דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / לשון הרע / הוצאת דיבה / לשון הרע באקדמיה: מתי דיווח על ניגוד עניינים מוגן
לשון הרע / הוצאת דיבה

לשון הרע באקדמיה: מתי דיווח על ניגוד עניינים מוגן

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 7 דקות קריאה

האם דיווח על ניגוד עניינים במוסד לימודי מהווה עוולה אזרחית. לפיכך, בית המשפט העליון קבע. כי פנייה עניינית להנהלת מוסד אקדמי בעניין ניגוד עניינים מוגנת מפני תביעה. פסיקה זו מעניקה הגנה.

היא חלה גם כאשר נפלו אי-דיוקים שוליים בפרסום עצמו. בנוסף, בית המשפט החיל במקרה זה את הגנת אמת דיברתי ואת הגנת תום הלב. השופטים ביטלו חיוב בפיצויים. חיוב זה הטילו על פרופסור.

הפרופסור התריע על קשר אישי בין מדריך לדוקטורנטית שלו.

סוגיית לשון הרע באקדמיה מעוררת מתח מתמיד בין הזכות לשם טוב לבין השמירה על טוהר המידות. עם זאת, והיושרה המדעית. במאמר זה אנו ננתח פסק דין עקרוני. בית המשפט העליון בחן בו תלונה של איש סגל נגד עמיתו.

נלמד כיצד בתי המשפט מיישמים את הגנות החוק על פניות פנימיות במוסדות ציבוריים. כתוצאה מכך, מקרה זה מדגים את הדילמות הייחודיות של לשון הרע באקדמיה.

כאשר חוקר מזהה פגיעה אפשרית בכללי האתיקה, עולה השאלה כיצד מותר לו להתריע על כך. לעומת זאת, כמו כן, חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965, מתווה את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים.

סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965, מעניק הגנה לפרסום אמיתי. לדוגמה, לפרסום זה צריך שיהיה עניין ציבורי. עם זאת, מכנים הגנה זו ״הגנת אמת דיברתי״.

לפיכך, מפרסם אינו מאבד את הגנת החוק רק בשל אי-דיוק בפרט לוואי. כתוצאה מכך, סעיף 14 קובע מפורשות כי פגם שולי אינו שולל את ההגנה.

בנוסף, סעיף 15(4) לחוק מעניק הגנה על הבעת דעה בתום לב בעניין ציבורי. לעומת זאת, הגנה זו דורשת מהמפרסם תשתית עובדתית בסיסית וסבירה לפעולתו.

שימו לב: בית המשפט מבדיל בין עובדות מהותיות לבין פרטי לוואי שאינם משנים את אופי התלונה.

עובדות המקרה: ע״א 4/85 פרופ' אוריאל צור נגד פרופ' אברהם הוכברג ואח'

בית המשפט העליון דן בערעור. לדוגמא, הוא עשה זאת בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. בנוסף, דן בית המשפט בערעור שכנגד. הם התייחסו לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת״א 280/82.

המותב כלל את כבוד השופט ד' לוין, כבוד השופט ג' בך וכבוד השופט א' חלימה.

השופט ג' בך כתב את פסק הדין העיקרי. כלומר, הוא נתן אותו ביום 27.09.1988. הפרשה החלה כאשר דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ביצעה עבודת מחקר. היא עשתה זאת בהדרכת פרופסור מהפקולטה למדעי הטבע.

על פי הנוהל המקובל, המדריך היה עתיד לשמש כאחד משלושת השופטים המעריכים את עבודת הדוקטורט. כלומר, במהלך תקופת המחקר התהדקו הקשרים האישיים בין השניים.

באוקטובר 1981 עזב המדריך את משפחתו ועבר להתגורר עם הדוקטורנטית. אולם, פרופ' אוריאל צור ממכון ויצמן שמע על כך מהמדריך עצמו בשיחה אישית.

המערער ראה פסול חמור במצב זה. לכן, הוא ניסה לשכנע את המדריך לחדול מההדרכה. אמנם, המשיב דחה את הדברים בתוקף ועמד על המשך תפקידו.

בסביבות 25.1.1982 חדל המדריך בפועל מההדרכה. אולם, פרופ' לויצקי החליפו. עם זאת, המוסד אישר את ההחלפה באופן רשמי רק ביום 14.2.1982. זאת נעשה בעקבות בקשה שהגישה המשיבה ביום 2.2.1982.

ביום 1.2.1982 שלח פרופ' צור מכתב לרקטור האוניברסיטה העברית ולשישה בעלי תפקידים נוספים. יחד עם זאת, במכתבו ציין כי המדריך הוא המדריך הרשמי והיחיד לתיזה של ידועתו בציבור.

המערער דרש לנקוט צעדים לשמירה על טוהר השיפוט המדעי. מאידך, הוא הציע למנות ארבעה בודקים לתיזה ולחייב דיון בעל-פה בהישגי המועמדת.

טענות הצדדים בסכסוך על לשון הרע באקדמיה

בעקבות משלוח המכתב הגישו המדריך והדוקטורנטית תביעה נגד פרופ' צור. מצד שני, התובעים טענו כי המכתב גרם לפגיעה קשה במשלח ידם ובשמם הטוב.

לטענת המשיבים, המכתב הכיל שקרים מכוונים. אמנם, שקרים אלו נועדו להכשיל את קידומם המקצועי. לסיכום, התובעים הדגישו את הנקודות הבאות:

  • המשיב לא שימש כמדריך במועד משלוח המכתב, שכן ההחלפה אירעה שבוע קודם לכן.
  • המכתב ייחס להם חוסר יושר אקדמי ופגע במעמדם בקהילה המדעית.
  • המערער לא פנה לברר את העובדות המעודכנות לפני שליחת התלונה לרקטור.
  • תקנון המוסד אינו אוסר מפורשות על הדרכת ידועה בציבור, אלא רק על בת זוג נשואה.

לעומת זאת, המערער טען כי פעל מתוך מניע ענייני ודאגה כנה ליוקרת המוסד האקדמי. ואולם, לטענתו עמדו לו הגנות החוק המלאות:

  • הדברים שכתב שיקפו את האמת העובדתית המהותית שנמשכה לאורך חודשים רבים.
  • זהו נושא בעל עניין ציבורי מובהק. הוא נוגע לרמת התארים שהאוניברסיטה מעניקה.
  • הוא נקט אמצעים סבירים לבירור המצב לאחר שהמדריך סירב להפסיק את ההדרכה בשיחותיהם.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

בית המשפט המחוזי קיבל תחילה את התביעה. הוא חייב את פרופ' צור בפיצויים. בהתאם, בית המשפט העליון הפך החלטה זו וקיבל את הערעור במלואו.

השופט ג' בך קבע כי שתי העובדות המרכזיות במכתב היו נכונות בעיקרן. המשיבה אכן הייתה ידועתו בציבור של המדריך, והוא הדריך אותה לאורך שנים.

יתרה מכך, בית המשפט העליון פסק כי אי-הדיוק במועד ההחלפה היה פרט לוואי שולי. המשיב שימש כמדריך בחלק הארי של תקופת המחקר.

המוסד נתן את האישור המנהלי הרשמי להחלפת המדריך רק שבועיים לאחר משלוח המכתב. משכך, הפנייה לא איבדה ממשקלה הענייני במועד שליחתה.

בנוסף, בית המשפט העליון מצא כי בפרסום היה עניין ציבורי ראשון במעלה. טוהר ההליך האקדמי ויוקרת המוסד הם אינטרסים ציבוריים רבי חשיבות.

בית המשפט העליון החיל גם את הגנת תום הלב לפי סעיף 15(4) לחוק. השופטים קבעו כי המערער פעל לתיקון ליקוי מערכתי ולא מתוך זדון אישי.

כפועל יוצא מכך, דחה בית המשפט את טענת המשיבים בדבר היעדר בדיקה מספקת. המערער שוחח ישירות עם המדריך ונתקל בסירוב עקבי לשינוי המצב.

לבסוף, בית המשפט העליון ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופטים קבעו כי המערער אינו חב בפיצוי כלשהו, ודחו את הערעור שכנגד.

בנוסף לכך, חייב בית המשפט את המשיבים בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש״ח למערער.

ההבדלים בין פסיקת המחוזי להחלטת העליון

הערכאות השונות ניתחו באופן שונה את משמעותם של פרטי הלוואי במכתב התלונה. הטבלה הבאה מציגה את עיקרי ההבדלים בין שתי ההכרעות השיפוטיות.

סוגייה משפטית עמדת בית המשפט המחוזי הכרעת בית המשפט העליון
מעמד המדריך במועד המכתב אי-דיוק מהותי השולל את הגנת אמת הפרסום פרט לוואי שאין בו פגיעה ממשית לפי סעיף 14
התקיימות עניין ציבורי לא העניק משקל מספק לחשיבות הציבורית הכיר בעניין ציבורי מובהק בהגנה על טוהר התואר
תום ליבו של המתלונן שלל את ההגנה בשל מחדל בבירור הנתונים אישר תום לב מלא ובירור סביר בנסיבות העניין
התוצאה האופרטיבית חיוב המערער בתשלום פיצויים בגין עוולה קבלת הערעור, ביטול החיוב ופסיקת הוצאות משפט

אזהרה: הסתמכות על שמועות ללא בירור מוקדם עלולה לשלול את הגנת תום הלב בתביעות דיבה.

שלבים מומלצים בעת הגשת תלונה מוסדית

מי שמבקש לדווח על פגם אתי או ניגוד עניינים חייב לפעול בזהירות מרבית. הצעדים הבאים מסייעים בשמירה על הגנות החוק:

  1. איסוף תשתית עובדתית מוצקה. המתלונן יוודא כי הטענות העובדתיות נשענות על מקורות ישירים ולא על שמועות בלתי מבוססות.
  2. פנייה מקדימה לבירור ישיר. הפונה ינסה לברר את הדברים מול הגורם הנוגע בדבר לפני פנייה רשמית לגורמים ממונים.
  3. מיקוד הפנייה בגורמים המוסמכים בלבד. הכותב ימען את מכתבו אך ורק לבעלי התפקידים המוסמכים לטפל בליקוי הנטען.
  4. הפרדה ברורה בין עובדות לדעות. הדיווח יבחין במפורש בין ממצאים עובדתיים ודאיים לבין הערכות או מסקנות אישיות.
  5. ניסוח ענייני ומאופק. הפונה יימנע מביטויים משתלחים או מהטחת האשמות פליליות גורפות ללא ביסוס.
צריכים עזרה בלשון הרע?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

מה הדין כאשר תלונה מכילה אי-דיוק עובדתי קל?

סעיף 14 לחוק קובע כי החוק לא ישלול את הגנת אמת דיברתי בשל פרט לוואי. פרט כזה הוא חסר פגיעה ממשית. כאשר עיקר הטענה אמת, הטעות השולית אינה מקימה אחריות בנזיקין.

כיצד משפיע קיומו של עניין ציבורי על תביעת לשון הרע באקדמיה?

קיומו של עניין ציבורי מהווה תנאי הכרחי לתחולת הגנת אמת דיברתי לפי סעיף 14. שמירה על רמה מדעית במוסד לימודי חשובה ביותר. כך גם מניעת ניגוד עניינים. אלו נחשבים לנושאים בעלי חשיבות ציבורית רבה.

האם חובה על מתלונן לבדוק רישומים פורמליים לפני משלוח תלונה?

החוק דורש נקיטת אמצעים סבירים בלבד בהתאם לנסיבות המקרה. כאשר המתלונן קיבל מידע ישירות מהמעורבים. בנוסף, הבדיקה הפורמלית לא הייתה משנה את התמונה. המתלונן עומד ברף הנדרש.

האם מכתב התנצלות מהווה הודאה באחריות ללשון הרע?

בית המשפט העליון הבהיר כי מכתב התנצלות ששלחו מטעמים טקטיים להרגעת הרוחות. מכתב זה אינו מהווה הודאה בעוולה. מסמך כזה אינו מעיד על היעדר תום לב במועד הפרסום המקורי.

פסק הדין בעניין צור נגד הוכברג ממחיש את החשיבות של הגנה על שומרי סף. הגנה זו חלה באקדמיה ובמוסדות ציבוריים. פסק דין זה חשוב לדיני לשון הרע באקדמיה. פנייה מנומקת להנהלת מוסד על פגיעה בטוהר המידות תזכה להגנת הדין.

הפונים עושים אותה בתום לב.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי