ועדה פריטטית לעובד בניין: חובה למצות הליכים לפני תביעה

עובד בענף הבנייה שהגיש תביעה כספית כנגד מעסיקתו לשעבר, נתקל בבקשת המעסיקה למחיקת התביעה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. טענה זו נשענה על חובת פנייה מוקדמת לוועדה פריטטית, הקבועה בהסכם הקיבוצי הענפי. ההחלטה, שניתנה בעקבות תיקון ההסכם הקיבוצי בעקבות פסיקה קודמת של בית הדין הארצי, ממחישה את היחס שבין מנגנוני יישוב סכסוכים מוסכמים לבין זכות הגישה לערכאות. לפיכך, הבנה מעמיקה של פסיקה זו חיונית לעובדים ולמעסיקים בענף. מאמר זה יפרט את הרקע, ההכרעה ומשמעותה המעשית של פסיקה זו. התובע, ח'אלד אברהים דבאסה, הועסק על ידי הנתבעת, אסום – חברה קבלנית לבנין בע״מ, עד לחודש ינואר 2015. לאחר שסיים את עבודתו, הגיש מר דבאסה תביעה כספית רחבה, שכללה דרישות לתשלום פיצויי פיטורים, שעות נוספות, הודעה מוקדמת, פנסיה, דמי חגים, חופשה שנתית, דמי כלכלה, דמי הבראה, ביגוד, מתנות לחג, קרן השתלמות והפרשי שכר. הנתבעת עתרה למחיקת התביעה על הסף. היא טענה כי סעיף 76 (במספורו הישן) להסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניין מחייב פנייה תחילה לוועדה פריטטית. רק אם לא הושגה הסכמה בוועדה, רשאי התובע לפנות לבית הדין.

טענות הצדדים לפני בית הדין

הנתבעת הסבירה כי אי פנייה לוועדה פריטטית מהווה אי מיצוי הליכים. היא גם טענה כי התובע מנוע מלהעלות טענות הנובעות מכוח ההסכם הקיבוצי, אם הוא לא פעל לפי הוראותיו. לכן, הגשת התובענה חותרת תחת בסיסו ומטרותיו של ההסכם הקיבוצי. התובע התנגד לבקשה למחיקת התובענה. הוא התבסס על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עע (ארצי) 9847-04-14 גוטליב אחריות בבניה בע״מ נ' נצר חמאד דאוד (20.1.2015) (להלן: ״פרשת גוטליב״). בפרשת גוטליב, בית הדין הארצי קבע כי לא ניתן לכפות על עובד בענף הבניין פנייה למנגנון יישוב חילוקי דעות לפני הגשת תביעה. הטעם לכך היה שנוסח ההסכם הקיבוצי דאז לא היה חד-משמעי דיו. התובע טען כי על יחסי הצדדים חל ההסכם הקיבוצי שאליו התייחס בית הדין הארצי בפרשת גוטליב.

ההכרעה ונימוקי בית המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בפני כב' השופטת אורלי סלע – נשיאה, קיבל את עמדת המעסיקה. בית הדין קבע כי ההליכים בתובענה יעוכבו עד למיצוי ההליך בוועדה הפריטטית. ההחלטה ניתנה ביום 28.12.2015 בהליך סע״ש 18130-10-15 ח'אלד אברהים דבאסה נ' אסום – חברה קבלנית לבנין בע״מ. בית הדין הבהיר כי בפרשת גוטליב, בית הדין הארצי מחק את הערעור בהסכמת הצדדים. הדבר נעשה מתוך הבנה שהנוסח הישן של ההסכם הקיבוצי לא היה ברור וחד-משמעי דיו. לכן, אי אפשר היה לכפות על עובד כפרט פנייה למנגנון האמור. בעקבות זאת, הצדדים ליחסי העבודה הענפיים תיקנו את ההסכם הקיבוצי במפורש. הם קבעו מנגנון תלת-שלבי. הוא כולל ועדה פריטטית מרחבית, ועדה פריטטית ארצית, ולבסוף פנייה לבית הדין. ההסכם קובע לוחות זמנים קצרים (14 ימים לכל שלב) ועצירת מרוץ ההתיישנות למשך תקופת הדיון בוועדה. הסכם קיבוצי ענפי חדש נחתם ביום 29.6.2015. הוא תיקן את הנוסח והבהיר במפורש את מנגנון הוועדה הפריטטית ואת תנאי הפנייה אליה. בית הדין קבע כי משהוסדר המנגנון בלשון ברורה ומפורשת, ובהתאם להנחיות בית הדין הארצי, אין מקום לסכל את הוראותיו. על כן, על בית הדין לכבדן. ההסכם החדש חל על יחסי הצדדים במקרה זה, שכן התובע הועסק עד ינואר 2015. ההסכם נכנס לתוקף במהלך אותה תקופה. השופטת אורלי סלע הוסיפה כי ההסדר אינו פוגע בזכות הגישה לערכאות. הוא רק דוחה אותה עד למיצוי ההליך המהיר בוועדה. לעובד שמורה בכל מקרה הזכות לפנות לבית הדין, אם לא הושגה הסכמה בוועדה. משכך, בית הדין נתן החלטה לעיכוב ההליכים, וביטל את קדם המשפט שהיה קבוע. התובע התבקש להודיע לבית הדין בתוך פרק זמן קצוב האם המחלוקות הוסדרו, שאם לא כן – התביעה תימחק.

הסכם קיבוצי ענפי ותחולתו על עובד בניין

הסכם קיבוצי ענפי הוא הסכם בין ארגון עובדים (כמו ההסתדרות) לבין ארגון מעסיקים (כמו התאחדות הקבלנים). הסכם זה קובע את תנאי העבודה והשכר בענף מסוים, למשל ענף הבניין. ההסכם הקיבוצי חל על כלל העובדים והמעסיקים בענף, גם אם הם אינם חברים בארגונים שחתמו על ההסכם, באמצעות צו הרחבה. החובה למצות הליכים בוועדה פריטטית היא דוגמה למנגנון יישוב סכסוכים חלופי. מטרתו היא לפתור מחלוקות במהירות וביעילות, מבלי להידרש להליכים משפטיים ארוכים ויקרים בבתי הדין. מנגנונים אלה תורמים לייצוב יחסי העבודה ומקדמים דיאלוג בין הצדדים.

המשמעות המעשית של חובת מיצוי הליכים עובד בניין

ההחלטה מבהירה כי מנגנוני יישוב סכסוכים המוסכמים בהסכם קיבוצי עשויים לחייב עובדים כפרט למצות הליכים חלופיים. זאת, לפני פנייה לערכאות. זה נכון במיוחד כאשר הם מנוסחים בלשון ברורה וחד-משמעית. בנוסף, הם חייבים לשמור על זכויות העובד, למשל על ידי קביעת לוחות זמנים קצרים, עצירת התיישנות ואפשרות פנייה לבית הדין בהיעדר הכרעה. כלל זה חל גם בענפים בהם קיימים פערי כוחות מובנים, כמו ענף הבנייה. הפסיקה ממחישה גם את הדינמיקה בין פסיקת בתי הדין לבין התאמת הסכמים קיבוציים בעקבותיה. היא מהווה תזכורת חשובה לעובדים ולמעסיקים לבחון את הנוסח העדכני של ההסכמים הקיבוציים החלים עליהם. הדבר חשוב במיוחד לפני נקיטת הליכים משפטיים. יש לפעול באופן אקטיבי על פי הוראות ההסכם הקיבוצי. עובד שיגיש תביעה מבלי למצות הליכים אלה, עלול למצוא את תביעתו מעוכבת או אף נמחקת על הסף.

אזהרה: אי מיצוי הליכים בוועדה פריטטית, כנדרש בהסכם קיבוצי ענפי מפורש, עלול להוביל לעיכוב או מחיקת תביעת עובד על הסף. לכן, יש לבדוק היטב את תנאי ההסכם הקיבוצי החל לפני נקיטת צעדים משפטיים.

שאלות ותשובות

שלבי הפעולה לאחר הגשת תביעה לבית הדין לעבודה בענף הבניין

1. בחינת ההסכם הקיבוצי. בדקו את הנוסח העדכני של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניין, ובחנו את הוראותיו לגבי חובת הפנייה לוועדה פריטטית.

2. פנייה לוועדה הפריטטית. אם ההסכם מחייב, פנו לוועדה הפריטטית הרלוונטית (מרחבית ולאחר מכן ארצית) בתוך לוחות הזמנים הקבועים.

3. תיעוד ההליכים. שמרו תיעוד מפורט של כל הפניות, הדיונים וההחלטות של הוועדה הפריטטית.

4. התייעצות משפטית. במקרה של אי-הסכמה או כשל במיצוי ההליכים בוועדה, התייעצו עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה לפני פנייה לבית הדין.

5. הגשת תביעה לבית הדין. אם הוועדה לא הגיעה להסכמה, או במקרים חריגים אחרים המפורטים בהסכם, רשאים אתם לפנות לבית הדין לעבודה.

לסיכום, ההחלטה של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, סע"ש 18130-10-15, ח'אלד אברהים דבאסה נ' אסום – חברה קבלנית לבנין בע"מ, מדגישה את חובת מיצוי ההליכים בוועדה פריטטית עבור עובדים בענף הבניין. חובה זו חלה כאשר ההסכם הקיבוצי מנוסח באופן ברור ומפורש, ושומר על זכויות העובד. ההחלטה משקפת את העידוד ליישוב סכסוכים מחוץ לערכאות, כדרך יעילה ומהירה לפתרון מחלוקות עבודה. עם זאת, היא אינה שוללת את זכות הגישה לערכאות, אלא קובעת סדר פעולות מחייב. לכן, מומלץ לעובדים ומעסיקים כאחד לפעול בהתאם להסכם הקיבוצי ולזכור כי ייעוץ משפטי מקצועי יבטיח שמירה על זכויותיהם ומיצוי נכון של ההליכים.