מעצר עד תום ההליכים בעבירות ירי: מתי בית המשפט משחרר?

התמודדות עם כתב אישום פלילי מעוררת חששות כבדים בקרב נאשמים ובני משפחותיהם. לפיכך, הליך מעצר עד תום ההליכים בעבירות ירי מהווה את אחד השלבים המכריעים. והמורכבים ביותר במשפט הפלילי. ראשית, במאמר זה ננתח את החלטת בית המשפט העליון בתיק בש״פ 270/24 אקרם אלשאעפי נ' מדינת ישראל.

נלמד כיצד בתי המשפט מעריכים ראיות גולמיות, טענות אליבי ודוחות של שירות המבחן.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996. בנוסף, מסדיר את התנאים לשלילת חירותו של נאשם. סעיף 21(ב) לחוק קובע. כי בית המשפט לא יורה על מעצר ללא תשתית של ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

בשלב זה, בית המשפט אינו קובע ממצאי מהימנות חלוטים. עם זאת, השופט בוחן רק אם קיים סיכוי סביר שהראיות יובילו להרשעת הנאשם בתום ההליך העיקרי.

שופטי בית המשפט בוחנים מספר מדדים מרכזיים בשלב המעצר:

• קיומו של פוטנציאל ראייתי: בדיקת מארג הראיות הגולמיות שנאספו על ידי המשטרה.

• עוצמת עילת המסוכנות: בחינת חומרת העבירה, השימוש בנשק חם והרקע לאירוע האלים.

• היתכנות חלופת מעצר: בדיקה האם מעצר בית או פיקוח אנושי יכולים לאיין את המסוכנות.

פרטי המקרה: אירוע הירי ברהט וכתב האישום

פרשת בש״פ 270/24 עוסקת באירוע אלימות חמור שהתרחש בעיר רהט. כתוצאה מכך, פרקליטות המדינה הגישה ביום 23.11.2023 כתב אישום חמור נגד אקרם אלשאעפי (עורר 1). ו-ווליד אבו סיאם (עורר 2). כתב האישום ייחס לשניים עבירות של חבלה בכוונה מחמירה.

ירי מנשק חם לפי סעיף 340א לחוק העונשין, ועבירות נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק.

לפי עובדות כתב האישום, סכסוך משפחתי עמד ברקע הדברים. לעומת זאת, ביום 28.10.2023 נסעו שני העוררים ברכבו של עורר 1. ועצרו בחריקת גלגלים סמוך לבית שבו שהה המתלונן. עורר 1 שלף אקדח וירה לעבר המתלונן מטווח קצר, בעוד עורר 2 ירה באוויר.

קליע חדר לבית החזה של המתלונן, גרם לשבר בצלע והותיר רסיסים מרובים בגופו.

כתוצאה מהירי, רכב נוסף שחנה בסמוך ניזוק מקליעים. לדוגמה, המתלונן פונה לקבלת טיפול רפואי דחוף, והרופאים החליטו להותיר את הקליע בגופו. בד בבד עם כתב האישום. ביקשה המדינה לעצור את שני הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

טענות הצדדים בערר על מעצר עד תום ההליכים בעבירות ירי

סנגורם של העוררים טען לקיומם של פגמים מהותיים בתשתית הראייתית. לדוגמא, העוררים הכחישו כל קשר לאירוע הירי וטענו לסתירות קשות בין הודעות העדים. כמו כן, ההגנה טענה לפגמים בשחזורים שנערכו בזירה. ולהיעדר ממצאים פורנזיים כמו טביעות אצבע או די-אן-אי על כלי נשק שלא נתפסו.

ביחס לעורר 1, ההגנה טענה כי הוא נקלע למארב אבנים בדרכו מקטטה אחרת. כלומר, ולא ירה כלל. ביחס לעורר 2, ההגנה הציגה טענת אליבי שלפיה שהה בבית אחותו בזמן האירוע. אחותו הציגה סרטונים המלמדים על שהות בני המשפחה בבית.

ועדותה אף הביאה לשחרורו של חשוד אחר (זכריה) ממעצר. לפיכך דרשו העוררים לשחררם או להפנותם לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר.

מנגד, באת-כוח המדינה ביקשה לדחות את הערר. אולם, המדינה הדגישה כי הודעות המתלונן ועדי הראייה יוצרות תמונה עובדתית ברורה. העדים זיהו את שני הנאשמים היכרות מוקדמת ומוצקה. בנוסף, המדינה הצביעה על סתירות מהותיות בגרסאותיו של עורר 1.

אשר הכחיש תחילה כל היכרות עם המתלונן ורק בעימות שינה את גרסתו לחלוטין.

שימו לב: סתירות נקודתיות במיקומי נפילת קורבן אינן מאיינות ראיות לכאורה, כל עוד עדי ראייה מזהים בבירור את היורים.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי השופט כבוב

כבוד השופט ח' כבוב שקל את טענות הצדדים וקבע ביום 28.01.2024 כי דין הערר להידחות. אמנם, בית המשפט העליון אישר במלואה את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' אבו-טהה). נקבע כי המדינה הניחה תשתית ראייתית לכאורית מוצקה. הנשענת על מגוון ראיות משתלבות ולא על עדות בודדת.

השופט כבוב קבע כי טענות העוררים בדבר מהימנות העדים מקומן להתברר בהליך העיקרי. ואולם, בשלב המעצר, די בכך שהראיות הגולמיות מציגות פוטנציאל להרשעה. יתרה מכך, בית המשפט הדגיש את חולשת גרסאות ההגנה. גרסתו של עורר 1 השתנתה באופן מהותי במהלך החקירה.

בעוד טענת האליבי של עורר 2 נשענה על עדות יחידה של אחותו ללא תימוכין אובייקטיביים.

באשר להפניה לשירות המבחן, בית המשפט הבהיר כי קבלת תסקיר מעצר אינה זכות קנויה. יחד עם זאת, לנוכח חומרת המעשים, השימוש בנשק חם והסכסוך המשפחתי הבלתי פתור, שום חלופה לא תסכון. סוף דבר: הערר נדחה, והעוררים נותרו במעצר מאחורי סורג ובריח.

אזהרה: שינוי גרסה בעימות משטרתי עלול למוטט את קו ההגנה ולחזק באופן דרמטי את ראיות התביעה למעצר.

השוואת שלבי בחינת הראיות בהליך הפלילי

השוואה בין שלב המעצר עד תום ההליכים לשלב הכרעת הדין העיקרית מאפיין משפטי שלב המעצר (ראיות לכאורה)שלב המשפט העיקרי (הכרעת הדין)רמת ההוכחה הנדרשת סיכוי סביר להרשעה על בסיס ראיות גולמיות הוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר בחינת מהימנות עדים בחינה לכאורית בלבד ללא הכרעה בסתירות קלות בחינה מעמיקה, חקירות נגדיות והתרשמות בלתי אמצעית מעמד טענת אליבי נדחית אם עדי ראייה מוצקים סותרים אותה נבחנת כספק סביר המזכה את הנאשם התוצאה האופרטיבית שחרור לחלופה או מעצר מאחורי סורג ובריח זיכוי מלא או הרשעה וענישה פלילית

מה עושים כאשר עומדים בפני מעצר בעבירות נשק

1. שמירה על זכות השתיקה או מסירת גרסה עקבית. יש להיוועץ בעורך דין פלילי לפני כל חקירה או עימות כדי למנוע גרסאות סותרות.

2. איסוף ראיות אליבי מיידי. חובה לאתר סרטוני אבטחה, נתוני איכון ומסמכים אובייקטיביים בזמן אמת ולא להסתמך רק על בני משפחה.

3. בחינת חומר הראיות המלא. ההגנה נדרשת לסרוק את כל תיק החקירה ולאתר כשלים בשרשרת המוצגים הפורנזיים ובזיהוי העדים.

4. הכנת מפקחים איכותיים לחלופת מעצר. יש להציג לבית המשפט מפקחים נורמטיביים ורציניים, המסוגלים להציב גבולות ברורים לנאשם.

שאלות ותשובות