לפי סעיף 2 לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964, מי שהיטיב נזק גוף של אדם רשאי להיפרע את ההטבה מן המזיק, עד הסכום שהמזיק היה חייב לניזוק אלמלא הוטב הנזק. סעיף 5 קובע במפורש שמשכורת שמעביד ממשיך לשלם לעובד בתקופה שאינו מסוגל לעבודה נחשבת להוצאה סבירה. סעיף 6 מוסיף שכשהמזיק מבוטח, המיטיב רשאי להיפרע ישירות מן המבטח.
עובד שנפגע בתאונה במסגרת עבודתו מקבל בדרך כלל תשלומים משלושה מקורות: המעסיק, שממשיך לשלם שכר; קרן הפנסיה, שמשלמת קצבת נכות; והמוסד לביטוח לאומי. השאלה מי מהם רשאי לחזור אל המזיק, ובאיזה סדר, אינה תיאורטית. פסק דין אחד ממחיש את שלוש הסוגיות המרכזיות בבת אחת.
המסגרת: מי נחשב "מיטיב"
החוק מגדיר "הטבת נזק" כהוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק גוף, למנוע החמרה או להקל מסבלו של הניזוק, לרבות תמיכה למחייתו ולמחיית בני ביתו. סעיף 4 מבהיר שאין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי חובה שבדין, לפי הסכם או בהתנדבות.
לצד זאת קובע סעיף 4 חריג מהותי: תאגיד העוסק בעסקי ביטוח, שפעל לפי חוזה ביטוח עם הניזוק, אינו זכאי להיפרע לפי החוק. מן החריג הזה מוחרג בפירוש "תאגיד המבטח את חבריו בלבד". זהו בדיוק הצומת שבו נבחן מעמדה של קרן פנסיה.
| הסעיף | מה הוא קובע |
|---|---|
| 2 | זכות המיטיב להיפרע מן המזיק, עד הסכום שהמזיק היה חייב לניזוק אלמלא ההטבה |
| 4 | אין חשיבות אם ההטבה לפי דין, הסכם או התנדבות. מבטח הפועל לפי חוזה ביטוח אינו זכאי, למעט תאגיד המבטח את חבריו בלבד |
| 5 | רק הוצאות ושכר שירות סבירים. משכורת שמעביד ממשיך לשלם נחשבת הוצאה סבירה, ולא יותר מהשכר שהעובד היה מקבל |
| 6 | המיטיב רשאי להיפרע מן המבטח של המזיק, במידה שהמבטח אחראי כלפיו |
| 8 | אין גריעה מזכות לתבוע לפי עילה אחרת, ובלבד שלא ייגבה יותר מסכום ההטבה |
המקרה: ת"א (חיפה) 23688-06
פסק הדין ניתן ביום 29.3.2012 מפי כב' השופטת אריקה פריאל. האירוע התרחש בשנת 1999: עובד של חברת החשמל לישראל בע"מ נפגע בתאונת דרכים קשה בעת נהיגה ברכב מעבידתו, שהיה מבוטח אצל מגדל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ.
לאחר התאונה שהה העובד בחופשת מחלה ממושכת, ובהמשך פרש לגמלאות עקב נכותו. במהלך תקופת המחלה המשיכה חברת החשמל לשלם לו משכורת מלאה, ולאחר הפרישה החל לקבל קצבת נכות מקרן הפנסיה של עובדי החברה. חברת החשמל וקרן הפנסיה דרשו מהמבטחות השבה של הסכומים ששילמו: משכורת, פדיון ימי מחלה, פיצויי פיטורים, הטבות חשמל וגמלאות פנסיה.
שלוש השאלות שנדונו
- דרגת הנכות המחייבת. האם זו שקבע מומחה רפואי מטעם בית המשפט בהליך קודם של העובד, בשיעור 10%, או זו שקבעו הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, בשיעור 30%.
- הגדרת "הטבה". האם התשלומים ששילמו חברת החשמל וקרן הפנסיה מהווים "הטבה" כמשמעותה בחוק, המזכה בהשבה.
- קדימות בין מיטיבים. מהו סדר הקדימויות בין חברת החשמל, קרן הפנסיה והמוסד לביטוח לאומי, כאשר סך התגמולים שקיבל העובד מהמוסד עולה על מלוא נזקיו המוערכים.
הכרעת בית המשפט
מעשה בית דין ודרגת הנכות. נקבע שתביעתו הקודמת של העובד לא יצרה מעשה בית דין, משום שנמחקה בלא הכרעה לגופה. משכך, דרגת הנכות המחייבת לצורך חישוב הנזק היא 30%, זו שקבעו הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, ולא 10% שקבע המומחה מטעם בית המשפט.
מעמד קרן הפנסיה. נקבע שקרן הפנסיה של עובדי חברת החשמל נחשבת ל"מיטיבה" הזכאית להשבה. הנימוקים: מימון בלעדי על ידי המעביד, אופי סגור של הקרן וייעודה הצר. מאפיינים אלה מבססים את מעמדה כגוף מטיב, ולא כתאגיד העוסק בעסקי ביטוח שפעל לפי חוזה ביטוח עם הניזוק.
קשר סיבתי וחישוב ההשבה. בית המשפט הדגיש שלא כל תקופת ההיעדרות והפרישה נבעה אך ורק מהתאונה, שכן העובד סבל מנכויות משמעותיות עוד קודם לה. לפיכך ההשבה לחברת החשמל ולקרן הפנסיה תחושב לפי שיעור תרומת התאונה בלבד.
מה נגזר מכאן לצדדים
למעסיק. המשך תשלום שכר בתקופת אי הכושר אינו נדבה. סעיף 5 מכיר בו כהוצאה סבירה בת השבה, בכפוף לתקרת השכר שהעובד היה מקבל אילו היה מסוגל לעבודה. כדאי לתעד מראש את התשלומים ואת הבסיס להם. היבטים נוספים של חובת המעסיק מפורטים במאמר בטיחות בעבודה: חובת המעסיק וזכויות העובד.
לקרן הפנסיה. הסיווג אינו לפי השם אלא לפי המאפיינים. מבנה מימון, סגירוּת הקרן וייעודה הם שקובעים אם היא מיטיבה או תאגיד ביטוח שסעיף 4 חוסם. ההבדל בין סוגי ההסדרים הפנסיוניים מוסבר במאמר פנסיה חובה לעובד.
לעובד. ההשבה למיטיבים אינה גורעת מזכויותיו, וסעיף 7 אף קובע שמיטיב אינו זכאי לתבוע סכום מהטבה שהמוטב עצמו שילם לו. עם זאת, קביעות בדבר דרגת נכות וקשר סיבתי שנעשות בהליך ההשבה נוגעות ישירות למצבו, ולכן כדאי שיהיה מודע להליך.
בדיקה של סוג התשלום, של הקשר הסיבתי ושל מעמדכם כמיטיב קובעת מה ניתן להשיב ומהו הסכום הריאלי.
מה זו "הטבת נזק"?
הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק גוף, למנוע החמרה או נזק נוסף, או להקל מסבלו של הניזוק, לרבות תמיכה למחייתו ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה עקב הנזק.
חברת ביטוח יכולה לתבוע השבה לפי החוק?
ככלל לא. סעיף 4 שולל את הזכות מתאגיד העוסק בעסקי ביטוח שפעל לפי חוזה ביטוח עם הניזוק. החריג הוא תאגיד המבטח את חבריו בלבד, וזהו הבסיס להכרה בקרן פנסיה סגורה כמיטיבה.
אפשר להשיב את מלוא השכר ששולם?
סעיף 5 מכיר בשכר שממשיך להשתלם כהוצאה סבירה, אך מגביל אותו לשכר שהעובד היה מקבל אילו היה מסוגל לעבודה. בנוסף, ההשבה מוגבלת לחלק הנובע מהאירוע לפי הקשר הסיבתי.
תובעים את המזיק או את המבטחת?
סעיף 6 מאפשר להיפרע ישירות מן המבטח, במידה שהוא אחראי כלפי המזיק. בפועל זהו המסלול הרגיל בתאונות דרכים.
קביעת נכות של ביטוח לאומי מחייבת בהליך האזרחי?
לא באופן אוטומטי, וזו אחת השאלות שנדונו כאן. באותו מקרה נקבע שהקביעה של הוועדות הרפואיות היא המחייבת, בין היתר משום שההליך הקודם של העובד נמחק בלא הכרעה ולכן לא יצר מעשה בית דין.
אפשר לתבוע גם בעילה אחרת?
כן. סעיף 8 שומר על זכות המיטיב לתבוע לפי עילה אחרת, ובלבד שלא ייגבה בסך כל תביעותיו יותר מסכום ההטבה.
