חובות המעסיק בתשלום שכר: מה קובע חוק הגנת השכר

חובות המעסיק בתשלום שכר אינן תלויות ברצונו הטוב. הן קבועות בחוק כבר עשרות שנים, ורובן מרוכזות בחוק הגנת השכר. המדריך הזה מסביר מתי חייבים לשלם, מה מגיע לעובד כשהשכר מתעכב, כמה זמן אפשר לתבוע, ומה צפוי למעסיק שמפר את החובות. לתמונה רחבה יותר של הזכויות בעבודה, כדאי לעיין גם במדריך זכויות עובדים בדיני עבודה.

אילו חוקים קובעים את חובות המעסיק

חובות המעסיק בתשלום שכר מוסדרות בעיקר בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, ובחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. לצדם פועלים חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, וחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. מדובר בדין קיים ומוכר, ולא בהסדר חדש.

המושג "שכר עבודה" מוגדר בסעיף 1 לחוק הגנת השכר באופן רחב. ההגדרה אינה מסתכמת בשכר הבסיס, והיא כוללת גם תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות. לכן ההגנות שהחוק נותן חלות על רכיבים אלה כמו על המשכורת עצמה.

מתי חייבים לשלם את השכר: המועד והיום הקובע

לפי סעיף 9 לחוק הגנת השכר, שכר חודשי ישולם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם. כלומר, השכר על עבודה בחודש מסוים מגיע לעובד בסוף אותו חודש.

החוק נותן למעסיק מרווח קצר. סעיף 1 מגדיר את "היום הקובע" כיום התשיעי שלאחר המועד לתשלום, ובפועל מדובר ב-9 לחודש העוקב. שכר שלא שולם עד היום הקובע נחשב שכר מולן, ומכאן ואילך נצבר לעובד פיצוי הלנה.

ההגנה אינה מוגבלת למשכורת החודשית. סעיף 19א קובע שחוב של מעסיק לקופת גמל נחשב לעניין זה כשכר מולן, וסעיף 20 מחיל הסדר דומה של פיצויי הלנה על פיצויי פיטורים שלא שולמו במועד.

תלוש שכר ופנקס שכר

סעיף 24 לחוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לנהל פנקס שכר ולמסור לעובד תלוש שכר. התוספת לחוק קובעת מה חייב להופיע בתלוש, ובין היתר פירוט של דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה, וכן ציון שכר המינימום לפי חוק שכר מינימום.

גם ניכויים מהשכר אינם נתונים לשיקול דעתו החופשי של המעסיק. הם מותרים רק במסגרת סעיפים 25 ו-25א לחוק, וכל ניכוי צריך להופיע בתלוש.

רישום שעות העבודה ונטל ההוכחה

סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה מחייב את המעסיק לנהל פנקס שעות עבודה. הרישום צריך להיעשות באופן שוטף ולכלול את שעות העבודה בפועל, ולא הערכה כללית או מספר שעות קבוע שנרשם מראש.

לרישום הזה יש משקל רב כשמתגלעת מחלוקת. לפי סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, מעסיק שלא ניהל את הרישומים כנדרש נושא בנטל להוכיח את טענותיו. במילים אחרות, מעסיק שאין בידו רישומי נוכחות יתקשה לסתור את גרסת העובד לגבי השעות שעבד.

פיצוי הלנת שכר וההתיישנות הקצרה שלו

סעיף 17 לחוק הגנת השכר קובע את גובה פיצוי ההלנה. בעד השבוע הראשון שלאחר היום הקובע משולם החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע נוסף משולם החלק העשירי ממנו. הפיצוי נועד להרתיע מעסיקים מעיכוב התשלום.

לצד זאת, לזכות לפיצוי ההלנה יש מועד קצר במיוחד. לפי סעיף 17א, יש להגיש את התביעה לפיצוי תוך שנה, או תוך 60 ימים מהיום שבו קיבל העובד את השכר עצמו, לפי המוקדם. עובד שקיבל שכר באיחור וממתין זמן רב עלול לאבד את הפיצוי, גם אם נשארה לו הזכות לתבוע הפרשי שכר.

כמה זמן אפשר לתבוע שכר שלא שולם

תביעה לשכר עצמו כפופה לחוק ההתיישנות. לפי סעיף 5(1) לחוק זה, תביעה שאינה נוגעת למקרקעין מתיישנת כעבור שבע שנים. המשמעות היא שעובד יכול לתבוע שכר, שעות נוספות או רכיבי שכר אחרים שלא שולמו לו בשבע השנים שקדמו לתביעה.

חשוב להבחין בין שני המועדים: שבע שנים לתביעת השכר, ותקופה קצרה בהרבה לתביעת פיצוי ההלנה בלבד. התביעה מוגשת לבית הדין לעבודה, שסמכותו בעניין זה קבועה בסעיף 26א לחוק הגנת השכר.

אחריות אישית של נושאי משרה

כשהמעסיק הוא חברה, האחריות אינה נעצרת בתאגיד. סעיף 26(ב) לחוק הגנת השכר קובע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב, והחוק קובע לעניין זה חזקה של הפרת חובת הפיקוח. בנוסף, סעיף 14 לחוק להגברת האכיפה מאפשר להטיל עיצום כספי גם על המנהל הכללי של התאגיד.

אכיפה מינהלית ועיצומים כספיים

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, העניק למדינה כלים לאכוף את החובות בלי להמתין לתביעה של עובד. סמכויות אלה קיימות מאז 2012. סעיף 3 לחוק מסמיך להטיל עיצומים כספיים על מעסיק שהפר הוראות של דיני העבודה, וסעיף 15 קובע מנגנון של התראה מינהלית. החוק מטיל אחריות גם על מזמין שירות, בהוראות שמסעיף 25 ואילך.

סנקציות פליליות

סעיף 25ב לחוק הגנת השכר קובע עבירות וקנסות על הפרת החובות. מעסיק שלא שילם שכר עד תום 90 ימים מהיום הקובע צפוי לפי סעיף 25ב(ב1) למאסר של חצי שנה או לקנס. מעסיק שניכה סכום משכר העובד ולא העביר אותו ליעדו צפוי לפי סעיף 25ב(ג) לעונש של עד שנתיים מאסר.

הגנה על עובד שתבע את שכרו

עובדים רבים נמנעים מלדרוש את שכרם מחשש לפגיעה במקום העבודה. סעיף 28א לחוק הגנת השכר נותן מענה לחשש הזה: מעסיק לא יפגע בשכרו של עובד ולא יפטר אותו מחמת תביעה שהגיש העובד בתום לב לתשלום שכר מולן. למידע על ההגנות בשלב סיום ההעסקה, ראו את המדריך זכויות עובדים בפיטורים.

פנסיה, קרן השתלמות והודעה מוקדמת

הפרשות לפנסיה הן חובה מכוח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. מאז 2017 שיעור ההפרשה הכולל הוא 18.5%: 6% מהעובד, 6.5% תגמולי מעסיק ו-6% לפיצויים.

קרן השתלמות, לעומת זאת, אינה חובה כללית בחוק. הזכות אליה נובעת מהסכם קיבוצי, מצו הרחבה ענפי או מחוזה ההעסקה האישי, ולכן יש לבדוק מה חל במקום העבודה הספציפי.

בסיום העבודה חל גם חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. לפי סעיף 2, ההודעה צריכה להינתן בכתב, ושיעוריה נקבעים בסעיפים 3 ו-4. פירוט נוסף תמצאו במדריך זכויות עובדים בפיטורים ובהתפטרות.

צעדים מעשיים לעובדים ולמעסיקים

• עובדים: לבדוק כל תלוש מול שעות העבודה בפועל, לשמור תלושים והתכתבויות, ולשים לב למועד הקצר של תביעת פיצוי ההלנה.
• מעסיקים: לשלם עד היום הקובע, לנהל רישום נוכחות שוטף, להנפיק תלוש מפורט ולוודא שכל ניכוי מועבר ליעדו.
• נושאי משרה: לקיים פיקוח בפועל על תשלומי השכר, שכן האחריות עשויה לחול עליהם אישית.

מעסיקים שנערכים לצמצום כוח אדם יכולים להיעזר גם במדריך משפטי למעסיקים בנושא פיטורי עובדים.

שאלות ותשובות