הרשעה פלילית שניתנה על ידי שופט יחיד בעבירה שבסמכות הרכב תלתא בטלה מעיקרה מחמת חוסר סמכות עניינית. בית המשפט העליון קבע כי תיקון מאוחר של כתב האישום אינו מרפא פגם היורד לשורש הסמכות. לפיכך, מותב של דן יחיד אינו רשאי להכשיר דיון פגום באמצעות שינוי סעיף העבירה בסיום המשפט. כפועל יוצא מכך, כל הראיות וההכרעות שניתנו בהליך נטול סמכות מאבדות את תוקפן המשפטי.
הסמכות העניינית של בתי המשפט מהווה עקרון יסוד בהליך השיפוטי התקין. לפיכך, במאמר זה נבחן את המשמעות של בטלות הרשעה בהעדר סמכות בעקבות פסק הדין המכונן בע״פ 313/79 רחמים דדה נ' מדינת ישראל. נלמד כיצד פגם בהרכב השופטים משפיע על תוקף ההליך כולו. ומהן הזכויות המוקנות לכל נאשם בפלילים.
חוק בתי המשפט, תשי״ז-1957 קובע את סמכויות הדיון הפליליות בערכאה המחוזית. בנוסף, סעיף 15(א)(1) לחוק מחייב. כי עבירות שדינן מאסר עשר שנים ומעלה יידונו בפני הרכב של שלושה שופטים. הוראה זו נועדה להבטיח שיקול דעת מעמיק בעבירות חמורות במיוחד.
לעומת זאת, עבירות קלות יותר מסורות לדיון בפני דן יחיד. עם זאת, חוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה-1965 מסדיר את ניהול המשפט ומגדיר את כללי תיקון כתב אישום. אולם, החוק אינו מעניק לשופט יחיד סמכות לדון בעבירה שיוחדה במפורש להרכב רחב.
שימו לב: סמכות עניינית אינה ניתנת להתנאה בין הצדדים, וכל חריגה ממנה פוגעת בתוקפו של ההליך השיפוטי.
עובדות המקרה: ע״פ 313/79 רחמים דדה נ' מדינת ישראל
המערער, רחמים דדה, עמד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיק 131/78. כתוצאה מכך, כתב האישום ייחס לו עבירת אינוס במרמה לפי סעיף 346 לחוק העונשין, תשל״ז-1977. עבירה זו נושאת עונש מרבי של עשר שנות מאסר, ומחייבת הרכב שלושה.
למרות הוראת החוק המפורשת, כב' השופט איתן דן בתיק כשופט יחיד. לעומת זאת, הצדדים ניהלו את שמיעת הראיות והסיכומים מבלי שאיש עמד על התקלה החמורה. רק לקראת מתן פסק הדין גילה בית המשפט המחוזי כי ישב במותב חסר סמכות.
בעקבות הגילוי, ביקשה המדינה לתקן את כתב האישום ברגע האחרון. לדוגמה, התביעה דרשה להמיר את סעיף האישום לניסיון לעבירת מין לפי סעיף 352 לחוק העונשין. עבירה זו נושאת עונש מרבי של שבע שנות מאסר, ומצויה בסמכות שופט יחיד.
הסניגור התנגד נחרצות לתיקון המלאכותי של האישום. לדוגמא, למרות זאת, בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת התביעה, הרשיע את המערער בניסיון. וגזר עליו שנתיים מאסר בפועל. כתוצאה מכך, הגיש המערער ערעור לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים.
טענות הצדדים בשאלת בטלות הרשעה בהעדר סמכות
באי כוח הצדדים הציגו גישות מנוגדות לחלוטין בפני בית המשפט העליון:
-
טענות המערער: בית המשפט המחוזי פעל ללא סמכות עניינית מתחילת ההליך. החלפת סעיף האישום בסוף המשפט אינה יכולה להכשיר הליך שהיה פגום מעיקרו. לפיכך, הכרעת הדין וגזר הדין בטלים לחלוטין.
-
טענות המשיבה: סעיף 206 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לשופט יחיד לפעול כל עוד לא הורכב בית המשפט. בנוסף, סעיף 82 לחוק מתיר לתקן כתב אישום בכל שלב, ולנאשם ניתנה הזדמנות להתגונן.
-
טענת המניעות: המדינה טענה כי המערער מנוע מלטעון לחוסר סמכות, מאחר שלא העלה טענה זו במהלך הדיון בערכאה הראשונה.
יתרה מכך, המדינה טענה. כלומר, כי סעיף 37 לחוק בתי המשפט מאפשר להסתמך על ראיות שנגבו בהליך קודם. לשיטתה, השופט היחיד היה מוסמך להרשיע בעבירה המופחתת על בסיס אותן ראיות.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי שופטי הרוב
בית המשפט העליון קיבל את הערעור ברוב דעות של כב' השופטים מ' שמגר וד' בכור. אולם, כנגד דעת המיעוט של כב' השופט א' ברק. השופט שמגר קבע כי הלכת ע״פ 476/78 (עניין ביטון) חלה באופן מלא על המקרה.
השופט שמגר הדגיש כי כאשר ערכאה פותחת בדיון ללא סמכות עניינית, כל הדיון בטל מעיקרו. אמנם, סעיף 206 לחוק סדר הדין הפלילי נועד אך ורק לפעולות טכניות טרם תחילת המשפט. ואינו מחליף הרכב שיפוטי.
בנוסף לכך, השופט שמגר הבהיר כי תיקון כתב האישום בסוף ההליך מהווה פיקציה משפטית. ואולם, בית המשפט אינו רשאי לקנות סמכות לעצמו בדיעבד באמצעות שינוי מלאכותי של האישום.
השופט בכור הצטרף לפסק דינו של השופט שמגר. יחד עם זאת, הוא הדגיש כי חומר הראיות בתיק הוכיח ביצוע של עבירת אינוס מושלמת. על כן, הרשעת המערער בניסיון בלבד נעשתה אך ורק לצורך עקיפת מגבלות הסמכות.
אזהרה: ניסיון להכשיר פגם של חוסר סמכות באמצעות שינוי סעיפי החוק מהווה פגיעה בזכות היסוד של הנאשם להליך הוגן בפני המותב החוקי.
דעת המיעוט: הבחנה בין סמכות שיפוט לקבילות ראיות
השופט א' ברק הציג גישה שונה בדעת המיעוט שלו. מאידך, לדעתו, הכרעת הדין הסופית ניתנה בסמכות. מכיוון שניתנה רק לאחר תיקון כתב האישום לעבירה המתאימה לשופט יחיד.
לפי תפיסתו של השופט ברק. מצד שני, הסוגיה המרכזית אינה העדר סמכות הכרעה אלא קבילות הראיות שנגבו קודם לכן. לשיטתו, עקרונות הצדק והיעילות מאפשרים להסתמך על ראיות שנגבו בהליך שיפוטי. כל עוד לא נגרם עיוות דין.
עם זאת, עמדת הרוב דחתה תפיסה זו. לסיכום, שופטי הרוב קבעו. כי אין להכשיר ראיות שנשמעו בפני גורם שלא היה כשיר לשמוע אותן מלכתחילה.
השלכות מעשיות בעניין שופט יחיד ללא סמכות
פסק הדין קובע הלכה מחייבת לגבי ניהול הליכים פליליים. לאור, בתי המשפט והתביעה מחויבים לבדוק בקפידה את סיווג העבירות כבר בשלב הגשת כתב האישום.
משמעות ההכרעה מתבטאת בנקודות הבאות:
-
הגנה על זכויות דיוניות: לנאשם יש זכות מוקנית שמשפטו יתברר בפני הערכאה המוסמכת על פי דין.
-
איסור על קיצורי דרך: אין לתקן כתב אישום רק כדי לפתור כשל מנהלי של חלוקת תיקים.
-
חובת העברת הדיון: כאשר מתגלה חוסר סמכות, על השופט להעביר את התיק להרכב שלושה לפי סעיף 37 לחוק בתי המשפט.
-
העלאת טענת סמכות: נאשם רשאי להעלות טענת חוסר סמכות עניינית בכל שלב, כולל בערעור.
משכך, החלטה שניתנה בחוסר סמכות נחשבת כבטלה ומבוטלת. והיא אינה משנה את מעמדו המשפטי של האדם כזכאי.
מה עושים כאשר מתגלה פגם בסמכות המותב
-
בדיקת כתב האישום. יש לבחון את סעיפי העבירה המיוחסים לנאשם ואת מדרג הענישה המרבי הקבוע לצדם בחוק.
-
הצלבת העבירה מול הרכב בית המשפט. ודאו האם מדובר בעבירה הדורשת מותב תלתא לפי סעיף 15 לחוק בתי המשפט.
-
העלאת טענה מקדמית. אם נפתח הליך בפני שופט יחיד בעבירה חמורה, יש לטעון מיד לחוסר סמכות עניינית.
-
דרישה להעברת התיק. יש לעמוד על כך שהתיק יועבר להרכב שלושה שופטים מוסמך, ולא ייפתר בתיקון מלאכותי.
-
ערעור במקרה של הרשעה פסולה. אם בית המשפט דחה את הטענה והרשיע ללא סמכות, יש להגיש ערעור לערכאה הגבוהה.
שאלות ותשובות
האם הסכמת הנאשם יכולה להעניק סמכות לשופט יחיד?
הסכמת הצדדים אינה יכולה להקנות סמכות עניינית לבית המשפט. הוראות המחוקק לגבי הרכב השופטים הן מחייבות וקוגנטיות. לפיכך, גם אם הנאשם או בא כוחו לא התנגדו לקיום הדיון בדן יחיד. ההליך כולו נותר חסר תוקף חוקי ובטל מעיקרו.
מתי מותר לשופט יחיד לפעול בתיק הטעון הרכב שלושה?
שופט יחיד רשאי לפעול אך ורק בשלב המקדמי שבו טרם הורכב בית המשפט המוסמך. לצורך פעולות דיוניות דחופות כמו מעצר או שחרור בערובה. אולם, מרגע שהחל המשפט עצמו ושמיעת הראיות נפתחה. הדיון חייב להתנהל מתחילתו ועד סופו בפני הרכב מלא של שלושה שופטים.
האם ניתן להשתמש בראיות שנגבו בדיון שנפסל?
בית משפט שהחל לדון ללא סמכות אינו יכול להכשיר את הראיות בעצמו. רק בית המשפט המוסמך שאליו מועבר התיק רשאי. לפי שיקול דעתו המלא מכוח סעיף 37 לחוק בתי המשפט. להחליט האם להסתמך על ראיות שנגבו קודם או לשמוע אותן מחדש.
האם שופט יחיד יכול להרשיע בעבירה קלה מתוך כתב אישום חמור?
שופט יחיד אינו רשאי לדון כלל בכתב אישום הכולל עבירה שבסמכות הרכב תלתא. גם אם בסיום ההליך מתברר כי בוצעה רק עבירה קלה המצויה בסמכותו. הדיון כולו נערך ללא סמכות מעיקרו, ולכן פסק הדין שיינתן יהיה בטל לחלוטין.
סיכום
פסק הדין בע״פ 313/79 קבע עקרון ברור: בטלות הרשעה בהעדר סמכות מהווה תוצאה בלתי נמנעת כאשר מותב דן בעבירה שאינה בסמכותו. כב' השופטים שמגר ובכור ביצרו את ההגנה על הנאשם. ומנעו שימוש בפיקציות דיוניות שנועדו להכשיר הליכים פגומים. בית המשפט העליון קיבל את הערעור של רחמים דדה וקבע כי ההליכים.
הכרעת הדין וגזר הדין בטלים מעיקרם.
