הרשעה ברצח בעקבות דריסה הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, המאמר שלפנינו מנתח פסק דין עקרוני וקשה מבית המשפט העליון, העוסק באחריות פלילית חמורה. פסק הדין עוסק בפרשת איסלאם איברהים עיסא. שהורשע ברצח וניסיון רצח בעקבות דריסה מכוונת של כלי רכב בצומת. מקרה זה מדגיש את החשיבות של הבנת גבולות האחריות הפלילית. מקרה זה מדגיש את החשיבות של הבנת גבולות האחריות הפלילית, וניתן למצוא הקשרים רלוונטיים גם בדיון ב-תאונת אופנוע פלילית: המשמעות המשפטית ודרכי ההתגוננות.
ואת היסוד הנפשי הנדרש לעבירות חמורות אלה. בנוסף, הוא רלוונטי לכל אזרח ולמערכת המשפט כולה, ומספק תובנות משפטיות ופרקטיות בנוגע לעבירות אלימות בכבישים.
ההליך המשפטי: איסלאם עיסא נ' מדינת ישראל
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. עם זאת, קיבל את הערעור בעניין איסלאם איברהים עיסא נ' מדינת ישראל, במסגרת ע״פ 9308/12. פסק הדין ניתן ביום 30.07.2015. השופט ס' ג'ובראן הוביל את ההכרעה, ואליו הצטרפו השופטים ח' מלצר ומ' מזוז.
ערעור זה הוגש על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. כתוצאה מכך, שניתנו בשנת 2012. לאור זאת, הוגש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי, ואנו ממליצים לעיין במדריך המלא לערעור מוצלח במקרים של רשלנות גורלית, כפי שמוצג בקישור הבא: זכות ערעור רשלנות גורלית: המדריך המלא לערעור מוצלח.
המערער, איסלאם איברהים עיסא, ביקש לערער על הרשעתו בעבירות רצח, ניסיון לרצח. לעומת זאת, גרימת חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות, וכן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. הוא גם ערער על גזר הדין שכלל מאסר עולם ו-40 שנות מאסר מצטברות. בנוסף לפיצויים כספיים.
רקע עובדתי: מסע הדריסה הקטלני
כתב האישום ואירועי הדריסה
על פי כתב האישום שהוגש ביום 9.6.2011, איסלאם עיסא, תושב כפר קאסם. לדוגמה, נהג במשאית סמי-טריילר שמשקלה 15 טון. האירוע התרחש ביום 15.5.2011, המכונה ״יום הנכבה״, בשעות הבוקר. המערער ביצע סדרה של פגיעות מכוונות בכלי רכב שונים לאורך כביש 4 ודרך לוד.
מסע דריסה שהשתרע על פני כ-3 קילומטרים.
ראשית, המערער פגע במתכוון ברכב מסוג פיאט פונטו, שנסע לפניו. על אף הנזק, הוא המשיך בנסיעה מהירה. לדוגמא, בהמשך הדרך, המערער הסיט את המשאית בחוזקה שמאלה. והטיח את הפונטו בעוצמה אל עבר גדר ההפרדה, בכוונה ברורה לגרום למותו של נהג הפונטו.
לאחר מכן, הוא האיץ ופגע בקטנוע ובעליו, אופיר אשכנזי, שנסע בדרכו לשירות מילואים. כלומר, אשכנזי נפצע קשה מאוד.
כעבור זמן קצר, המערער נכנס לצומת דרך לוד ודרך הטייסים באור אדום. אולם, במהירות גבוהה של כ-90 קמ״ש. הוא פגע בעוצמה במכונית פולקסווגן בה נהג אביב מורג, שהחל לחצות את הצומת באור ירוק. המערער הסיט את המשאית בכוונה כלפי מכונית המנוח, ובכך גרם למותו של מורג.
בנוסף, הוא פגע ברכב פיאט דיאבלו ובכלי רכב נוספים. לאחר עצירת המשאית, המערער יצא ממנה והחל לתקוף עוברי אורח. אמנם, תוך שהוא צועק ״אללה הוא אכבר״.
השאלות המשפטיות המרכזיות
השאלה המשפטית העיקרית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם בית המשפט המחוזי צדק בהרשעת איסלאם עיסא בעבירות רצח. ואולם, וניסיון רצח, בהתבסס על הראיות ועל קביעתו בדבר כוונתו הפלילית. באופן ספציפי, נבחנה שאלת קיומה של ״כוונת תחילה״ כנדרש בעבירת הרצח. והאם מעשיו של המערער היו מכוונים להמית בני אדם.
טענות ההגנה והערעור
המערער טען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו על החלטה להמית. יחד עם זאת, הוא סבר כי מעשיו היו בגדר עבירת הריגה בלבד, ולא רצח. לשיטתו, כתב האישום התבסס על כוונה לרצוח יהודים דווקא, ומשלא הוכח מניע ספציפי כזה. לא ניתן להרשיע ברצח.
בנוסף, המערער טען כי לאורך חלק גדול מהאירוע הוא איבד את עשתונותיו או את הכרתו. מאידך, בין היתר עקב הפרעות אישיות וריב שקדם לאירוע. לטענתו, הוא לא שלט במשאית, והדריסות נגרמו בשל תקר בגלגל המשאית. הוא גם כפר בכך שקרא ״אללה הוא אכבר״ בעת התקיפות.
עוד טען המערער כי בית המשפט המחוזי טעה בקביעתו שכל אחת מההתנגשויות מהווה אירוע נפרד. מצד שני, ודרש ענישה חופפת על המעשים. כמו כן, הוא ביקש לבטל את הפיצויים הכספיים שהושתו עליו. מאחר שאין ביכולתו לשלמם בזמן שהייתו במאסר ממושך. להרחבה ראו: נהיגה בזמן פסילה: השפעת חומרת העבירה על גזר הדין.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה
בית המשפט העליון אישר את הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי. לסיכום, ודחה את ערעורו של איסלאם עיסא על שני חלקיו. השופט ס' ג'ובראן קבע. כי הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט המחוזי מבוססים על חומר הראיות ואינם מצדיקים התערבות.
בית המשפט העליון דחה את טענות המערער בדבר אובדן הכרה או אובדן עשתונות. לאור, והבהיר כי גרסאותיו לא היו אמינות ולא זכו לחיזוק ראייתי.
קביעות עובדתיות מכריעות
לפיכך, בית המשפט העליון אימץ את קביעת בית המשפט המחוזי. בהתאם, כי המערער הסיט את המשאית באופן מכוון כלפי רכב הפונטו בהתנגשות השנייה. הקביעה התבססה על עדות נהג הפונטו, אמיתי אסיף. ועל דוח בוחן התנועה שאישר נזק בצד הימני של הפונטו.
בנוסף, בית המשפט העליון גם דחה את טענת המערער לפיה תקר בגלגל המשאית גרם לסטייה לעבר האוטובוס. למעשה, בהתבסס על חוות דעת מומחה שקבעה כי הגלגל נפגע רק בשלביו האחרונים של האירוע.
יתרה מכך, בית המשפט העליון קיבל את העדויות לפיהן המערער קרא ״אללה הוא אכבר״ לפני שתקף את עוז-אינס. ראשית, וציין כי המערער שינה את גרסאותיו בעניין זה פעמים רבות. על כן, כל טענותיו של המערער באשר למצבו ההכרתי או הגופני נדחו. ונקבע כי הוא פעל במודעות מלאה ובשליטה על מעשיו לאורך כל האירוע.
יסוד ״כוונת תחילה״ בעבירת הרצח
בית המשפט העליון קבע כי יסוד ״כוונת תחילה״ בעבירת הרצח, המוגדר בסעיף 301 לחוק העונשין. שנית, התשל״ז-1977, התקיים במקרה זה מעבר לכל ספק סביר. ״כוונת תחילה״ כוללת שלושה רכיבים: החלטה להמית, ביצוע בדם קר ללא התגרות. והכנה עצמית או הכנת מכשיר להמתה.
המערער תקף את קיומה של ״החלטה להמית״.
״החלטה להמית״ משמעותה חזייה או צפייה של התוצאה הקטלנית, ורצון או שאיפה להתגשמותה. שלישית, בית המשפט העליון הסביר. כי אין צורך שההחלטה תתקבל זמן רב מראש; די בכך שהיא התגבשה זמן קצר לפני המעשה. השתלשלות האירוע, מספר הפגיעות הרב, והשימוש במשאית ככלי קטלני במהירות גבוהה.
הובילו למסקנה חד-משמעית כי המערער החליט להמית בני אדם.
בית המשפט הדגיש כי המערער לא בלם, לא עצר ולא הציע עזרה לנפגעים. מכאן, אלא המשיך במסע הדריסה. על כן, מעשיו מובילים באופן טבעי ובהסתברות גבוהה למותם של בני אדם. המניע לביצוע העבירה, ציין בית המשפט, אינו רלוונטי ליסודות העבירה.
ואין זה משנה אם המערער התכוון להמית יהודים דווקא או כל אדם אחר. לכן, ההרשעה ברצח בעקבות דריסה והניסיון לרצח אושרו.
השלכות גזר הדין
בית המשפט העליון דחה את טענות המערער בנוגע לגזר הדין. משום כך, ואישר את עונש מאסר העולם ועוד 40 שנות מאסר בפועל במצטבר. יחד עם פיצויים בסך 488,000 ש״ח למשפחת המנוח ולנפגעים. בית המשפט העליון קבע כי אין מקום להחיל את חריג הענישה המופחתת לעונש מאסר עולם.
מכיוון שלא הוכחה הפרעה נפשית חמורה מספיק שהגבילה באופן ניכר את יכולתו של המערער להימנע מביצוע המעשים.
למרות שבית המשפט העליון הסכים. כן, כי רצף האירועים ייחשב ל״אירוע אחד״ על פי מבחן ״הקשר ההדוק״ שנקבע בפסיקה מאוחרת יותר (עניין ג'אבר). הוא קבע כי אין בכך כדי להצדיק התערבות בעונש. בית המשפט הדגיש כי גם במקרה של אירוע אחד הכולל ריבוי מעשים.
התקרה העליונה למתחם הענישה יכולה להיות צירוף עונשי המקסימום בגין כל אחד מהמעשים. העונש שנגזר על המערער הולם את חומרת מעשיו. בהתאם לכך, העונש שנגזר על המערער הולם את חומרת מעשיו, כפי שניתן לראות בפסיקת אביטן ניר בנושא חומרת העונש בגרימת מוות בנהיגה רשלנית.
השופט ג'ובראן דחה את טענת המערער בדבר חוסר יכולת כלכלית לשלם את הפיצויים. בית המשפט הבהיר כי פיצויים מהווים רכיב עונשי שמטרתו להעניק מזור לנפגעי העבירה ולמשפחותיהם. ויכולותיו הכלכליות של העבריין אינן מהוות שיקול בקביעת שיעור הפיצויים.
משמעות פסק הדין והגנה על חיי אזרחים
פסק הדין המכריע בעניין איסלאם איברהים עיסא מדגיש את החשיבות העליונה של אחריות פלילית עבור פעולות אלימות. וקטלניות בכבישים. הוא מזכיר לציבור את חומרת העבירות הקשורות לנהיגה מסוכנת המובילה למוות. בכך, בית המשפט העליון מספק הנחיה ברורה למערכת המשפט לגבי יישום חוק העונשין במקרים טרגיים כאלה.
מעבר לכך, פסק הדין מדגיש את הצורך המתמיד בהגנה על חיי האזרחים. ובשמירה על ביטחונם במרחב הציבורי. ההרשעה ברצח בעקבות דריסה מראה את נחישותה של המערכת המשפטית להגן על הקורבנות. ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים מלבצע מעשים דומים.
מקרה זה מהווה תזכורת כואבת אך חיונית לסכנות האלימות בכבישים.
סיכום
בית המשפט העליון אישר את הרשעתו של איסלאם איברהים עיסא בעבירות רצח. ניסיון לרצח ועבירות נוספות, ודחה את ערעורו. בית המשפט הדגיש כי מעשי הדריסה המכוונים במשאיתו, שהובילו למותו של אדם ולפציעתם של רבים. נעשו מתוך ״כוונת תחילה״ מובהקת.
הקביעה כי המערער פעל במודעות ובשליטה מלאה, תוך דחיית טענותיו לאובדן הכרה או עשתונות. חיזקה את ההכרעה.
פסק הדין מהווה מסר ברור אודות חומרת פעולות אלימות בכבישים והצורך באחריות פלילית מלאה בגינן. הוא מדגיש את מחויבות מערכת המשפט להגן על חיי אזרחים ולמנוע מקרים קטלניים אלה. במקרים של עבירות תנועה חמורות, פיצויים לנפגעים ומאסר ממושך מהווים חלק חיוני ממערכת הענישה.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
