פרסום כינוי נוכל בפייסבוק עולה כדי לשון הרע, אך גובה הפיצוי תלוי בהקשר ובנסיבות. כאשר המפרסם מאמין באמת בדבריו והנפגע נמנע מלהציג תשתית עובדתית על עסקיו, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי סמלי בלבד. בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי מופחת של 6,000 ₪ בלבד בשל שיקולים אלה.
רשתות חברתיות הפכו לכר פורה לעימותים מילוליים קשים ולהטחת האשמות הדדיות. לפיכך, כינוי נוכל בפייסבוק מהווה פגיעה קשה בשמו הטוב של אדם, במיוחד כאשר הדבר נעשה בפומבי. עם זאת, ניהול תביעה כזו דורש היערכות ראייתית משמעותית מצד שני הצדדים. מאמר זה סוקר את פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו.
אשר בחן מקרה של פרסום משמיץ ברשת וקבע פיצוי מוגבל.
חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום המייחס לאדם מעשים פליליים מהווה עוולה אזרחית. בנוסף, ייחוס מעשי מרמה כמו כינוי נוכל בפייסבוק פוגע במשלח ידו ובמעמדו של הנפגע. לפיכך, התובע צולח בקלות את המשוכות הראשונות להוכחת עילת התביעה.
לעומת זאת, סעיף 14 לחוק מעניק הגנה למי שפרסם דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי. עם זאת, הנטל להוכחת הגנת ״אמת דיברתי״ רובץ במלואו על המפרסם. נטל זה כבד במיוחד כאשר מדובר בהאשמת אדם בביצוע עבירות פליליות.
בנוסף, סעיף 19(2) לחוק מאפשר להפחית את שיעור הפיצוי בנסיבות מסוימות. כתוצאה מכך, כך למשל, כאשר המפרסם היה משוכנע באמיתות הדברים ופעל לטובת הציבור. בית המשפט יתחשב בכך לטובתו.
רקע עובדתי: פרסום בקבוצת דורשי עבודה
ההליך התברר בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. לעומת זאת, במסגרת תא״מ 15913-07-19 אלכסנדר בספלוב נ' שגב ישראל אפריאט, בפני כבוד השופט אריאל צימרמן. פסק הדין ניתן ביום 04.12.2020. התובע עסק בפרסום דיגיטלי והחזיק במניות מיעוט בחברת ״מיי סמארטי ישראל בע״מ״.
ביום 25.6.2019 פרסם התובע הודעה שיווקית בקבוצת פייסבוק של דורשי עבודה בבית שמש. לדוגמה, ההודעה הציעה הנחה משמעותית בטיפולי הסרת שיער בלייזר. הנתבע, אשר ניהל עמוד פייסבוק בשם ״עוצרים את הנוכלות של הפירמידות״, הגיב בחריפות רבה להודעה.
בתגובתו כינה הנתבע את התובע בכינויים קשים ופוגעניים:
-
״נוכל שחבר בתרמית בשם 'מייסמארטי'״.
-
״אחד מהראשים של הנוכלות הזאת, נוכל מדופלם שמקומו בכלא״.
-
״הפרנסה שלך היא לעשוק אנשים ולרמות אותם״.
בעקבות דברים אלה. לדוגמא, התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מהיר על סך 75,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
טענות הצדדים סביב כינוי נוכל בפייסבוק
התובע טען כי הדברים שפורסמו מהווים לשון הרע חמורה ומשוללת כל יסוד. כלומר, לטענתו, הוא אדם נורמטיבי הפועל במסגרת חברה לגיטימית. הפרסום בקבוצה שבה אלפי חברים גרם לפגיעה קשה במוניטין שלו וביכולתו העסקית.
מנגד, הנתבע טען להגנת אמת הפרסום לפי סעיף 14 לחוק. אולם, וכן להגנת תום הלב לפי סעיף 15(2) לחוק. לשיטתו, החברה המדוברת מפעילה תרמית פירמידה אלימה והתובע נמנה עם ראשיה. עוד טען הנתבע כי פעל ממניע ציבורי מובהק כדי להזהיר אנשים תמימים מעוקץ.
שימו לב: בית המשפט מבהיר כי ביקורת לגיטימית ברשת אינה מעניקה חסינות להטחת האשמות פליליות ללא ראיות מוצקות.
הכרעת בית המשפט: לשון הרע ללא הגנה מספקת
השופט אריאל צימרמן קבע כי התביעה מתקבלת בחלקה בלבד ככל שהדברים נוגעים לסכומה. אמנם, בית המשפט פסק כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכחת אמיתות הדברים. הנתבע ביסס את טענותיו על שמועות, תכתובות ווטסאפ וכתבות עיתונאיות. מבלי להביא עדים ישירים או נפגעים מטעמו.
כמו כן, הנתבע ביצע זיהוי גורף בין חברות שונות ובין בעלי מניות ללא תשתית ראייתית. ואולם, בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה לפי סעיף 15(2) לחוק. מכיוון שהפרסום הציג עובדות נחרצות ולא הבעת דעה גרידא. לפיכך, נקבע כי המפרסם עוול כלפי התובע.
הנימוקים להפחתת הפיצוי עבור כינוי נוכל בפייסבוק
למרות קבלת התביעה העקרונית, בית המשפט חייב את הנתבע בפיצוי סמלי של 6,000 ₪ בלבד. יחד עם זאת, השופט צימרמן ביסס הפחתה זו על שלושה טעמים מרכזיים:
-
הקשר הפרסום: הפרסום נעשה בקבוצה לא רלוונטית של דורשי עבודה, בעקבות הצעה שיווקית חריגה של התובע.
-
אמונת המפרסם: לפי סעיף 19(2) לחוק, הנתבע האמין באמת ובתמים בדבריו ופעל מתוך רצון כנה להגן על הציבור.
-
מחדלי התובע: התובע ביקש מבית המשפט להכריז על עסקיו כלגיטימיים, אך הגיש תצהיר דל ונמנע מחשיפת נתונים על פעילותו.
השופט הדגיש כי כאשר מושא הפרסום אינו מוסר תמונה עובדתית מלאה להוכחת צדקתו. קיים קושי להעניק לו פיצוי משמעותי. בשל התנהלות ההליך והפער בין הסכום הנתבע לפיצוי שנפסק, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
אזהרה: תובע המבקש לטהר את שמו בבית המשפט חייב להציג שקיפות מלאה לגבי עסקיו, ולא להסתפק בטענה שהנתבע כשל בהוכחת דבריו.
מה עושים לאחר פגיעה משיימינג או תביעת דיבה?
-
תיעוד מיידי של הפרסומים. יש לשמור צילומי מסך מלאים של הפוסט, התגובות, התאריך וזהות הקבוצה ברשת.
-
בחינת אמיתות הטענות. מפרסם נדרש לבדוק האם בידיו ראיות קבילות ישירות ולא להסתמך על שמועות.
-
משלוח מכתב התראה. פנייה מוקדמת עשויה להביא למחיקת הדברים ולמנוע הליך משפטי יקר.
-
הערכת כדאיות כלכלית. חשוב לשקול את הסיכון לפסיקת פיצוי נמוך ביחס לעלויות ניהול התביעה.
שאלות ותשובות
האם כינוי נוכל בפייסבוק נחשב תמיד לשון הרע?
כן, ייחוס מעשי מרמה לאדם מהווה פגיעה בשמו הטוב לפי החוק. עם זאת, המפרסם יוכל לחמוק מאחריות אם יוכיח כי מדובר באמת שיש בה עניין ציבורי.
כיצד משפיעה אמונת המפרסם על גובה הפיצוי?
סעיף 19(2) לחוק מאפשר להפחית את סכום הפיצוי כאשר המפרסם היה משוכנע באמיתות הדברים. פעולה מתוך כוונה להגן על הציבור נשקלת כשיקול מקל בעת פסיקת הסכום.
מדוע התובע קיבל פיצוי נמוך במקרה של אלכסנדר בספלוב?
בית המשפט הפחית את הפיצוי מכיוון שהתובע נמנע מלחשוף פרטים על עסקיו. ולא סיפק תשתית ראייתית להפרכת הטענות, לצד מניעיו הציבוריים של הנתבע.
האם מסמכים מהרשת מספיקים להוכחת טענת אמת דיברתי?
לא, כתבות עיתונאיות או צילומי מסך של גורמים שלישיים נחשבים לעדות מפי השמועה. בית המשפט דורש ראיות ישירות ועדים שהיו מעורבים במעשים הנטענים.
סיכום והשלכות מעשיות בתביעות דיבה
פסק הדין מדגים היטב את המורכבות שבניהול תביעות דיבה עקב כינוי נוכל בפייסבוק או ברשתות החברתיות בכלל. אף שבית המשפט קיבל את התביעה. התוצאה המעשית הסתכמה בפיצוי נמוך של 6,000 ₪ בלבד ללא צו להוצאות. תוצאה זו מלמדת כי תובע המבקש פיצוי מלא נדרש לפרוס תשתית עובדתית משכנעת מטעמו.
מנגד, מפרסמים ברשת חייבים לדעת כי מניע ציבורי אינו תחליף לראיות מוצקות. שקילת צעדים משפטיים מראש תמנע הליכים ממושכים בעלי תועלת מועטה.
