הערעור על הרשעה בעבירת סמים ושיבוש חקירה הוא נושא משפטי מורכב. לפיכך, המשלב היבטים של דיני עונשין, סדר דין פלילי ושיקולי צדק. מקרה זה עוסק בהרשעתו של אהרון קיי מרזוקי בעבירת סמים חמורה ובהתערבות בחקירה פלילית.
מעשים אלו הובילו לגזר דין מאסר משמעותי. בנוסף, המערער טען כי בית המשפט המחוזי לא העניק דגש מספק לשיקולי שיקום וצדק. בנוסף הוא סבר כי העונש שהוטל עליו חמור מדי, במיוחד לאור מצבו הרפואי. המאמר ינתח את פסק הדין של בית המשפט העליון.
וילמד מהם הגורמים המשפיעים על הכרעות מסוג זה.
הרקע המשפטי לעבירות סמים ושיבוש חקירה
עבירות סמים ועבירות שיבוש מהלכי משפט הן עבירות חמורות, אשר פוגעות בערכים חברתיים מוגנים. עם זאת, מערכת המשפט מתייחסת בחומרה רבה לעבירות אלו, וזאת מתוך הבנה להשלכותיהן הרחבות.
לפיכך, הענישה בגינן נוטה להיות מחמירה ומרתיעה. בהקשר זה, חשוב להבין את המסגרת החוקית הספציפית העומדת בבסיס הרשעות מסוג זה.
עבירות סמים בפקודת הסמים המסוכנים
פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג-1973, קובעת ענישה מחמירה על עבירות הקשורות בסמים. כתוצאה מכך, הפקודה מגדירה סמים מסוכנים ומתארת עבירות שונות, כולל ייבוא, ייצור, החזקה, סחר והספקה.
סעיפים 13 ו-19א לפקודה קובעים עונשים כבדים במיוחד על ייבוא והספקת סמים. לעומת זאת, המטרה העיקרית של המחוקק היא להגן על בריאות הציבור ושלמותו. כמו כן, הוא פועל לצמצם את תופעת ההתמכרות לסמים.
האיסור על שיבוש מהלכי משפט
סעיף 244 לחוק העונשין, התשל״ז-1977, קובע איסור על שיבוש מהלכי משפט. לדוגמה, עבירה זו מתייחסת לכל מעשה שמטרתו למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או חקירה פלילית. בנוסף לכך, היא מתייחסת לפעולה שמטרתה לסייע לעבריין להימלט מהדין.
מעשים כאלה פוגעים קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. יתרה מכך, הם מערערים את יסודות שלטון החוק. שיבוש חקירה נחשב לחמור במיוחד כאשר הוא מבוצע על ידי מי שפועל מטעם מערכת אכיפת החוק, כפי שאירע במקרה של הערעור על הרשעה בעבירת סמים ושיבוש חקירה.
הליך הערעור והעובדות המרכזיות בתיק ע״פ 7757/21
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים דן בערעור ע״פ 7757/21. לדוגמא, שאהרון קיי הגיש מרזוקי נ' מדינת ישראל. פסק הדין בתיק זה ניתן ביום 24.05.2022.
השופטים שהכריעו בתיק היו כבוד השופט י' אלרון. כלומר, כבוד השופט א' שטיין וכבוד השופט ש' שוחט. הם בחנו את טענות המערער. שהלין על גזר הדין שבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הטיל עליו ביום 14.10.2021, בת״פ 25859-10-19.
מעורבות המערער בייבוא סמים ושיבוש חקירה
המערער, אזרח ישראלי יליד תאילנד, עסק במתן שירותי תרגום למשטרת ישראל. אולם, בחודש אוגוסט 2019 הוא פגש עובד זר בשם פאטום. והציע לו לייבא לישראל סם מסוכן מתאילנד תמורת תשלום כספי. פאטום הסכים להצעה.
ביום 5.9.2019 הוא טס לתאילנד.
במהלך שהותו בתאילנד. אמנם, המערער סיפק לפאטום הוראות לקבל מזוודה המכילה סם מסוג מתאמפטמין במשקל של 2.975 ק״ג. מזוודה זו נמסרה לפאטום בשדה התעופה בתאילנד. ביום 12.9.2019 פאטום נחת בישראל ונתפס עם הסם במהלך ביקורת מכס בשדה התעופה בן-גוריון.
פאטום נעצר והועבר לחקירת משטרת ישראל. ואולם, המערער הוזמן לשמש מתורגמן לשפה התאית במהלך חקירתו של פאטום. חרף מעורבותו המוקדמת בביצוע העבירה. הוא בחר שלא ליידע את צוות החקירה על היכרותו המוקדמת עם פאטום.
הוא שימש מתורגמן בחקירות ובדיוני הארכת המעצר.
המערער נחשף לנתונים שהפלילו אותו. יחד עם זאת, בשלב מסוים, חוקרי המשטרה חשדו במעורבותו בעבירות. על כן הם הפסיקו את ההתקשרות עמו כמתורגמן. בעקבות זאת, הוגש נגד המערער כתב אישום, שלאחר תיקון, הוביל להודאה שלו במסגרת הסדר טיעון.
טענות המערער והכרעת בית המשפט המחוזי
המערער הורשע ביום 23.9.2020 בעבירות של ייבוא סם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. מאידך, בית המשפט המחוזי קבע. כי ניתן לראות את שתי העבירות כאירוע כולל ולקבוע מתחם ענישה אחד. הערכים החברתיים שנפגעו היו הגנה על בריאות הציבור ושלמותו בעבירות הסמים.
וכן שמירה על סדרי השלטון והמשפט בעבירת השיבוש.
בית המשפט המחוזי קבע שמתחם הענישה ההולם נע בין 28 ל-40 חודשי מאסר בפועל. מצד שני, בקביעת עונשו בתוך מתחם זה, בית המשפט המחוזי התחשב בגילו של המערער (כ-42). בעברו הפלילי הנקי, במצבו המשפחתי, בהיותו חייל בודד לשעבר ובמחלתו. הוא התייחס לעובדה שהוא היה נתון במעצר ובאיזוק אלקטרוני, ושהודה ונטל אחריות על מעשיו.
גם אם לאחר תחילת פרשת התביעה. כתוצאה מכך, בית המשפט המחוזי גזר על המערער 28 חודשי מאסר בפועל.
שיקולי שיקום וצדק במצבו הרפואי של המערער
המערער טען כי בית המשפט המחוזי לא העניק משקל הולם למחלתו הקשה, טרשת נפוצה. לסיכום, ולהשלכותיה התפקודיות. הוא הדגיש את החשש שתוחלת חייו עלולה להתקצר בהיותו במאסר ללא טיפול סיעודי הולם. יתרה מכך, הוא טען כי החלטות ביניים של בית המשפט המחוזי.
שדחו בקשתו לחקור מומחים ולהגיש תסקיר משלים של שירות המבחן, פגעו בזכות הטיעון שלו.
המערער עתר לסטות ממתחם הענישה ההולם משיקולי שיקום וצדק, בהתאם לסעיף 40ד לחוק העונשין. לאור, מנגד, בית המשפט המחוזי קבע כי שירות המבחן לא המליץ על פוטנציאל שיקומי. הוא אף הדגיש כי המערער גילה נוקשות חשיבתית. באשר למצבו הרפואי, בית המשפט המחוזי הסתמך על חוות דעת מומחים.
גורמי שב״ס הבהירו כי יש ביכולתם לספק טיפול רפואי וסיעודי הולם בכלא. בהתאם, כפי שניתן לאסירים אחרים במצב דומה.
דיון והכרעה בבית המשפט העליון בערעור
בית המשפט העליון דחה את הערעור על הרשעה בעבירת סמים ושיבוש חקירה. למעשה, הוא אישר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי. השופט ש' שוחט קבע. כי המקרה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.
בית המשפט העליון הדגיש את חומרת העבירות ואת הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה. ראשית, הוא הדגיש כי המערער נטל חלק מרכזי בייבוא סם מסוכן בכמות גדולה.
חומרת העבירות ומתחם הענישה
השופט ש' שוחט קבע כי החומרה היתרה הנלווית לעבירות סמים ובפרט לייבוא והפצת סמים מסוכנים. שנית, מצדיקה את העונש שהוטל. הוא הסביר כי עבירות אלו מסכנות את שלום הציבור ומרחיבות את מעגל המשתמשים והמכורים. המערער יזם את ייבוא הסם ותיאם את איסופו בקפידה.
כמות הסם שנתפסה, למעלה מ-14,000 מנות לשימוש עצמי, מלמדת על פוטנציאל נזק גבוה.
יתרה מכך, חומרת מעשיו של המערער בלטה במיוחד ביחס לעבירת שיבוש מהלכי משפט. שלישית, הוא פעל בעזות מצח כמתורגמן בחקירת פאטום. זאת עשה חרף היותו הרוח החיה מאחורי המעשים שנחקרו. לכן, בית המשפט העליון מצא.
כי העונש שנגזר על המערער אינו חמור יתר על המידה בנסיבות אלו.
דחיית טענות השיקום והמצב הרפואי בערעור
בית המשפט העליון דחה את טענות המערער לסטייה ממתחם הענישה משיקולי שיקום. סעיף 40ד(א) לחוק העונשין מאפשר חריגה ממתחם הענישה רק במקרים חריגים. כאשר קיים סיכוי של ממש לשיקום. בית המשפט ציין כי שירות המבחן לא המליץ על תוכנית שיקומית למערער.
נהפוך הוא, שירות המבחן ציין כי המערער מאופיין ב'דפוסי חשיבה נוקשים'.
אשר למצבו הרפואי, בית המשפט העליון קיבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי. גורמי שב״ס הבהירו כי הם יכולים להעניק למערער טיפול רפואי וסיעודי הולם בכלא. המקרה נבדל מ'עניין לופוליאנסקי', שם הובהר כי כל זיהום יסכן את חייו של המערער. במקרה זה, התחזית הקודרת של המומחית מטעם המערער הייתה תלויה בהיעדר טיפול הולם.
אשר שב״ס הצהיר כי יינתן. לכן, לא נמצאה עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
השלכות פסק הדין והחשיבות המשפטית
פסק הדין בתיק ע״פ 7757/21 מדגיש מספר עקרונות חשובים בתחום המשפט הפלילי. ראשית, הוא מחזק את עמדת בית המשפט העליון בנוגע לחומרת עבירות סמים ושיבוש מהלכי משפט. המקרה מדגיש את החשיבות במיגור עבירות אלו ואת הצורך בענישה מרתיעה.
שנית, פסק הדין מבהיר את גבולות ההתערבות של ערכאת הערעור בגזר דין. בית המשפט העליון יתערב רק במקרים של חריגה קיצונית או טעות מהותית. לבסוף, הפסיקה מציבה דגש על הקריטריונים לחריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום וצדק. היא מדגישה כי יש צורך בתשתית ראייתית מוצקה.
ובהמלצה שיקומית ממשית על מנת שבית המשפט ישקול הקלה בעונש. מצבו הרפואי של נאשם נשקל בקפידה. אך אינו מהווה חסינות ממאסר כאשר ניתן לספק טיפול הולם בכלא.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
