מחיקת בקשת צד בסכסוך קיבוצי מהווה סיום דיוני של ההליך בבית הדין לעבודה ללא הכרעה מהותית לגופו של עניין. צעד זה מתרחש לרוב בעקבות הגעה להבנות ישירות בין המעסיק לארגון העובדים או מתוך רצון למצות ערוצי הידברות חלופיים. בית הדין מאשר בדרך כלל את המחיקה ללא צו להוצאות, ובכך מאפשר לצדדים לשמר מערכת יחסים קיבוצית יציבה ולהמשיך בשיח ישיר.
הליך של מחיקת בקשת צד בסכסוך קיבוצי משקף את הדינמיקה המיוחדת של יחסי העבודה בישראל. לפיכך, בתי הדין לעבודה מעודדים מעסיקים וארגוני עובדים להגיע להבנות הדדיות מחוץ לכותלי בית המשפט.
כאשר הצדדים מגבשים פתרון מוסכם. בנוסף, הם בוחרים לעיתים קרובות לסיים את ההליך המשפטי באופן מהיר ויעיל. גישה זו מונעת הסלמה ומאפשרת לצדדים לשוב לשולחן המשא ומתן.
סכסוך קיבוצי מתנהל לפי כללים ייחודיים השונים מהתדיינות אזרחית רגילה. עם זאת, במסגרת זו, צד לסכסוך מגיש בקשת צד כדי לקבל סעדים ארעיים. צווי מניעה או הצהרות משפטיות.
לפיכך, ההליך המשפטי משמש כלי אסטרטגי לצד המשא ומתן ולא תמיד במקומו. כתוצאה מכך, ארגוני עובדים ומעסיקים עושים שימוש בכלים אלה כדי להגדיר גבולות של סכסוך עבודה קיים.
יתרה מכך, כאשר הלחץ המשפטי מוביל לחידוש השיח, הצורך בהכרעה שיפוטית קונקרטית עשוי להתייתר. לעומת זאת, במצבים אלה פונים הצדדים בבקשה לסיים את הדיון המשפטי באופן מוסכם.
נסיבות ההליך: ס״ק (חיפה) 52208-07-14
במסגרת הליך ס״ק (חיפה) 52208-07-14 פנתה חברת חשמל לישראל בע״מ לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. לדוגמה, המשיבות בתיק היו הסתדרות העובדים הכללית החדשה. וכן המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל לישראל בע״מ.
החברה הגישה את ההליך כדי להסדיר מחלוקת קיבוצית שהתעוררה מול נציגות העובדים. עם זאת, במהלך ניהול התיק חלו התפתחויות ששינו את הצורך בהמשך הבירור בבית הדין.
-
25 בפברואר 2015: חברת חשמל לישראל בע״מ הגישה בקשה לסיום או מחיקת ההליך.
-
3 במרץ 2015: המשיבות, ההסתדרות ומזכירות העובדים, הגישו את תגובתן לבקשת החברה.
-
8 במרץ 2015: כב' השופטת עפרה ורבנר נתנה פסק דין המורה על מחיקת בקשת הצד שהוגשה ללא צו להוצאות.
שימו לב: מחיקת בקשה אינה שקולה לדחייתה. מחיקה מותירה לצדדים את הזכות לפתוח מחדש בהליך עתידי אם המחלוקת תתעורר שוב.
ההכרעה השיפוטית של כב' השופטת עפרה ורבנר
כב' השופטת עפרה ורבנר בחנה את בקשת חברת החשמל ואת עמדת ארגון העובדים. לדוגמא, בהחלטה קצרה ותמציתית קבעה השופטת כי בקשת הצד נמחקת ללא צו להוצאות.
על כן, בית הדין בחר שלא להכריע בסוגיות המהותיות שעמדו בבסיס הסכסוך הקיבוצי. כלומר, בית הדין כיבד את רצון הצדדים לסיים את ההתדיינות הספציפית בעקבות הבקשה והתגובה.
בנוסף, אי-פסיקת הוצאות משפט היא פרקטיקה מקובלת ביחסי עבודה קיבוציים. אולם, נוהג זה מסייע לשמור על יחסי אמון ומעודד צדדים לחזור לערוץ של הידברות ישירה.
המשמעות המעשית של מחיקת בקשת צד בסכסוך קיבוצי
סיום הליך מסוג זה מדגים את היתרון בשימוש בהסכמות דיוניות מהירות. אמנם, מחיקת בקשת צד בסכסוך קיבוצי מונעת יצירת תקדים משפטי נוקשה שעלול להגביל את הצדדים בעתיד.
כמו כן, ההליך המשפטי מסתיים ללא מנצחים ומפסידים רשמיים. תוצאה זו מאפשרת לצדדים להמשיך לנהל משא ומתן ענייני ללא משקעים מיותרים.
אזהרה: הגשת בקשות סרק לצורך לחץ טקטי בלבד עלולה לפגוע באמינות הצד הפונה בפני בית הדין. שימוש בהליכים משפטיים חייב להיעשות בתום לב ובזהירות רבה.
שלבים לסיום מוסכם של הליך קיבוצי
-
מיצוי הידברות ישירה. הצדדים מנהלים שיח ענייני ומאתרים פתרונות מעשיים למחלוקת.
-
ניסוח הסכמות דיוניות. באי כוח הצדדים מגבשים נוסח מוסכם להודעה לבית הדין.
-
הגשת בקשה למחיקה. הצד היוזם מגיש בקשה למחיקת בקשת הצד ללא חיוב בהוצאות.
-
קבלת פסק הדין. בית הדין מאשר את הבקשה וסוגר את התיק במערכת המשפטית.
שאלות ותשובות
מה המשמעות של מחיקת בקשת צד בסכסוך קיבוצי לעומת דחייה?
מחיקת הליך אינה יוצרת מעשה בית דין. משמעות הדבר היא. כי הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגישה שוב בעתיד אם הנסיבות יצדיקו זאת. בניגוד לדחייה החוסמת פנייה חוזרת באותה עילה.
מדוע בית הדין אינו פוסק לרוב הוצאות משפט בסכסוך קיבוצי?
בית הדין לעבודה נמנע בדרך כלל מפסיקת הוצאות בסכסוכים קיבוציים כדי לא לפגוע ביחסי העבודה השוטפים. גישה זו מעודדת את הצדדים לפתור מחלוקות בהסכמה מבלי לחשוש מסנקציות כספיות בעת פנייה לערכאות.
האם מחיקת בקשת צד בסכסוך קיבוצי מחייבת הסכמה מפורשת של שני הצדדים?
במקרים רבים המבקש יכול לבקש מחיקה חד-צדדית. אך בית הדין מבקש בדרך כלל את תגובת הצד השני. כאשר שני הצדדים אינם מתנגדים למחיקה, בית הדין ייעתר לבקשה במהירות וללא צורך בדיון פרונטלי.
כיצד משפיע סיום ההליך ללא הכרעה על הסכמים קיבוציים קיימים?
מחיקת ההליך משאירה את המצב המשפטי הקיים על כנו. ההסכמים הקיבוציים וההסדרים השוררים במקום העבודה ממשיכים לחול ללא שינוי. אלא אם הצדדים סיכמו אחרת מחוץ לכותלי בית הדין.
לסיכום, החלטת בית הדין בסכסוך שבין חברת החשמל להסתדרות מדגימה את חשיבותן של הסכמות דיוניות. מחיקת בקשת צד בסכסוך קיבוצי מאפשרת לצדדים לנתב את האנרגיה להמשך עבודה משותפת. ולמזעור חיכוכים בארגון.
