים החיוניים באופן ישיר להבנת הסוגיה הנדונה, כדי לא להעמיס על השופט.
-
עריכה לשונית וצמצום פסקאות. נסחו כל משפט בבהירות ובקצרה, תוך שימוש במילות קישור מתאימות והסרת חזרות מיותרות.
-
בדיקת עמידה בתקנות סדר הדין. ודאו כי היקף המסמך, הגופן והרווחים תואמים את דרישות החוק והפסיקה העדכנית.
שאלות ותשובות
מה קובעת תקנה 403 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984?
התקנה קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש בכתב ותפרט בצורה תמציתית את הנימוקים ואת האסמכתאות. יחד עם זאת, מטרת ההוראה היא למנוע עומס מסמכים מיותר ולאפשר לבית המשפט לזהות את עילות הערעור במהירות.
מדוע בית המשפט העליון מקפיד על היקף בקשת רשות ערעור?
בית המשפט מקפיד על כך מכיוון שפירוט יתר מסרבל את הדיון. מאידך, ופוגע ביכולת לנהל הליך שיפוטי ענייני ויעיל. בנוסף, עומס חריג של עמודים ונספחים פוגע בזמנם של כלל המתדיינים הממתינים להכרעה.
מה ההשלכה של אי-עמידה בהוראת השופט לצמצום כתב טענות?
אם בעל דין אינו מציית להנחיית בית המשפט לצמצם את היקף הבקשה. מצד שני, השופט יורה על מחיקת ההליך על הסף. במקרה של Merck, השופט קבע מפורשות כי אי-הגשת בקשה בת 22 עמודים תגרור מחיקה מיידית.
כיצד משפיע היקף הנספחים על בירור הבקשה?
הצפת בית המשפט במאות עמודי נספחים מקשה על איתור הראיות הרלוונטיות ומכבידה על התיק. על בעל הדין להפעיל שיקול דעת זהיר. ולצרף רק צרופות הנדרשות במישרין לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת.
סיכום ההליך והמשמעות המעשית
החלטתו של השופט נ' הנדל ברע״א 6837/12 מהווה תמרור אזהרה ברור לכל עורך דין. ובעל דין. השופט דחה את המתכונת שבה הוגש ההליך המקורי. וחייב את המבקשת להגיש בקשה חדשה ומצומצמת בהיקף של שליש מהיקפה המקורי.
גישה שיפוטית זו ממחישה כי גם בסכסוכי פטנטים מורכבים בין תאגידי ענק. עקרון התמציתיות נותר בעינו. ניהול נכון של הליך ערעור דורש מיומנות זיקוק ודיוק טענות, ולא פרישת מסמכים אינסופית.
