פסק דין חלקי ניתן בבית הדין הארצי לעבודה, ע״ע 27174-03-13, ב-03.11.2014. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית במהלך הדיון בערעור. בית הדין נתן להסכמה תוקף של פסק דין מלא.
תוקף פסק דין להסכמה דיונית בערעור הוא מונח מרכזי בפסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה. לפיכך, ע״ע 27174-03-13. הצדדים הגיעו להסכמה במהלך הדיון בערעור ובערעור שכנגד.
בית הדין הארצי אימץ את ההסכמה ונתן לה תוקף של פסק דין. בנוסף, הליך זה דן במחלוקת בין רשות השידור לבין מנשה ישראלי ועמותת התזמורת הסימפונית ירושלים.
הסכמה דיונית בערעור היא הסכם שמגיע אליו הצדדים במהלך שימוע הערעור עצמו. עם זאת, היא מאפשרת לבית המשפט לאשרר פתרון שהושג באופן פרטני. במקרה זה הגיעו הצדדים להסכמה בשתי נקודות מרכזיות.
יתרון ההסכמה הדיונית היא חיסכון בזמן ובמשאבים. כתוצאה מכך, הצדדים מתחמקים מהליך שיפוטי מלא וממושך. גם בית המשפט מרוויח מכך שלא צריך לדון בכל טיעוני המחלוקת.
רקע ועובדות המקרה
ההליך עסק בערעור של רשות השידור וערעור שכנגד שהוגש כנגדה. לעומת זאת, המחלוקת נגעה לעניינו של מר מנשה ישראלי, עובד ברשות השידור. עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים הייתה מעורבת בהסדר נושים.
הסוגיה המרכזית הייתה בחלוקת האחריות לתשלום כספים בין רשות השידור לעמותת התזמורת. לדוגמה, כמו כן, בית הדין האזורי קבע קביעות עובדתיות ביחס להתנהלותו של מנהל כוח האדם ברשות השידור.
מהלך ההליך והצדדים המעורבים
בית הדין הארצי לעבודה דן בע״ע 27174-03-13. לדוגמא, ההליך נערך לפני סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה והשופטת נטע רות.
הנציג הציבורי מטעם המעסיקים היה מר אלון זילברשץ. כלומר, רשות השידור הוצגה על ידי עו״ד יאיר דוד ועו״ד הילי לויט-מאיר. מנשה ישראלי הוצג על ידי עו״ד תהילה סהראי ועו״ד אברהם אשכנזי.
מדינת ישראל נדרשה גם היא להליך, בשל מעורבותה בעניינה של עמותת התזמורת. אולם, לא הייתה התייצבות מטעם שני המשיבים והנאמן להסדר הנושים.
ההחלטה השיפוטית והנימוקים
בית הדין הארצי קבע שרשות השידור תזכה בערעור בשתי נקודות. ראשית, חלוקת האחריות לתשלום הכספים תהא לפי ההסכם מיום 10.7.95. אמנם, ולא לפי קביעת בית הדין האזורי. שנית, קביעות בית הדין האזורי על חוסר תום ליבו של מנהל כוח האדם מר צימרמן ייבטלו.
בית הדין הגביל את ההתחשבנות בין הגופים רק לתשלומים עתידיים. ואולם, החלטה זו שמרה על תשלומים שכבר הועברו למר ישראלי עצמו. כך שמר השופט על זכויות העובד תוך שיפוט עקרונות ההסדר המקורי.
משמעותו המעשית של תוקף פסק דין להסכמה דיונית
פסק הדין מדגים דרך יעילה ליישוב מחלוקות בערעור. ההסכמה הדיונית מייתרת את הצורך בהכרעה שיפוטית מלאה בערעור ובערעור שכנגד. זו דרך נפוצה ומועילה במערכת המשפטית.
הפסק דין מלמד גם על חשיבותם של הסכמים מסחריים היסטוריים. ההסכם משנת 1995 קבע את יחסי האחריות הכספית בין הגופים הציבוריים לאורך זמן. בית המשפט קיבל אותו כבסיס לפירוק המחלוקת.
כיצד ניתן להגיע להסכמה דיונית בערעור
ההסכמה הדיונית בערעור דורשת רצון משותף מצד שני הצדדים. עליהם לדון ביניהם בנקודות המחלוקת ולנסח פתרון מקובל. הדיון בערעור מציב אפשרות ליישום הסכם כזה.
חשוב שההסכם יהיה ברור ומפורט. עליהם לציין במפורש את כל הנושאים שעוברים לפירוש הצדדים. גם התנאים המוגבלים צריכים להופיע בהסכם.
-
ניהול משא ומתן: הצדדים דנים ביניהם בכל הנושאים השנויים במחלוקת במהלך שימוע הערעור.
-
ניסוח ההסכם: הצדדים מנסחים את ההסכם בכתוב ומציגים אותו בפני בית המשפט.
-
אישור השופט: בית המשפט בוחן את ההסכם ומחליט אם לתת לו תוקף של פסק דין.
