התרת נישואין: מדריך מקיף להליך בבית המשפט

ההחלטה להיפרד כבר התקבלה, ואז מתברר שהשאלה הראשונה אינה מי מקבל מה אלא לאיזה בניין בכלל נכנסים. מי שנישא בנישואין אזרחיים, מי שבן זוגו בן דת אחרת, ומי שרשום כחסר דת, מגלה שהמסלול המוכר של גט בבית הדין הרבני פשוט אינו פתוח בפניו. במקרים האלה החוק מפנה לבית המשפט לענייני משפחה, וההליך נקרא התרת נישואין. הוא אינו גט, הוא אינו הסכם גירושין, והוא מתנהל לפי כללי סמכות משלו.

לאן פונים: הסמכות נקבעת לפי מי אתם, לא לפי איפה התחתנתם

מסלול פירוק הנישואין בישראל תלוי בהרכב הדתי של בני הזוג ובאופן שבו נערכו הנישואין. טעות נפוצה היא ההנחה שחתונה אזרחית בקפריסין מובילה אוטומטית לגירושין אזרחיים בישראל. בפועל, בני זוג יהודים שנישאו כדין תורה יידרשו לגט בבית הדין הרבני, גם כאשר טקס הנישואין נערך מחוץ לישראל. הטבלה מרכזת את שלוש הקטגוריות העיקריות.

בירור מוקדם של השורה הרלוונטית חוסך את הטעות היקרה ביותר בתחום. תיק שהוגש לערכאה שאינה מוסמכת יימחק או יועבר, ובינתיים המעמד האישי של שני בני הזוג נשאר קפוא. האגרות, לוחות הזמנים וסדרי הדיון הנהוגים בבית המשפט לענייני משפחה חלים על תיק התרת נישואין כמו על כל תיק אחר שנפתח שם, ומשפיעים ישירות על העלות ועל משך ההמתנה.

מי רשאי להגיש בקשה להתרת נישואין

כל אחד מבני הזוג רשאי להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, בכפוף לתנאים שקובע החוק. אין דרישה שהצד השני יסכים להליך או יחתום על הבקשה, וגם אין דרישה שהצדדים יגיעו להסכמה מוקדמת בענייני רכוש או ילדים. התנאי המרכזי נוגע לשאלת הסמכות: ההליך מיועד למי שאין ערכאה דתית שמוסמכת לפרק את נישואיו.

שאלת הסמכות אינה מוכרעת בבית המשפט לבדו. לאחר שהתובענה מוגשת, סגן הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה פונה אל ראשי העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג, כדי שיקבעו אם נדרש גירושין לפי אותה דת. כאשר בני הזוג משתייכים לשתי דתות מוכרות שונות, נשלחת פנייה לכל אחד מראשי הדתות. ראש בית הדין הדתי מוסר את קביעתו המנומקת לבית המשפט ולבני הזוג בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפנייה. קביעה שאין צורך בגירושין דתי היא שפותחת את הדרך לבירור מלא של הבקשה, ועד שהיא מתקבלת התיק ממתין. לכן מסמכים חסרים בשלב ההגשה מתורגמים ישירות לעיכוב.

שלבי ההליך, מהגשת הבקשה ועד עדכון הרישום

1. בירור הסמכות. בודקים את הרכב בני הזוג, את סוג הנישואין ואת אופן רישומם במרשם האוכלוסין, וקובעים אם המסלול הוא גט, הליך דתי אחר או התרת נישואין.
2. איסוף המסמכים. תעודת הנישואין ותרגומה הנוטריוני אם היא זרה, תמצית רישום ממרשם האוכלוסין, ומסמכים המעידים על דתם או על היעדר דתם של בני הזוג.
3. הגשת הבקשה. מגישים לבית המשפט לענייני משפחה בקשה מסודרת שמפרטת את נסיבות הנישואין, את הסיבות לבקשה ואת הטענה בדבר היעדר סמכות של בית דין דתי.
4. הכרעה בשאלת הסמכות. סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה פונה אל ראשי העדות הדתיות של בני הזוג, וכל אחד מהם מוסר קביעה מנומקת בתוך שלושה חודשים. קביעה שאין צורך בגירושין דתי מחזירה את התיק לבירור בבית המשפט.
5. דיון והחלטה. בית המשפט מזמן את הצדדים, בוחן את הבקשה לגופה ונותן החלטה בהתאם לנסיבות ולדין.
6. עדכון המרשם. מקבלים את האישור הרשמי מבית המשפט ופונים איתו לרשות האוכלוסין וההגירה כדי לשנות את הרישום מנשוי לגרוש.

נישואי חוץ: הרישום נשאר גם כשהקשר נגמר

חתונה אזרחית בקפריסין, בפראג או ביוטה נרשמת אצל משרד הפנים ומופיעה במרשם האוכלוסין בישראל. מרגע שהרישום קיים, פרידה בפועל אינה משנה דבר במעמד האישי. אי אפשר לארוז מזוודה, לעבור דירה ולהניח שהסטטוס התעדכן מעצמו. פירוק הרישום דורש הליך פורמלי, וזוגות רבים מגלים זאת רק כאשר הם מבקשים להינשא שוב או להסדיר עניין ביורוקרטי אחר.

מהו ההליך הפורמלי הנדרש תלוי שוב בהרכב בני הזוג. בני זוג יהודים יידרשו לגט בבית הדין הרבני חרף האופי האזרחי של הטקס, ואילו בני דתות שונות או בני זוג חסרי דת יפנו למסלול התרת הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה.

ידועים בציבור: בלי הליך פירוק, עם כל שאר ההשלכות

בני זוג ידועים בציבור מנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף בלי שנישאו כדת וכדין. כשהם נפרדים, אין להם צורך בגט ואין להם צורך בהתרת נישואין, משום שאין קשר נישואין רשום לפרק. הפרידה עצמה אינה טעונה אישור של אף ערכאה.

ההיעדר הזה של הליך פורמלי מטעה. חלוקת הרכוש שנצבר, מזונות הילדים והסדרי ההורות טעונים הסדרה בדיוק כמו אצל זוגות נשואים, ובאותם בתי משפט. ההבדל היחיד הוא שאין מה לבטל במרשם, לא שאין מה להסדיר.

רכוש, מזונות והסדרי הורות

בכל אחד מהמסלולים, גט, התרת נישואין או פרידה של ידועים בציבור, אותן שאלות מהותיות חוזרות ומתבררות בבית המשפט לענייני משפחה. חלוקת הרכוש המשותף כוללת את הנכסים שנצברו במהלך הקשר, וחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, קובע לגביה את הסדר איזון המשאבים. ההסדר חל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974, ולפיו נכסים שנצברו במהלך הנישואין יחולקו שווה בשווה, אלא אם קיים הסכם ממון בין בני הזוג שקובע אחרת. על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף, שפועלת באופן דומה.

מזונות הילדים והסדרי ההורות, שנקראו בעבר משמורת, מוכרעים לפי עקרון טובת הילד. בית המשפט בוחן את צרכי הילדים, את יכולתם הכלכלית של שני ההורים ואת הכנסותיהם, וקובע לפי כלל הנסיבות. הכרעות אלה אינן נגזרות מסוג הנישואין שהיה, ולכן זוג שנישא אזרחית וזוג שנישא כדין תורה יעברו כאן את אותו בירור בדיוק.

עדכון המעמד במרשם האוכלוסין

סיום ההליך המשפטי אינו סופו של התהליך. הרשות לאוכלוסין וההגירה היא הגוף הממונה על עדכון הנתונים, והיא פועלת רק על סמך מסמכים רשמיים מבית הדין הרבני או מבית המשפט לענייני משפחה. האישורים האלה הם שמאפשרים לשנות את הרישום מנשוי או נשואה לגרוש או גרושה, לפי המצב.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.