בית המשפט העליון קבע כי בקשה לצמצום או הסרת צו איסור פרסום קיים מטילה את נטל השכנוע על המבקש לחשוף את החומרים. השופטים פסקו כי עניין ציבורי כללי אינו מספיק, אלא נדרשת תוספת עניין ממשית המצדיקה פגיעה בפרטיות. לפיכך, בית המשפט דחה את בקשת תוכנית ״המקור״ לפרסם את שיחות הרמטכ״ל לשעבר גבי אשכנזי.
סוגיית פומביות הדיון מול הזכות לפרטיות מעוררת לא פעם מאבקים עקרוניים מורכבים. כאשר עיתונאים מבקשים לחשוף הקלטות מתוך לשכות שלטוניות, המתח מגיע לשיאו. במרכז הדיון עומדת השאלה כיצד מאזנים בין חופש העיתונות לבין הגנה על שיח פנימי מוגן. במסגרת זו, בקשה מסוג הסרת צו איסור פרסום מעמידה מבחנים ראייתיים ומשפטיים מחמירים ביותר.
החלטות שיפוטיות בתחום זה משפיעות ישירות על האופן שבו רשויות המדינה מתנהלות בשגרה. לפיכך, ללא הגנה על סודיות השיחות, גורמי שלטון עלולים לחשוש מניהול שיח חופשי ופתוח. במאמר זה ננתח את פסיקת בית המשפט העליון בפרשה הידועה. את המסגרת החקיקתית ואת ההשלכות המעשיות על עבודת התקשורת ומערכת הביטחון.
סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט נוסח משולב, התשמ״ד-1984 קובע את עקרון היסוד של פומביות הדיון. עם זאת, סעיף 70(ד) לחוק מעניק לערכאה השיפוטית סמכות לאסור פרסום לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות. בנוסף, המחוקק ביקש למנוע חשיפה פוגענית של עניינים אישיים שאינם נחוצים לבירור המשפטי.
בנוסף, חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981 מעגן את זכותו של אדם לשלוט במידע הנוגע לחייו האישיים. עם זאת, סעיף 2(9) לחוק זה מגדיר מסירת מידע למטרה שונה מזו שלשמה נמסר כעוולה אזרחית. כאשר חומרי חקירה מגיעים לידי גורמי תקשורת ללא היתר. בית המשפט נדרש לבחון האם קיים עניין ציבורי המצדיק את הכשרת החשיפה.
שימו לב: כאשר קיים כבר צו שיפוטי שריר וקיים, הנטל להוכחת הצדקת הפרסום מתהפך ורובץ כולו על כתפי המבקש לשנות את המצב הקיים.
פרטי ההליך: רע״פ 2783/19 ברוך קרא נ' מדינת ישראל
ההליך המשפטי התנהל בבית המשפט העליון במסגרת רע״פ 2783/19 ברוך קרא נ' מדינת ישראל02.01.2020. כתוצאה מכך, המבקשים, העיתונאי ברוך קרא ומערכת תוכנית התחקירים ״המקור״ מבית חדשות 13. פנו לערכאות בבקשה לצמצם צו קיים. מנגד התייצבו מדינת ישראל, רב אלוף (מיל') גבי אשכנזי, עוזרו לשעבר תא״ל (מיל') ארז וינר.
ובכירים נוספים.
פרשת הרפז החלה בשנת 2010 סביב חשיפת מסמך צבאי מזויף שנועד לסכל מינוי רמטכ״ל. לעומת זאת, במסגרת החקירות המקיפות, המשטרה תפסה מאות אלפי שיחות שהוקלטו באופן אוטומטי בלשכת הרמטכ״ל. בשנת 2015 הוציא בית משפט השלום בראשון לציון צו גורף שאסר על פרסום השיחות. להגנה על פרטיות אשכנזי לאחר סגירת תיק החקירה נגדו.
לקראת הבחירות לכנסת ה-21, משהודיע אשכנזי על כניסתו לחיים הפוליטיים. לדוגמה, ביקשו אנשי התוכנית היתר לפרסם 12 שיחות מוקלטות. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחו את הבקשה. וקבעו כי יש לשמור על פרטיות הצדדים.
המבקשים סירבו להשלים עם קביעות אלו ופנו אל בית המשפט העליון בערעור מפורט.
טענות הצדדים סביב דרישת הסרת צו איסור פרסום
עיתונאי התוכנית טענו. לדוגמא, כי חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת גוברים על ענייני הפרטיות בפרשה היסטורית זו. המבקשים הדגישו את כניסתו של אשכנזי לזירה הפוליטית כנימוק המצדיק שקיפות מוגברת. לשיטתם, המידע בשיחות נוגע לתפקוד מערכתי מובהק ולא לחייו האישיים של איש הציבור.
מנגד, אשכנזי והמדינה טענו כי השיחות הוקלטו לצרכים מבצעיים פנימיים ונתפסו אך ורק לצורכי חקירה. כלומר, החקירה הסתיימה בסגירת התיק ללא אשמה, ולכן פרסום השיחות יפגע קשות בפרטיות הדוברים. יתרה מכך, המשיבים הזהירו מפני יצירת חשש מתמיד בקרב מקבלי החלטות. שיפגע ביכולתם לקיים התייעצויות מקצועיות גלויות.
-
טענת המבקשים: השיחות עוסקות בעניינים ציבוריים ומקצועיים הנוגעים להתנהלות לשכת הרמטכ״ל.
-
טענת המבקשים: סגירת תיקי החקירה אינה מעניקה חסינות מוחלטת מפני ביקורת עיתונאית.
-
לפיכך, טענת המשיבים: ההקלטה בוצעה שלא לצורכי שידור תקשורתי, ופתיחת המאגר מהווה פגיעה בלתי מידתית.
-
בנוסף, טענת המשיבים: פרסום דוחות מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מיצה את האינטרס הציבורי בפרשה.
הכרעת בית המשפט העליון ומבחן תוספת העניין
כבוד השופט נ' סולברג, בהסכמת השופטים ד' מינץ וא' שטיין, פסק כי יש לדחות את הערעור לגופו. בית המשפט קבע כי מי שמבקש לבצע הסרת צו איסור פרסום שכבר ניתן כדין, נושא בנטל השכנוע. המבקש מחויב להוכיח שינוי נסיבות מהותי או פגם בסיסי באיזון המקורי שערכה הערכאה הדיונית.
השופט סולברג הבהיר. אולם, כי יש להבחין בין נושא שמעורר סקרנות לבין פרסום בעל ערך חברתי אמיתי. תוספת העניין השולית שבפרסום תמלילי 12 השיחות הייתה זניחה ביותר. שכן עיקרי הפרשה כבר נחשפו בעבר בדוחות רשמיים.
לעומת זאת, הפגיעה בפרטיות המשוחחים נותרה ממשית וכבדה, נוכח האופי הבלתי רשמי של חילופי הדברים.
בנוסף, כבוד השופט ד' מינץ הדגיש את החשש מפני יצירת אפקט מקפיא על תפקוד בכירי הצבא. אמנם, השופט א' שטיין ציין כי שיחות הרמטכ״ל בלשכתו הן בגדר ״סודי הסודות״ של המערכת הביטחונית. לפיכך, בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור, דן בה כבערעור. אך דחה את הערעור והותיר את האיסור על כנו.
אזהרה: חשיפת חומרי חקירה או שיחות המוגנות בצו שיפוטי מהווה עבירה פלילית ועלולה לגרור סנקציות עונשיות חמורות לצד תביעות אזרחיות.
האיזון השיפוטי בין אינטרסים מתנגשים
פסיקת בית המשפט ממחישה את המשקל הרב שמעניקה המערכת השיפוטית לזכות החוקתית לפרטיות מול חופש הביטוי. ואולם, המאבק בין הרצון לחשוף מידע לבין החובה להגן על האזרח מניב מערכת איזונים ברורה. הטבלה הבאה מציגה את השיקולים המרכזיים ששוקל בית המשפט בהליכים מעין אלה.
השוואת השיקולים השיפוטיים בהכרעה על צמצום איסור פרסום השיקול המשפטי עמדת המבקשים לפרסם עמדת המתנגדים לפרסום פומביות וזכות הציבור לדעת חשיפת מידע חיונית לפיקוח על אישי ציבור. הציבור כבר נחשף לעובדות המהותיות בדוחות הרשמיים. הגנה על הזכות לפרטיות בכירי ציבור מוותרים מראש על חלק מפרטיותם. שיחות פנימיות והרגלי עבודה אינם הפקר לכל דורש. תפקוד מוסדות השלטון שקיפות מלאה מייצרת הרתעה מפני מעשים פסולים. חשיפה מייצרת אפקט מצנן הפוגע בקבלת החלטות ביטחוניות.
שלבים מעשיים בהגשת בקשה לצמצום או ביטול איסור פרסום
גופי תקשורת, עורכי דין או בעלי דין המבקשים לשנות היקף של צו מניעה נדרשים לפעול בזהירות מרבית. יחד עם זאת, נקיטת הליך שגוי עלולה להוביל לדחיית הבקשה ולחיוב בהוצאות משפט כבדות. להלן השלבים המרכזיים הנדרשים לניהול נכון של ההליך המשפטי:
-
איתור מקור הצו והיקפו. יש לבחון במדויק את נוסח ההחלטה המקורית, עילת מתן הצו והערכאה המוסמכת שנתנה אותו.
-
גיבוש תשתית ראייתית לתוספת עניין. המבקש חייב להראות מה התועלת הממשית שתצמח לציבור מחשיפת המידע המבוקש.
-
בחינת שינוי נסיבות מהותי. יש להציג עובדות חדשות, כגון סיום חקירה או חלוף זמן ניכר, המצדיקות פתיחה מחדש של הדיון.
-
הגשת הבקשה לערכאה המתאימה. הבקשה תוגש לפי סעיף 70ג לחוק בתי המשפט בצירוף תצהיר וטיעונים משפטיים סדורים.
שאלות ותשובות
על מי מוטל נטל ההוכחה בבקשה לצמצום צו איסור פרסום?
כאשר קיים כבר צו שיפוטי שניתן כדין, הנטל מוטל במלואו על המבקש לשנותו או להסירו. מאידך, עליו להוכיח כי התועלת הציבורית גוברת באופן מובהק על הפגיעה בפרטיות.
מה המשמעות של מבחן ״תוספת העניין״ שקבע בית המשפט?
בית המשפט בוחן מה המידע החדש שיתגלה מתוך הפרסום מעבר למה שכבר ידוע לציבור. מצד שני, אם המידע המהותי כבר פורסם בדוחות רשמיים, בית המשפט ייטה שלא להתיר פגיעה נוספת בפרטיות.
כיצד משפיע ״האפקט המצנן״ על החלטות שיפוטיות בתחום זה?
השופטים חוששים כי חשיפת שיחות חופשיות מלשכות ביטחוניות תגרום לבכירים לחשוש מהתייעצויות פתוחות בעתיד. פגיעה זו עלולה לשבש את תפקוד מערכות הביטחון והמינהל הציבורי כולו.
האם התמודדות פוליטית של אדם מצדיקה אוטומטית ביטול של צו איסור פרסום?
התמודדות בזירה הפוליטית מגבירה את העניין הציבורי, אך אינה מבטלת כשלעצמה את הזכות לפרטיות. בית המשפט דורש להראות זיקה ישירה בין המידע המבוקש לבין כשירותו הציבורית של המועמד.
סיכום והמלצות להמשך
פסק הדין בפרשת שיחות לשכת הרמטכ״ל חידד את גבולות חופש העיתונות אל מול הזכות לפרטיות. בית המשפט העליון הבהיר כי מוסדות הביטחון זכאים למתחם מוגן לניהול שיח חופשי. גם כאשר מדובר בפרשות שזכו להד ציבורי רב. דחיית הבקשה מדגישה את הצורך בטעמים כבדי משקל בטרם יורה בית המשפט על שינוי צו שיפוטי קיים.
התמודדות עם צווים שיפוטיים ואיזונים חוקתיים דורשת מומחיות משפטית מעמיקה והבנה של הפסיקה העדכנית. כאשר מתעורר צורך משפטי בסוגיות של איסור פרסום או הגנת הפרטיות. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי תסייע בהערכת הסיכויים ובנקיטת הצעדים הנכונים.
