נהיגה בזמן פסילה היא עבירת תעבורה חמורה במיוחד. לפיכך, היא נושאת בחובה השלכות קשות, הן על ביטחון הציבור והן על מי שבוחר לבצע אותה. גבריאל תורג'מן, שהואשם בעבירה זו. ביקש מבית המשפט העליון רשות ערעור בטענה כי עונש המאסר שהוטל עליו חמור מדי.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור בתיק רע״פ 5244/17. בנוסף, וקבע כי העונש שהוטל על תורג'מן ראוי ומאוזן. פסק הדין מדגיש את החשיבות של אכיפת חוקי התעבורה. ואת הצורך להרתיע נהגים מנהיגה בזמן פסילה.
במאמר זה נבחן את פרטי המקרה, את ההיבטים המשפטיים ואת המשמעויות המעשיות של פסק הדין.
נהיגה בזמן פסילה: הגדרה, חומרה והשלכות
נהיגה בזמן פסילה היא מצב בו אדם נוהג בכלי רכב. על אף שרישיון הנהיגה שלו נפסל. עם זאת, הפסילה יכולה לנבוע מסיבות שונות, כמו עבירות תנועה קודמות, אי תשלום קנסות. החלטת בית משפט או החלטת משרד הרישוי.
עבירה זו נחשבת לאחת החמורות ביותר בדיני התעבורה.
המחוקק ובית המשפט רואים בחומרה רבה נהגים המזלזלים בהחלטות שיפוטיות או מנהליות. כתוצאה מכך, נהיגה כזו מסכנת את משתמשי הדרך, פוגעת בסדר הציבורי ומעידה על היעדר אחריות מצד הנהג. ההשלכות של עבירת נהיגה בזמן פסילה עלולות להיות חמורות מאוד.
נהג שיתפס נוהג בזמן פסילה צפוי לעונשים כבדים. לעומת זאת, העונשים כוללים קנסות גבוהים, פסילת רישיון ממושכת, ובעיקר – עונשי מאסר בפועל. מטרת הענישה החמורה היא להרתיע את הנהג הספציפי ואת הציבור הרחב מלסכן את עצמם. ואת סביבתם. נהג שיתפס נוהג בזמן פסילה צפוי לעונשים כבדים, כפי שמפורט במדריך משפטי מקיף להבנת ההשלכות וההתמודדות.
פרשת גבריאל תורג'מן: נהיגה בזמן פסילה ברצף עבירות
ביום 12.04.2017 נהג גבריאל תורג'מן ברכב פרטי בעיר גבעתיים. לדוגמה, המבקש היה פסול מלהחזיק ברישיון נהיגה. באותה העת, המבקש היה נתון בפסילה במסגרת שלושה הליכים נפרדים.
הפסילה הראשונה הוטלה על ידי בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, למשך 24 חודשים במצטבר. לדוגמא, הפסילה השנייה הוטלה על ידי בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה, למשך 24 חודשים במצטבר. לפיכך, הפסילה השלישית הוטלה על ידי בית משפט השלום לתעבורה באשדוד, למשך שלוש שנים במצטבר.
המבקש גם נהג ברכב כאשר רישיון הנהיגה שלו פג תוקף משנת 1990. כלומר, נוסף על כך, הודע למבקש כי רישיונו נפסל לצמיתות על ידי משרד הרישוי. כתוצאה מכך, המבקש נהג ללא פוליסת ביטוח בתוקף. ובעת שרישיון הרכב שלו פקע בחודש מרץ 2017.
עוד עמדו לחובת המבקש שני מאסרים על תנאי. אולם, מאסר אחד היה למשך 7 חודשים בתיק פ״ל 11133-12-15. והשני למשך 3 חודשים בתיק פ״ל 6452-08-14. בשל כל המעשים האלה, יוחסו למבקש עבירות נהיגה ללא רישיון בתוקף, נהיגה בזמן פסילה. בשל עבירות אלו, כפי שפורט במדריך משפטי מקיף בנושא נהיגה ללא רישיון, יוחסו למבקש עבירות נהיגה ללא רישיון בתוקף ונהיגה בזמן פסילה.
שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח ונהיגה ללא רישיון רכב בתוקף.
הליכים משפטיים וטענות בערכאות הנמוכות
בית משפט השלום לתעבורה הרשיע את תורג'מן על בסיס הודאתו בעבירות שיוחסו לו. אמנם, בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם, בית המשפט נתן את דעתו לעברו הפלילי של המבקש. עבר זה מונה 8 הרשעות בעשר השנים האחרונות, הכוללות עבירות רבות של נהיגה בזמן פסילה.
בית משפט השלום לתעבורה השית על המבקש 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בנוסף, בית המשפט הפעיל את שני המאסרים המותנים בחופף לעונש המאסר שנקבע. ואולם, וגם חופפים בינם לבין עצמם. המבקש גם נפסל בפועל מנהיגה למשך 4 שנים, בניכוי תקופת הפסילה שריצה.
ונדרש לשלם התחייבות כספית בסך 10,000 ש״ח.
המשיבה, מדינת ישראל, הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על קולת העונש. יחד עם זאת, המשיבה טענה כי בית משפט השלום הטיל על המבקש ״עונש מקל באופן קיצוני ובלתי סביר״. לטענתה, בית המשפט שגה בכך שהסתפק למעשה בהפעלת עונשי המאסר המותנים בלבד. ולא הטיל עונש נוסף על האירוע הנוכחי.
יתרה מכך, המשיבה טענה. מאידך, כי החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעניין אופן ריצוי המאסרים המותנים בחופף אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 58 לחוק העונשין. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה. הוא קבע כי מתחם הענישה ההולם אמור לנוע בין 6 חודשים ל-20 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט המחוזי העמיד את עונש המאסר של המבקש על 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
על כן, השופטים קבעו. מצד שני, כי עונשי המאסר המותנים שהופעלו ירוצו במצטבר בינם לבין עצמם. ובמצטבר לעונש המאסר בפועל שהושת על המבקש. בסך הכל, המבקש ירצה 20 חודשי מאסר.
בית המשפט המחוזי ביטל את ההוראה על הפעלת ההתחייבות הכספית שהושתה על המבקש.
הכרעת בית המשפט העליון: דחיית רשות הערעור בגלגול שלישי
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש שהושת עליו. לסיכום, הוא טען לקיומם של שיקולי צדק. לפער ענישה חריג. ולכך שהתערבות בית המשפט המחוזי נעשתה מבלי שהופנה לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר מבחן.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור ביום 12.09.2017. לאור, השופט א' שהם קבע כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב״גלגול שלישי״. כלומר, במקרים אלה. בית המשפט העליון מתערב רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה ציבורית רחבת היקף.
גם חשש ממשי מעיוות דין מהותי יכול להצדיק התערבות.
בית המשפט העליון הסביר שהמקרה של תורג'מן הוא עניין פרטי של המבקש. בהתאם, הוא לא מצא סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים. נוסף על כך. בית המשפט אישר את קביעת בית המשפט המחוזי בנוגע לאופן הפעלת עונשי המאסר המותנים.
המבקש נהג ברכב כאשר הוא יודע כי רישיונו נפסל במסגרת שלושה הליכים משפטיים קודמים. למעשה, מעל לראשו גם ריחפו שני מאסרים מותנים. בית המשפט העליון קבע כי אין להקל ראש בחומרת מעשיו. התנהגותו פורעת החוק של המבקש הוכיחה כי העונשים הקודמים לא סיפקו את ההרתעה הנדרשת.
הצטברות עונשי מאסר: פרשנות סעיף 58 לחוק העונשין
סעיף 58 לחוק העונשין, תשל״ז-1977, קובע את הכלל לגבי ריצוי עונשי מאסר. ראשית, לפי סעיף זה. הכלל הוא כי עונשי מאסר מותנים יופעלו במצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם. בית המשפט יכול לצוות על חפיפה של תקופות המאסר, כולן או מקצתן.
אך זאת רק מטעמים מיוחדים שירשמו.
בפרשת תורג'מן, בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט המחוזי בעניין הצטברות העונשים המותנים בינם לבין עצמם. שנית, ובינם לבין העונש החדש. בית המשפט לא מצא. כי קביעה זו חורגת מברירת המחדל שנקבעה בסעיף 58 לחוק העונשין או מההלכה הפסוקה.
כלומר, במקרים של עבירות חוזרות. שלישית, יש נטייה חזקה של בתי המשפט להורות על ריצוי מצטבר של עונשי המאסר.
מטרת ההצטברות היא להבטיח שהענישה תשקף את חומרת המעשים ואת העבר הפלילי של הנאשם. מכאן, היא גם נועדה לחזק את מסר ההרתעה, במיוחד כשמדובר בעבריינים מועדים. הצטברות עונשים מבהירה כי הפרה חוזרת של החוק תגרור מחיר כבד יותר.
מדיניות הענישה בעבירות נהיגה בזמן פסילה
פסק הדין בפרשת תורג'מן משקף את מדיניות הענישה הנוקשה הקיימת ביחס לעבירות נהיגה בזמן פסילה. לכן, בתי המשפט רואים בחומרה רבה עבירות אלה. במיוחד אם הן מבוצעות על ידי נהגים בעלי עבר תעבורתי מכביד.
מדיניות הענישה מכוונת לשני יעדים עיקריים: הרתעה אישית והרתעה כללית. משום כך, הרתעה אישית נועדה למנוע מהנאשם הספציפי לחזור על מעשיו. הרתעה כללית נועדה להעביר מסר חד וברור לכלל הציבור בדבר ההשלכות של הפרת חוקי התעבורה.
השופט א' שהם ציין בהחלטתו. כן, כי ״העונש שהושת על המבקש בבית המשפט המחוזי הינו ראוי ומאוזן״. הוא הוסיף כי העונש ״מבטא התחשבות בכלל השיקולים לקולה שהועלו על ידי המבקש. כמו גם ביתר השיקולים הצריכים לעניין״.
בכך, בית המשפט העליון מאשר את הגישה המחמירה של הערכאות הנמוכות במקרים אלה.
המשמעות הפרקטית לנהגים: הימנעות מנהיגה בזמן פסילה
החלטת בית המשפט העליון בפרשת תורג'מן משמשת תזכורת חשובה לכל נהג. בנסיבות, יש להימנע מנהיגה בזמן פסילה. ההשלכות המשפטיות עלולות להיות חמורות. במקרים של עבר תעבורתי מכביד ונהיגה חוזרת בזמן פסילה, הענישה צפויה להיות מחמירה ומשמעותית.
נהג שרישיונו נפסל, מכל סיבה שהיא, חייב לכבד את הפסילה. בשל, עליו להימנע מנהיגה עד לתום תקופת הפסילה וקבלת רישיון מחודש. נהיגה בזמן פסילה אינה רק עבירת תעבורה, אלא גם זלזול מופגן במערכת המשפט ובחוק. נהג שרישיונו נפסל, מכל סיבה שהיא, חייב לכבד את הפסילה, ומומלץ להיעזר בעורך דין תעבורה: מדריך מקיף להתמודדות עם פסילה מנהלית.
מי שנקלע למצב של פסילת רישיון או עבירות תעבורה חוזרות. לאחר, חייב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בדיני תעבורה יכול לסייע בהבנת ההשלכות. הוא גם יכול ללוות את הנהג בהליכים המשפטיים השונים. עורך דין המתמחה בדיני תעבורה, כפי שניתן להרחיב במדריך בנושא עורך דין תעבורה: מדריך מקיף לעבירות מהירות ושאלות נפוצות, יכול לסייע בהבנת ההשלכות.
ולנסות להביא לתוצאה הטובה ביותר האפשרית בנסיבות העניין.
לסיכום, פרשת גבריאל תורג'מן מדגישה את חומרת עבירת נהיגה בזמן פסילה. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש. בכך, הוא אישר את חשיבות ההרתעה והאכיפה בעבירות תעבורה חמורות. פסק הדין מהווה איתות ברור לנהגים: עבירות חוזרות, במיוחד של נהיגה בזמן פסילה.
יגררו עונשים כבדים וריצוי מאסרים במצטבר, בהתאם לסעיף 58 לחוק העונשין. ההחלטה מחזקת את הצורך בציות לחוקי התעבורה ולצווים שיפוטיים ומנהליים. לטובת ביטחון הציבור ושלמות הנהגים עצמם. מי שנמצא במצב משפטי מורכב מסוג זה, חשוב שיפנה לייעוץ משפטי באופן מיידי.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
